מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

אתה רציני? רצינו אותו שנתיים לפני הזכייה בטראבל והוא העדיף את ניוקאסל. משם כבר היה קשה עד בלתי אפשרי להוציא אותו כי תג המחיר שלו היה גבוה מאוד פלוס העובדה שכל ההתקפה של ניוקאסל הייתה בנויה רק עליו והם לא היו מעוניינים למכור.
מאז ומתמיד קבוצות מחוץ לאנגליה היו חשדניות בנוגע לחלוצים אנגלים. תקרא את התגובה למעלה של כותב שמזלזל במאזן של קין בשלוש השנים האחרונות בגלל שהוא אנגלי שכבש את השערים האלה בליגה האנגלית ומצד שני מתפעל מהתצוגה של מוראטה בחמישה משחקים בשלב הנוקא אואט ועוד 25 משחקים בספרד כשהוא לא מדבר על השערים של מוראטה נגד נמושות הליגה שם (כשבספרד הפערים הם גדולים הרבה יותר בין הצמרת לתחתית).
אלן שירר היה אחד מהסקוררים הכי טובים בעולם בתקופתו, אז הוא היה אנגלי ולכן זה פחות סקסי מאשר היה נניח ברזילאי עם סיומת דומה ואז גם היה מקבל איזה באז מיוחד לשערים שלו, אבל זה שנשאר באנגליה לא מעיד שהוא לא היה מספיק טוב, כמו גם העובדה שלא עזב את ניוקאסל בתקופה שרק אנחנו באמת היינו יכולים להחתים אותו מהקבוצות האנגליות, וזה לא שלא ניסינו, אלא עשינו ניסיון והוא העדיף קבוצה אחרת.

 

יונייטד התעניינה בו בעיקר ב - 1992. שירר התחיל לפרוח בדיוק בתקופה בה הכדורגל התחיל ממש להשתכלל וציפו כבר מחלוצי 9 לא רק לסיים.
באותה תקופה התחיל לעבור זמנם של חלוצים סטייל ראש, גרד מולר או ספארקי ברמות הגבוהות.
היום החלוצים האלה היו משחקים בקבוצות בינוניות.

שורה תחתונה יונייטד רק הרוויחה מכך ששירר לא שיחק אצלה. יצרה גיוון התקפי. שירר היה מגביל את משחק ההתקפה של השדים לדעתי אם היה בא ב - 96.
אם היה בא ב - 92 אז קנטונה לא היה בא כנראה.

 

ברור, אחרי שנות ה-80 עבר זמנם של חלוצי הרחבה הקלאסים, וחלוץ כזה לא היה יכול להגיע ליונייטד ולהיות מלך שערים, להוביל אותה לאליפות ולאחר מכן להירכש על ידי קבוצה בסדר גודל של ריאל מדריד (אפרופו עניין של קבוצות מחוץ לאירופה בחלוץ רחבה קלאסי שהוא לא אנגלי).

 

ואן ניסטלרוי היה הרבה יותר מפינישר סטייל שירר וראש מה אתה משווה בכלל.
היה טכני הרבה יותר.

בשורה התחתונה אפילו הוא הפך בסוף לגורם שתוקע את ההתקפה ואת זה פרגי זיהה.

 

טרולינג רע לקיצון השני אחי.

--

הבעיה עם מוראטה היא כמובן לא המספרים, אלא העובדה שהוא עדיין לא הוכיח את עצמו כחלוץ מוביל, בעיקר כי הוא שיחק בקבוצות טובות משל קיין - לצורך העניין - בהן היו שחקנים מוכשרים ממנו ומקיין בהיררכיה. אני אוהב את הספרדי, אבל עד שהוא לא יעשה את הקפיצה הזו כשחקן מוביל אני אף פעם לא יוכל לדעת מה באמת יש שם. כרגע אני שם אותו קצת מעל הסקאלה של צ׳יצ׳אריטו-סולשאייר, קרי, סופר סאב אדיר שאפשר לסמוך עליו תמיד שייתן את הסחורה, אבל מכאן ועד לעשות את זה על בסיס קבוע לאורך עונה שלמה כשחקן מוביל יש מרחק גדול.

אם אני לוקח אותו או את קיין עכשיו להיות חלוץ מוביל בארסנל? חד משמעית קיין. הבחור תותח והוא כבר הוכיח מספיק.

