נו. בדיוק לזה התכוונתי. קודם כל במקום אריך ריבק התכוונתי ליורו של פלר. וזו הייתה כוונתי אם פלר שהיה אחד המאמנים הכי בינוניים (ואני עוד עדין איתו) שאי פעם היו לנבחרת עם שחקנים מצחיקים (בשביל נבחרת גרמניה יחסית למה שיש לה לאורך השנים) נגע בגביע ב 2002 אז מה ההתלהבות מחצאי גמר של יוגי עם שחקנים הרבה יותר טובים? ההישגים של יוגי היו בדיוק נגד נבחרות מסוג ההישגים של פלר. קוסטה ריקה, סרביה, אנגליה פורטוגל. מה הן שונות מארהב? דרום קוריאה (בבית שלה) וכו? הבעיה אצל יוגי שעד צרפת בברזיל כל פעם שפגשנו נבחרת חזקה נראינו כמו נבחרת נוער. וכל זה עם שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר. אבל עזוב את זה. הבעיה היא שאין דרך. אין גישה. אתה אדם רציני אז אני אשאל אותך. יומיים לפני המשחק הראשון של הנבחרת, אתה יודע מה תהיה השיטה במשחק הראשון? מה יהיה ההרכב? אתה יודע מה הם חהיו במשחק השלישי כששוויני והומלס יהיו כשירים? אתה יכול להסביר איך פולדי ושורלה מוזמנים (כשיש כבר את דרקסלר ועוד כמה) ואין אף מגן ימני?
היי נדב, אשמח לענות. אני לא חושב שאף אחת מהנבחרות בקליבר שלנו מקבלות הגעה קבועה לפחות לחצי גמר כדבר ברור ומינימלי שיש להשיג (דבר שגם הדגשנו בחודשים האחרונים בדיונים לגבי פפ בליגת האלופות). לו היו לנו גיחות מקריות לחצאי הגמר או מעמד הגמר בקדנציות האחרונות של הנבחרת לצד הדחות מוקדמות, אז כמובן שהיה מה לבקר ואיפה לדרוש יותר השגיות, אך מכיוון שמאז 2006 באמת לא הודחנו לפני חצי הגמר, אז כאן המקריות נגמרת ויש כאן כן סוג של עקביות בעבודה שלא יכולה להיות תחת הקטגוריה כישלון (כן אני יודע שלא השתמשת במונח כישלון, אבל אני רק מנסה להעביר נקודה כללית. בחלק מהמקרים זאת גם לא חייבת להיות תחת הקטגוריה הצלחה). שאלת מי היריבות כבר משחקת הרבה פחות תפקיד כי אי אפשר במשך עשור שלם לא לפגוש יריבות ראויות עד מעמד חצי הגמר וגם אם היו כמה כאלו, גם אותם לא תמיד כולם עוברים בכזה מובן מאליו. הרבה נבחרות חזקות נכנעות ליום טוב של ירבות פחות גדולות שעולות באטרף, שמזל שיחק להן, נפלו טעויות שיפוט וכל דבר אחר. בכל אלו הנבחרת עמדה למרות הכל בקדנציות האחרונות וקשה לגמד את זה לפי איך שאני רואה את זה. גם דרך וגישה כלשהי יש למאמן, גם אם היא לא מתאימה לכל אחד או כל אחד מבין את הבחירות שלו. יש לו סוג של עיקביות שמביאה לתוצאות שאנחנו יכולים לחיות איתם (חצי גמר-גמר). אני לגמרי מבין את הדרישה לטוב יותר, זו דרישה לגיטימית כי אנחנו נבחרת שאפתנית. זה לא רק אצלנו שלא יודעים מה יהיה ההרכב הראשון שיעלה במשחק הפתיחה, אלא אצל עוד כמה נבחרות וזה גם לא כזה נורא. הרי לפחות 8-9 שחקנים אצלנו כולם יודעים שיעלו, אין לנו דווקא גורם הפתעה לספק בחזית הזאת, כי שחקנים כמו בואטנג, נוייר, קרוס ומולר כל אחד יודע במיליון אחוז שישחקו. לגבי השאר? ראוי שישארו דברים פתוחים גם כי צריך להיות גמישים בהתאם להתפחויות באימונים וגם לגבי זהות היריבה וגם בשל גורם ההפתעה. שום דבר לא בגדר בעיה כזו גדולה, גם לי יש ביקורות נקודתיות (כמו שלכל אחד יש תמיד) אבל לא משהו ממש גדול בעייתי כל כך, מבחינתי לפחות.
