אנדרו לאק ב-70% מרביץ עוד קאמבק טיפוסי מהסרטים ומציל את המאמן וה-GM האפס שרק תוקעים לו מקלות בגלגלים. העיקר שלפי גאוני האנליטיקס הוא אוברייטד ומאבד הרבה כדורים.
שנה חדשה, קבוצה חדשה? לא מושלם, לא קרוב אפילו, אבל בסופו של יום עשינו מספיק. סוף סוף לפתוח שנה עם ניצחון. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
תרגיע. אתם עדיין לא הולכים לשום מקום עם המאמן הזה. זה היה בדיוק אותו החרא הלא יציב והלא זורם כמו עם סבא קופלין. ניצלתם בגלל טעות של רסיבר גרביל ורוקי QB שכמו כל רוקי QB התקשה ברדזון.
נכון אבל ההבדל השנה הוא לא במשהו מיוחד שאתם עשיתם. פשוט בעונה שעברה במשחקים כאלה במקום פרסקוט וטרנס וויליאמס ממול אלה היו רומו ובראיינט ובריידי וגרונק. זה ההבדל.
בתור ילד יתום קטוע גפיים שגר בצריף בכפר קטן בניקרגואה החלום הכי גדול בחיים שלי זה לצפות פעם במשחק שבו היריבה של הפאטריוטס לא מחטיאה פילד גול מנצח/משווה. חלום פרוע ומוגזם אבל מה אנחנו בלי חלומות? אני חולם בגדול.
יא אללה, הם הולכים לעשות 0-4 עם ג'ימי גארופולו ומרטלוס בנט. תמיד טענתי שהsupporting cast שם הרבה יותר טוב מהקרדיט שנותנים לו. יש שם מכונה משומנת היטב בכל האספקטים של המשחק, זה לא רק ק״ב כפי שמשתמע מהתקשורת לפעמים. להזכירכם אפילו מאט קאסל הצליח להביא את הקבוצה הזו למאזן של 6-10. לאלו פה שחדשים למשחק - מה שקטנזארו עשה הערב זה פינאטס, ממש החמצה שבשגרה כשזה נגד הפטריוטס. קבלו את הממתק הזה, בילי קאנדיף מ32 יארד בגמר הAFC:
שתי נקודות רנדומליות על אתמול: - מוכר את כל המניות שהיו לי על אריזונה. זו תחושה שמלווה אותי כבר מהאוף סיזן, התחזקה במהלך הצפייה ב-ALL OR NOTHING (סיפור אמיתי) ואחרי מה שראיתי מפאלמר בפריסיזן והלילה זה הספיק לי. אני חושב שהם פיספסו את ההזדמנות שלהם בעונה שעברה. המצב הפיזי של פאלמר בבירור הולך ומידרדר ובשיטת המסירות העמוקות של אריאנס אני גם חושש שזה 1) לא ישרוד 2) גם אם ישרוד, לא יהיה אפקטיבי מול הגנות איכותיות (עבורם מספיק שזה אומר קרוליינה וסיאטל). בדיוק כמו שזה לא היה אפקטיבי הלילה. מרווח הטעויות הרבה יותר קטן ואם אתה לא נכנס ל-rhythm טוב מההתחלה אז קשה מאוד להתחיל לייצר אחד ככל שהמשחק נמשך. בהקשר הזה אני מאשים גם את אריאנס שנשאר מקובע עם השיטה הזו ולא פותח אותה לפעמים גם לדינק אנד דאנק ולא מעט דרייבים של אריזונה הלילה נגמרו עוד לפני שהתחילו בגלל הקיבעון הזה. על ההגנה אני בכלל לא מכור והאמת היא שזה המצב מאז שבולס עזב לג'טס. יש יותר מדי סיטואציות שהם משחקים בצורה כל כך אגרסיבית וחסרת אחריות שזה פשוט לא מרגיש כמו פוטבול מנצח. כשזה עובד הם יכולים לדרוס קבוצות. כשלא הם יכולים להפסיד לכל קבוצה בליגה. יש אגרסיבי מבוקר ויש אגרסיבי סתם לשם האגרסיבי שמפספס מיליון תיקולים, לוקח זוויות גרועות בקאברג' ובעיקר שולח בליצים בלי הבחנה שמובילים לבילבול ו-BLOWN ASSIGNMENTS. והקטע איתם הוא שאף אחד לא חף מהטעויות האלה. זה יכול לקרות לפטריק פיטרסון (כביכול השחקן ההגנתי הכי טוב שלהם - בפועל האוברייטד הכי גדול בליגה) באותה מידה שזה יכול לקרות לברנדון וויליאמס הרוקי. היחידים ששומרים שם על עקביות שנה אחר שנה ואתה יודע מה תקבל מהם כל משחק זה מאת'יו האח וקאלאיס קמפבל. - אינדיאנפוליס. אם היא לא ניצחה משחק ביתי מול יריבה כמו דטרויט אז היא הולכת לעונה יותר קשה ממה שחשבתי. הימרתי עליהם לקחת את הבית כי לאק בסופו של דבר אמור היה לעשות את ההבדל, בדיוק כמו שהוא עשה אתמול אבל מה שלא לקחתי בחשבון זה את האומללות ההגנתית כשגם אחרי שהוא מסדר להם קאמבק מפיגור של 700 נקודות ויתרון עם דקה על השעון עדיין תימצא דרך להרוס הכל. בשנים האחרונות זה איכשהו לא קרה והם הצליחו לנצח משחקים מחפירים כמו זה שהם נתנו הלילה, אבל אם אפילו זה כבר לא קורה אני לא יודע מה לומר. פשוט האירגון עם ההתנהלות הכי מתסכלת בליגה. כשאני חושב על מה שקורה שם לעומק אני לפעמים מתחיל לחשוב שאולי מייק מקארת'י הוא לא כזה אסון מהלך על שתיים כמו שאני עושה ממנו (וזו מחשבה מפחידה ומדאיגה מאוד שאני מקפיד להדחיק מהר). לא הייתה שום סיבה הגיונית להמשיך עם פגאנו וגריגסון ולא הייתה הזדמנות טובה יותר להיפטר מהם בינואר ולקחת את הפרנצ'ייז לכיוון אחר. במקום הם הולכים לשרוף עוד עונה ועל הדרך להמשיך לסכן את לאק מאחורי ה-OL המזעזע הזה. 11-5(!!!!!!!!!!!!)
