מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

מה השמועות בצד שלכם לגבי דה חאה וחאמס?

הרגע הזה שמוריניו קורא לגומז להיכנס והילד לא שם לב בכלל כי הוא מרוכז במשחק כמו ילד מתלהב

 

8 נצחונות בית בזכות הנצחון היום שנתנו לו הילדודס המוכשרים.

אגב, המון קרדיט לניקי באט, שידע לחבר חבורת ילדים מאוד מוכשרת ולהביא אותם למצב שהם נראים מאוד בוגרים ומרוכזים בהופעות בכורה שלהם(גם טוואנזבה, גם פוסו מנסה שנה שעברה, ראשפורד כמובן בשנה שעברה ועוד כמה שכבר לא אתנו).

אין הנחה שמוריניו ישאר, הוא ישאר, בוודאות.
מה צריך להביא? יביאו עוד בלם.
צריך לפחות עוד קשר אחורי אחד.
הדרך להוציא מפוגבה יותר זה קודם כל לתת לו אפשרות לשחק יותר למעלה ולא כל כך DEEP כי אין לנו באמת קישור אחורי, אז זה מאוד תלוי בקשר האחורי שאמור לשחרר אותו.

מאמין שירצו להביא קיצוני מוכשר יותר וחלוץ בוודאות כי זלאטאן(טוב יש כאילו דיווח שהוא נראה יעני בריא בבריכה, אבל הוא אמור להעדר עוד 9 חודשים בערך) גם פצוע ורוני יכול להיות יעוף.

שוער, ברור שזה מאסט.
מעל לכל חבל על הזמן של כולנו, אפשר להכשל עם המאמן הזה גם עם עוד 1000 קילו של כשרון שאחרי חצי שנה גולדינג יספר לנו שבעצם זה לא כזה כשרון כי סון ואריקסן נראים טוב יותר בטוטנהאם ופדרו מפגיז בצ'לסי.


עונה של כשלון שפשוט קשה להכיל.
לא קיבלנו נוק אאוט מסיטי, אשכרה קבלנו נוק אאוט מליברפול, קבוצה שיותר מחצי עונה רצה עם לוקאס בהרכב ועם המחבל הזה לוברן כבלם.
טוטנהאם בכלל לא בספירה שלנו.
קשה מנשוא העונה הזאת, קשה מנשוא.


חאמס מרגיש לי כמו לקחת עוד שם מהעברף שעבר את הפיק בענק וגם לא יהיה FIT לציוותים שיש לנו.
הסכומים לא מרגשים אותי, זה יצא לכאן או לכאן.

דה חאה- אני מתייחס אליו כאחד שמגיע אליכם, זה נראה יותר ברור מתמיד.
נקווה שנקפוץ על שוער רציני במקום,
הייתי מת להמר על הילדון של מילאן, ממש לא מפריע לי שהוא ילדון.

 

כיוון שלמוריניו במקרה הטוב אין שום ערך מוסף ובמקרה הרע ערך גורע, וכיוון שקשה להאמין שאנשים בגילו משתנים, לכן יונייטד צריכה פה קיץ ממש ענק בשוק העברות.
עם יד על הלב גם מי שתומך במוריניו עד כמה אתם חושבים שהקבוצה תענה על הציפיות היותר גבוהות שיהיו בעונה הבאה? גם סתם מקום 4 כבר לא יספק לדעתי.
נראה כאילו צריך שיותר מדי דברים יקרו כדי שמוריניו ישרוד את העונה הבאה.

אבל חכו קודם שישרוד את הגמר.

 

זה לא יעזור רק להביא שחקנים יקרים.

מכיוון שאי אפשר באמת להביא לכאן את השחקנים הכי הכי טובים בעולם בפיק אנחנו בסופו של יום נביא שחקנים בלבל שנמצאים גם בצ'לסי וסיטי למשל ואז יוצא מצב שגם עם כל הכסף שתבזבז אתה אולי תיצור לעצמך המון עומק ומבחר אבל ללא ערך מוסף מהמאמן אתה לא תזכה באליפות וגם לא תרוץ לאליפות.
כדי לזכות אתה צריך מאמן שמגיב, לא מאמן ש"לא מפריע" או כמו במקרה העונה- מפריע מאוד.

