באופן טבעי יש יכולות בנוער שעוזרות יותר מאשר בבוגרים. פיזיות בגיל צעיר נותנת יתרון לא פרופורציונלי לשחקנים. זה גורם לשחקנים שאוחזים בתכונות הללו לפתח תלות בהן ולא להשקיע בפיתוח של יכולות אחרות. זה התפקיד של מאמן הנוער להעמיד את הבחור במקום ולנסות לגרום לו להפוך לשחקן שלם. על טוטו תמוז זה לא ממש עבד.
לטוטו תמוז הייתה פיזיות כל כך נדירה למקומותינו שזה עזר לו להיות דומיננטי גם בבוגרים, הבעיה שהוא לא ספורטאי ולבסוף הפציעות גמרו אותו. מה שתיארת זה לגמרי שובל גוזלן.
הסיבה שהוא היה דומיננטי בבוגרים זה שהבלמים בארץ משום מה כל כך טיפשים שלא קלטו שיש לו מהלך אחד בסך הכל. אם היה מנצל את הזמן בנוער ללמוד איך לנגוח, לבעוט ברגל שמאל או למסור היה הופך לשחקן ברמה סבירה.
אני לא פופוליסט ומה שכתבת לא רלוונטי מסיבה מאוד פשוטה- מעולם לא ראיתי את מרגוליס בגיל נוער. אני מדבר על סמך מה שראיתי במסגרת בוגרת. Sent from my iPhone using Tapatalk
האופי החלש של השחקן הישראלי הממוצע פוגע בו במעבר בין הנוער לבוגרים, הרבה שחקנים בטוחים שהם כוכבים ענקיים כי סימנו אותם מגיל 15-16 אבל ברגע שהם עולים לבוגרים הם מתבססים על מה שעבד להם בקלות בנוער כמו פיזיות ומהירות ושוכחים שהם צריכים להביא איתם גם עוד איזה ערך מוסף כדי להפוך לשחקני בוגרים משמעותיים, לא חסר שחקנים ששמענו עליהם רבות בנוער ונעלמו אחרי שנה-שנתיים בגיל בוגרים. קחו למשל את האחים נחמני שבנויים כמו שחקני בונדסליגה וגם היו מצוינים בנוער אבל לא עשו עם זה כלום והיום הם מתעסקים בעיקר בדוגמנות ובחיי לילה. לעומת זאת עידן ורד היה כוכב על ששיחק בנוער של בית"ר למרות מבנה גוף של ילדה בת 11 עם בעיות גדילה למרות זאת כבר בעונה הראשונה שלו בבוגרים הוא הצליח להפוך לשחקן בוגרים לגיטימי(נבחר אפילו לתגלית העונה אם אני זוכר נכון) בקבוצת צמרת כקשר אמצע, אבל הוא הדוגמא הלא מייצגת.
במקרה של מרגוליס זו ממש לא הילולה מוגזמת לשחקן שמתבלט בנוער בזכות יתרון כלשהו שבבוגרים לא תורם באותה מידה, הוא באמת חתיכת פרוספקט מפוספס. לצד פיזיות ואתלטיות יש לו יכולות טכניות מצוינות והוא גם לא נטה מעולם ל"ראש בקיר" בניגוד לרבים לפניו בעמדה הזו ועם הנתונים הללו. גם אורח החיים שלו בסדר גמור למיטב ידיעתי. הבעיה הוא שאני אומר שאני שרוט לגמרי אני אומר את זה בלשון המעטה - בעיית מרחק מהבית, בעיות השתלבות חברתית, חוסר ביטחון ותעוזה וגם שיגעון גדלות לפי מה ששמעתי מעלילותיו הנוכחיות בבית"ר ת"א/רמלה (כל מיני יציאות של "אני כריסטיאנו רונאלדו של ישראל"). האמת שזה בולט גם במשחק שלו - הוא לא ממש טועה, יש לו פעולות מעולות, אבל הוא ממש בורח מהמשחק ברוב הזמן על המגרש. אם לא כל זה הוא יכל להפוך לאחד הגדולים שהיו פה בדור האחרון, אם לא יותר.
לדעתי כן ראו ואני בטוח שאני יכול למצוא הודעות גם כאן בפורום שחשבו שהוא הולך להיות בנתניה כוכב(בפועל הוא שיחק עם הקבוצה החלשה אי פעם בליגת העל והלך לאיבוד גם בגלל שרק המאמן שהביא אותו האמין בו והוא הלך הביתה בשלב מאוד מוקדם). עובדה שכל עוד הוא היה בסגל של מכבי ת״א גם אצל אוסקר, גם אצל סוסה וגם אצל פאקו הוא היה חלק מהרוטציה. Sent from my iPhone using Tapatalk
גם היו לו סיפורים עם הנבחרת הצעירה או נוער. הוא פזל לכיוון של הנבחרת הבלגית. כבר אז הבנתי שלא יצא ממנו כלום כנראה אם בלי לעשות כלום בקריירה הוא חושב שהוא ברמה של הבלגים. גם משה לוגסי היה חלק מהרוטציה וניתן למצוא שלל דוגמאות כאלה בקבוצות מצליחות אחרות.
לכן שאלתי דווקא עליו. זה לא היה במקרה. יש בו הכל. מהירות, כוח, סיומת, משחק גב סביר, משחק ראש טוב. פספוס גדול. אגב, אני לא יודע מה הסיפור בבית״ר ת״א רמלה. לא נראה לי שהוא משחק בכלל. נגדנו הוא אפילו לא היה בסגל. Sent from my iPhone using Tapatalk
4 הופעות, כולן כמחליף ל-20-25 דקות. הפעם האחרונה הייתה ב-28/10. יש מצב שפצוע, לא יודע. וזה עם מאמן שכבר אימן אותו בעבר במכבי.
כל שחקן נוער שטיפטפו לו מגיל צעיר בלי הפסקה שהוא עילויי, לרוב נכשל כישלון חרוץ ואלא אם כן הוא באמת כישרון גדול (שהר, הילד ענק) אז רוב הסיכויים שהוא יקרוס ויכשל בקריירה המקצועית שלו. השקט הזה חשוב מאין כמוהו לילדים בגיל הזה. לראייה, יש כאלו שהשתן עולה להם לראש רק מהמדים אותם הם לובשים (בלי קשר ליכולת על הדשא)
אם אתה מסתכל איפה שאר העילויים כמו מרגוליס, נס זמיר, מנצור וכו', אפשר להגיד ששהר עשה עבודה לא רעה. גם מבחינת הכנסה נטו הוא עשה קריירה מרשימה. שורה תחתונה לא מה שאתה מצפה משחקן נוער שנרכש ע"י צ'לסי אבל מספיק טוב לביצה המקומית.
כן אבל ניהול קריירה רע מאוד. כלכלית אולי הרוויח מזה קצת יותר ושיגיד תודה לסוכניו. אני לא חסיד של יציאת ישראלית לחו"ל ביגלאים כאלה. זה לא מוכיח את עצמו.
