למה לוזון כל כך שמח? בשבוע הבא נצטרך לנצח בבית את רעננה שלא לדבר על זה שמכבי חיפה צריכה לכבוש כמה שיותר. ממש אין על מה להתלהב, אבל שיהיה.
ניצחון חשוב. האפשרות להשתחל לפלייאוף העליון ולהינות מההכנסה של אירוח הקבוצות הגדולות חשוב מאוד למועדון כמו שלנו. ניצחון במחזור הבא עם איבוד נקודות של ק"ש ואפשר להכתיר עוד עונה מוצלחת.
במבחן התוצאה אנחנו עדיין עם הראש מעל המים, אבל אני לא רואה סרט שכפ"ס לא תתפרק בק"ש. על גלזר דיברנו מספיק. אנחנו לא נלחמים על כלום וזאת ההזדמנות לבנות שוער לעשור הקרוב.
לא מבין את המלחמה והרצון שלהם להיות בפליאוף העליון. גם בתסריט הזוי כלשהו בו אנחנו עולים, אנחנו נהיה השק חבטות של הפליאוף. אין דרך אין כלום. גם ההתלהבות של לוזון לא עוזרת. לא שחקנו כדורגל ודי סגרנו את המשחק בדקה ה-36. בית"ר ביום טוב הופכת את זה ל3-1 לפחות. מזל שיש כל כך הרבה קשרים ואין חלוץ אחד.
משחק מביש, עצם זה שהם כל כך נואשים להגיע לפלייאוף העליון, כאילו יש לנו על מה לשחק שם, זה בושה. הרי אין לנו על מה לשחק, אין לנו מה להציע. איכשהו ניצחנו היום אבל אין כלום בקבוצה, כלום (טוב נו, רק גלזר). הגול הזה של ורמוט בטח ימשיך לחזק את מעמדו כשחקן הכי חשוב ובאנקר במכבי חיפה - מועדון שחולה על לבנות קבוצה על שחקן עבר. בוקולי, קטן, בניון והיום ורמוט. אני מאמין שבסופו של דבר לא נסיים בפלייאוף העליון כי גם אנחנו צריכים לנצח את רעננה (קבוצה שתסתגר) וגם בהפרש טוב יותר מק"ש שמשחקת נגד כפר סבא. לפחות לוזון אומר שאין כושר בקבוצה הזאת.
דווקא בפלייאוף העליון יש לנו יותר סיכוי להוציא משהו. מכבי חיפה לא מסוגלת לתת שער במשחק מסודר מול יריבות מסתגרות כי היא חיה רק על מתפרצות.
ניצחון ראשון של מכבי חיפה בטדי על בית"ר בכל המסגרות מאז מרץ 2013 - 3:0 בגביע. בליגה לא ניצחנו שם מאז 26.11.2012 - המשחק שממנו התחיל הרצף של בנאדו.
בשני משחקים מול מכבי תל אביב, הפועל ב"ש, ומכבי פתח-תקווה קשה לי לראות אותנו מנצחים. קרית שמונה תמיד מדברת מולנו בשלישיות. בית"ר ירושלים לא תשחק כמו שהיא שחקה היום. בכל אופן, להיות בפליאוף העליון זה לסיים במקום ה-6.
שכטר היה חסר מאוד ועדיין הגענו למספיק מצבים כדי להבקיע. משחק רע של איינבינדר (לך לחיפה כבר) ושל ורד, קונט אגדה.