דיון התקשורת לעונת 2016/17

אני רואה כדורגל ישראלי לייב מ-1972. אתה חושב שיש לי את הכלים לקבוע אם השחקנים שראיתי כשרוניים יותר או פחות? יותר מזה, מאז אותה שנה צפיתי בלמעלה מ-1000 אימונים, כנראה יותר לכיוון 2000 והשתתפתי בעצמי במאות אימוני כדורגל. אני יכול להעריך כישרון. לא לקבוע - להעריך. יכול ברשותך?

 

גם לאמר שהם כשרונים פחות זאת השערה. בסופו של דבר לכל דור יש את השחקנים הגדולים שלו,ובלתי אפשרי להשוות בין דור לדור. טכנית גם מסי נראה יותר טוב מפלה, אבל זה לא עושה אותו שחקן גדול יותר, כמו שרונאלדו לא יותר גדול מדי סטפנו(הארגנטינאי הוא עדיין גדול השחקנים בריאל)

 

כישרון זה מינוח שרירותי לחלוטין בכדורגל ובספורט בכלל, לא ממש ניתן להעריך אותו, וההתרשמות נגזרת מיכולת של שחקן, שתלויה המון בתרגול ועבודה על שיפור של אלמנטים.
או בקיצור, זה פשוט לא רלוונטי.
מה שכן אפשר לקבוע זה ששחקני כדורגל כיום הם מפותחים יותר משהיו בשנות ה-70, הם מסוגלים לעשות יותר דברים ובאיכות טובה יותר, פשוט כי זה מה שהמשחק דורש.

אתה לא יכול לקבוע, וגם לא להעריך, שכל מיני צביקה רוזן ומוצי לאון היו יוצאים היום שחקני כדורגל טובים יותר ממה שיש כאן. הם בכלל לא שיחקו את אותו משחק.

 

לא יכול לומר שהם כישרוניים יותר או פחות, אי אפשר לשפוט את זה בכלל, סטנדרטים שונים בתכלית.

מסי וכריסטיאנו הם השחקנים הגדולים ביותר ששיחקו כדורגל אי פעם, בפער ניכר.
גם דויד לואיז, שהוא לא בלם טופ 5 בעולם כרגע לצורך העניין, הוא שחקן כדורגל ובלם טוב משהיה בקנבאואר.
הכדורגל מתקדם, בטח על פני ארבעה עשורים, ובטח בעשור האחרון, ואיתו עולה הרף של רמת השחקנים. זה מאוד טבעי, ומאוד ברור.

 

אתה מפספס פה משהו ידידי, כדורגל הוא תלוי קידמה,הוא מתפתח משנה לשנה.הרפואה טובה יותר,הכושר טוב יותר,הידע הטקטי טוב יותר. עוד 50 שנה כשאנשים בני 30 יראו קלטות של מסי ורונאלדו הם יגידו "באנה בספורטק אני מביא ביצועים טובים יותר" שזה בדיוק מה שאני ואתה אומרים כשאנחנו רואים כדורגל משנות ה-60. אז מה זה אומר שעוד 50 שנה מסי ורונאלדו כבר לא יהיו גדולים יותר? מה זה אומר שה-5 אליפויות אירופה ברצף של די סטפנו היו לריק? ספורט זה לא רק יכולת טכנית נטו אלא גם וינריות,תרומה למועדון,תרומה למשחק,מורשת,אופי. לברון ג'יימס מבחינת סל היכולות שלו שחקן טוב יותר מג'ורדן, אבל ג'ורדן עדיין נחשב למספר 1, בדיוק מהסיבות שמניתי.

 

אילו היית מצליח להביא במנהרת הזמן את פלה ומראדונה לברצלונה 2017, הם היו מסתגלים לקצב ולאימונים ולדגימות הדם ולאימונים המוזרים עבורם, והיו מביאים את הכישרון שלהם לידי ביטוי. ואז היינו שואלים איך זה למסי וסוארס אין מקום בהרכב (פלה היה משפר את ניימאר ולהיפך).

אילו הבאת מאמן בכיר מ-2017 לאימונים של ריאל מדריד בתחילת שנות ה-60, אני מניח שדי סטפנו שעשה הכל על שטח קטן ובכישרון עצום, היה רץ קצת יותר ופושקאש היה מוריד 7 קילו ודופק פצצות תוך כדי תנועה, וריאל מדריד היתה מנצחת בגמר גביע האלופות בהפרש של 8-10 שערים ולא רק 4.

