מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

נוצרה בקבוצה שכבה של "חיילי פרגוסון" - שחקנים שרק תחת ניהול קבוצה ויכולות אימון מפוארות של פרגוסון יכלו למצוא את עצמם כשחקנים לגיטימיים שתורמים להצלחה מועדון על בכדורגל העולמי.
לאט לאט הם עוזבים את הקבוצה באופן טבעי ואפילו פרגוסון עצמו התחיל בתהליך של פרידה מהם עם מכירתם של אושי ובראון.

 

אתה צודק. הגזמת לחלוטין עם "שחקן הפועל אשקלון ". הפועל טירת צבי מתאים יותר.

 

שידור ישיר בספורט 1 החל משעה 05:55 כמדומני המשחק יחל ב06:10

 

הקטע הזה של שחקנים עם כישרון שלא מצליחים להתקדם לרמות המקוות חזר על עצמו שוב ושוב בשנים האחרונות. רפאל, וולבק, ג'ונס, סמולינג, נאני, אנדרסון, אוואנס... משהו נפגם בדרך שלהם, אבל כשמדובר בכמה וכמה שחקנים, צריך להודות שיכול להיות שמשהו נפגם בדרך שלנו.

 

הבעיה עם פרגוסון שבשנים האחרונות הוא יותר מדי הלך על רכש מהסוג הזה בלבד, סוג של רכש אלמוני ביחד עם שחקנים צעירים שאמורים לפרוץ בכל רגע, לכאורה. בפעם האחרונה שהוא עשה רכש מהסוג המוכח יותר, ואן פרסי, הוא זכה באליפות עם ההולנדי כשחקן המרכזי שלו.

למרות הכדורגל המחורבן, אני מתרשם מהנכונות של ואן חאל לבנות קבוצה אטרקטיבית לפי ראות עיניו, שגם על הדרך מתאימה הרבה יותר למקום בו מועדון כמו מנצ׳סטר יונייטד צריך להיראות כיום, בעתיד הקרוב וגם בעתיד הרחוק, מה שלא יכולתי להגיד על יונייטד גם תחת פרגוסון כקבוצה אלופה. הקבוצה כיום נמצאת במצב הרבה יותר בריא ומעודד, גם אם היא עדיין לא התחברה וזכתה בתואר כזה או אחר.

ואמיר, כל השמות שציינת, כל אחד והנסיבות שלו לכישלון עד כה. רובם כנראה אף פעם לא היו מספיק טובים ולא יהיו מספיק טובים ליונייטד, לא מנטלית ולא מקצועית. זה לא אומר בהכרח דבר רע על המועדון שאומנם באופן טבעי איבד את עצמו בעידן פוסט-פרגוסון, אבל תשאל את עצמך מה מתאים יותר למועדון בסדר גודל כזה: רוני או וולבק? די מאריה או נאני? אוואנס או (כנראה) אוטאמנדי? שנינו יודעים מה תיהיה התשובה.

 

Louis van Gaal has targets in two positions
Manchester United manager Louis van Gaal has revealed the summer spending is set to continue during an exclusive interview with MUTV.

 

התשובה נכון ל-2015 ברורה. אבל אני לא מאמין שלאף אחד מהשחקנים האלה לא היה את הכישרון הנדרש כדי להיות שחקנים ביונייטד וכמעט כולם הראו בדרך שיש להם את היכולת. משהו בדרך נפגם. הפציעות, חוסר היכולת לייצר עקביות, חוסר היכולת להתעלות. כשאתה לוקח את כולם ביחד ובכלל מסתכל על היכולת שלנו לקחת שחקנים ולשדרג אותם בשנים האחרונות - הרי שלמעט דה חאה, וזה יותר עניין של מאמן שוערים, זה ממש לא קרה.

אין לי בעיה בקטע של אובדן דרך וזה ואני לא מלין על השחרור של אף אחד. רק מציין שזה מדגיש את הבעייתיות של השנים האחרונות, החל בחלק האחרון של תקופת פרגוסון. זו חלק מהבעיה שהובילה אותנו למצב הנוכחי - שלל שחקנים שמסיבות כאלו ואחרות, לא הצליחו להתקדם כמקווה.

 

@אמיר ע,

דה חאה - הגיע על תקן עילוי אמיתי, לפחות בעיניי, מהרגע הראשון. לא דומה לאף אחד מהרשימה הנ״ל.

רפאל - לא הצליח להתקדם ובעיקר לא הצליח לשמור על כשירות.

ג׳ונס - עד עכשיו לא ברור אם מדובר באושיי משודרג או שחקן שיכול להיות בלם משמעותי ביונייטד.

סמולינג - למרות יכולת טובה העונה, ע״ע רפאל עד שלא יוכח אחרת באופן עקבי יותר.

אוואנס - אף פעם לא היה מספיק טוב בעיניי, תמיד היה נראה לי כמו אוברייטד קלאסי של חלק מאוהדי יונייטד.

