מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2017/2018
http://1.bp.blogspot.com/__NLqU_AlKzw/SbEzSGyVDwI/AAAAAAAAAEg/sJnc7GAxGbA/S1600-R/Manchester_United_logo.Xxx

הכרטיס מול עיני הניפה
המטוס בחמש יוצא
או שבאת איתי לסטוקהולם
או שלצ'מפיונס אתה לא עולה

אז ביקשתי ממנה רגע
מנסה קצת להתעכב
מתעלם מחלוץ של אייאקס
ההולך ומתקרב

אה וואלה
מסתבר
הגורל הוא חבר
בגלל הגול של פוגבה
ושל מקיטריאן
אז אומרים שאני גדול
בדיעבד

בדיעבד-כל כך הצלחתי
בדיעבד-אני גאון
בדיעבד מקום שישי
בכלל זה לא כזה אסון


העונה שהייתה

לא בטוח שמוריניו מכיר את שירם המוצלח של אריאל זילבר ודני סנדרסון, אבל את הגרסה שלנו הוא יכול לפזם לעצמו בהנאה בחודש האחרון. אילולא הניצחון של אייאקס והזכייה בליגה האירופית, אין לדעת אם הוא היה ממשיך לעונה שנייה באולד טראפורד. מצד אחד, ואן חאל ומויס פוטרו כל אחד מיד לאחר ש"הבטיחו" אי עלייה לליגת האלופות (טוב, להולנדי נתנו שבוע נוסף בגלל גמר הגביע האנגלי). מצד שני, באופן פלאי הפורטוגזי הצליח להתחמק מחצי הביקורת להם זכו קודמיו, למרות שהישגיו בפרמיירליג לא יותר טובים משלהם. בדרך כלל, סביר שכשמאמן מביא ארבעה כוכבים בסכומי עתק, מכוון לאליפות ובסוף מסיים במקום השישי אחרי עונה שמאופיינת ברכרוכיות, כדורגל שבלוני, סירוס של השחקנים היצירתיים בקבוצה והשמטת נקודות עקבית במשחקי הבית הנוחים על הנייר, הרי שמדובר בכישלון. אבל הכריזמה של מוריניו, יחד עם הישגי העבר שלו, יצרו מצב מוזר בו גם לפני הזכייה באירופה, הקונצנזוס היה שמגיע לו להמשיך ושהעונה היא בסך הכל הצלחה. גם הזכיות במגן הקהילה ובגביע הליגה, תארים שבימים היפים יונייטד הייתה חוגגת בערך חצי שעה וממשיכה הלאה, הפכו באין סיבות טובות יותר לחגיגות ממושכות של מחלקת שיווק ורשתות חברתיות.
אבל כאמור, כל הדיון התייתר כי מוריניו בסופו של דבר הצליח לזכות בליגה האירופית. אמנם באחת הזכיות הלא מרשימות אי פעם במפעל אירופי-החל בשני הפסדים ועלייה בקושי בשלב הבתים, דרך משחקים מזעזעים בבית נגד רוסטוב ואנדרלכט וכלה בכמעט הדחה בדקה האחרונה מול סלטה ויגו-אבל בסופו של דבר בגמר מול אייאקס הבדלי הניסיון והתקציב עשו את שלהם, והתואר היחיד שהיה חסר בארון הגביעים הגיע והשלים את הפאזל.
http://www.telegraph.co.uk/content/dam/football/2017/05/24/TELEMMGLPICT000129891764-large_trans_NvBQzQNjv4Bq9PikuTrmQO3f57XLkA28TLBdkHj6Q_kPWZX7b-No8nQ.Xxx


