אני חושב באופן כללי על השחקן הישראלי, לאו דווקא על ה-25 שמרכיבים את סגל הנבחרת. אני אבהיר שאני לא חושב שסולליך או קבהא כיום מספיק טובים לנבחרת הישראלית, ואולי קבהא באמת היה ממשיך להתקדם באותו קצב במכבי פ"ת (למרות שהגיע שם לידי מיצוי לטעמי). סולליך עזב את הארץ כשאף מועדון רציני לא מעוניין בו, ואחרי קדנציה כושלת בבית"ר ירושלים ובלי שהצליח להשאיר כמעט שום חותם במכבי חיפה. היום, אין לי ספק שהוא יכול לשדרג את הכנפיים בשתי הקבוצות האלו, והוא גם משחק לא מעט כקשר התקפי. שים לב שהבחנתי בין קבוצות צמרת במקומות כמו סלובניה (מאריבור ולובליאנה), סלובקיה (סלובן ליברץ, טרנצ'ין, ז'ילינה) לבין קבוצות מרכז הטבלה והתחתית שם, שבאמת לא נותנות ערך מוסף גדול מדי ביחס לארץ, והסיכון שבחוסר התאקלמות למדינה חדשה הוא גבוה מהאפשרות שאולי תרוויח שם תנאי אימון טובים יותר (עם כל הכבוד למרבית מתחמי האימונים בארץ). העניין הוא שכשסולליך יחזור לקבוצה שהיא לא מכבי ת"א או הפועל ב"ש, הוא יוכל להטמיע את מה שהוא ספג בסלובניה, ולהשפיע בתקווה על הצעירים שיהיו בקבוצתו, מי שזו לא תהיה. אני מאמין שבטווח הארוך אם יהיו יותר שחקנים שייצאו החוצה, ההשפעה שלהם על שחקנים צעירים שגדלים איתם תהיה יותר חיובית מזו ששחקן כמו חן עזרא, שמוכשר ככל שיהיה, רחוק מאוד מלמצות את הפוטנציאל שצפו לו בתחילת הקריירה. לטווח הארוך, זה יקדם גם את הנבחרת הישראלית, כי לא כל השחקנים של הנבחרת מורכבים ממכבי ת"א, הפועל ב"ש ומכבי חיפה (כמועדונים עם מסגרת בריאה - על הנייר ואולי גם בפרקטיקה).
לצערי הרבה מאוד מהליגיונרים החוזרים נראו הרבה פחות טוב ממה שהם היו כשיצאו. זה סותר המון תאוריות שרצות כאן בדיונים השונים. Sent from my iPhone using Tapatalk
ליגיונרים מוצלחים? ששיחקו? כמה כאלה יש? אתה מדבר על כאלה כמו ורמוט, קטן, שכטר, ארבייטמן, יצחקי, עטר וכו' שהגיעו לאירופה והראו שהם לא שווים יותר מליגה ישראלית. אם אני מסתכל על כאלה שחזרו מאירופה אחרי ששיחקו שם משמעותית, אצל רובם זה סיפור אחר. אצלנו יש את ברדה (ענק) מליקסון (גדול) ושהר (מוקדם לשפוט אבל נתן חצי עונה יפה מאוד אחרי הפציעה שנה שעברה). נכון שיש גם יוצאים מן הכלל כמו עדן בן בסט, אבל פחות.
מליקסון חזר גדול יותר מאירופה? לא בטוח. את שהר אי אפשר לשפוט , למרות שאת העונה הכי טובה שלו הוא נתן בארץ. גם ברדה לא חזר טוב יותר מאשר מה שהיה בחיפה /תל אביב. ובאמת לא עולה לי לראש שחקן שחזר לגיונר והשתדרג מזה. אולי זהבי. והוא דווקא לא שיחק הרבה.
ברדה היחיד שחזר טוב יותר למרות גילו המתקדם. גם אלברמן השתדרג באופן מדהים בחו״ל. יש כאלה ששמרו על רמתם(מליקסון, שהר) והרבה מאוד יצאו כוכבים וחזרו עם שכר של כוכבי על ויכולת... אה... בן בסט אף פעם לא היה כוכב כזה גדול גם בליגת העל אז לא יודע למה ציפו שיחזור ויקרע כאן את הליגה. הוא עושה מה שהוא יודע. מבחינתי לא הלך אחורה... הרוב כן. Sent from my iPhone using Tapatalk
ברדה חזר בגיל 32. קשה לי להאמין שאם הוא היה נשאר בארץ הוא היה מגיע לגיל 35 בכזה כושר כמו סוף עונה שעברה. שוב, מי אלה הרבה מאוד? לא עולים לי יותר מדי כאלה שהצליחו באירופה וחזרו. גם טב"ח במכבי תל אביב, עם כל כמה שאוהבים לרדת עליו, נותן יכולת טובה מאוד לבלם בגילו.