 

השחקנים הצעירים בתולדות יונייטד:

אז הכניסה של אנחל גומס היא אולי יותר גימיק, אך נכנסה לסטטיסטיקה. הוא השחקן הצעיר ביותר של יונייטד ששותף בפרמייר ליג ורביעי בכל ההסטוריה של המועדון. כל השלושה הראשונים שלא במפתיע מתקופת תינוקות באזבי. שניים מהם לא התעלו מדי בקריירות שלהם. השלישי הספיק להפוך לאגדה אמיתית וסיים את חייו בצורה טראגית.

דיוויד גאסקל
http://prints.colorsport.co.uk/p/210/david-gaskell-manchester-united-8672467.Xxx
השוער האנגלי יליד אוקטובר 1940 קיבל את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של יונייטד 19 ימים אחרי שמלאו לו 16. זה קרה במסגרת הדרבי במגן הצדקה של 1956 ובעקבות פציעת השוער הראשון ריי ווד. גאסקל שמר על רשת נקיה ויונייטד ניצחה 1:0. כעבור שנה גם ערך את הבכורה בליגה, במשחק נגד טוטנהאם. הוא ניצל מאסון מינכן כיוון שלא טס עם הקבוצה וסך הכל שירת את השדים 12 שנים. בעיקר כשוער משנה להארי גרג ואחר כך קצת גם אלכס סטפני. ערך 120 הופעות מהן 96 בליגה. שותף לאליפויות של 1964/65 ו - 1966/67, אך בגלל שערך רק 5 הופעות ליגה בכל אחת מהן זה לא הספיק למדליה. אחרי עונת השאלה בויגאן, הוא עזב לרקסם ואחרי עוד 4 שנים, עזב לדרום אפריקה שם סיים את הקריירה שלו.

ג'ף וייטפוט
http://i.ebayimg.com/images/g/H7wAAOSwZQxW5wQv/s-l300.Xxx
ג'ף וייטפוט נולד 8 שנים בדיוק לפני אלכס פרגוסון. ערך את הבכורה ביונייטד בגיל 16 ו - 4 חודשים בהפסד ביתי 2:0 לפורטסמות באפריל 1950 ושיחק בעמדת הקשר האחורי. הוא השחקן הצעיר של יונייטד שהופיע בליגה. בניגוד ללא מעט צעירים אחרים באותה תקופה, לא יצא ממנו הרבה. שיחק 95 משחקים במדי השדים, מהן 93 בליגה וזכה באליפות של 1955/56. שוחרר ב - 1957 לגרימסבי ואחרי שנה עבר לנוטינגהאם פורסט שם פרש ב - 1967 אחרי כ - 300 הופעות. שם גם זכה בגביע ב - 1959.

וייטפוט וגאסקל עדיין בין החיים. וייטפוד האחרון שנשאר בין החיים מאותה קבוצה שלקחה את האליפות של 1956.

דנקן אדוורדס
http://www.muscireland.com/wp-content/uploads/2014/04/Duncan-Edwards.Xxx
רבות סופר על העילוי הנהדר הזה, שבעצם כבר הגיע למעמד של אחד מהקשרים המרכזיים הטובים בעולם. אדוורדס יליד 1.10.1936 זכה לבכורה שלו באפריל 1953 במשחק בו יונייטד, אז האלופה היוצאת הובסה מול קרדיף סיטי 4:1. למרות גילו המאוד צעיר הוא כבר בעונה שלאחר מכן נכנס להרכב של הקבוצה והפך לשחקן הכי מפורסם והכי חשוב של הבזבי בייבס המקוריים.
הוא הפסיק להופיע ב - 177 משחקים במדי יונייטד ולכבוש 21 שערים וגם היה ידוע כשחקן מאוד ורסטילי וטכני. הוא זכה ב - 2 אליפויות 1955/56 ו - 1956/57 ונפטר מפציעותיו 13 ימים אחרי אסון מינכן.
בגיל 18 ערך את הבכורה בנבחרת האנגלית ובכדורגל השמרני של אז זה נחשב להישג ענק. שיחק 18 משחקים בנבחרת וכבש 5 שערים. יחד עם עוד 3 מחבריו היה אמור להוביל את אנגליה רחוק במונדיאל בשוודיה.

