Serie A - עונת 2017/18 - המחזור ה-16 - דרבי ד'איטליה

אם נבוא בגישה כזו אין לנו מה לחפש בצמרת. ביתי הוא מבצרי.

 

הוכחה שלא כל שוער סביר גם יכול להיות קשר סביר

 

משחק שאולי מתאים לליגת האפס אפס הטובה בעולם. אך באיטליה הייתי מצפה לקצת יותר יצרים. קצת יותר איבוד עשתונות במובן הטוב של המילה.

התשוקה והרעב היחיד שנצפו במשחק הזה - היו ביציעים.
על כר הדשא: יוק. נאדה.
אכזבה גדולה משתי הקבוצות ומשני המאמנים. כמעט באף שלב לא ראיתי כמעט אף שחקן עם טירוף ו''רצון על'' לנצח.
ממש ''קרב יוטלנד'' של משחק כדורגל.
חוץ מהססנות וזהירות - לא ראו שם יותר מדי.
בשלב כזה מוקדם של העונה היה אפשר לצפות ליותר.
ליותר תעוזה, לכל הפחות.

לסיכום - מסוג המשחקים שגורמים לך להצטער שלא משנים את החוקה למענק אפס נקודות כשנגמר 0-0

בהמשך: רומא נאפולי לאציו - קל קל קל.

 

אלגרי עם נוקאאוט מוחלט לספאלטי (שיצא עם תוצאה מעולה מבחינתו). 3-0 הייתה תוצאה משקפת ואם מנדז'וקיץ' ביום קצת פחות קלאמזי זה גם היה קורה בפועל. המון נקודות חיוביות מהמשחק, בראשן שיובה חוזרת להיות יובה- קבוצה שתייאש אותך למוות לפני שתיתן לך להגיע למצב הבקעה אמיתי.
קוודראדו, אחד השחקנים המייאשים והמתסכלים בסגל, הוכיח שוב שהוא כלי הגנתי והתקפי נהדר כשיודעים איך להשתמש בו ומשחקים לחוזקותיו, בדיוק כפי שאלגרי עשה אתמול.

 

אלגרי עם נוקאאוט מוחלט לספאלטי? מאיזו בחינה? מהבחינה שיש לו כלים ועומק שספלאטי יכול לחלום עליהם ואתמול זה בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר?

 

היא גם הוכיחה שהיא לא תלותית בדיבאלה, ויכולה להסתדר גם כשהוא לא על המגרש

 

שום מאמן באירופה לא יודע להשתמש בסגל שלו כמו אלגרי, בוודאי במשחק נתון.

עם זאת, באיטליה אין שום מאמן עם סגל כמו שלו.

 

זה ישמע מוזר אבל כל הקטע הזה של ניהול רוטציות מתחיל לעשות לי את זה, זה כאילו כמו משחק בתוך משחק.

 

לא הייתי קורא למה שהיה אתמול "נוק אאוט" אבל בהחלט ראינו שיובנטוס מתחילה לחזור לעצמה ושהיא מוצאת את האיזון שאלגרי מדבר עליו לאט ובטוח, אני מאוד מרוצה מהמשחק ומאוכזב מהתוצאה כי היינו יכולים לנצח אלמלא השחקן הלא איטלקי האהוב עליי בקבוצה נפל ליום החלקות.

בנוסף אישית אני חושב שברגע שקאנדרבה יצא יכולנו להרשות לעצמנו לשחק עם דוגלאס המהיר.

מבחינת אינטר - השיגו תוצאה טובה מאוד ומבחינתי את ההצלחה הכי גדולה שלהם במשחק זה שהם מנעו מיובה מצבים נייחים באזורים מסוכנים, אני חושב שמלבד העבירה של סאנטון לא הייתה שום עבירה באיזור מסוכן עבור אינטר שלא נדבר על כזאת שעשויה להוביל לבעיטה ישירה.

הנדאנוביץ השנה חזר להיות חייזר, שוער ענק שיש לו לא פחות מניות מאשר לאיקרדי ופרישיץ במקום הראשון של אינטר, אדיר!

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

יובה אתמול הבהירה היטב למה היא קבוצת הבית הטובה ביותר באירופה, מהשנייה הראשונה עלו בגישה ובטירוף של ״אנחנו בעלי הבית״ ואין ספק שיובה הייתה טובה יותר, כפי שהיה צפוי לפניי המשחק. אני חושב שפתיחת העונה הנהדרת של נאפולי, אינטר והרומאיות, בתוספת קמפיין אירופאי מגמגם משהו, גרמו ליובה להיראות חלשה יותר, מה שבפועל לא נכון.

מבחינתנו, צריך לזכור שאנחנו לא קבוצה שנבנתה לאליפות בתחילת הקיץ. יובה (ונאפולי ורומא) מחזיקות בשחקנים טובים יותר ובעיקר מנוסים יותר, ואתמול זה בא לידי ביטוי. אינטר חזקה מאוד מנטלית וגם מקצועית מין הסתם יש לנו כוח, אבל מול קבוצות כמו יובה ונאפולי, בטח שבחוץ, אנחנו עדיין אנדרדוג מוחלט ותיקו זו תוצאה טובה, בטח אם מתחשבים במאזן החוץ שלנו נגד יובה ונאפולי.

פחות מעניין אותי היכולת במשחק הזה, יותר התוצאה. הפנים לאודינזה בבית, למשחקים שבאמת יכריעו לאן תלך העונה שלנו והאם נעמוד ביעד העיקרי (1-4).

 

מה שגרם ליובה להיראות חלש יותר זו העובדה שהיא אכן חלשה יותר.

ועם זאת, היא עדיין רמה מעל ה-so called מתחרות שלה.

 

עובדה? מה העובדה כאן? שהיא משיגה יותר נקודות מרוב עונות האליפות האחרונות שלה?

גם בעונה שעברה יובה קיבלה שלישייה בפראריס ולפניי 3 שנים פתחה את העונה עם 20 נקודות מ-13 משחקים. כל שנה נופלים בפח שהיא ״חלשה יותר״.

 

אחלה קונטקסט.

הייתי עונה בהרחבה, אבל כרגע אני קצר בזמן וללא מחשב.