מסכים, אבל לזכותו ייאמר שהפרסונל ההתקפי פשוט לא מתאים לשיטת כדורים קצרים. אין לקרוליינה סלוט רסיבר'ס כמו אדלמן/וולקר שמשתחררים תוך שנייה וחצי. זה למעשה הכתם הגדול ביותר על גטלמן ה-GM והחולשה העיקרית של הקבוצה הזאת. הוא עשה עבודה בינונית ומטה בהצבת הכלים ההתקפיים סביב קאם. זו הסיבה שהעונה שהוא נתן הייתה כל כך ענקית. ה-NFL ב-2015 היא ליגה שנשלטת על ידי רסיברים דומיננטים כמו ODB, חוליו ג'ונס, אנטוניו בראון שאונסים הגנות, מתמחים בכל סוגי הראוטס קצרים, בינוניים או ארוכים ומהווים שמיכת ביטחון אמיתית ל-QB's שלהם. לקאם אין ולא היה את הרסיבר הזה מאז שהוא בליגה. אפילו לא משהו שמתקרב לזה. טד גין, קוטצ'רי, פילי בראון אלה רסיברים שלא יסגרו 50% מהסנאפס בחצי מהקבוצות בליגה. הם לא מספיק פיזיים כדי לנצח PRESS COVERAGE מיד, לא מספיק זריזים (חוץ מגין אבל הראוט ראנינג שלו על הפנים והוא לא מצליח למכור הטעיות בדרך כלל אחרת הוא היה מפלצת בלתי עצירה) ועם ידי חמאה שלך תסמוך עליהם שישלימו לך 10+ תפיסות מדי שבוע. מה שכן יש לו זה TE תותח כמו אולסן אבל רק אותו והגנות מספיק טובות ועמוקות יכולות להתמקד בו ולסגור אותו במידה וקאם לא מתקתק אליו זריקות מפלצתיות כמו ב-TD מול סיאטל או כמו הדבר הבא: http://a.video.nfl.com/films/2015/N..._bp_newton_to_olsen_24_yards_353848_3200k.mp4.
אני מסכים שלפנת'רס אין פרסונל מתאים לזה, אבל חוסר היכולת של קאם לבצע את זה ספציפית לא קשורה רק לזה לדעתי. באמצע המשחק היה נסיון קטן לעשות קצת דינק אנד דאנק לסטיוארט, אבל קאם פשוט לא הצליח לעשות EXECUTION מוצלח. בלי קשר לזה שסטיוארט כנראה לא כזה טוב לזה.
אם כבר עסקינן בק״ב ודראפטים. קראתי לא מעט לקראת הסופרבול וגם אחריו על ההבדלים בסגנון בין ק״ב ״מודרני״ כמו ניוטון לק״ב ״קלאסי״ כמו מאנינג (בשיאו). לאן הליגה הזו הולכת בשנים הקרובות ומה דעתכם בנושא? אני מבין שגם ק״ב כמו ווילסון משתייך לקבוצה הראשונה וסיאטל הצליחו יפה מאוד איתו. עוד דבר שקראתי זה על גודל וההתעסקות שלו בסגנון התקפי. מה הסיפור? סוג של איזה דיוויד סטרן שסולד מקבוצות כמו ס״א ודטרויט למיניהן? אל תדאג, אני אהיה פה כדי להעלות טוויטים (מפגרים) ולשאול שאלות (מפגרות) במהלך הפגרה. אני גם חושב שהליגה הזו מספיק טובה ומעניינת כדי לדון על דברים אחרים (אני בכלל לא אוהד ביינתיים של שום קבוצה ואני נהנה מאוד לעקוב, אבל אולי ככה זה לרוקי מטומטם). רק תמשיך לעלות בהתקפה ולשרוף את האגף. ספריוול צריך שמישהו ירים לו כדי לנגוח, ואנחנו רוצים לראות שערים.