מי כמוך יודע שאני לא דורש גביע בכל טורניר ואפילו לא גמר. חצי גמר בטורניר נבחרות זה המינימום (למעט מקרים חריגים) וזה בגלל דרך סידור ההגרלות (דיי נדיר לפגוש לפני החצי בנבחרת טובה). הבעיה שלי היא לא ההפסדים לספרד ואיטליה וכו׳ אצל יוגי (למרות שאחוזי ההצלחה נמוכים מידי כדי לתלות אותם במזל, טעות שיפוט וכדו׳). הבעיה שלי היא איך נראינו במשחקים האלה. כמו קבוצת נוער נגד בוגרים. בדיוק כמו באיירן של קלינסמן נגד ברצלונה. במשחק ההוא. כשדיברתי על הרכב התייחסתי יותר לשאלה מה יקרה אם שוויני והומלס? האם הם ישחקו למרות הכושר המזעזע של הראשון והפציעה של השני? מי יצא בשבילם ולמה? וכן. גם מי יהיה המגן הימני או הקשר האחורי. לא הייתי שואל, אם לכל תפקיד היו. שני מועמדים שזה תפקידם הטבעי. אבל הבעיה היא שבכמה תפקידים אין לנו אפילו מועמד טבעי אחד. ושוב. מה תהיה השיטה? 3 בהגנה? ארבעה? 2 קשרים אחורים? אוזיל כקשר אחורי? משחק אגפים או 4 שחקנים באמצע? אצל יוגי זה פעם ככה פעם אחרת ועוד פעם שוב אחרת. בנבחרת שלא מתאמנת ביחד כל השנה זה חיסרון גדול.
טוב מסתבר שגם החוליגנים הצפון אירים הגיעו היום בניס הם התפרעו בערב מול המשטרה. מחר מול פולין צפו להמשך.
היום בבית 3: 12.06.2016, 19:00, פולין – צפון אירלנד (אליאנץ ריביירה, ניס) – ערוץ 2 12.06.2016, 22:00, גרמניה – אוקראינה (פייר מורואה, ליל) – ערוץ 2
רגע, אז רק הצפון אירים אשמים? או במילים אחרות, הבריטים מחזיקים במונופול על האלימות במגרשים? טוב לדעת.
מצפה למשחק של גרמניה ומאמין שנראה כדורגל טוב. צריך לזכור שקרה לא אחת שנבחרות גימגמו במשך המוקדמות אבל בטורניר עצמו זו אופרה אחרת לגמריי. יוליאן דרקסלר יכול לתת לנבחרת משהו שהיה חסר לה אפילו במונדיאל והנה עוד סיבה לאופטימיות לצד הטונות של כישרון שיש בקישור הגרמני. מספיק ששחקן אחד תופס יום ויהיה בסדר. אני חושב שאם גצה ישחק הוא דווקא כן יעלה למולר על הרגליים כי שניהם לא שחקני 9 קלאסים ונעים לרחבה כל הזמן. באמת הזוי שגרמניה לא מצליחה להצמיח יורש למירוסלב קלוסה. גומז הוא אופציה אך לדעתי הוא לא אידיאלי. עושה רושם כאילו כל החלוצים מקובצים לשלוש נבחרות: צרפת, אנגליה וארגנטינה שכמובן לא משתתפת. כנראה שלכל נבחרת יש את הפרה הקדושה שלה ובגרמניה זה יהיה שוונשטייגר.
לפני כמה ימים אוזיל אמר ״חייבים לקחת את זה״ אתמול מולר אמר ״אנחנו יותר חזקים משהיינו במונדיאל״. כנראה שהם רואים דברים שאני לא.
2 המשחקים של היום אני צופה שיהיו חד צדדים. פולין תחגוג מול צפון אירלנד וגרמניה תחגוג מול אוקראינה. אלו יהיו המשחקים שלאחריהם אנחנו נגיד למה היורו הורחב ל24 נבחרות.
בנתיים לא ראינו שאף נבחרת גדולה חגגה. המשחקים צמדים והנבחרות מסתגרות ומקשות כיאה למשחקים בטורנירים הללו. גם אני חשבתי שלהגדיל ל 24 קבוצות זה ילקלקל את התחרות אבל עד עכשיו זה עוד לא קרה. גם אוקראינה לא תפתח לגרמניה רגלים, יש לה שחקנים בליגות שונות באירופה והם הולכים לסגור מאחור בערך כמו שהרוסים עשו לאנגלים אתמול.
