בדיוק. תבין, אני כבר רגיל לזה. ואני רואה את התהליך אצלכם. כשמתחילים לחגוג משחקים בודדים או הפסדים מכובדים או לסיים במקום שמוביל לאירופה או שמסיימים מעל יריבה שנואה (שעד לא מזמן לא ספרתם בכלל כיריבה על הדשא) - אתה בבעיה.
שמע אני מבין שאתה שמח מהניצחון, אבל אני לא קורא 'לתת הכל' ללבעוט את הכדור החוצה ולשכב על הדשא 54 דקות מתוך ה90. אז ניצלתם שתי טעויות של הבלם הכי גרוע בליגה, באמת כל הכבוד, אבל ברוב הזמן הכדור היה ביציע ושחקן שכב על הדשא. לא בא להגיד שאתה לא צריך לשמוח, רק על הניסוח של לעלות ולתת הכל.
עוד יום של tight marking של קלופ על השופט ה-4. היה עלוב לראות אותו משתולל וכמעט מרחיק את עצמו שם לקראת הסוף. מילא אם זה אחרי היד של ולנסיה ברחבה אבל על מה? על זה שלוברן עושה תוך 10 שניות שתי עבירות ברורות ומקבל שריקה. לא היה משחק טוב שלנו אבל אני גם לא חושב שהיינו רחוקים מלהבקיע עוד אחד ולסיים בתיקו הוגן. ואן דייק היה לבד ברחבה ונגח בטעות עם הכתף ולא עם הראש, וחוץ מזה היו עוד הרבה חצאי מצבים שאם מאנה ופירמינו היו קצת פחות נחמדים ולא מנסים עוד דאבל פאס או עוד מסירה היינו יכולים להגיע מול דה חאה. סאלח שותק לגמרי אבל גם זה יכול לקרות. הפוקוס יהיה ובצדק על ההגנה. לא שבושה להפסיד כדור גובה ללוקאקו, וגם לאלכסנדר ארנולד היה חלק בשערים כמובן, אבל אם יהיה מישהו שתהמר עליו ליפול באותה מלכודת פעמיים בפחות מ10 דקות זה לוברן, וזה כל הסיפור, כבר 3 או 4 שנים בערך. הרגשתי שהחילוף של לאלאנה פגע בנו מאוד, הוא לא בעניינים וגם מול פורטו זה היה ככה, חזר לתת בכדור עוד 3 נגיעות מיותרות בכל מהלך, צ'מברליין לא היה מדהים אבל הוא בכושר טוב ותמיד משחק ישיר ומהר וחשבתי שהוא צריך להישאר.
מצחיק לראות את החגיגות כאן. אם זאת המציאות למה אתה בוכים אפילו יותר מאיתנו על מוריניו? נכון, לא נעים להפסיד, בטח לא לחבורת הסקאמס האלה, אבל בתור שונא יונייטד מוצהר כיף לראות את התהום שהמועדון הזה מתדרדר אליו יום אחרי יום. זאת הנחמה שלנו, אם הניצחון הרגעי הזה הוא הנחמה שלכם לבריאות.
נראה טבעי לחגוג ניצחון על ליברפול אם אתה אוהד יונייטד. זה המשחק הכי גדול שיש. אפילו אני חוגג ואני כאמור אולטרה ציני וראיתי כבר את כל התסריטים בעולם.
אני רק לא מבין למה צריך קבוצה במיליארדים בשביל הניצחונות האלה. עשינו אותם שנים עם בלאמי ודירק קאוט, זה אפילו היה יותר אסטתי וספורטיבי.
יונייטד וליברפול זה מפגש מלא שנאה ויריבות ואמוציות מאז ומתמיד, גם כשהיו לכם קבוצות הרבה פחות טובות חגגנו בטירוף את הניצחונות עליכם, חלקם תחת פרגי במשחקים שהיינו הרבה פחות טובים וגנבנו ניצחונות עם איזה שער בנייח, אבל עדין זה ניצחון מולכם, וזה תמיד מתוק, ולא רלוונטי בכלל מכל היתר. ובזווית הפרטית שלי, בישראל יש כמות מכובדת של אוהדי ליברפול, חלקם חברים טובים שלי, אז כן הניצחון הזה גם יוקרתי מאוד, בטח אחרי שכל השבוע הם שלחו לי הודעות שאתם באים לפרק ומאז המשחק הם נכנסו לבונקר. כיף גדול. ישששששששששששששששששששששששש https://thumbs.gfycat.com/RecklessEssentialHaddock-max-1mb.Xxx
אולי אני לא מובן נכון. כמובן שטבעי לחגוג ניצחון עלינו ולא משנה איך הוא הושג. אבל כשמשה חוגג לי פה את הצעד המשמעותי לסיום במקום השני זה מה שצריך להדאיג אתכם וזה מה שמעודד אותי ביום הקשה הזה.
בוא לא ניתמם. היריבות בין שני המועדונים עתיקת יומין .זה תמיד ישמח ויחמם את הלב לנצח אתכם. לגיטימי לשמוח ויהיה כך גם כשאתם תנצחו. חלק מהשמחה זה להשפיל את המפסידה (מודה שזה כיף להיות בצד המשפיל) אבל הנה רק ע"מ להמתיק לך את הגלולה .אחת הטראומות הכי גדולות שלי היתה לראות את ג'רארד רץ אל המצלמה בטראפורד תוך כדי שהוא מסתלבט עלינו. היום תורנו פעם אחרת תורכם.(טפו חמסה חמסה שום בצל )
זו בדיוק הסיבה שאני מעריך אותך כאוהד אמיתי שמדבר מדם ליבו ולא ממהר לקלל 7 דורות אחורה. חילקו לנו קלפים אנחנו צריכים לשחק גם את היד עם 4 נסיכים וגם את היד עם זוג השביעיות. פרופרציה That's the whole story about
מצד אחד אני שמח שניצחנו ועשינו עוד צעד משמעותי בדרך להבטחת הטופ ארבע,מצד שני אני מאוכזב ש-״הישג״ כזה עלול לתקוע אותנו עוד עונה עם מוריניו, ומצד שלישי מתחילה להתפתח אצלי תקווה קטנה שבעקבות ההדחה של פ.ס.ז מליגת האלופות יש סיכוי לא רע בכלל שהשיחים מהמפרץ יציעו למוריניו בקיץ חוזה שהוא לא יוכל לסרב לו על מנת להגשים להם את החלום... על המשחק היום-מחצית ראשונה שפתאום גרמה לי להזכר בימי הזוהר שלנו לפני עשור אבל מחצית שנייה שכל כך אופיינית לקבוצה שלנו בעידן מוריניו,חבל.