נאני - מקרה מוזר. יכול להיות שהוא סוג של קווארסמה, קרי, הרבה כישרון ברגליים אבל חלש בראש.

אנדרסון - התברר כמו עוד ברזילאי לא מקצוען בעליל. יכול לבוא בטענות בעיקר לעצמו.

וולבק - יכול היה להיות שחקן סגל נחמד ביונייטד, לא רואה בו יותר מזה. מקרה דומה לאוואנס אם תרצה.

מבין את הנקודה המרכזית שלך על חוסר היכולת של השחקנים לבצע התקדמות בתוך המועדון, אבל יכול להיות שצופה מהם ליותר מדי ושלא בצדק. יונייטד עושים טוב שהם מביאים עכשיו שחקנים הרבה יותר איכותיים ומנוסים שכבר לכל הפחות השתפשפו בקבוצות אחרות. אני נוטה להאמין שברגע שנראה שלד יותר חזק ומוכח גם יהיה יותר קל ונכון לאפשר לצעירים אלמוניים יותר לפרוץ לידם, דבר שואן חאל מצטיין בו.

הפספוס היחידי של יונייטד בשנים האחרונות הוא פוגבה.

 

@אלעד,

שוב, אין לי בעיה עם מה שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו צריכים לחזור לטופ ומהר ואין לנו זמן להתחיל בהימורים ולהביא שחקנים שצריכים הרבה זמן להתבשל. וכן, אם זה יצליח, נוכל לתכנן טוב יותר קדימה בהמשך.

לגבי השחקנים שציינת, אני לא מסכים. אין דבר כזה שחבורה שלמה של שחקנים תהפוך לטופ קלאס - גם בדור של 92' זה לא קרה, שחקנים כמו פיל נוויל או באט עשו שירות יפה, ולא יותר - אבל העובדה שזה לא קרה לאף אחד אומרת דרשני.

ואגב, פוגבה מבחינתי רק מדגיש את הדברים. התעקשנו לא לתת לו הזדמנויות, כמו שהתעקשנו להעביר את וולבק, ג'ונס וסמולינג בין עמדות (העובדה שעוד לא ברור מה ג'ונס יכול להיות אינה באשמתו), כמו שהתעקשנו שוב ושוב כמו תמיד לחזור לריו ולווידיץ' במרכז ההגנה. זה בהחלט לא מסכם את כל הבעיות, אבל מספק טעימה מהן. פעם היינו אומרים שהגיע הזמן להתקדם וממשיכים הלאה לשחקנים הבאים. בשנים האחרונות של פרגוסון זה לא קרה והמשכנו להתרכז באותם שחקנים, עד שזה פגע בהתקדמות של צעירים יותר.

 

@Gass12 תודה על ההתייחסות, וטוב לראות אותך במחוזות אייסוקר

אמיר ואלעד כתבו כאן המון דברי טעם,
ואני מתחבר לאלעד ורוצה להוסיף לדברים שלו,

שלא רק שאוהדי יונייטד הגזימו עם השבחים לחלק מהצעירים האלה [מילא רפאל, מילא אוואנס, אבל וולבק הוא אחד האוברייטדים (בתוך אוהדי יונייטד) הכי גדולים בהיסטוריה של הפרמיר ליג... חבר'ה ברד-קאפה גרמו לי לפעמים לפקפק בחוש הראייה שלי או בהבנה שלי את המשחק... דיברו על וולבק כאילו הוא עוד שנייה מדביק את מסי],

אלא שלפי דעתי גם פרגוסון הגזים (לעיתים- הגזים מאוד, כמו עם קלברלי ואנדרסון) בהערכה שלו לכל החבר'ה האלה...
ג'ונס, סמולינג, רפאל, אוואנס, אנדרסון, קלברלי, וולבק... אני משוכנע שהוא חשב שהנה שוב יש לו דור ענק של שחקנים, שידברו בעתיד על החבר'ה האלה באותה נשימה עם גיגס וסקולס...

ומתוך הרשימה הזאת, לעניות דעתי,
רק ג'ונס, רפאל וסמולינג (הוא הכי עקבי מביניהם, באופן יחסי כמובן) הראו לפרקים יכולת שגרמה לך כאוהד כדורגל להגיד "ואללה, החבר'ה האלה הולכים לדבר חזק בצמרת הכדורגל העולמי". כל השאר אף פעם לא התקרבו לגבהים האלה...