הוא חיכה 3 שנים אבל אני לא יודע למה זה רלוונטי. מישהו קבע שרק רסיבר אחד יכול להיכנס? או שרק GOAT's צריכים להיכנס בפירסט באלוט? לא מספיק סתם להיות הרסיבר עם כמות היארדים השנייה בהיסטוריה ועם כמות ה-TD's השלישית בהיסטוריה וכל זה בלא מעט שנים עם QB כמו ג'ף גארסיה? יש רשימה סופית של 15 ומהם אתה צריך לבחור את ה-5 הטובים ביותר בלי חישובים מי חיכה כמה ומתי. עצם העובדה שהיו דיווחים שהוא אפילו לא עבר את חתך הטופ 10 במהלך הדיונים של הועדה מראה כמה השיקולים היו אישיים ולא מקצועיים. הוא היה דושבג ולא נחמד ומי יודע כמה עיתונאים בחדר שם לא קיבלו ממנו את הציטוטים שהם רצו אז בואו נזיין אותו ונכניס על הדרך מאמן כמו טוני דאנג'י שרכב על הגב של פייטון מאנינג במשך עשור בלי להביא כלום לשולחן תוך כדי התבזויות פלייאוף אחרי פלייאוף מול בליצ'ק שעשה ממנו הביץ' הפרטית שלו. אשכרה מייק מקארת'י של העשור הראשון של המילניום. עשה עבודה גדולה בטמפה ושינה שם את ה-CULTURE אבל נכנס על העידן האנדראצ'יברי שלו עם פייטון. זו בדיחה בעיניי ופתיחת דלת לכל מיני מאמנים בינוניים כמו מקארת'י שכבר הזכרתי ומייק טומלין להשתחל יום אחד רק כי התמזל מזלם ל"אמן" עילויים היסטוריים שמנפחים להם את הרזומה ומאזן הניצחונות בלי שהם מביאים שום ערך מוסף. ברור שהוא ייכנס בסוף, בשנה הבאה או בעוד שנתיים. אבל הפוליטיקה הקטנה הזאת מגעילה בעיניי. אם שחקן כזה לא פירסט באלוט אז יש בעולם הזה בדיוק 4-5 אנשים שהם לא QB's שהיו שווים פירסט באלוט. נכון, אתה צודק. הוא לא מוסר טהור. ה-BALL PLACEMENT שלו בזריקות קצרות לא מספיק טוב. אני רק מציין שזה יכול להיות תוצר של העובדה שהוא לא קיבל כלים התקפיים הולמים לשיטה כזו שהייתה דורשת ממנו לעבוד על המסירות האלה יותר ולהשתפר בהן. יכול להיות שזה יקרה בעתיד, אבל זה צריך להגיע קודם כל מה-GM, לא ביום בהיר אחד. ובאמת שתכתוב יותר. הדיון הזה זקוק לאוהדי ג'טס (ה-FANBASE האהוב עליי בליגה, רוב אוהדי הג'טס שאני מכיר חולים בראש בקטע טוב) ולאנשים שצפו בג'ון אלוויי לייב. לא הולכת לשום מקום. נשארת ותישאר תמיד ליגה של מוסרים קלאסיים מהפוקט. ההצלחה של קאם ו-ווילסון נבעה מהשיפור ההדרגתי שלהם ככאלה במהלך השנים. קאם הוא בכלל פריק שקשה להשוות לאחרים, גם לווילסון, פשוט כי הוא הרבה יותר גדול ופיזי ממנו. מהלכי הריצה המתוכננים שהוא מוציא לפועל בקרוליינה לא דומים לריצות של ווילסון בסיאטל שרובן נובעות בכלל מסקראמבל'ס אחרי שהמהלך המקורי משתבש והוא מאלתר. QB's אחרים כמו קאפרניק וגריפין שלא הצליחו להשתפר מספיק כמוסרים "קלאסיים" נשארו מאחור ועכשיו יחפשו בית חדש על מנת לשקם את הקריירה. שילוב. גם כלכלי (יותר נקודות=יותר מהלכים מרגשים=יותר מהפכים בפנטאזי=ציוצי הולי שיט=ציוצי מי יאמין