 

כמה הוא כבש כמה הוא כבש כמה הוא כבש. מה קשה להבין שבניגוד לקיין שמשחק בקבוצת דרג ב', מוראטה שיחק בשלוש השנים האחרונות בקבוצות טופ 5 ביבשת. הוא לא שיחק מספיק כדי להתחרות עם שחקן שמשחק כל דקה אפשרית. אם אתה בכל זאת סקרן, אז בעונה שעברה הוא כבש 7 שערים, אבל בישל גם 8. כל זה ב-1456 דקות. זה קצב של שער/בישול כל 97 דקות. הארי קיין לעומת זאת בעונה שעברה כבש או בישל פעם ב-129 דקות. עונה לפני זה מוראטה כבש או בישל בליגה כל 101 דקות, קיין לעומת זאת ישב על קצב של 99 דקות. איפה היתרון פה של קיין אני לא יודע.

ומה הקטע לבטל שערים מול הקבוצות הכי חזקות בעולם במאני-טיים הכי משמעותי בעולם רק כי זה מפעל גביע?

העובדות מדברות בעד עצמן. כשמוראטה משחק הוא כובש. הוא יודע לפרק את הקטנות והוא יודע לתקוע לאימפריות במשחקים הכי חשובים שלעולם כדורגל המועדונים יש להציע. היתרון היחיד של קיין עליו זה שמוראטה נאלץ להיות שחקן רוטציה עקב העובדה הזניחה שהוא משחק בקבוצות על בעוד שקיין שחקן הרכב אוטומטי בקבוצה שלא יודעת לעבור את שלב הבתים. אז לקיין יש "מספרים!!!" ולמוראטה לא. לך תשים עליו 100 מיליון ותתפלא כשיונייטד שוב פעם ביזבזה כסף ותהיה בהלם כששחקן שלא מסוגל לעבור את שלב הבתים באלופות ולא מסוגל להדיח את פאקינג איסלנד לא מספק את הסחורה למרות שיש לו "מספרים!!!". גם באנדר 21 לפני שנתיים ראיתי אותו "מככב" נגד איטליה עם פיגור 3-0 בדקה ה-70 כשהוא פלוס מינוס השחקן החלש על המגרש. אמרתי אנדר 21? מסתדר לי בול. כי בדיוק נזכרתי שכשמוראטה שיחק באנדר 21 הוא סיים כמלך השערים של האליפות.

 

זה לא הוגן כלפי ואן ניסטלרוי. היינו קבוצה חזקה מאוד בשנתיים הראשונות שלו, לרבות אליפות אחת ועונה שהתפספסה בגלל ההגנה (העונה שסתאם עזב ובלאן הגיע). אחר כך בקהאם עזב, קין נגמר, שגינו ברכש מחליף (דג'מבה דג'מבה, קלברסון, הווארד, בליון) ונכנסנו לפרויקטי רונאלדו ורוני.

אז כן, כשנפרדנו מרוד זה היה צעד נכון כי הפכנו לקבוצה שונה, אבל לא צריך להפוך אותו לסמל של השנים הפחות הטובות הללו או לגורם שלהן בצורה כזו או אחרת.

 

הקטע של ה"לא הוכיח את עצמו" זה נכון מבחינה טכנית - אבל לפעמים פשוט צריך להשתמש במבחן העין כדי לקלוט דברים. הוא אולי נכנס לקטגוריה דומה לזאת של צ'יצאריטו וסולשאר מבחינת צבירת דקות משחק ופרופיל הדקות שבהן כבש חלק גדול משערי הליגה שלו, אבל במבחן העין יש לו את כל התכונות של חלוץ על. פשוט אפשר לראות מהמשחק שלו שבאמת הדבר היחיד שחסר לו זאת קבוצה שבה מובטחת לו העמדה הפותחת בחוד.


זה לא סולשאר חמוד כזה שנכנס לעקוץ או פיפו שדוחק כשיש לו הזדמנות. זה אנס שלא רואה בעיניים ומסוגל לתת בראש לכל קבוצה בכל איצטדיון בעולם.

 

אמיר,

דיברו ככה גם על ססק ו-ואן פרסי בזמנו בארסנל.

לוגיקה לא ברורה שכזו, כאילו הכדורגל אינו משחק קבוצתי.

יותם,

הכישרון שם. העקביות עוד לא הוכחה ולא באשמתו. נדע טוב יותר אם וכאשר יגיע למילאן או קבוצה אחרת שתיתן לו את המושכות להוביל.

 

יונייטד לא התעניינה בו "בעיקר ב-1992" אלא גם ב-1996, ברמה של פגישה עם פרגוסון שכבר היה מוכן לתת לו את החולצה 9 של אנדי קול. אבל הוא החליט לעבור לניוקאסל וזהו.