פייטון נראה גמור, לא רק פיזית. מביך לראות את ההחלטות המחרידות האלה. הבן אדם חופשי לגמרי בלי אף אחד ברדיוס של קילומטר ממנו והוא לא רץ 2 יארד להשיג פירסט דאון. לא אתפלא אם זה המשחק האחרון שלו בקריירה.
פייטון קובע פה שיא של one and done, שספק אם ישבר אי פעם (9).אם לא מדובר בפציעה שאנחנו לא ידועים עליה, לא רואה איזה סיבה תהיה לו להמשיך לשחק בעונה הבאה ולהתבזות כמו שהוא עשה בחודש ומשהו אחרונים. סיכוי טוב שזה היה המשחק האחרון שלו.
זה היה קשה לצפייה. אבל זה מה שמגיע לקבוצה שג'ון פוקס הוא המאמן הראשי שלה. אני חופר פה על זה כבר שנתיים וזה הבוטום ליין של ה-Era הזה במידה והוא באמת הסתיים היום כפי שאני חושב. הקבוצה לא הגיעה מוכנה לשום משחק גדול, אף ניצחון פלייאוף לא היה באמת משכנע, ההתפרקויות המנטאליות שכל הזמן חזרו, ההתבזות לסיאטל, שום דבר בקבוצה הזאת לא ירד לי בגרון חלק. חוץ מאיש אחד וזה אלוויי. שהוא היחיד שאני באמת מבואס בשבילו ויודע בוודאות כמה קשה הוא לוקח הפסדים והתבזויות כאלו (בניגוד לפוקס ואפילו לפייטון). הוא עשה את שלו מעל ומעבר. יכולים להאשים את וור וטאליב וסאנדרס ו-וולקר וכל ההחתמות שלו בתצוגה מבישה הלילה וחלק מזה יהיה נכון אבל שורה תחתונה - כל המשחק הזה נופל על פייטון. כולם הצליחו להבליח, גם אם לפרקים קצרים, חוץ ממנו. ה-TD האחרון שהקולטס שמו היה 8 דקות לסוף הרבע השלישי. מאז ועד סוף המשחק ההגנה החזיקה אותם על FG מסכן, וכל זה בזמן שפייטון וההתקפה לא מצליחים לקנות פירסט דאון ולא נותנים להם שנייה לנוח. הפיאסקו מול סיאטל - זה עליו. פחות מנטאלית ויותר פיזית ואין מה לעשות מול זה אבל זאת האמת הקרה והמרה. הזרוע שלו מתה כבר למעלה מחודש והאמת היא שמאז שהוא הגיע. זאת יכולה להיות פציעה חדשה בנוסף לצוואר, יכול להיות שלא, מי יודע. אישית לא יודע איך אפשר להמשיך עם זה. כל מכה שהוא חוטף זה התקף לב, כל מתיחה באשך זה פוטנציאל לשואה. לא היה רגע ב-3 שנים האלה שהרגשתי שהוא מסוגל להביא סופרבול עם זרוע כזו. מה שקרה בחודש האחרון לתחושתי לא היה רק פיזי אלא גם מנטאלי. וזה כבר משהו שאני לא חושב שבר תיקון. סימס ונאנץ אמרו לקראת סוף השידור שאתמול ב-production meeting הוא כבר אמר להם שזה לא "וודאי" שהוא יחזור בעונה הבאה ושזו יותר סיטואציה של "wait and see". כואב לראות כזה ענק מסיים קריירה בצורה כזאת אבל it is what it is.
אני מאוד מקווה שפייטון יפרוש ולא יקרה איתו הסיפור הלא נעים שקרה עם צ'אמפ ביילי ששוחרר ואחרי זה חיפש קבוצות עד שפרש. גם מעניין יהיה לראות מי יחליף את מאנינג במידה והוא באמת יפרוש.
בגדול היה משחק די מאכזב אתמול. התוצאה הזו כנראה מבטיחה הופעת גמר נוספת לפאטס (אלא אם כן הקולטס יתפסו איזה יום פסיכי ומנגד הפאטס ייקלעו ליום זוועתי).