לי מי) וגם "בטיחותי" לאור כמות התביעות של שחקני העבר שהתגלה אצלם CTE. כל תיקול קסדה לקסדה = 15 יארד פנאלטי (שזה חרטה כי לא באמת כל תיקול קסדה לקסדה סוחט את הדגל הזה אלא כל תיקול שפשוט לא נראה טוב ו/או הקורבן לא מתאושש ממנו כשאם על הדרך הקהל צועק "אווווו" וכמה חברים קופצים על השופט זה אף פעם לא יזיק. וזה קורה לפחות פעמיים כמעט בכל משחק), חוקים נוקשים על פגיעות ב-QB's, "הדגש" על תפיסות של שחקני סקנדרי על רסיברים שכל מגע קל יכול לעלות בעבירת PASS INTERFERNCE שהיא תיאור עדין לשואה עבור ההגנה וכו'. ליגת פרו התקפות קלאסית. לכן כל הגנה וכל שחקן הגנה שמצטיין בשנים האלה זוכה ממני לשבחים מטורפים. אין לי שום בעיה למשל לומר שדארל ריבאס הוא הקורנר הטוב בהיסטוריה של המשחק. השנים שלו בג'טס היו מטורפות לגמרי, ולא רק בליגה עם חוקים שמשחקים נגדו אלא מול רסיברים גדולים ומהירים יותר מאשר לפני 20 ו-30 שנה. לכן גם ל-JJ WATT יש למשל קייס להיות שחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים בעיניי. הדומיננטיות שלו בלתי נתפסת. למרות שאני בטוח שהוא על סמים. אם כי כדי להיות כנה, אני בטוח שכל הליגה על הסמים. אצלו זה פשוט זועק.
מערכת מסירות קצרות (דינק&דונק) מוצלחת היא תוצאה של אימונים, אני מסכים עם ספריוול שפרסונל זה הדבר העיקרי (וולקר ואדלמן הם אלוהימים כשמדובר בזה) אבל אם לא חורשים את זה באימונים אז שום דבר זה לא יעזור. מן הסתם אין לי מושג מה הולך אצל הפנת'רס באימונים אבל תנו לי לנחש שהם לא עובדים על החלק הזה בהתקפה הרבה, זה כל כך בולט. בעיקר כשאתה משתמש בזה כשלא הולך בדברים אחרים. בכלל, ההתקפה של הפנת'רס נראית לי מאוד מפוזרת. אני קצת מופתע שזה הצליח להם עד הסופרבול...
לגבי הHOF אני עקרונית מסכים איתך, אבל הצורה שבה המערכת נבנתה (העובדה שיש שחקנים שמחכים שנים למשל) גורמת שיש מעמדות, ופירסט באלוט ספציפית, נהפך לסוג של מעמד. בוא נאמר שקורט וורנר הוא שחקן יותר טוב/יותר משמעותי/ יותר כל מה שתרצה מכל החברה שנכנסו שנה שעברה חוץ מסיאו. אבל אנשים מתחילים להתחשבן על פירסט באלוט, ועל זה ששנה אחרי צריך להכניס עוד ק"ב וכל העסק נהיה פוליטי ומסובך. חוץ מזה, יש אפליה מטורפת כלפי WR והעדפה לא הוגנת כלפי RB (אני אוהד ג'טס ויש בצורת אדירה בשחקנים שלנו בהיכל, אבל אני הראשון שיגיד לך שהעובדה שקרטיס מרטין, רץ טוב לא אדיר, שהתכונה המרכזית שלו שהוא שיחק שנים בלי להיפצע נמצא בהיכל, או העובדה שג'רום בטיס נמצא בהיכל אבל לא אייזק ברוס לדוגמא, שהיה עילוי מטורף שנתן מספרים בלי קשר למי שזרק אליו, זה בושה וחרפה). לTO מגיע להיות פירסט באלוט, אבל בעולם שבו יש סיכוי שברוס יהיה מחוץ להיכל, העובדה שאוונס ייכנס רק בנסיון שני או שלישי היא לא מפתיעה. לגבי קאם. אני