כי ליגיונרים מצליחים לא חוזרים, או חוזרים בגיל מאוד מאוחר. אבל יש ספק ששחקנים כמו ברדה, בניון, רפאלוב, סייף, חמד השתדרגו הרבה יותר מאשר אם היו נשארים בארץ? נזכרתי בסוף בדודו ביטון - שיחק לא מעט וחזר נוראי, מעניין מה הסיפור איתו.
למה אתה מתייחס רק לליגיונרים שמצליחים? אנשים כאן מדברים על כמה השחקנים מרוויחים רק מלהתאמן ברמה יותר גבוהה(אולי) לכן אני מתייחס לליגיונר כליגיונר וגם טוען ששחקנים בליגות שהן לא ברמה גבוהה יותר משלנו לא מקבלים ערך מוסף. לצערי קורה לא מעט ששחקנים לא משחקים או משחקים ברמה נמוכה. אני אישית לא רואה איך זה תורם לנבחרת. Sent from my iPhone using Tapatalk
זה תלוי איפה באירופה, יש אירופה ויש אירופה. למשל הליגה עם שריף טריאספול היא לא ליגה ברמה טובה יותר משלנו וגם הליגה הקפריסאית לא טובה יותר. אבל הליגה הבלגית, הליגה הצרפתית והליגה האנגלית טובות משמעותית מאיתנו. אם כי אני מעולם לא החזקתי מאיתי שכטר למשל שהגיע לאירופה אחריי הצלחה קבוצתית בהפועל תל אביב אבל נכשל שם וחזר עם הזנב בין הרגליים ונכשל גם פה עד שהוא הגיע לביתר. ד"א בנוגע לנושא, אני מעולם לא טענתי ש7 זרים בליגה ישפרו את הכדורגלן הישראלי ויעלו את הרמה אבל 7 זרים יעלו את הרמה של הליגה וזה ייתן לנו את הזמן הדרוש לפתח שחקנים ישראלים על רמה. בעוד 20 שנה אחריי שהישראלים ישפרו את היכולת שלהם יהיה אפשרי להוריד את מספר הזרים ל5 או אפילו 4.
אם רוצים להציל את הנבחרת אז צריך 2 זרים בלבד ואף זר בלאומית. אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו נחרבן את הליגה.
לזה בדיוק אני מתכוון. שהליגיונרים שמשחקים במקומות האלה לא באמת משתדרגים ועשויים לשדרג את הנבחרת. אומרים לי מאריבור זו מקבילה של ב״ש ומכבי ת״א ואני ממש לא בטוח שלהיות שחקן סגל בהכרח מקדם אותך. לא רואה את ריקן בכיוון חיובי במכבי ת״א. אזולאי רק הלך אחורה. בינתיים גם דסה לא ממש מתקדם כך ששום דבר הוא לא חד משמעי. בקיצור, שחקני הדרג הנמוך יותר שהולכים גם לליגות ברמה שלנו בשביל קצת יותר כסף- גם אם הם ילכו ויתרבו בגלל שזרים יתפסו להם את המקום- לא רואה איך זה מקדם אותנו לאנשהו. אולי אפילו רק יקח אותנו אחורה. בשביל שהמשפט האחרון שלך יתקיים צריך שבמשך 20 שנה ישקיעו כאן בנוער. אפשור של הבאת יותר זרים יעודד בדיוק את התהליך ההפוך. הזנחת הנוער. ובסופו של דבר כשנפתח את שערנו לעוד ועוד זרים נמצא את עצמנו עם איזה חוק רוסי שיאלץ שיתוף ישראלים שיגרום לשכר של הבודדים שיהיו שווים משהו(ויהיו בודדים... האמת לי... ואפשר לראות את התהליך שקרה בכדורסל) להרקיע שחקים ואת הנבחרת ירכיבו ליגיונרים ברמה נמוכה וכמה שחקנים שיצוצו פה ושם בקבוצות דרג שני ושלישי בארץ כי בב״ש ומכבי ת״א יעדיפו זרים. זה תהליך ברור לגמרי... Sent from my iPhone using Tapatalk
התהליך הברור הוא שהזרים ירימו פה את הרמה של הליגה וכך גם של הישראלים המשחקים בה. הישראלים שלא יהיו מספיק טובים, ילכו לשחק איפה שבא להם.
שחקן צריך לשחק במקום הכי טוב שתואם את רמתו. עבור מרבית השחקנים הישראלים מדובר בקבוצות כדוגמת מאריבור של סולליך, או קבוצות תחתית בבלגיה, כדוגמת אלה שרמי גרשון עשה את דרכו בהן כשהושאל מליאז'. ליגיונר שלא הצליח, בהמון מקרים, זה פשוט כי עשה קפיצה שלא תואמת את יכולותיו (ו/או מקרים של אי מוכנות מנטלית לרמה). אני לא רואה סיבה שישראלי ישחק בקבוצה כמו בני יהודה, או רעננה, או אפילו הפועל ובית"ר, כשהוא יכול לשחק במקום עם תנאים טובים יותר, מסגרת מסודרת יותר וכמות דקות דומה, בליגות ברמה דומה.