אני מסכים עם אלעד שדוויד דה חאה כבר היה עילוי באתלטיקו מדריד, ואני אפילו חושב שהוא היה מגיע לגבהים שאליהם הגיע איתנו בכל מועדון גדול שהיה נותן לו את הבמה (כמו למשל סוארז בליברפול, שאמנם לא הגיע בגיל כזה צעיר, אבל אני לא נותן לברנדן רודג'רס טיפת קרדיט על היכולת של סוארז, ולא רק כי אני לא סובל אותו... יש שחקנים שהם פשוט עד כדי כך טובים, ואין לך כמאמן/מנג'ר יותר מידי מה ללמד אותם)

ואז אני גם מתפנה לתהות, איך לעזאזל פרגי והמאמנים שלו לא הצליחו לראות שפול פוגבה הוא פשוט מפלצת, ומה זה משנה אם הסוכן שלו קקה, ומה זה משנה אם הוא רצה הרבה כסף יחסית לילד שעוד לא קרע זוג נעליים? עכשיו אתם תגידו, ובצדק, שברור שהדברים האלה משנים, אבל אתם מבינים למה אני מתכוון...
העוד עשרת אלפים ליש"ט שפוגבה רצה לקבל בכל חודש (או כמה שזה לא יהיה) הם לא מה שגרמו לכך שהוא כבר לא ביונייטד.
אז ברור, אף אחד לא גדול מהמועדון, בטח לא בגיל 18, אבל יש כשרונות שבשבילם אתה קצת יכול להגמיש את המדיניות שלך, ופה אנחנו כמועדון טעינו עם פוגבה.... אני לא מתיימר לדעת למה בדיוק הוא עזב, אבל יש להניח שזה בעיקר בגלל שפרגי שם את פאביו, רפאל ופארק באמצע לפניו רוטציה.

טביעת העין המופתית של פרגי הייתה יותר בהיבט המנטלי, כלומר, הוא ידע לזהות איזה שחקנים קורצו מהחומר הנכון, על אילו שחקנים הוא יכול לסמוך שיהיו חלק מיחידה לוחמת, שלא יאבדו את הרעב, שלא יחשבו שהם יותר גדולים מהמועדון...

לגבי טביעת עין של 'יכולת כדורגל נטו'... איך לומר, יש לי את הספקות שלי....

* נא לא להפציץ אותי בתגובות נאצה רק כי אני מתייחס לפרגוסון במונחים אנושיים ולא אלוהיים.

 

חשוב לי להוסיף שהרבה מהשחקנים האלו סבלו מכמות בלתי סבירה של פציעות, בלשון המועט, והרבה מזה בגלל שיטות אימון שעד לפני השינוי של ואן חאל כללו אימוני-משקולות מוגזמים לחלוטין. אף פעם לא הבנתי למה פרגי הוסיף את זה כי מאז הפציעות אצלנו חגגו. כבר הבעתי את דעתי על העניין, כדורגלנים לא אומרים להגיע למשקלים האלו ובטח שלא לפתח מסה כזו (אלא אם כן יש להם גנטיקה מיוחדת). זה מוביל לפציעות ופוגע בגמישות ובזריזות.

נ.ב- הידעתם שואן חאל התחיל כמאמן כושר?

 

כשפול פוגבה הגיע אלינו , אני זוכר את כותרות העתונים. " פול סקולס החדש הגיע ליונייטד." זוכר את האיומים מצד לא האבר , מה שנגמר די מהר בקול ענות חלושה, כי ההורים שלו רצו רק אותנו .כמה ציפיתי לפריצה שלו וכשעזב נשאר רק מפח נפש של הבטחה שלא מומשה. במישור המקצועי אני חושב שהוא "לקח" מאיתנו שנתיים וחצי של לימוד מהטובים ביותר, אבל לא משהו שלא היה מקבל בהצלחה רבה גם במועדון אחר. ככה שאני לא מצליח להתחבר רגשית לתחושת אובדן לגביו, רק בגלל שלדעתי היינו מראש בית ספר טוב כתחנת מעבר למקום שבו באמת רצה להיות . אולי פאשלה של פרגי והמועדון אבל אולי גם לא. להבדיל למשל מהתחושות שהרגשתי כשרונאלדו ביקש לעזוב. לכן לא מרגיש לי שהפסדתי משהו שלי, כי בתאכלס הוא אף פעם לא היה ממש שלי.

 

האמת שעברתי ביי אקסידנטלי רצו המחשב,העכבר והאצבע שלי . תודה אבל לא באתי על מנת להישאר ,בהצלחה. ראיתי שלא קיבלת תשובה לגבי שעת המשחק מחר אז הרמתי את הכפפה

 

שוב, כמו שכתבתי, העניין עם פוגבה מדגיש את ההתנהלות של יונייטד בשנים האחרונות. זה היה נכון גם בשוק ההעברות. היתה תחושה שאנחנו מסרבים ללכת את האקסטרה מייל כדי להביא שחקנים ברמה גבוהה אלא מסתפקים בפחות. כל אלה ביחד - אי הבאת שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, הקושי בהבאת שחקנים כישרוניים לרמה הבאה - הביאו אותנו למצב שאנחנו מחליפים כמעט סגל שלם בפרק זמן קצר מאוד ברגע שהוותיקים שסחבו אותנו כבר לא היו מסוגלים לכך.

 

הדיון כאן מזכיר לי את הימים שפרגוסון היה מעלה 10 נגרים+רוני וקורע לארסנל את הצורה.

ונגר עוד כאן, אבל לפחות סוג הבושה הזו כבר לא תחזור על עצמה.