מסכים לחלוטין שהוא יכול להשתפר מאוד עם אימונים, מה גם שלא צריך להיות טאץ' א לה מונטנה כדי להיות ק"ב אדיר. אני רק מציין שהטאץ' הטבעי שלו הוא פחות טוב משל ראיין פיצפטריק, וזה בעיה שראיתי ספציפית אצל שחקנים עם יותר מדי עצמה ביד. האם הוא יוכל להשתפר עם אימונים ועם פרסונל? בהחלט. האם הוא יוכל להיות ק"ב אדיר עם הוא ישדרג את הטאץ' לרמת הפיצפטריק? בוודאי. רק שהדיבורים עליו בתור הק"ב האולטימטיבי צריכים להיות מצוינים עם כוכבית בנושא הזה, כי לדעתי מדובר בכשרון הכי חשוב לק"ב. ואם מדברים על אוהדי ג'טס חולים בראש היית צריך להכיר סבא שלי. יהודי ניו יורקי שהיה לו SEASON TICKETS עוד מהימים שקראו לנו הטייטנז. שהיה שונא את כל הקבוצות הותיקות בNFC בגלל ההתנשאות שלהם על הAFL בזמנו. שלקח את מה שביל ביליצ'ק עשה לנו ב2000 כל כך אישי שלא היה אפשר להזכיר את השם שלו בלי שהוא יקלל ויירק(אפילו לפני שהוא הביא לפאטס זכיות בלומבארדי). אני לא מבין איך הוא היה מסוגל להתיישב 40 שנה מול הטלוויזיה ולהתאכזב כל יום ראשון מחדש. אלעד, בהמשך למה שספריוול אמר. יש משהו מאוד שטחי בצורה שבה התקשורת מתייחסת לנושא הזה ובעיני זה קצת מרגיז. בוא נתחיל. התכונה החשובה ביותר (50-60% ממה שק"ב צריך) נמצאת בין האזניים ולא בידיים. ג'ו מונטנה הוא בעיני הק"ב הגדול בכל הזמנים ואחד השחקנים שהכי נהניתי לראות משחק. הוא בעיני אחד השחקנים עם ההשפעה הגדולה ביותר על איך שהמשחק משוחק היום, והצמד וולש-מונטנה עיצב את צורת המשחק בעידן של הLIVE BALL. אתה יודע מי השחקן הכי דומה לו מבחינת טכניקה, וצורת הזריקה? אלכס סמית. אין הבדל גדול ביניהם בSKILL SET הבסיסי. מה שאומר שמה שמבדיל בין הGOAT לבין אנקדוטה הסטורית נשכחת הוא דבר אחד בלבד, וזה הסיבה שבחיים אי אפשר לדעת מה ק"ב שווה לפני השנה השלישית שלו. אחד מהמחסומים הגדולים להתפתחות של ק"ב הוא היכולת הטכנית שלהם. ומהו הדבר שהכי תורם להתפתחות של ק"ב? זה דבר ששוקל 300 פאונד וקוראים לו לורנס או רג'י או ברוס או ריצ'ארד או מייקל או ג'יי ג'יי. ק"ב רוקי מקבל את הכדור ולוקח לו 3 שניות לזהות את הREAD הראשון ולהעריך עם אפשר לזרוק אליו או לא. בוא נגיד שלא. יש לו עכשו שניה לנסות להיזכר איפה נמצא הריד השני ולהעריך האם אפשר ואיך לזרוק. כל זה בידיעה שבשניה השניה הוא עומד לערוך היכרות אינטימית עם הדשא. יש לך שתי שניות בשביל הריד השני? איחוליי יש לך ALL PRO בLT ואתה חתיכת ממזר בר מזל. מכאן ששחקן צריך לעבוד על לקצר את הזמן הזה וזה חתיכת עבודה. פייטון בחיים לו היה נהיה למוסר שהוא נהיה רק עם היכולות הטכניות בלי זה שהוא היה ג'אנקי ברמות חולניות של למידת המשחק. ג'ו מונטנה וטום בריידי יודעים בכל רגע נתון איפה כל שחקן שלהם נמצא וההחלטה האם לזרוק לוקחת להם שבריר שניה. כל