שחקנים באפלה

אחרי העונה המוזרה, רבים משחקני הסגל מוצאים את עצמם הקיץ הזה במצב לא ברור:
דויד דה חאה-בסיום העונה נראה היה שאין דרך להתחמק מזה, וסוף סוף השוער הטוב בעולם יעבור למועדון אליו הוא ראוי ומתאים-ריאל מדריד, במקום לדשדש בבינוניות ביונייטד. והנה אנחנו כבר ביולי ושום דבר לא מתקדם, ריאל לא הגישה הצעה, הדיווחים נפסקו ודה חאה הצטלם כרגיל לפוסטר הקידום של התלבושת החדשה. האם אכן הוא יישאר? האם שוב כמו לפני שנתיים ריאל תיכנס לתמונה ברגע האחרון? האם שוב וירוס מסתורי במחשב יפעל לטובתנו? ובאיזה צד של המתרס הוא יעלה למשחק הסופר קאפ האירופי ב-8 באוגוסט?
כריס סמולינג ופיל ג'ונס-העונה האחרונה לא הייתה טובה עבור המפטי ודמפטי של הכדורגל האנגלי. שוב יכולת חלשה, ובעיקר פציעות רבות (כשבמקרה בלתי נשכח אחד הם פצעו זה את זה באימון הנבחרת). tם בימי ואן חאל נראה היה שסמולינג עשה קפיצת מדרגה, הרי שבעונה האחרונה הוא חזר כמה מדרגות אחורה. עם החתמתו של לינדלוף והתקווה שבאיי יהיה יציב וכשיר יותר העונה, למעשה תם זמנם כשחקני הרכב במצב האידיאלי.
לוק שואו-אחרי הפציעה ההיא, העונה שעברה הייתה אמורה להיות עונת החזרה והפריצה של המגן המבטיח. אבל זה לא קרה-בערך חודש לתוך העונה הוא איבד את מקומו בהרכב, ושורה לא ברורה של פציעות, תצוגות רעות ושמועות על הרגלים בעייתיים מחקו אותו לחלוטין וזיכו אותו בביקורת פומבית מצד המנג'ר. האם למי שהיה מגן כה מבטיח עדיין יש עתיד באולד טראפורד? העובדה שכרגע לא הגיע מגן שמאלי חדש אולי מעידה שבכל זאת כן.
פול פוגבה-הנה כל מה שצריך לדעת על מנצ'סטר יונייטד בעידן פוסט פרגוסון: קנו את אחד הקשרים הטובים בעולם, שלמו עליו את סכום השיא של כל הזמנים, וברכותיי-קיבלתם את טום קלברלי ביום רע. העונה האחרונה הייתה סיוט עבור פוגבה. הוא הועבר בין עמדות שלא מתאימות לו, סבל מחוסר מזל מול השער, והלך לאיבוד בשיטת המשחק של מוריניו. היו לו כמה רגעי קסם, אבל בסיכום הכללי אי אפשר היה שלא להכתיר אותו כפלופ העונה, ולא בהכרח באשמתו. העובדה שלצד היכולת המאכזבת הוא המשיך להצטלם לפרסומות ולרשתות החברתיות כאילו כלום לא הועילה לו מבחינה תדמיתית. העונה הבאה אמורה להיות העונה בה סוף סוף הוא ייקח את המושכות לידיים. אבל מי באמת מאמין שזה הולך לקרות?
מרוואן פלייני-צריך להשלים עם זה, הוא יהיה פה לנצח.
הנריק מקיטריאן-קשה לזכור, אבל לפני שנה הבחור הארמני היה אחד הכוכבים הנוצצים בשמי הכדורגל האירופי. אבל מה ששנה אחת עושה-גם הוא עבר עונת סיוט שהתחילה בספסול ע"י מוריניו במשך שלושה חודשים, והמשיכה עם ניסיונותיו לבלוט במערך האנטי-התקפי של המנג'ר שעלו בתוהו. מקיטריאן היה ה-MVP של הקמפיין האירופי, כולל שער יפה בגמר, אבל בליגה הוא לא סיפק את הסחורה וגם לגביו קשה לראות עליית מדרגה פתאומית.
ג'סי לינגארד-אין הרבה דברים לומר כנגד הבחור. שחקן בית, נלחם ועובד קשה, טיפוס חיובי למדי ובעל רקורד מופלא בוומבלי. הבעיה היא שגם אין הרבה לומר בעדו. הוא אפרורי למדי, מרבה להחמיץ, ואם בגיל 24 הוא עוד לא הפך לשחקן ברמה גבוהה, כנראה שזה כבר לא יקרה, אבל פעמים רבות הוא מקבל את המקום בהרכב על חשבון שחקנים מוכשרים ממנו בהרבה. האם בעונה הקרובה הוא יאבד את מקומו כאופציה הבכירה באגף?
אנתוני מרסיאל-הסיפור העצוב ביותר של העונה החולפת (והתחרות הייתה קשה). מי זוכר היום את הילד שהגיע משום מקום ממונאקו תמורת סכום עתק, נחשב לבדיחה וכבר בנגיעות הראשונות בכדור התעלל בליברפול וסתם לכולם את הפה? מי זוכר את היחיד שהראה ניצוצות בקבוצה המתה של ואן חאל, שניצח את אברטון בחצי גמר הגביע וכמעט העלה לבדו את הקבוצה לצ'מפיונס במשחק הארור באפטון פארק? מוריניו דיכא אותו לחלוטין, ומה שמוריניו לא עשה עשו דיווחים על משבר בחייו הפרטיים. גם מרסיאל צריך לחזור לעצמו בעונה הקרובה, וגם לגביו קשה לראות את זה קורה במערך המסרס של מוריניו. לפחות יש לו מקום מובטח במכבי פתח תקווה לצד אחיו שחתם שם הקיץ.
מרקוס ראשפורד-אחרי חצי-עונת הפריצה הסנסציונית, גם ראשפורד היה מנפגעי מוריניו. לאורך רוב העונה הוא נע בין הספסל לבין האגף, כאשר זלטאן היה החלוץ הבלתי מעורער ונער הזהב של יונייטד התבזבז בעמדה לא מתאימה. פציעתו של השוודי האגדי באפריל החזירה את הילד לעניינים עם משחק גדול נגד צ'לסי ושער חשוב בויגו, ועדיין ראשפורד לא מספיק טוב ויציב כדי להיות החלוץ המוביל. יונייטד אמנם החתימה את לוקאקו, אבל ברור שגם ראשפורד יצטרך לעשות קפיצת מדרגה. עוד עונת ליגה עם חמישה שערים בלבד לא תוביל אותו רחוק.
http://level3.soccerladuma.net/cms2/image_manager/uploads/FanParkUpdate/8730/7/default.Xxx

