באיירן מינכן 14/15: אליפות ה-25 במספר!

רובן הגיע לטופ ב2013 (צמד המשחקים מול ברצלונה בחצי הגמר נחשב בעיני רבים לטוב בקריירה שלו-ולחשוב שלא היה שחקן הרכב בכלל באותה תקופה והרווחנו אותו רק כי קרוס נפצע ברבע הגמר. ברגע שנכנס להרכב שייטנו לזכייה בתואר, מעניין מה זה אומר על קרוס). פפ בכלל לא בנה עליו אלא שאחרי מה שהיה בחצי הגמר ובגמר פפ לא יכל כבר להתעלם והשבוע אמר בראיון שרובן "פונדמנטלי" לבאיירן, קרי חשוב ביותר בקבוצה. הוא מלך שערי הקבוצה העונה (איפה גצה שמרוויח יותר מכפול ושיבחו פה ש"מבקיע שערים"?).

לגבי מנדוקיץ: אני מאוד מצטער אבל אי אפשר לבוא לשולחן בטענה שהוא לא מספיק טוב גם ככסא. מנדוקיץ חלוץ מטרה וככזה עליו להבקיע. בזה הוא מעולה וגם עושה הרבה עבודה שחורה. לבנדובסקי חלוץ מטרה קלאסי-עליו לכבוש. לומר על מי מהם שהוא עדיף מהאחר כי הוא יכול להיות גם קשר זה לא לעניין. זה שפפ מסבך יותר מדי דברים לפעמים (היה זה רובן שאמר אשתקד בעקיצה לפפ שלא צריך לסבך כדורגל יותר מדי-מעניין שאת זה לא ציטטו פה) לא בעיה של השחקנים. גרמניה זכתה במונדיאל עם לאם כמגן, לא כקשר. יש שחקנים שעדיף שיישארו בתפקידם ויעשו אותו על הצד הטוב ביותר, אחרת התועלת שבהפיכתם למשהו אחר פחותה מהנזק שנגרם מכך שמאבדים אותם בתפקידם המקורי. אין הרבה חלוצים טהורים היום-אם יש שחקן כמו לבנדובסקי, ששם רביעיה בחצי גמר ליגת אלופות, אז שיתנו לו להיות גולר ומספיק עם ההתחכמויות.

 

רובן אמר את מה שאמר בשלבים ראשונים של העונה שעברה כשעוד באמת היה לכולם מסובך להבין מה שפפ מנסה להעביר, אבל עם הזמן כולם הבינו כמה זה מתוחכם ודינמי ובמטרה להיות מוכנים לכל מצב שיווצר מול יריבות שונות. פנטסטי, ממש כך.

הוא לא צריך את לבנדובסקי קשר, הוא רק צריך שהוא גם יהיה מסוגל גם ללכת אחורה ולשחק דאבל פס עם קשרים, זה תמיד יתרון שקשרים וחלוצים מחליפים תפקידים ומפתיעים את ההגנה. שים לב כמה הקישור שלנו כובש וכמה קשה לעצור את זה. כדורגל הופך דינמי יותר עם השנים ומתוחכם יותר, שחקנים צריכים לדעת לעשות הכל וככל שהם שולטים ביותר הבטים של המשחק, כך האפשרויות לעשות חילופי עמדות תוך כדי המשחק גדלות וקשה להגנה לצפות את ההתקפה.

 

"פנטסטי" או לא נדע בסוף העונה. בנתיים באירופה גילינו עליונות על קבוצות נחותות מאתנו, הובסנו קשות על ידי הקבוצה היחידה מהטופ שפגשנו (ריאל) ולא ממש שכנענו מול דונייצק. מי היה חושב שאחרי ערב המשחקים הראשון בצ'מפיונס הגרמניה היחידה שתנצח תהיה לברקוזן. הלוואי ונוכל להגדיר העונה כ"פנטסטית" בסוף, בנתיים מצטער מאוד אבל לא נופל מהקדנציה של פפ. הכניס המון שינויים וחידושים מבורכים אבל בגזרת התארים אחרי שלושה גמרים בארבע עונות הגיע לחצי גמר בצורה לא משכנעת והובס. בגזרה המקומית הוא לא הראשון ולא האחרון שלוקח דאבל עם באיירן בעונה הראשונה כמאמן.