לא התייחסתי לזה אתמול בגלל שלא היה זמן אבל לא מסכים עם התיאוריה הזאת. נשמע לי כמו ווישפול ת'ינקינג. אין מצב שהוא נראה כמו גרסה זקנה של פייטון מאנינג בחצי הראשון החמיץ רסיברים על ימין ועל שמאל בצורה כל כך לא אופיינית לו, חטף סאק'ס ואפילו איבד את הכדור בדרייב שהיה יכול להסתיים במינימום FG של קרוסבי רק כדי לשמר את היכולת שלו להשלים את המשחק. הרי עם קצת יותר קור רוח מצד דאלאס, בעיקר לפני סיום המחצית זה יכול היה לצאת מהר מאוד מכלל שליטה ופיגור של 2 פוזשנס. מה שקרה שם לדעתי היה פשוט - הוא באמת הרגיש טוב יותר לקראת סוף המשחק, אחרי שהגוף התרגל למינוס 4 מעלות, קלט כבר את תבניות הקאברג' והפאס ראש של הקאובויז, ומי יודע אם לא קיבל גם איזו זריקה או שיקוי (ק)סמים טוב במחצית (חוקי כמובן). חוץ מעליית ההילוך שלו בחצי השני, שלושה שחקני מפתח בניצחון אתמול - דאבנטה, פפרס ומייק דניאלס. כל אחד מהם הביא שם מהלכים משני משחק מטורפים לגמרי והתעלה כשדברים נראו בדרך לאבדון. פפרס בפורסד פאמבל על מארי הציל את העונה כי זה היה סווינג של 10 נקודות (למארי הייתה דרך פנויה עד האנדזון). הצדיק במהלך אחד את כל המיליונים שהוא מקבל, וזה כאילו הוא מגיע אחרי עונה בינונית. שיחוק רציני ביותר של TT שאכל מאיתנו הרבה חרא פה בדיון באוף סיזן. ולחשוב שג'ארד אלן היה אמור להגיע במקום. לחשוב ולבכות מאושר. ודאבנטה כמובן. הוא לא בהמה פיזית או נוצץ כמו רסיברים אחרים במחזור הזה אבל אם חושבים על זה - הוא נתן את שתי התצוגות הכי טובות שלו העונה בשני המשחקים הכי חשובים של הפאקרס העונה, מול היריבות הקשות ביותר (אם מוציאים לרגע את סיאטל בתחילת ספטמבר מהמשוואה). ה-ball skills שלו אדירים, פיזי מעבר למידות שלו, תותח YAC, תפיסות קשות עם מגנים בתוך הגרון. שני המהלכים האקספלוסיביים שלו העירו את כל ההתקפה והאיצטדיון ובלעדיהם מי יודע אם השואה הגרעינית לא הייתה ממשיכה עד להפסד. ודניאלס הוא אחד ה-DE 3-4 הכי אנדרייטדים בליגה. מדובר בממוטה. כל כך חזק ופיזי, אינסטיקנטיבי, אוכל ריצות לארוחת בוקר וצד QBS כמו צ'יטוטה (הכלאה של צ'יטה וממוטה, זה scary stuff). כל פעם שה-DL של גרין ביי ממוטט את הפוקט של היריבה, זה בגללו. הוא שחקן שטס מתחת לראדר ולא בדיוק השם הראשון או השני שקופץ לראש כשמדברים על הגנת גרין ביי בקרב הקהל הרחב אבל לא צריך. תותח על.
@AdamSchefter John Fox and Broncos mutually agreed to part ways. אבא, מה עשו לך??????????????????? אין מה לומר, נותרנו יתומים. מקווה שנצליח להתאושש מהמכה.