כשאתה מתאמן ומשחק בקצב אחר, ברור שתיראה פחות טוב מאלה שעושים זאת בקצב הנכון. זה עניין של זמן ושיטות אימון. בכישרון, יש לי השגות לגבי מי יותר ומי פחות, גם במרחק של שנים

 

אני לא מבין, מי שראה את השחקנים של אז ורואה את השחקנים של היום לא יכול להעריך את איכות השחקנים של אז? היום הקצב מהיר יותר והכל יותר מקצועני, אחלה. אז שחקני התקפה היו צריכים לשחק על בוץ כשמפרקים להם את הרגליים חופשי. נראה את השחקנים של היום מעבירים בהצלחה משחק אחד בתנאים של אז בלי להתחיל לבכות.
השחקנים של היום משחקים על מגרשים טובים בהרבה, עם ציוד טוב בהרבה ורמת השקעה כוללת בהם גדולה בהרבה. הם גם יכולים להתרכז אך ורק בכדורגל ולא צריכים להגיע לאימונים ומשחקים אחרי משמרת בתנובה.

בקשר לבלנרו, הוא התחיל לשחק ממש בתחילת שנות השישים בבוגרים. הוא לא שיחק במקסיקו 70 כי נפצע ממש לפני (שבר את הרגל נדמה לי). אחר כך כבר היה איתו סיפור גדול על מכירת משחקים והוא עבר לשחק בדרום אפריקה. כמובן שיש כאן גם משקל לקבוצה ששיחק בה. זה לא היה עניין פשוט לעבור אז בין קבוצות וגם הזימונים לנבחרת היו מעורבבים בלא מעט פוליטיקה של מרכזי הספורט. מה לעשות שהוא גדל בחדרה שהיתה קבוצה קטנה יחסית ולא בהפועל חיפה, מכבי ת"א או פ"ת?
על הסיפורים עליו, אם זה היה בנאדם אחד או שניים אז ניחא. אבל כל מי שראה אותו משחק טוען את הדברים האלו. אני לא מבין למה זה כל כך הזוי לחשוב שהוא (או אחרים מהתקופה ההיא) היו כאלה שחקנים מצוינים.

 

בכדורסל זה נתון לוויכוח, אבל כן, לגמרי - ככל שהמשחק מתקדם ככה מתפתחים שחקנים טובים יותר.
כבודם של די סטפאנו ופושקאש ופלה ומראדונה במקומו מונח, אין טיפת זלזול והם עדיין גדולים וחרוטים לעד בספרי ההיסטוריה, אבל אין בכלל מקום להשוואה, הם שיחקו בעידן הרבה פחות מפותח.
ואני ממש לא חושב שעוד 50 שנה האוהד הממוצע יצפה במשחק מהיום ויגיד שאפשר לעשות דברים כאלה בספורטק. בניגוד ללפני 50 שנה, אז באמת הכדורגל המקצועני לא היה רחוק כל כך מהחובבני, היום זה רמה שאדם ממוצע פשוט לא יכול להגיע אליה בלי השקעה של חיים שלמים.

 

איך אתה אומר דברים כאלה? איך אתה בכלל אומד את הכישרון?
למה אתה חושב שפעם היו שחקנים כישרוניים יותר? פתאום יש פחות כישרון בעולם? זה סביר?

 

מה שמשותף לכל סיפורי הכדורגלנים הישראלים שכמעט נגעו בתהילה משנת 1900 עד היום, הוא שתמיד נהיה מספיק חאפרים בשביל שלא יצא מכאן אף שחקן. תמיד איכשהו הקריירה של אף שחקן לא תנסק לרמות הגבוהות באמת.
בדומה לשכנות שלנו יוון וטורקיה, לא יהיה (ולא היה) שחקן דומיננטי בקבוצה שהיא מהטופTWO העולמי. רק לארדה היה קצת מזל שנפל על סימואנה, חוץ ממנו כל השאר סתם.

 

לא ממש רוצה להכנס לדיון פה כי לא באמת ראיתי את השחקנים האלה,
אבל לא קיים בן אדם ששמעתי אותו מדבר על חיים בר ולא נצצו לו העיניים.
אין ספק שהשחקן הכי אהוד באותה תקופה היה עודד מכנס, אבל יש איזושהי
תמימות דעים שבר היה באמת משהו אחר. מרגישים את זה כל פעם כשמדברים
עם אוהד נתניה ותיק שבאמת ראה אותו (ואת נתניה ההיא). להגיד לך שזה
מספיק לבארסה? כנראה שלא, לא יודע, אבל היה שם משהו מיוחד.