זה מגיע אחרי כמויות של עבודה ושל נסיון. וכאן קבור הכלב. אין תכונה שהיא יותר יעילה להימלט מפאס ראש יותר ממוביליות של ק"ב. זה הדרך היעילה ביותר והדרך הקלה ביותר, ולכן לק"ב כזה נעלם חלק משמעותי מהמוטיבציה להשתפר בחלק החשוב ביותר המשחק. והחלק הזה יישאר החלק החשוב ביותר של המשחק גם אם נצליח להכליא כל התכונות הטכניות והפיזיות של העמדה לשחקן אחד. לכן רוב מוחלט של הק"ב האתלטיים הפריקים מבליח ואז נעלם. אני מודה שאחרי שנת הרוקי המעולה שלו, חשבתי שקאם ניוטון הוא עוד דוגמא קלאסית לסוג כזה של שחקן, אבל טעיתי לגביו. הוא השתפר ואין דבר שיותר חשוב כשמסתכלים על ק"ב צעיר יותר מעקומת השתפרות עקבית. זה הסיבה שבכלל לא בטוח שמדרק קאר לא יצא שחקן טוב יותר מאשר אנדרו לאק, למרות פערי כשרון דמיוניים ביניהם. אני אתן ללאק בינתיים להנות מן הספק ולתלות את המצב שלו בצוות האימון ובמצב של הקבוצה, ולא בעובדה שהוא מסתמך יותר מדי על הכשרון הטבעי ולכן הוא לא משתפר מספיק ביכולת לקרוא את המשחק. ימים יגידו לגביו
@מגןימני, קודם כל תודה רבה על התשובה המפורטת. הרמת עבודה של הק״ב בפרט ושאר השחקנים בכלל מרתקת אותי כל פעם מחדש מאז שהתחלתי לצפות במשחק. מדהים עד כמה השחקנים הגדולים צריכים לדחוף את עצמם כדי לשחק ברמה שהם משחקים ולאילו רזולוציות צריך להגיע כדי להצליח. כנראה שבמובן מסויים אין לזה סוף. אני מניח שלגבי ניוטון (כמו ק״ב אחרים) זה יהיה לא רק קריטי הרצון להשתפר, אלא גם בארגון שהוא נמצא בו וברמת האימון שיש מסביבו. זה מזכיר לי שתי כתבות נהדרות שסנדרו המשתמש העלה כאן לפני כמה חודשים אם מעניין אותך לקרוא. Arizona Cardinals' Carson Palmer goes inside a game plan for MMQB | The MMQB with Peter King How Carson Palmer's Week 8 game plan played out versus the Browns | The MMQB with Peter King
לדנבר יש אפשרות לשים תג על וון במקרה ו..? לא שאני רוצה, בהנחה ויקבל חוזה של 18-19 מיליון לשנה אני חושב שמגיע לו כל סנט, אם פייטון יפרוש זה גם לא ישפיע כל כך על התקרה כי אלווי לא ייתן חוזה יקר לאוסווילר. יהיה באמת מעניין לראות איך אלווי ינסה לשמור על העוצמה של ההגנה, שלפני שנתיים אני זוכר שהייתה נראית לי כמו הדבר הכי שברירי שיש. בהתקפה אני חושב שעם בחירות דראפט, חזרה מפציעות ועם שיפור וצבירת נסיון של אוסווילר ההתקפה תשתפר, ולמען האמת אני לא יודע איך אפשר לא להשתפר אחרי מה שראינו. Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
ישנם פרשנים שמבינים טיפה יותר בכשרונות מהדראפט הנוכחי וביכולת המעבר שלהם אל המקצוענים? Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
לא הבנתי את השאלה. אתה מדבר על חבר'ה מוכרים כמו מאיוק, ג'רמיה וצ'ארלס דייוויס או על כל מיני אנדרגראונד'ס?