ועוד משהו:
אנחל גומס בן דוד של נאני. אביו חיל זכה במונדיאליטו של 1991 עם נבחרת פורטוגל האגדית שכללה את פיגו, רואי קושטה, פינטו, אבל שאבייר ועוד ומי שהדריך אותה היה קרלוס קיירוש. בניגוד לשחקנים האלה, הקריירה שלו לא התעלתה והוא הגיע לסיים אותה בליגות חובבים באיזור מנצ'סטר.

 

לא מדוייק.
גיל גומס הגיע קודם ללונדון, שיחק בהנדון(חובבנים) ושם ב2000 נולד אנחל.
בהמשך הוא נדד גם לסלפורד והשתקע בעיר ומשם השאר היסטוריה.
אחד מהכשרונות הכי גדולים שדרכו באקדמיה ב20 שנים האחרונות.

הרבה תלוי מה התוכניות שלנו לגביו? איך הגוף שלו עוד יתפתח? ובעיקר מי יהיה המאמן שיצטרך לתת לו את הקרקע לפרוץ ולהדריך.


אגב הוא הצעיר ביותר בהיסטוריה שלנו לזכות בשחקן המעיר של השנה במועדון(עד גיל 18).
לפני זה זכה בתואר של הגילאי ילדים כמה פעמים.

 

גומס באמת מאוד מוכשר אבל להגיד שהוא הכי מוכשר בגילאים האלה באנגליה? לא יודע. יש להם לא מעט כשרונות רציניים האמת אבל ה-כישרון שם זה סנצ'ו של סיטי (שלפי השמועות יש מצב שהם הולכים לאבד אותו). מה זה שווה במועדון כמו סיטי? לא יודע, אבל מדובר בכשרון על.
השניים האלה ביחד עם ברוסטר מליברפול (שיש סביבו גם לא מעט הייפ אבל אני לא משוכנע שמדובר בכישרון מעבר ל"טוב מאוד") מרכיבים שלישיית התקפה קטלנית בנבחרת הצעירה שלהם.

 

הבנתי שיעקב גומז התעצבן על מורינו בתקשורת שהוא לא נתן לילד לפתוח

Sent from my Pixel using Tapatalk

 

ג'וש הארופ הוא השחקן ה - 108 שכובש בבכורה הרשמית שלו ביונייטד. עוד 8 שחקני יונייטד כבשו כמוהו בבכורה הרשמית המועדון, במשחק שנערך במסגרת הפרמייר ליג - סולשאר, סאהה, היינצה, מאקדה, פאוול, בוטנר, וילסון ומרסיאל.

אגב הארופ גדול כמעט בשנתיים מראשפורד ואת כל העונות האחרונות בזבז במילואי יונייטד. לא יצא אפילו להשאלות. היום בעצם היה המשחק הרשמי הראשון בקריירת הבוגרים שלו.

 

סיכום שלי לעונה של יונייטד:

לא זכורה לי אכזבה כה גדולה כאוהד של הקבוצה כמו העונה. גם לא בעונות של מויס ו-ואן חאל. כנראה בגלל שלמאמן שלנו קוראים ז'וזה מוריניו ושציפיתי ממנו להרבה יותר. מאמן שאני באופן אישי מאוד מעריך גם אחרי ההתרסקות שהוא חווה בעונה האחרונה בצ'לסי וגם אחרי הכישלון אצלנו כי אי אפשר להמעיט בהישגים שהוא הגיע אליהם בקריירה. לא חשבתי לרגע שהוא ייכשל אצלנו בצורה כזאת. חשבתי שבמינימום נצא ממאבק האליפות במהלך העונה. לא חשבתי שנגיע למצב שניאבק על הטופ 4. לא חשבתי שלא נהייה במאבק האליפות כל העונה. כמה שנים לפני שפרגי פרש התחלתי לחשוב על מחליף ליום שאחרי עידן פרגוסון. השם הראשון שעלה לי לראש זה מוריניו. ובפועל מה שקורה זה שיונייטד הנוכחית נראית כמו ההפך הגמור מכל הקבוצות שמוריניו הצליח בהן בעבר וזה הכי מדאיג אותי. היא קבוצה שלא יודעת לגמור משחקים, היא נאיבית, היא משחקת לא מסודר וטועה הרבה, היא חסרת אופי, היא קבוצה שלא ממש יודעת איך היא רוצה לשחק.