 

הצלחה נמדדת בתארים אבל לפעמים יש גם פציעות או משחקים רעים לשחקנים שיכולים לגרום לקבוצה להפסיד וזה לא אומר שהעבודה של המאמן לא הייתה "פנטסטית" או מוצלחת. הצלחות לא נמדדות רק בתארים, יש הרבה קבוצות מוכשרות מאוד שיכולות לנצח את ריאל, ברצלונה ובאיירן בערב נתון. אף אחת מהן לא מגיע כזוכה בטוחה לליגת האלופות וזה לא רציני שרק על פי זה תקבע אם המאמן לא עשה עבודה טובה מאוד במועדון.

 

לא נכון שהצלחות לא נמדדות בתארים, בטח לא במועדוני העילית. לפעמים בדיוק הפוך: אפילו תארים לא מבטיחים שהקדנציה תיחשב ל"הצלחה", ראה מקרה אנצ'לוטי שהביא דאבל מרשים לצלסי ועף משם אחרי שנכשל בשמינית גמר האלופות מול אינטר. במועדוני העילית מחפשים תארים נקודה! לכולם נמאס כבר מוונגר שמגדל צעירים, ומשחק התקפי ובלה בלה בלה אבל נכשל שנה אחר שנה בהבאת תואר חשוב. לדבר על כך שתארים הם לא המדד זה נכון בפ.צ. קלן, לא בבאיירן מינכן שמדורגת שנייה בדרוג כל הזמנים של אופ"א (ולשם מגיעים עם תארים, לא עם אלמנטים אחרים). לכן אם התארים היחידים שפפ יביא בקדנציה שלו אלו אליפויות גרמניה זו קדנציה לא מוצלחת. אפילו את מוריניו העיפו מריאל למרות שזכה באליפות בגלל הכשלון בצמפיונס (ובספרד היה עליו לקחת אליפות מברצלונה, קשה הרבה יותר מאשר בבונדסליגה). עם סגל מדהים כמו שיש לבאיירן גם מאמנים עם שם פחות גדול מפפ ועם הרבה פחות כסף בתלוש היו לוקחים אליפות בגרמניה. לקדנתיה של פפ יש רק מדד אחד: זכייה בליגת האלופות (בדיוק כמו שאם היו מביאים למכבי כדורסל את מסינה או אוברדוביץ כמאמן המטרה היתה יורוליג כי לקחת אליפות בארץ עם מכבי גם מולי קצורין, כבודו במקומו מונח, יכול).

 

ומילת המפתח כפיר היא ״קדנציה״. אבל אנחנו בסה״כ אפילו לא באמצע העונה השניה של הקדנציה של פפ. תן לו לסיים את העונה והקדנציה ותסכם. לא היום.
אני לא זוכר אף מאמן שבעונה הראשונה שלו באיזושהי קבוצה לקחת את ליגת האלופות (די מתאו לא נחשב). ולפי השיטה שלך אף אחד מאלה שלקחו בסוף ( אנצ׳לוטי, מוריניו, היצפלד ובטח היינקס) לא היו זוכים כי היית מפטר אותם כבר בפברואר של העונה הראשונה.

 

מה שחשוב בשני המשחקים האחרונים זאת חזרתו של ריברי לכושר שיא.לקראת הסוף ראו עליו שהוא היה קצת עייף אבל אפשר לראות שזה ריברי של פעם.השיתוף עם אלאבה הוא מדהים.גם גצה נכנס קצת שמאלה כמו שקרוס בזמנו היה עושה ונותן יתרון מספרי באגף שמאל.עם כל הכבוד לברננט ראינו אגף שמאל ברמה אחרת לגמרי אתמול.
לבנדובסקי היה טוב.קצת לא חד אבל מאוד מעורב במשחק.הוא בא לקבל כדורים ומפנה שטחים לכניסות של מולר וגצה.
רובן ממשיך בכושר הבקעה יוצא מן הכלל.יש לו נתונים מפחידים בבאיירן.בכלל זאת הוכחה שאין תחליף לצמד רוברי לפחות כרגע.
ההגנה הייתה טובה למרות כמה טעויות פה ושם בעיקר בהגבהות לרחבה.באדי הפסיד לא מעט התמודדויות שזה לא מתאים לו והיה חלש וכבד לעומת משחקו הקודם.
שוויני היה קצת חלש ושוב ברגע שיהיה לצידו אלאבה/לאם/חאבי הוא יהיה שחקן אחר לגמרי.
מולר עדיין בגדר נעלם.הוא פשוט מאוד מתקשה מול הגנות צפופות.אין ברירה אלא לנסות כמה שיותר להוציא את רובן וריברי מהאגפים ולתת לו קצת שטחים שם.אישית אני הייתי מוותר עליו במשחקים החשובים ועולה עם קשר הגנתי במקום.
אגב ראפיניה שאוהדי באיירן לא אוהבים.אתמול שיחק כמו ליברו ואפילו ניהל את המשחק.הגנתית הוא ענק וכמובן יש איתו בעיה בשילוב עם רובן ועם זה שהתקפית הוא לא מספיק טוב.בכל מקרה הוא בתקופה טובה ומשפר את ההגנה שלנו פלאים.