 

כל הדור הזה של מקסיקו 70 היה גדול, הבעיה שהדור הזה גם הפך את עצמו עם השנים לפתטי עם כל האוננות העצמית שלו. כשצביקה רוזן אומר בשידור "בארסה היתה צריכה נגד יובנטוס את חיים בר ומוצי ליאון" הוא פשוט עושה מעצמו צחוק. אנשים כמוהו,כמו שייע,כמו שפיגלר,כמו שום פשוט הפכו את עצמם לבדיחה של החבר'ה. בניגוד לעבר היום כבר אף אחד לא מתייחס אליהם בהערצה אלא בגיחוך שמהול ברחמים.
כאילו אחים שלי, כולה ניצחתם כמה קנגורואים ועליתם למונדיאל, לא דפקתם רביעיה לאיטליה בגמר. תרגעו קצת.

 

קודם כל אני לא יודע מה זה ה-"TOP TWO" אבל ליוון יש בלם בדורטמונד ובלם ברומא. הלוואי על ישראל. לטורקיה יש את ארדה טוראן שהיה שחקן מוביל באתלטיקו. זה בנוסף לשחקנים מגרמניה וקבוצות פאר מטורקיה(את טוסון כולנו כבר מכירים ) אם אתה כבר מחפש תאומה זהה לישראל אז קפריסין, למעשה הדבר היחיד שמבדיל את המדינה הזאת מאיתנו זה שנוהגים שם בצד שמאל.

 

שחקן קשוח מאוד.
סומך על הדעה של עמיקם ב 100% לגבי הלקות בטכניקה אבל אברר את זה היום בכל זאת... מניח שהרבה אנשים שראו את בר יצאו היום מהחורים
הגדולה של בר היתה שהוא שיחק בקבוצה שכולה, כולל המגינים- חושבת התקפה. והוא היה תחנה אחרונה בהגנה. בלי אוגו, ראדי והובאן לפניו שקודם כל עושים הגנה. היה פודי חלפון וזהו... אמנם לא טוב כמו ייני אבל בכל זאת...
העניין הוא שכל הדברים שמדגישים את האיכות של אז(כמו פחות מקצוענות, דאגות פרנסה, תנאים אובייקטיבים יותר קשים) הוא לוקח אותם והופך אותם לסיבות למה צריך להעריך יותר את הכדורגלנים של היום- שלהם יש את הכלים שלשחקנים של פעם לא היו.
יש כאן תמימות דעים שבניון השחקן הישראלי שעשה קריירה הכי מפוארת למרות שההצלחה שלו בליברפול היתה בקבוצה שבמקרה הטוב מצליחה להיכנס לטופ 4, בצ׳לסי היה נער פוסטר, ובארסנל שחקן גביע הליגה- אבל ב 18 הופעות של אבי כהן ז״ל בליברפול כשהיתה באופן ברור הקבוצה הכי טובה באירופה אנשים מזלזלים. כאילו שיש איזה שחקן ישראלי שמסוגל היום להיכנס להרכב בברצלונה ב׳ או להיכנס לסגל הרחב בבאירן מנכן...

בכלל זה מגוחך שאורימור נורא התרגש שלפני חצי הגמר השמיטו למכבי ת״א זכיות מלפני קום המדינה ולמעשה על פי מה שהוא כותב עכשיו היה צריך להשמיט עד שנות ה 80 כי זה ״בכלל לא היה אותו משחק״.
אז כמה אליפויות וגביעים יש למכבי ת״א בכדורגל האמיתי של היום וכמה במשחק השני?


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

דווקא שפיגלר לא אחד שמהלל את עצמו.
הדברים שעשה מדברים בזכות עצמם.
חבל שהוא הפך להיות עסקן והרבה מאוד אנשים שהעריצו אותו היום לא סובלים אותו.
גם שפיגל לדוגמה אדם צנוע. באופן כללי נראה לי שהיו שם יותר אנשים צנועים מאשר ״ערן זהביים״.
לשייע יש את הקטע הזה מאוד חזק כי הוא בן אדם עם רגשי נחיתות.