בנוגע לאיכות של הסגל, יש לנו את דה חאה שהוא בין השוערים הטובים בעולם, יש לנו את באיי שז'וזה הביא שהוא אחת מהנקודות אור העונה, והוא צעיר ועוד יכול להשתפר, יש לנו את ולנסיה שהפך להיות מגן טוב שכל משחק נלחם עד טיפת הזיעה האחרונה, יש לנו את פוגבה שהוא קשר טוב מאוד שאמור להוביל אותנו קדימה ולהנהיג את הקישור ביחד עם הררה המצוין, בהתקפה יש מספיק שחקנים יצירתיים ומוכשרים שצריכים להבקיע יותר וזה לא הגיוני שקבוצה כמו אברטון כבשה יותר מאיתנו העונה וקבוצות כמו בורנמות' וקריסטל פאלאס כבשו ממש קצת פחות גולים מאיתנו. הטבלה לא משקרת. אנחנו הקבוצה עם הכי הרבה תוצאות תיקו בליגה (15). ניצחנו העונה רק 8 משחקי בית בליגה מתוך 19 וזה מראה עד כמה הכישלון גדול. פעם אולד טראפורד היה מבצר.

הבעיה היא שמוריניו לא מצליח להוציא את ה100 אחוז מהפוטנציאל של הסגל הזה. אני חושב שהוא מוציא פחות מ50 אחוז ממנו. פרגוסון הגדול זכה באליפות האחרונה עם סגל פחות איכותי מהסגל הנוכחי. ברור שדרוש שיפור בסגל וצריך לחזק אותו, אבל גם מהסגל הזה ז'וזה היה צריך להוציא הרבה יותר ממה שהוא הצליח להוציא. אם הייתי רואה דרך, שיטה או תהליך והיינו מסיימים במקום 6 אז הייתי תומך במוריניו אבל המציאות רחוקה מאוד מהמצב הזה.

היו רגעים שזה היה נראה טוב. אם זה ה3 ניצחונות הרצופים בתחילת העונה בליגה, אם זה ה1-4 על לסטר, אם זה הרצף של ה6 ניצחונות רצופים שגרם לי להאמין שיש פה משהו טוב אבל בסוף התגלה כבלוף אחד גדול כי אחרי הרצף הזה הלכנו כמה צעדים אחורה, אם זה הניצחון על צ'לסי ששם הצגנו יכולת טובה, משחק שהזכיר את מוריניו הישן והטוב. אבל כל זה לא מספק אותי כי זה לא גורם לי להאמין שנשתפר בהרבה כל עוד ז'וזה יישאר מכיוון שקרו יותר מדי דברים מאכזבים העונה.

היו לא מעט רגעים לא קלים העונה. הדבר הראשון זה ההפסד בדרבי בתחילת העונה. גם התבוסה לצ'לסי, משחק שבו ירדו לי דמעות מהעיניים, דבר שלא קרה לי מכדורגל הרבה זמן. לקחתי את ההפסד הזה קשה. שם נדלקה אצלי נורה אדומה. היו גם הרבה משחקי תיקו מול יריבות חלשות ורובם היו בבית, וכל כך הרבה תוצאות תיקו זה לא חוסר מזל. זה מנטליות של קבוצה שלא יודעת לגמור משחקים ולמאמן יש חלק גדול בזה. עד דצמבר בערך אני עדיין האמנתי במוריניו אבל ככל שהתקדמה העונה הבנתי משהו חשוב, שהייתה לי הערצה עיוורת כלפיו ושאני צריך לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית ולהסתכל על המציאות כפי שהיא בלי ליפות אותה גם אם האמת כואבת. גם אם זה אומר שהמאמן שאני כמעט הכי מעריך נכשל.