חלון ההעברות

בשלב הזה לפני שנה, זלטאן, מקיטריאן ואריק באיי כבר היו חתומים, והמרדף אחרי פול פוגבה היה בעיצומו. בהשוואה לכך, קיץ 2017 נראה שקט במיוחד עד לפני כמה ימים. אלא שעכשיו הוא כבר כמעט משתווה לחלון הקודם בסכום ההוצאות:
ויקטור לינדלוף-הבלם בן ה-22 של נבחרת שוודיה שבחמש השנים האחרונות שיחק בבנפיקה ליסבון וזכה איתה בשלוש אליפויות. הוא גם היה חלק מנבחרת שוודיה עד גיל 21 שזכתה באליפות אירופה ב-2015. לינדלוף אמור לסגור את החור לצדו של אריק באיי (ע"ע סמולינג וג'ונס) ולהיות בלם יציב ואמין, נקווה שלא יתגלה כלינד-בלוף.
http://e0.365dm.com/17/06/16-9/20/skysports-victor-lindelof-manchester-united-premier-league_3978495.Xxx?20170614191630
רומלו לוקאקו-עד לאחרונה השם העיקרי היה אלבארו מוראטה, החלות האיכותי שלא מקבל הרבה דקות בריאל מדריד. במשך למעלה מחודש הוא היה המועמד המוביל להגיע לחוד תמורת 70 מיליון פאונד. והנה, בצהרי יום חמישי ה-BBC פרסם על סיכום עם אברטון על רכישת רומלו לוקאקו תמורת 75 מיליון פאונד. הבלגי הוא מכונת שערים מוכחת בפרמיירליג, אך החשש הוא שאינו יצירתי דיו ועלול לכפות על הקבוצה סגנון דומה לימי זלטאן-חלוץ מטרה סטטי שכל הכדורים הולכים אליו. בשישי בערב כבר שמענו על כך שצ'לסי שלחה הצעה משלה על שחקנה לשעבר, אבל בשבת בבוקר התבשרנו כי יש סיכום עם לוקאקו והוא יחתום לאחר שיעבור מדיקל.

בצד השני, נפרדנו משני שחקנים עם קריירות אדירות, אחד עשה אותה ביונייטד והשני נתן רק עונה אחת:
זלטאן איברהימוביץ'-החלוץ האגדי היה מושא עיקרי לויכוח בעונה האחרונה. מצד אחד-28 שערים בכל המסגרות עד תחילת אפריל זה הישג מרשים, לא פעם השוודי הציל את יונייטד במשחקים שנראו אבודים, הזכייה בגביע הליגה חתומה על שמו, והאוהדים התאהבו באישיותו הכריזמטית הידועה. מנגד-ביותר מדי משחקים זה הרגיש כאילו יונייטד היא קבוצה של איש אחד, כולם מחפשים את זלטאן בהגבהות פרימיטיביות, אין שום תוכנית אלטרנטיבית או יצירתית. במקום שמרסיאל וראשפורד יפרחו לצד המנטור הותיק, הם קמלו בצילו. הויכוח האם כדאי להשאיר אותו לעונה נוספת היה סוער, אבל בתחילת אפריל הוא נפתר מעצמו כאשר זלטאן נפצע בצורה מחרידה נגד אנדרלכט והוא יעדר עד ינואר 2018. אז כרגע החוזה שלו הותר והוא שחקן חופשי, אבל הוא נשאר ביונייטד כדי לעבור את השיקום ומי יודע, אם יחזור לכשירות ייתכן שעוד נראה אותו בעתיד.
http://i1.mirror.co.uk/incoming/article9548472.ece/ALTERNATES/s615b/Zlatan-Ibrahimovic-File-Photo.Xxx
ויין רוני-סוף סוף מישהו הצליח להיפטר מחוזה העתק של ויין רוני. אם אפשר לצייו דבר אחד לזכותו של מוריניו בעונה החולפת, זו העובדה שתוך חודש הוא סיים את הפארסה של רוני כשחקן הרכב בטוח, למרות יללות הפרשנים והעיתונאים, מה שואן חאל לא עשה במשך שנתיים ואולי עלה לו במשרה. והנה רוני על סף חזרה לקבוצת נעוריו אברטון בהעברה חופשית. רוני אמנם המשיך בעונה האחרונה להציג יכולת מחפירה ולהיראות כשחקן גמור, אבל הצליח לשבור את שיא ההבקעות של בובי צ'רלטון. עם כל הטינה של אוהדים רבים על שתי סאגות העזיבה-הארכת-חוזה ועל היכולת בשנים האחרונות, צריך גם לכבד את אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון שתרם רבות לקבוצה הגדולה השלישית של פרגוסון.
https://www.thesun.co.uk/wp-content/uploads/2017/01/nintchdbpict000296048072.Xxx?strip=all&w=960

