חדשות, שמועות והעברות בקאלצ׳ו ד׳איטליה

אין לנו 'ענייני דיומא' כמו בפורום האנגלי אז חשבתי להעלות את זה כאן -
מה לדעתכם הגורמים לרכש ההתקפי הכושל לאחרונה בצמרת הליגה?

מילאן:
סילבה, 40מ' יורו, 1300 דקות, 8 שערים ו-2 בישולים.
קליניץ', 25מ' יורו, 1400 דקות, 4 שערים ו-3 בישולים.
צ'לאנולו, 20מ יורו, 1300 דקות, 3 שערים ו-6 בישולים.
אינטר:
מאריו, 45מ' יורו, העונה 600 דקות, 0 שערים ו-5 בישולים. בעונה שעברה 2100 דקות, 3 שערים ו-7 בישולים.
ברבוסה, 35מ' יורו, העונה בהשאלה. בעונה שעברה 200 דקות, 1 שערים ו-0 בישולים.
רומא:
אונדר, 15מ' יורו, 400 דקות, 0 שערים ו-0 בישולים.
שיק, 30מ' יורו, 400 דקות, 1 שערים ו-0 בישולים.
דפרל, 7מ' יורו, 400 דקות, 0 שערים ו-0 בישולים.
יובנטוס:
ברנרדסקי, 35מ', 600 דקות, 4 שערים ו-2 בישולים.
קוסטה, 45מ', 1300 דקות, 2 שערים ו-5 בישולים.
נאפולי:
אונאס, 13מ', 300 דקות, 0 שערים ו-1 בישולים.

הנתונים מקורבים בלבד וחלקם לא נוראיים מדי אבל לא מספרים את התמונה המלאה כי השחקן כן כושל בפועל.
אצל נאפולי זה שחקן בודד ואצל יובה אפשר להגיד שמדובר בתכנון לטווח ארוך, אבל לדעתי זה כן מצטרף לתמונה הגדולה.
במילאן זה רכש התקפי של 100מ' שלא תופס מקום בהרכב בזמן ששחקן נוער כן.
באינטר זה שני לטיניים עם הייפ מטורף וכמעט כלום על המגרש שהתקווה הכי גדולה מהם היא שהם יחזירו אחוז סביר מההשקעה.
ברומא אלה שלושה שחקני ספסל עם תרומה אפסית.

אז מה הגורמים לכישלונות האלה לדעתכם?

 

לנו אין מאמן חצי שנה. מאריו וברבוסה סתם שחקנים וכל השאר לא שיחקו מספיק לדעתי (אפשר לכלול פה גם את סילבה בתור אחד שלא שיחק מספיק למרות שביחס להזדמנויות שקיבל הוא נתן הספק טוב).

 

מה שאתה מציע בהחלט מעניין אבל כבדיקת המערכת ככלל הנתונים האלו חשובים יותר, 33 אחוז טעות למערכת וידאו נשמע כמו אחוז טעות מאוד גבוה למערכת שאמורה למנוע מחלוקות וטעויות. לצערנו אין לנו נתונים מקבילים על סיטואציות בלי ואר(מה אחוזי הטעות הממוצעים של שופטים במשחק כדורגל בליגה האיטלקית לפני הכנסת הוידאו) אבל אינטואיטיבית זה מרגיש כאילו בלי הוידאו 66 אחוזי הצלחה הם נתון בעייתי לשופט גם בלי וידאו, אז עם וידאו? רק 66 אחוזי הצלחה?

מעניין אותי לדעת על פי איזו פרמטרים ההתאחדות ואיגוד השופטים מחליטים האם המערכת היא הצלחה או לא.

 

ריבוי של מועדונים בעלי אמצעים כלכליים-> גידול בביקוש לכישרונות צעירים -> ילדים מחוצ'קנים שמעלים את ה2-3 שערים שלהם לאינסטוש זוכים לטלפון מהמועדונים הגדולים ו"קופצים כיתה" למקומות טובעניים שמראש גדולים עליהם.

בתקופות בריאות יותר, אף מועדון גדול לא היה יורק לכיוון של שיק. סיפק ליוטיוב כמה מהלכים טובים? נחמד, שישאר עוד עונה בסמפ ולפחות יתפוס שם מקום בהרכב. נאפולי אהבו את הילדון שהרשים במס' דקות שקיבל בבורדו? נחמד ++, אך קודם שיעבור בורונה\ג'נואה. אונדר? רומא "זכתה" בו על חשבון סיטי. למה? כי בסיטי הבהירו לו שיצא להשאלה בקבוצה קטנה בפרמייר ליג בעוד שברומא "האמינו" שיתן מענה מידי למכירתו של סלאח.