מבחינתי מאז ומתמיד מייק מאיוק היה האיש. מקצוען אמיתי שתמיד שווה להקשיב לו, וברוב המקרים מדויק באבחנות שלו. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
אני מדבר על פרשן שמכיר את הכשרונות שנרשמו לדראפט ושיכול לתת חוות דעת טובה (ברור שהכל יחסית, שיש גורמים שקשה לדעת אותם ושאנטוניו דייויס אונס ליגה שלמה למרות שנבחר בסיבוב הרביעי) לגבי הפוטנציאל של השחקנים, לפחות אלו שבאים מקולג'ים מוכרים ו/או צפויים להבחר בסיבובים המוקדמים. לא משנה לי מוכרים או לא.
https://twitter.com/MikeMayock https://twitter.com/MoveTheSticks https://twitter.com/CFD22 https://twitter.com/BuckyBrooks זו הרביעייה המיינסטרימית האהובה עליי. מאיוק קצת נחלש בשנים האחרונות אבל עדיין הטוב ביותר. ג'רמיה וברוקס עבדו שנים בליגה כסקאוטרים ודיוויס אחד מעכברי הפוטבול היותר גדולים שקיימים בתקשורת היום. הוא קצת משעמם אבל אני מחזיק ממנו. כולם עובדים וכותבים לאתר הרשמי של הליגה אז לא תהיה לך בעיה למצוא דירוגים ומוק'ס שלהם בתקופה עד הדראפט (לג'רמיה וברוקס יש גם פודקאסט שבועי).
נגמלתי קצת ממוקים ומי השחקן הספציפי שדנבר תבחר כי תכלס כל עוד הקבוצה שלך בוחרת בשליש האחרון אין יותר מדי מה להתעסק בזה לפחות עד שמחתימים שחקנים בעונת המלפפונים. מצד שני, זה תמיד כיף ומעסיק קצת בפגרה. אתה גם כמוני בטוח שאלווי שוב יבחר שחקן הגנה סיבוב ראשון, יבריק עם שחקני הגנה בסיבובים 99 ויפקשש עם שחקני התקפה? בכל מקרה, תודה על ההמלצות קרליסימו והאקים.
גם אני שונא מוק'ס אבל הם הקליק בייטס וזה מה יש. הם חסרי משמעות לחלוטין בעיניי אחרי הטופ 5 והסיבה היחידה שאני ממליץ למישהו לקרוא אותם היא רק כדי שיקבל מושג מה הצרכים הדחופים של קבוצות שהוא פחות מכיר. לא יודע ממש למה לצפות מאלוויי כי צריך לראות איך הפרי אייג'נסי יתפתח. על פניו ה-OL הוא החוליה החלשה ביותר אבל אם קליידי מקצץ בשכר וחוזר והצוות מאמין בסאמבריילו למרות עונת רוקי פושרת מינוס + האופציה להחתים מישהו יש מצב שהצורך הזה פוחת ואז זה כבר פתוח לגמרי. אם כי אחרי מה שראיתי בקומביין ובוידאו בשבועיים וחצי האחרונים אני מקווה מאוד שהוא לא יבחר OL בסיבוב הראשון כי אחרי הביג 3 של התאקלים (טאנסיל, סטאנלי וקונקלין) יש דרופ אוף רציני בעיניי וללכת על התאקל הטוב ביותר על הלוח יהיה ריץ' ביחס לאיכות ה-DL שיישארו על הלוח. זה החוזק של הדראפט השנה. INTERIOR DL. אני לחלוטין מצליח לראות תותחים כמו בילינגס, בולארד, קלארק, קמדיצ'י (החולה נפש השנתי) ורובינסון מדרדרים לבחירה ה-31.