 

לא בקשתי שיקח אליפות בעונה הראשונה. כן מצפה שבעונתו הראשונה כמאמן אלופת אירופה ועם סגל שחלק לא מבוטל ממנו עומד לקחת מונדיאל שלא יושפל עד עפר וישמש כשטיח בחצי גמר ליגת האלופות. כן ציפיתי שבעונתו הראשונה לא יאבד לחלוטין את הקבוצה אחרי פגרת החורף. אם היה מפסיד בחצי הגמר בדו קרב צמוד לריאל לא הייתי מבקרו כך אבל מה שקרה שם בלתי נסלח וזה כמעט בלעדית על הראש שלו (הן במערך ההזוי של 4-2-4 והן בהתעקשות לא לשתף את מרטינז כאשר הודה בטעות לקראת סוף המשחק והכניסו וכך נמנעה מאתנו תבוסה גדולה יותר). הקדנציה שלו תימדד אך ורק בזכייה בצ'מפיונס-רק לשם כך הוחתם בינואר 2013. כל שאר הקשקושים על משחק יפה, ושיטות חדשות, ושינויי תפקידים לשחקנים לא מעניינים בכלל ולא יזכרו בשום צורה. יש לבאיירן סגל של פעם בדור וחלון הזדמנויות כזה לא נופל כל יום. רומיניגה כבר אמר שהמטרה של באיירן לייצר כמה זכיות על פני שנים מעטות, כמו ברצלונה, ולא לחכות 12 שנה עד הגביע הבא וזה בהחלט אפשרי עם חומר השחקנים הזה. לשם כך הובא פפ-יביא גביע הצליח, לא יביא נכשל.[/QUOTE]

 

עקרונית. נכון מאוד.
עם זאת, עדיין אפשר לראות מצבים שבהם גם בלי שיצליח לקחת את ליגת האלופות זה לא יהיה כישלון. סתם דוגמא, גמר ליגת אךופות נגד (לא משנה מי מאריות היבשת) משחק שקול ומצויין, השוער היריב תופס יום משוגע, כולל עצירת פנדל בדקה ה - 104 שבועט (נגיד רובן) והיריב מבקיע שער ניצחון לא חוקי בעליל בדקה ה - 118 ושכל האיצטדיון ראה, חוץ מהשופט החמור. כישלון של המאמן? לא בטוח.

 

לא אחי, זה לא ייסלח. הדחה ברבע או בחצי או לא עלינו בשמינית תהיה כשלון מוחלט. למה? בגלל הציפייה מראש. כאשר אתה מביא מאמן שנחשב בעיני רבים (לא בעיניי) לטוב בעולם, ובוודאי היקר בעולם, שאימן את אחת הקבוצות הגדולות בהסטוריה של המשחק, ויש לו סגל שמורכב משחקנים שזה מכבר זכו בצ'מפיונס ובמונדיאל, רק גביע יהווה גושפנקא להצלחה. במיוחד כאשר מדובר בליגה מקומית שאינה הקשה ביבשת. כשצ'לסי לוקחת אליפות באנגליה זה הישג הרבה יותר גדול למאמן מאשר כשבאיירן זוכה בגרמניה ולכן עבור קבוצה כמו באיירן, שעם כל הכבוד לבונדסליגה קטנה עליה בשנים האחרונות, יש רק מדד אחד להצלחת מאמן וזו ליגת האלופות. לגבי מה שנדב שלנו כתב: אני אומר שאפילו בתסריט שרשם על הגמר אי אפשר יהיה לקרוא לקדנציה "הצלחה". אולי יהיה מי שיאמר שזה לא "כשלון" אבל בטח לא "הצלחה" כי לקחת דאבל ולהגיע לגמר האלופות גם ואן חאל הצליח ואז זו היתה הצלחה עצומה כי אף אחד לא ציפה, מה גם שהוציאו את ואן חאל מהנפטלין. פה, בגלל הציפיות מפפ, שום דבר מלבד גביע אינו "הצלחה" בקדנציה שלו במינכן.