זה נראה שהוא שבע ושחוק. הרי מדובר במאמן שנמצא בטופ יותר מעשור ועבד בצורה אינטנסיבית שנה אחרי שנה בלו"ז צפוף מאוד, ממשחק למשחק, מאימון לאימון. הוא זכה בהכל בקריירה אז זה דיי הגיוני שהוא יהיה שבע. עם כמה שאני מעריך אותו על מה שהוא עשה בקריירה הגיע הזמן להיפרד. מהזווית שאני מסתכל על העונה הזאת זה לא הולך לשום מקום. אם משהו לא עובד אז צריך לשנות אותו. אין שום דבר שגורם לי להיאחז בחשיבה שמגיע לו לאמן אצלנו עוד עונה.

נותר רק לקוות לימים טובים יותר.

 

בגדול אני מסכים עם הBOTTOM LINE שלך ונחמד לראות גילוי לב כזה שמתאר את הרגשות שכנראה יש בכולנו(גם בטוח במי שעוד עובדים קשה כדי להעמיד פנים).

ההבדל בנינו הוא כנראה בפסקאות הראשונות ולכן אולי הכאב הפרטי שלי כבר עבר מזמן את שלב ההפנמה.
אני לא האמנתי בסיכויים שלו לשנייה, ההפסד מול צ'לסי בתחילת העונה לא הדליק לי נורה אדומה, הנורה הזאת נדלקה בכל משחק של צ'לסי שראיתי בשנה שעברה.
לא חושב שהוא שבע בכלל, לדעתי הוא מאוד רוצה, אולי אפילו יותר מתמיד, להוכיח שיש לו את זה.
זה מוריניו, האגו שלו להוכיח לכולם שהוא צודק וכולם מגוחכים הוא גדול מכל דבר ביקום הזה בערך.
ביום שיגמר לו הניצוץ שמניע אותו להוכיח ולהצליח זה היום שהוא כבר יהיה אחרי הפרישה ולא לפניה.

מה שקורה זה שהבן אדם(אולי קצת כמו רובנו) בהכחשה, וההכחשה היא קשה מאוד לצפייה כי נזכרים איזה מגדל מתפורר פה מול העניים .
לא קל לחזות במאמן שנתן קריירה אדירה בזמן רצוף מתפוררת לרסיסים על במה גדולה של מועדון שגם אם לא נראה כזה הוא עדיין אחד מ-3-5 מועדוני הספורט הגדולים, המסוקרים והמלחיצים בעולם.

רבות דובר על הכדורגל שלו שהוא כנראה שייך לתקופה של לפני כמה שנים אבל זה מעבר. כשאתה לא מחובר להגיון ולמציאות אתה גם פועל נגדה וכמעט בכל פעולה שלו העונה ראינו תוצר לוואי לא ברור שנראה על המגרש בצורה די ברורה של בלאגן.

הרצף ההוא לא הרשים אותי, היריבות היו חלשות מאוד, היו משחקי גביע(שני גביעים) על הדרך שחיברו עוד קצת את הבטחון אבל סיפקו יריבות עוד יותר חלשות ובעיקר היו סדרה של טעויות שיפוט לטובתנו, טעויות שיפוט שעזרו לנו לצאת עם נקודות או נקודה או חיסלו סיכויים של יריבה חלשה בשלב מוקדם במשחק.

העדות הכי טובה לעונה העגומה הזאת היא שאף שחקן, כולל אלוהים שבשער, לא התקדם.
הררה זכה בשחקן המצטיין של המועדון אבל זה נראה טיפלה מאולץ.
הוא עשה עבודה טובה בסך הכל מעמדה יותר אחורית העונה(ברוב העונה) אבל לדעתי בקלות העונה הראשונה שלו(פחות כמה חודשים) אצלנו הייתה העונה למסגר.
נראה מאוד מסוכן שם בשני הצדדים של המגרש, הגיע להרבה משחקים חשובים, היה חלק אולי הכי מרכזי בשינוי של ה4-3-3 ההוא ובעיקר ניהל טוב את המשחק.