המקרה של קאליניץ' שונה מהשאר (התסריט שלו ידוע מראש), כך שהמסקנה לגביו היא - אם אין מה לקנות, אל תקנו.
כעת הגיע החלון של ינואר. אין כסף לרכוש אפילו שחקן אחד שיתן איזשהו boost לחבורה השבורה הזו, והמועדון מכריז ש"חזרה מפציעה של X היא הרכש של ינואר".

 

@Alta Tensione
אבל זאת חלק מהשאלה - איך זה שהנהלות מביאות שחקנים בעשרות מליונים ומאמנים לא משתמשים בהם? איפה הנתק הזה קורה?

@zitto strunz
גם באנגליה יש קבוצות עשירות, אבל שם שחקני התקפה כן משתלבים. כנ"ל בליגות אחרות.
אולי קבוצות העל הכלכליות יכולות לקנות שחקנים מוכחים ואז רק דרג הביניים (מילאן-אינטר-רומא) נופלים, אבל כשמסתכלים על המספרים גם זה לא ממש מתאים.

שאר ההעברות הגדולות של שחקני התקפה בקיץ -
לוקאקו ליונייטד ב90מ', 2500 דקות, 16 שערים ו-5 בישולים.
סלאח לליברפול ב45מ', 2300 דקות, 23 שערים ו-8 בישולים.
מוראטה לצ'לסי ב70מ', 2000 דקות, 12 שערים ו-4 בישולים.
לקאזט לארסנל ב60מ', 1700 דקות, 8 שערים ו-4 בישולים.
ב.סילבה לסיטי ב55מ', 1400 דקות, 7 שערים ו-3 בישולים.
ניימאר לפזס' ב230מ', 2000 דקות, 20 שערים ו-14 בישולים.
אמבפה לפסז' ב150מ', 2000 דקות, 14 שערים ו-13 בישולים
קייטה למונאקו ב35מ', 1300 דקות, 5 שערים ו-7 בישולים.
ירמולנקו לדורטמונד ב30מ', 2400 דקות, 10 שערים ו-8 בישולים.
ארנטוביץ' לווסטהאם ב25מ', 1200 דקות, 5 שערים ו-3 בישולים.
מיוראל לסביליה ב25מ', 1000 דקות, 4 שערים ו-1 בישולים.
קומאן לבאיירן ב25מ', 1500 דקות, 4 שערים ו-7 בישולים.

דמבלה, חאמס, איהנצ'ו, צ'מברליין וסיגורדסון הם ההעברות ההתקפיות הגדולות שדומות למה שקורה באיטליה, כל אחד מסיבותיו שלו.
זה שבמילאן יש כמה שחקנים שמוקדמות EL שיפרה להם את המספרים לא אומר שמדובר בהצלחות גדולות. בפועל אין שחקן התקפה אחד שעבר בקיץ לצמרת של הסריה אה, תפס מקום בהרכב ונותן ביצועים טובים.

ההשערה שלי היא שאין תיאום טוב בין ההנהלה למאמן. במילאן מנסים להתכחש לזה אבל זה מסביר יופי את הבלגן. בשאר הקבוצות אני לא יודע מה אומרים, אבל זה כן מתאים למספרים.

 

האנגליות שילמו סכומים גבוהים מאוד על שחקנים מוכחים.
האיטלקיות שילמו הרבה פחות - על ילדים.

אין מה להסיק מהשוואה כזו.

חוסר התיאום בין מאמן\הנהלה זו נקודה טובה, אך בקבוצות שהן לא סיטי\פסג'\יונייטד\ריאל\ברסה, המנהלים תמיד ינסו למקסם את השוק גם על חשבון הצרכים המידיים של המאמנים שלהם. כמו במקרה איטורבה, כולם היו לחוצים על "כישרון שאסור לפספס", ופיספסו לו את הקריירה.

 

למרות שאתה לא נוקב בשמו אפשר לשמוע מהדברים שלך ביקורת על מונצ'י, היחס שלך כלפיו השתנה?

 

שלום לחובבי הליגה האיטלקית.
מישהו ראה פרסומים באיטליה שמדברים על כך שאנצ'לוטי צפוי לרשת את וונגר בארסנל?