 

אפנברג, רק לגבי מה שכתבת על מוריניו ואנצ׳לוטי- אנצ׳לוטי פוטר מצ׳לסי אחרי העונה השניה שלו (בראשונה זכה בדאבל), בה הקבוצה נתנה עונה גרועה מבחינת יכולת ונראתה חסרת כיוון מבחינת העתיד שלה, למרות שסיימה שניה בליגה לא טובה באותה עונה. מוריניו הועזב מריאל אחרי שבעונה השלישית שלו לא היה קרוב לברצלונה במאבק האליפות, והסתכסך עם לא מעט משחקני ואנשי המועדון. מה שאני אומר זה שבשני המקרים ליגת האלופות היא רק חלק מהסיבה וממש לא ה-סיבה כמו שהצגת.

 

כפיר, מה קרה הפכת לילד? בחיים אין רק שחור או לבן. אף פעם. אין או הצלחה או כישלון. ההצלחה של מאמן לא נמדדת בדבר אחד בלבד. אי אפשר להגיד אם הוא לא הצליח הוא נכשל לגמרי. (לא רק על פפ, אלא בכל דבר בחיים).
יותר מזה, ההצלחה/כישלון לעולם לא נמדדים ע"פ מדד אחד. כן, ליגת האלופות זה דבר חשוב מאוד אבל לא הדבר היחידי. קידום צעירים, שמירה על סגל מאוזן ובריא (פיזית ובכלל), חיזוק הסגל, שמירה וחיזוק באיירן מינכן כמותג (שיווקי ועל המגרש - למשל היום באיירן כקבוצה הרבה יותר מפחידה מאשר לפני 7 שנים למרות שגם אז המטרה הייתה ליגת האלופות), אליפות מקומית/שמירה על מקום באירופה (ואן חאל הביא אותנו למקום שממנו אין אירופה, למשל), גביע, המשיכה של הקבוצה לשחקנים מבחוץ ושמירה על קיימים, איזון כלכלי (עד כמה שתלוי בו). כל אלה דברים שאני יכול ככה מהמותן לשלוף והם כמובן לא כולם באותה דרגת חשיבות.
מעבר לזה. לא מודדים הצלחה בעונה אחת, אלא בקדנציה שלמה.
אז במקרה שאני נתתי כדוגמא (וסלע עוד חיזק שזה גם יכול לקרות בשלב מוקדם יותר) אבל בשאר הדברים הוא הצליח אז הוא הצליח. לא הצליח במאה אחוז אבל הקדנציה הייתה מוצלחת. מצד שני גם אם הוא זכה בליגת האלופות, אבל חירב את הסגל (למשל קלינסמן שבמקום לקדם צעירים קנה שחקנים זקנים והזויים כמו המגן אודו ועוד), השניא את המועדון וגרם לבריחת ספונסרים וכו' אז הוא נכשל.

לגבי ואן חאל. קודם כל, הביאו אותו כדי לקחת את ליגת האלופות (זו היתה המטרה בגזרה הזו), להעיר את המותג באיירן, לבנות סגל ולמשוך שחקנים. הוא אולי הצליח לקחת דאבל ולהגיע לגמר ליגת האלופות בשנה הראשונה. אבל במבט כללי על הקדנציה כולה הוא נכשל. הוא נכשל עד כדי כך שאם לא היו מעיפים אותו היינו מחוץ לאירופה שזה הדבר הכי חמור שיכול להיות עקב החשיבות הכלכלית והמותגית העצומה. זכיה בגביע מוסיפה להכל אבל היא מוסיפה הרבה פחות מהנזק שבאי העפלה לאירופה.

בנתיים הדבר היחידי שפפ נכשל בו הוא ליגת האלופות. בכל השאר הוא הצליח ובגדול. עדיין יש לו עוד שתי עונות כדי לשים גם את החותמת של ליגת האלופות.
והכי חשוב, אני לא רואה אף מאמן אחר כרגע שיכול להחליף אותו ולהצליח יותר.