אינדיאנפוליס היו נראים אתמול קצת כמו גרין ביי בעונה שעברה. יש ק״ב שיכול לעשות משהו ושיהיה לכולם בהצלחה. אצל אריזונה יש תחושה שהם יכולים לשחק טוב ולחרבן את זה בסוף. עם סיאטל ההרגשה היא בדיוק הפוכה.
איזה סיום עצוב... אין רחמים. לא יודע, בין גאראפאלו וההגנה החלבית משהו של אריזונה הייתה תחושה של משחק חסר אינטנסיביות והתלהבות אמיתית שתרים אותו ותגרור קבוצה כלשהי קדימה. לבאליצ'ק יש נטייה להביא ריסיברים שאני מאוד מחבב ומעריך - אתמול שלושת הננסים עשו עבודה נהדרת וזה אפילו בלי שהענק יהיה בסביבה למשוך אש ומגינים.
אגב, חתיכת סיפור עם ויקטור קרוז שעד אתמול לא שיחק מאז 2014. לפחות ע״ס אתמול וביחד עם שפארד נראה שיש לאיליי יותר כלי נשק מסביבו אחרי שבעונה שעברה הסתמך רק על אודל.
הברז לא מעניינים אף אחד (למרות שאני חייב להודות, במחצית הראשונה הם נראו מעולה, מקווה ומאמין שזה אומר שנראה שיפור בהמשך העונה), אז כמה רשמים על הטקסנס: - אוזוויילר נראה טוב. הוא כנראה לעולם לא יהיה אליט. זה לא אומר שהוא לא קיובי טוב+ שיכול להחזיק קבוצה שמגיעה לפלייאוף באופן קבוע. הוא אפילו אילתר כמה פעמים בצורה מבריקה, כשבאחת מהן הוא עשה צ'ק, מסר את הכדור לפולר שתמרן לעצמו את הדרך בין כל הסקנדרי המביך של שיקאגו ולמעשה סוג של הבטיח להם את הניצחון. - אם כבר פולר, אז וואו - איזה debut. עשה את מה שאתה מצפה לראות מבחירת סיבוב ראשון (בניגוד לווייט, למשל, אם כי הוא פספס את העונה בעקבות פציעה אז אפשר לעשות לו הנחה כלשהי). פולר דפק ראוטים מרשימים, הוא הפגין פיזיות יוצאת מן הכלל והוא אפילו stepped up when it mattered. מה שכן, העובדה שהוא צבר מעל 100 יארדים קצת מטעה כי הוא היה יכול בקלות לצבור עוד כמה עשרות אילו הוא היה תופס כמה מהזריקות העמוקות והמרשימות של אוזוויילר. זאת גם החולשה שלו (תפיסות בראוטים עמוקים), לפי מה שקראתי, ולכן הוא נפל לבחירה ה-20 ומשהו. - אני לא מחדש לאף אחד שלטקסנס יש הגנה מצוינת ובעיקר פאס ראש מטורף. גם כשג'יי ג'יי וואט רק חוזר מניתוח הוא עדיין פורץ אופנסיב ליינס בקלות. אולי כשמולך עומד מאסי זה לא כל כך קשה, אבל הוא גם העיף את מילר (טייד אנד של הברז, לא ידוע בתור בלוקר טוב) ואת לאנגפורד (ראינג באק של הברז) בלי להתאמץ בכלל כשניסו לעשות עליו דאבל בלוק. בכל מקרה, העובדה שקלאוני כשיר אמורה לספק להם עוד מימד לפאס ראש וזה בהחלט ניכר אתמול, הוא היה מעולה. יש להם פרונט 7 פסיכי. - האופנסיב ליין של הטקסנס אמור להיות חלש באופן כללי, וחלש יותר מבדרך כלל בגלל פציעות. למרות זאת, לאוזוויילר היה מלא זמן לעשות כרצונו במחצית השנייה, יכול להיות שהפאס ראש של הברז נורא אבל אני חושב שהאופנסיב ליין אולי לא מקבל מספיק קרדיט. האמת שזה לא מפתיע, לעומת ההגנה המפלצתיח כל החלק ההתקפי פשוט מתגמד. - הטקסנס הוסיפו המון מהירות ופליימייקרס לסקיל פוזישנס שלהם. גם למאר מילר המעולה, גם וויל פולר וגם ברקסטון מילר שלא היה מדהים, אבל די ברור שבעונה הקרובה יהיו להם הרבה יותר כלים התקפיים. זהו בגדול, אחרי ההפסד של אינדי (והתצוגה המוזרה, אבל טובה יחסית, של ג'קסונוויל) ה-AFC South ממשיך להיות סימן שאלה ענק. לא אתפלא אם יוסטון תסיים ראשונה. מבחינת הסגל היא קבוצת פלייאוף לכל דבר לטעמי.