 

חוסר התיאום מצביע בעיקר על מועדונים שמתנהלים עם ג'נרל מנג'ר לעומת כאלה בהם המאמן הוא בעל ה say העיקרי.
זה אגב מתאים מאוד לנתונים. באיטליה כמעט בכל מועדון יש ספורטינג דיירקטור כשלעומת זאת באנגליה למשל, פפ הוא זה שמביא לפי הפילוסופיה שלו, כנ"ל קלופ שכל רכש הוא בבירור בצלמו, מוריניו (מאטיץ ולוקאקו שני שחקנים גבוהים, פיזיים ואפורים יחסית) וגם וונגר. (כמובן שכל המאמנים נעזרים בצוות שלהם אבל בסופו של דבר הם בעלי הסיי)

בליברפול עד לפני קלופ גם הייתה איזו ועדה שעבדה ביחד (או כנגד) רוג'רס ברמה ששחקנים שהיו רכש שלו (ג'ו אלן, בנטקה וכו') היו מקבלים דקות ואלה של הועדה (פירמינו, סאקו, יאגו אספאס, לואיס אלברטו) היו מיובשים באופן הכי ברור שיש.

 

להוציא את פאלוטה, מונצ'י בעיניי הוא הנכס החשוב ביותר של רומא, וימדד באמת רק בקיץ השני שלו. אהבתי את כל הפעולות שלו עד היום פרט לאחת. האחת שמציגה תופעה שאינני מתחבר אליה.

כל המועדונים באיטליה עובדים עם DSים, וכל הDSים עובדים ביחד עם המאמנים שלהם. החוסר תיאום הוא בין הצרכים הכלכליים של המועדון לבין הצרכים של המאמן כאן ועכשיו. כלומר, גם אם לא היו DSים בכדורגל האיטלקי, המאמן שהיה אחראי על הרכש, היה נאלץ ליצור את חוסר התיאום הזה בעצמו. דבר שלא קיים בטופ 6 של העשירות בפרמייר ליג.

 

אני מתחבר למה שקובי כתב הודעה מעלי, זה לא שחור ולבן, גם למאמנים יש מעורבות ברכש, והמעורבות גדלה ככל שהמאמן צובר יותר ותק ויוקרה במועדון. אני אדבר על המועדון שאני מכיר הכי טוב-יובנטוס. אני לא יודע מה היתה המעורבות של אלגרי ברכש כשהגיע אלינו, משער שאפסית. היום הוא מעורב מאד, ועובד בצוותא עם מארוטה ופרטאצ'י (דה שיליו למשל זה שחקן שהוא התעקש עליו)

 

אתמול במשחק גביע בין ארסנל לצ'לסי נערך פיילוט לשיפוט הוידאו. מדהים לראות את ההבדל בין הצורה שזה מנוהל שם לבין איך שזה עובד באיטליה.
נכון שזה רק משחק אחד אבל עדיין היו כמה רגעי מחלוקת וניתן לראות איך השופט מגיע להחלטה תוך זמן קצר לא רץ למסכי הווידאו והכי חשוב- מקבל בסוף את ההחלטה הנכונה.

בקיצור כנראה שבאנגליה אחרי משחק אחד יודעים לעשות את זה יותר טוב מאיטליה אחרי 200 משחקים.
מפתיע מישהו?

 

https://pbs.twimg.com/media/DTSaMUIVoAAAgQh.Xxx

ראיון נחמד של IFTV.
תבחרו את נבחרת הסיבוב שלכם אבל עם לא יותר משחקן אחד מכל קבוצה.

 

כולה משחק אחד מה אתה קופץ?

קובי, אם שיק וסילבה נשארים עוד שנה בקבוצות שלהן ונותנים עונה דומה +הייפ של ילדי אינסטגרם + האקלים של השוק הנכוחי המחיר שלהם קופץ למימדים שהזיין ומונצ'י לא היו מוכנים לשים. זה השוק היום, כישרונות רציניים עולים כסף (כישרונות רציניים ++ עולים כמו אמבמפה) ותמיד קיים הסיכון שהם לא ישתלבו כמו שצריך. אני עדיין חשוב שזה מגוחך לשפוט אותם על פי חצי עונה ואפילו על פי עונה שלמה. הם בוסריים וצריכים סביבה נכונה מה שאי אפשר להגיד שהשניים האלה מקבלים היום.