בגלל שלא האמנתי בסיכויים שלו לשנייה אני בטוח שהכשלון בעונה הבאה יהיה אפילו מונומנטלי יותר והפרידה תגיע, לוקח לקברניטים זמן להפנים אצלנו, גם כשהם נראים מאוהבים, אבל זה יגיע.
אין שום סיכוי שמנג'ר שנראה כל כך לא מחובר למציאות ומוציא אולי 20 אחוז מסך הכשרון שיש לו בקבוצה יעשה PAUSE, יפיק לקחים, ילמד איך משחקים היום כדורגל, יבצע התאמות שנוגדות את כל מה שהוא מאמין בו ובעצם מבשרים על כשלון או אפילו יעשה משהו נורא פשוט שגדולים ממנו לא התביישו להגיד- HELP.
זה לא הבן אדם, לא במצב הזה ולכן הכשלון יהיה בלתי נמנע.

מקום 6 מאוד מייצג את מצבינו ומקום 6 אולי ברוב המקרים יכלול את הקבוצה הכי תקועה בליגה.
כזאת שיש לה כשרון לפרוץ תקרת זכוכית אבל זה לא קורה כי המאמן עושה פשעים נגד האנושות במיצוי הפוטנציאל הזה.
15 תוצאות תיקו לא הולכים ברגל.
אני עדיין קורא כל מיני טוקבקיסטים שבדיוק סיימו לספור כמה קורות ומשקופים עשה השנה פוגבה, כמה החמצות היו לרוני ברחבה ולזלאטאן ולמארסיאל ולמאטה וכאילו הכל קארמה או חוסר מזל ומתישהו זה יתיישר.
אני בעיקר מרחם עליהם, לא כי הם לא מבינים כדורגל, אלא כי הם כל כך מאוהבים במאמן הזה ובדמות שהייתה ולא אתנו עוד שהם לא מצליחים להפנים בכוחות עצמם את מה שברור ל95% ממי שרואה אותנו מבחוץ.

כואב לראות את הקבוצה שלך מתרסקת ככה,
ברביעי משחק שיכול לתת כרטיס כניסה למפעל שלא מגיע לנו להיות בו(בגלל היכולת הכללית לא בגלל שאנחנו פחות טובים מהכלום שיש במפעל שיכול להיות יביא אותנו לשם).
נראינו נורא ב14 משחקים בערך מה15 ששחקנו במפעל הזה(כולל שלב הבתים שגם שם גמגמנו לעליה לא מרשימה בעליל ועם הרכבים סופר חזקים, כלומר זלזול לא היה פה, המנג'ר שלנו גם דאג להבהיר את זה כשבשבילו זה כמו איזה מונדיאל הגמר הזה), מולנו ניצבת יריבה שהיא ביום טוב קריסטל פאלאס בלי הגנה וביום פחות טוב מידלסבורו,
אנחנו כנראה נעשה 0-0 וננצח בהארכה.
כמובן שהעונה תוכתר בהצלחה גדולה(וכבר עכשיו מקובעת ככה על ידי המנג'ר, מי שמעליו ורוב המדיה הפרופוגנדית של העיר).

 

הייתי מחכה עם הסיכומים עד יום רביעי. ניצחון לא יהפוך תעונה למוצלחת, אלא ישיג את המינימום, אבל הפסד יהפוך את העונה לכישלון כשאנחנו נשארים בלי הכרטיס לאלופות והכסף וכוח המשיכה שמגיע איתו לקראת השנה הבאה.

אפרופו ליגת האלופות, השמועות הם שעיסקת גריזמן קרובה להיות מושלמת (גריזמן תיאר זאת בראיון בצרפת כ6 מתוך 10 שהעיסקה תושלם) כשלפי הדיווחים הסיבה שהיא לא מושלמת היא שגריזמן ממתין לראות אם נהיה בליגת האלופות...

 

ראיתי סרטון של הראיון, לא מבין כ"כ צרפתי, אין סיכוי שהוא ציני או מסתלבט עם המראיין?
גם אם זה נכון מי אומר כזה דבר בגלוי ככה, מצולם בלייב? תמוהה בעיני.

 

אין שום שמועה שעסקת גריזמן קרובה לסיום.

יש את הסרטון הזה-

אנחנו לא ממש היינו צריכים אותו כדי לדעת שאנחנו מסוגלים להניח 100 מליון פאונד על השולחן עם 13 מיליון פאונד לעונה לשחקן ״ולשכנע״ אותו להגיע.