התכוונתי בעיקר לסגנון המשחק שלו והתנועה. כל ה-overthrown וה-underthrown שלו במחצית הראשונה לאו דווקא נבעו לדעתי מהפציעה והוא פשוט היה קצת בינוני כשזה נוגע לאיכות המסירה, בדיוק כמו נגד באפלו למשל, זאת בנוסף לזה שהוא היה מוגבל בתנועה. הוא לא יצא מהפוקט, הוא לא דילג במקום כמו איילה מרחפת שכזאת כמו בדרך כלל וכו'. העניין הוא שזה גם די המשיך במחצית השנייה לאורך רוב הרבע השלישי. אחר-כך בדרייבים המדוברים שניצחו את המשחק ראית איך הוא מתחיל פתאום לזוז בצורה שמזכירה את רודג'רס הבריא. הוא ברח בזריזות מהפאס ראש של דאלאס ויצא לגמרי מהפוקט כשעד אז הוא בקושי יצא אפילו מהטווח של הגארדים (לצאת מהטווח של התאקלים לא הייתה אופציה בכלל מבחינתו עד אמצע/סוף הרבע השלישי). לראות את אדאמס משיג YAC זה תענוג לצפייה. הוא מתחמק מתיקולים בצורה שמזכירה RB's מבחינה טכנית.
לדעתי חוסר הדיוק דווקא כן נבע מהפציעה - בגלל שהוא היה תקוע בפוקט בלי יכולת לצאת ממנו הזוויות למסירות היו קשות יותר, הלחץ של הפאס ראשרים האיץ קצת את עבודת הרגליים שגם ככה לא הייתה במיטבה (לפחות לא בחצי הראשון) והאמת היא שזה גם די משפיע על היכולת של רסיברים לשבור את הראוט'ס שלהם כשה-QB תקוע בפוקט בלי יכולת לצאת ממנו. אבל מהתיאוריה שהצגת בהודעה הראשונה הבנתי כאילו לדעתך הייתה לו יכולת לצאת מהפוקט ולנוע כמו ברבע הרביעי עוד מההתחלה והוא פשוט לא עשה את זה כדי לא לקחת סיכונים מיותרים מתחילת המשחק ובכך למעשה להפחית את הסבירות שישלים את המשחק, ורק לקראת הסוף שיחרר את עצמו כשהתוצאה התחילה לברוח ולא היה יותר מה להפסיד כביכול. ועם זה לא הסכמתי בגלל שלדעתי אם הוא היה מסוגל לעשות את זה מההתחלה הוא היה עושה את זה במקום להיתקע בפוקט ולחטוף סאק'ס בצורה לא אופיינית. אני חושב שהוא באמת לא היה מסוגל פיזית ורק ככל שהמשחק התקדם הגוף התרגל לקור והשתחרר קצת (+האופציה שהוא קיבל איזו זריקה במחצית), כמו גם הביטחון שלו והיכולת לקרוא את מה שהגנת דאלאס זרקה עליו. מה שכן, היום בריאיון השבועי שלו ברדיו הוא אמר שהיה לו קל יותר לנוע שמאלה (בדרייב עם המסירת TD המטורפת ברבע הרביעי הוא נע לשם) ובחצי הראשון כמעט כל ההזדמנויות שלו לברוח היו דווקא ימינה אז יש מצב שזה היה העניין. אבל עדיין - בעייתי מאוד. אני חושב שאם הוא ייראה מול סיאטל כמו בחצי הראשון, גם אם שוב רק למחצית הוא ייאנס קשות בלפחות 3-4 סאק'ס עם פוטנציאל לאיבודים, ישים 0 נקודות על הלוח ואם ראסל וביסט מוד יהיו ביום טוב, מצב שהמשחק יהיה גמור כבר במחצית.
מסורתית כשהוא יוצא מהפוקט זה ימינה*, יכול להיות שמתי שזה לא היה שהוא קלט שהשריר פחות מגביל אותו כשהוא נע שמאלה הוא הבהיר את זה למקארת'י והאחרון אירגן לו מהלכים בהתאם. *אני חושב שרוב ה-QB's ככה. קשור אולי לעובדה שחוץ מויק וניוטון (יש עוד?) כולם זורקים ביד ימין? שמתי לב גם שעם הריד אופשן שחקנים כמו ווילסון וקאפרניק כמעט תמיד בורחים שמאלה. זה הכל צירוף מקרים או שיש קשר למבנים של קווי ההגנה וההתקפה? הרי TE's אני חושב כמעט תמיד מתחילים מימין לקו ההתקפה (אלא אם הם משחקים בקבוצה של טרול כמו בליצ'ק ואז הרצים הם תאקלים ותאקלים הם רסיברים ולך תדע איפה מתחיל ואיפה נגמר קו ההתקפה), אני מניח מטעמי חסימה לצד החזק של הק"ב? אלה הכל דברים שלקחתי כמובן מאליו אבל עכשיו כשאני חושב על היציאות של רודג'רס מהפוקט אני מתחיל לתהות לגבי דברים מסויימים שחוזרים על עצמם הרבה יותר מדי פעמים על מנת שיהיו מקריים.