אם מתעקשים אז יש עוד שחקן שעזב, זהו ג'וש הארופ שבמשחק הליגה האחרון מול קריסטל פאלאס ערך הופעת בכורה וכבש שער יפה, הוא עבר לפרסטון נורת' אנד.


הקיץ הזה

אחרי המסע המסויט לאסיה בקיץ שעבר שגרם נזק רב לקבוצה, הפעם חוזרים למסורת הטיולים לאמריקה ולהשתתפות ב"גביע האלופות", המפעל היוקרתי למחצה שאנחנו היינו הזוכים הראשונים שלו ב-2014.

לטובת המשכימים קום:
16 ביולי-מתארחים אצל לוס אנג'לס גלאקסי
18 ביולי-מתארחים אצל ריאל סולט לייק
21 ביולי-דרבי נגד מנצ'סטר סיטי ביוסטון
23 ביולי-פוגשים את ריאל מדריד בסן פרנסיסקו
27 ביולי-מסיימים מול ברצלונה בלנדובר, מרילנד

אי אפשר לבקש יריבות יותר רציניות, ועדיין סביר שהטורניר הזה כמו קודמיו לא יהווה אינדיקציה רצינית על שום דבר.

חוזרים לאירופה:
30 ביולי-מתארחים אצל ואלרנגה
2 באוגוסט-פוגשים את סמפדוריה בדאבלין
8 באוגוסט-משחק הסופר קאפ האירופי נגד ריאל מדריד בסקופיה

עונת הפרמיירליג תיפתח ב-13 באוגוסט במשחק בית מול ווסטהאם.


מילות סיכום

קשה להיות אופטימי לקראת העונה הקרובה. אמנם מוריניו הצליח לזכות בליגה האירופית ולהביא לכך שבסתיו הקרוב ישחקו כדורגל בשלישי ורביעי באולד טראפורד, אבל זה לא מכפר על הכישלון הגדול בליגה, ובעיקר על כך שכבר שנתיים ברציפות הוא מציג עבודת אימון מזעזעת וחוסר ניצול משווע של הסגלים שלרשותו. גם את מילות הביקורת על ההנהלה, שרודפת אחרי שמות גדולים ואחרי שיווק ולא באמת מבינה שהעסק לא דופק, כבר השמענו מספיק. כך שלא יהיה מופרך להמר שלמרות עוד קיץ של הוצאות עתק, יונייטד שוב תשתרך אחרי טוטנהאם וליברפול, שלא לדבר על צ'לסי ועל היריבה העירונית. גם בליגת האלופות קשה לצפות לגדולות ונצורות, ואף אחד לא יופתע אם זה ייגמר כמו קמפיין האלופות האומלל של ואן חאל. הנחמה היחידה היא שככל הנראה העונה הזו היא הצ'אנס האחרון של מוריניו, ואם הוא לא יביא לשיפור משמעותי באיכות הכדורגל ובמיקום בטבלה, הוא לא ימשיך איתנו ל-2018/19. נקווה בשבילו ובשבילנו שהאופציה הראשונה היא זו שתתממש, ושלא נצטרך לצאת גאונים בדיעבד.

 

אבל עמדות המגנים בעייתיות. ולנסיה נתן עונה טובה אבל לך תדע אם יצליח לשחזר אותה בגילו, ובצד שמאל-שואו לא מספיק כשיר וגם ככה מוריניו לא סופר אותו, בלינד ודרמיאן לא מספיק טובים.

 

לא ייאמן שהצלחתם לדחוף אותו לאברטון. ועוד מתלוננים על וודוורד!

עסקה בינונית (במקרה הטוב) נוספת של אברטון. מבחינתי קומאן את וולש זה אכזבת הקיץ.