האיטלקיות במפעלים האירופאים 2017/18:: רומא בחצי גמר ליגת האלופות

מפגש כפול בין לונדון לצפון איטליה.
יובה חייבת להראות שהיא כן שייכת לאליטה של אירופה ולכן היא מודחת רק על ידי קבוצות כאלה (כמו בשנים האחרונות - ריאל, באיירן, בארסה). הדחה מול טוטנהאם - עם כל הכבוד לה - תערער את המעמד הזה. נכון שמבחינה כלכלית יובה לא ממש שם, אבל הניהול והאימון אמורים לסגור את הפער הזה. המשחק הראשון היה מאכזב אבל הכל פתוח וזה מבחן גדול ליובה, ובמיוחד לדיבאלה והיגוואין.
מחר במשחק המעניין יותר מילאן יכולה להפוך את הטעם של העונה. מאינסוף ציפיות (מי לא פינטז בשקט בשקט על סקודטו?...) שהתנפצו אפשר מחר לצאת עם הטעם הישן של הצלחה באירופה. אז מה אם זו רק הליגה האירופית ואז מה אם ארסנל במשבר. ניצחון מחר והעפלה בהמשך שמים את מילאן כאחת הפייבוריטיות לזכייה בליגה האירופית וממילא לחזרה לליגת האלופות.

היומיים האלה - יחד עם הגומלין של רומא - קריטיים למעמד של הכדורגל האיטלקי.

 

קריטים לא הייתי מתאר זאת ככה. אם 2 האיטלקיות יעפילו לא נהיה הליגה החזקה והעשירה בעולם ומצד שני אם שניהם יעופו לא נהיה הליגה ההולנדית.
זה יהיה עוד פרק
אני מאוד מקווה לתוצאות טובות. והאמת יש לי הרגשה טובה ..

 

כל איטליה היום מאחורי יובה. וגם אני.
אם היום יובה עפים - האליפות של נאפולי גם עפה.

דרך אגב - כך או אחרת, לדעתי סארי בקיץ עוזב בוודאות.

 

עינוי סיני(או קוריאני). טוטנהאם פשוט גדולים עלינו, לא בארסה לא ריאל, טוטנהאם. ליובה השנה עמד התקציב הכי גדול שלה אי פעם, ובמקום לשדרג את הקבוצה הלכנו אחורה.

 

רואה לא מעט את התרנגולים. מיקומם בטבלה משקר. הם גילו נאיביות בכמה הזדמנויות. הם היו צריכים להיות מקום שני. ככה שזה לא כולה מקום רביעי בפרמייר ליג.

 

יובה נחלשה ולא היה צורך במפגשים מול טוטנהאם כדי להבין את זה. הסגל נחלש, במיוחד בהגנה. בלי שום קשר, אי אפשר כל עונה להגיע לגמר. לא בושה גדולה לעוף לטוטנהאם, מדובר בקבוצה מצויינת, זה לא גלאטסראי או משהו כזה.

 

לאן סארי ילך בדיוק?

 

האחת משחקת בקצב של פרארי והשניה בקצב של פיאט 500.

אין מה לעשות , העובדה שטוטנהאם כל שבוע מורגלת למפגשים מהירים ואינטנסיבים בעוד שיובה מטיילת על המגרש ומנצחת עושה את ההבדל. יובה פשוט משחקת איטי שבלוני וקורסת תחת הלחץ

 

יש בזה משהו, אבל טוטנהאם גם דיי מכריחה את יובנטוס לשחק כדורגל בקצב אנגלי. זה היה כך גם במפגש הקודם. אני טועה אם לא משחקים כך בליגה האיטלקית מול יובנטוס מתוך כבוד, או כי לאף אחת אין את המאמן והכלים שיש בטוטנהאם. אני מניח שזה שילוב של שני הדברים.

טוטנהאם קבוצת פיזית ומבצעת משחק לחץ נהדר, וביחד עם מרכז השדה הבעייתי של יובנטוס בגזרה הזו זה הופך להיות מיס-מאץ׳ ברור. אריקסן עושה מה שבא לו, דמבלה אונס עם הכדור כל שחקן שמגיע אליו, ואפילו דייר, שחקן בינוני לכל היותר שלטעמי לא שייך לרמת ההרכב של הקבוצה הזו, לא נותן כבוד לאף אחד עם הגליצ׳ים והגוף שהוא נותן בכל מאבק על כדור. זה נראה כאילו הוא אוכל את מאטווידי בלי מלח.

עוד לא יודע איך זה ייגמר, אבל היא הראיתה עליונות במשחק הקודם (ה-HG כאן לא ישכנעו אותי אחרת) וכך גם היום. אם יש מגיע, אז מגיע לה לעלות כמו שהגיע לה לעלות בצדק מהמקום הראשון בבית המוות שקיבלה. קמפיין מאוד מרשים שלה עד עכשיו. כל השאר יהיה בונוס.

על יובנטוס אין לי הרבה מה להגיד. כן רוצה להגיד שהתאכזבתי מההכנה של אלגרי, שלטעמי לא הסיק מסקנות מהמשחק הראשון. גם לא נראה שיובנטוס הבינו שהם צריכים לבוא לתת גול כדי לעלות לשלב הבא. הם ניסו ללחוץ לכמה דק׳ בודדות רק לאחר שספגו.

 

איזו הזיה.

 

שינוי המערך הפך את המשחק לגמרי, בתוספת שאננות מצד טוטנהאם. אולי היה מוקדם להספיד את יובה.