חיובי. הרבה יותר קל וטבעי להתגלגל לצד של היד הזורקת, המכניקה בזריקה מן הסתם יותר קלה, אבל אצל מפלצות כמו רודג'רס ולאק עם ה-arm stregnth המטורף שלהם הם בקלות יכולים לצאת גם שמאלה ולשחרר חיצי רעל תוך כדי תנועה across their body בדיוק כמו ב-TD של רודג'רס ביום ראשון. אני חושב שיש בסך הכל 3 QB's בליגה שמסוגלים פיזית להוציא לפועל את הדבר הזה (רודג'רס, לאק וקאפרניק כשהוא על הכדורים הנכונים). בקשר ל-TE's זה מגוון סיבות ומשתנה מקבוצה לקבוצה בהתאם לצרכי המצ'אפ שלה; 1) גם כדי לחסום לצד החזק של הקוורטרבק 2) גם כדי לעזור ל-RT שבדרך כלל יותר חלש מה-LT וזקוק לעזרה בחסימות אם הפאס ראשר שממול עושה לו בעיות (דווקא במקרה של גרין ביי זה הפוך כי באקטיארי פחות טוב (ומנוסה) מבולאגה אבל אצל רוב הקבוצות זה לא המצב). 3) וגם מבחינת הראוט ראנינג. בדרך כלל הוא תמיד יתמקם בצד של ה-Z רסיבר (זה שממוקם יארד מאחורי הליין אוף סקרימג').בריד אופשן זה כבר יותר קשור לצד החזק של ה-OL ולמבנה של ההגנה. סיאטל למשל אוהבים להריץ את זה על ה-weak side במערך של 4 רסיברים. אז במקרה כזה למשל זה משתנה בהתאם לצד שהם ממוקמים בו במהלך (שהוא אכן בדרך כלל ימין אבל לא תמיד). גולדינג - אנחנו משווים את הכן בבקשה שלך ומעלים ב"YESSSSSS PLEASEEEEEEEE", אנא קחו את ההיפי המפגר הזה ותחסכו מדנבר לשלם לו 10M$ לא לאמן אותה. עם גאג בול מוזהב וקוצב לב בצבע ורוד פוקסיה, רק קחו את הזין הזה ואל תבקשו קבלה ו/או פתק החלפה.
אחרי האכזבות של השנים האחרונות אני מוכן לקבל אותו בזרועות פתוחות. בסדר, הוא מוגבל, הוא מעצבן, והוא יכול לדפוק אתכם ב-10 מיליון - אבל מישהו צריך לבוא לכאן ולייצב את הספינה. נשבר לי.
אני יושב פה וקורא כבר כמה שעות טובות את את הדיון המדהים הזה. בחיי שרמת הכתיבה וההבנה כאן בפוטבול היא משהו שלא נתקלתי בו. סתם מתוך רצון להמשיך ולקרוא עוד, ואומנם רק רביעי ויש לנו זמן עד ה-AFC/NFC Finals - אבל מעניין אותי לדעת: סיאטל נגד רודג'רס: סליחה, סיאטל נגד גרין ביי. לפאקרס יש איזשהו צ'אנס בכלל לעלות לסופרבול? כמובן שאם רודג'רס היה כשיר לחלוטין אז היינו מקבלים תמונה שונה. אבל במצב העניינים הנוכחי, יש סיכוי שלא נראה את סיאטל נוסעים לאריזונה? וב-AFC: יש סיכוי שסיפור הסנדרלה של אנדרו לאק יגיע מרחק 60 דקות מה-Happy Ending שכולם חוזים לו? לא יצא לי לראות את המפגש של הקבוצות באמצע נובמבר, אבל הבנתי שהייתה תצוגה דיי מרשימה של הפאטריוטס שם ובתכלס, יש סיכוי שנראה את הקולטס חוגגים בפוקסבורו?
