9 players who've been far better for their country than clubs | FourFourTwo לוקאס פודולסקי - גרמניה אדוארדו וארגס - צ'ילה מאוריסיו איסלה - צ'ילה אנחלוס חריסטאס - יוון אליושה אסנוביץ' - קרואטיה פאביו גרוסו - איטליה אנדרס סוונסון - שוודיה אסמואה גיאן - גאנה סרחיו רומרו - ארגנטינה מוזמנים להוסיף משלכם. אני חושב שמירוסלב קלוזה אומנם עשה קריירת מועדונים מרשימה וטובה יותר כמובן מהרשימה הזו, אבל מזוהה קודם כל עם הצלחותיו בנבחרת.
דאבור סוקר? אממ דאבור סוקר- קרואטיה. לואיס הרננדז של מקסיקו שנות ה90(אל מטאדור), צ'ילברט?- פארגוואי חוואן פאבלו סורין- ארחנטינה. גלן פאקינג כושלאמאמאשלו ג'ונסון- אנגליה. הוא לא היה טוב בשום מקום, אבל מאוד קשה להכריע איפה הוא היה מסריח יותר. אולי בגלל שבמועדונים היו צריכים לסבול ממנו שבוע אחרי שבוע אז הפור נופל לקריירת מועדונים. מצד שני, הוא הרגיש כאילו חצי יובל הוא העביר בקריירת נבחרות רק כי מישהו המציא אגדה שבכל אנגליה, מצפון לדרום, אין מגן ימני(נורמאלי יותר) כשבהמשך שכללו את זה לאו נורמלי/מנוסה.
שוקר היה חלוץ גדול בלה ליגה, זכה במדי ריאל באליפות וליגת האלופות. פשוט באנגליה הוא כבר היה שחקן בסוף הקריירה. סורין בהחלט דוגמא מצוינת, פציעות הפריעו לו לעשות קריירה טובה יותר, זכור לי שהוא היה עילוי גדול בצעירותו וחתם ביובה. צ'ילאברט עם קריירה גדולה ביבשת דרום אמריקה. השאלה אם אתה מודד רק לפי קריירה באירופה.
כתבתי על סוקר וערכתי את זה. הוא נתן עונה אחת גדולה באמת בריאל מדריד, שנתיים לפני המונדיאל. ברוב הזמן הוא היה שם מחליף, או מחליף של המחליף. בקרואטיה הוא היה אליל ב98, בוא נגיד שפלה בחר אותו לאחד מ125 השחקנים הגדולים שלו לא כי שיחק טוב בלה ליגה.
יש לו 114 שערי לה ליגה ב - 8 עונות. 24 בריאל בעונת אליפות 1996/97, 10 עונה אחר כך ורק העונה האחרונה הייתה ממש מאכזבת עבורו. צריך לזכור שהביאו לו את מוריינטס על הראש ב- 1997. גם אלו דיארה.
בסביליה הוא היה מצוין, אבל סביליה של אז היא לא סביליה של היום וגם בעקבות השם שבנה לעצמו בנבחרת חשבת שתראה פה חלוץ שלפחות בפיק שלו יחשב לאחד מהגדולים ביבשת/בעולם, כי בקריירת הנבחרות הוא נתן עבודה כל הזמן. וזה לא קרה. בריאל מדריד הוא הוכיח שהוא מקסימום היה מחליף טוב, בהמשך הייתה לו עוד הזדמנות בארסנל להראות שבכל זאת הוא מהחומר לגדולות וזה לא היה זה גם כן. שוב עם כל הכבוד למספר שערים שלו, בנבחרת הוא בנה לעצמו את השם. מלך השערים של מונדיאל 98, נבחרת הטורניר, מקום שלישי בבחירה לשחקן הטורניר, מקום 2 בבלון דאור!(בעונה שהוא מבקיע 15 שערים בסהכ בריאל מדריד ו5 שערים בעונה של אחרי המונדיאל שהיא רלוונטית לבחירה בבלון דאור. קריירת הנבחרות עשתה לו את השם והביאה לו את ההכרה הרבה יותר מקריירת המועדונים.
אני חושב שדויד ויאה הוא גדול חלוצי נבחרת ספרד בכל הזמנים אבל במדי הקבוצות למרות ההצלחה בבארסה והאליפות באתלטיקו ושהיה מפלצת בולנסיה - יש מעט פספוס. הוא יזכר לעד בגלל ההתעלות במאני טיים בנבחרת ובעיקר במונדיאל. גם קלוסה שירת נאמנה את גרמניה למרות שפודולסקי מציג פער אדיר. דאבור שוקר והמונדיאל האגדי בקרואטיה זו דוגמא נהדרת ואפשר להוסיף את מילאן בארוש ונונו גומש בעיקר על קמפיינים בודדים בפורטוגל. ואפילו קאפדוויליה לא מאמין שהוא היה שחקן הרכב בספרד ביורו ומונדיאל. צ'יליברט גם דוגמא מעולה והתלהבתי מהסיפור שלו בזמנו במונדיאל 2002. לגבי האיטלקים - מטראצי היה מושא ללעג ומאז המונדיאל המעולה היו לו כמה שנים טובות אבל זה סיפור שמשנה קריירה. גרוסו לחלוטין כן. דיון מרתק ואני בטוח שבשלוף נגלה עוד.
לא מסכים לגבי צ'ילברט. צריך לקחת בחשבון גם חוק בוסמן. כשחוקקו אותו הוא היה כבר בן 30. פרט לכך באופן כללי שוערים אירופיים תמיד היו המובילים בעולם ולשוער לא אירופי גם אחרי חוק בוסמן קשה להתחרות בשוערים אירופיים. וכאמור לצ'ילברט קריירה מרשימה מאוד בדרום אמריקה.
טוב שבחרת להדגיש את דוד וויה. אין לו שום מקום פה, הוא עשה קריירת מועדונים גדולה+כמה שנים בהרכב ליד אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה. הסיבה שאתה חושב שהוא לא היה ענק בברצלונה(מהטובות בהיסטוריה) זה שהוא שיחק ליד שחקן שהוא עוד הרבה יותר גדול ממנו, שחקן שהצל שלו לא מרחף בנבחרת. אבל אין לו שום קשר לרשימה הזאת.
רובי קין? הייתה לו קריירת מועדונים יפה אבל הרבה אחרי שהיא נגמרה והוא עבר לדשדש ל-MLS הוא עדיין היה מגיע לנבחרת אירלנד ומבקיע.
אמממ אחד לפני השנה. האח שיותר אהבתי למשפחת לאודרופ, בראיין. 92 חלק מההתקפה שלהם בנבחרת שזכתה. מונדיאל 98, השחקן הכי טוב בנבחרת שעשתה קמפיין יפה מאוד. לא הרבה מאוד שערים בנבחרת(חלק מהזמן שיחק יותר באגף) אבל בתקופה היפה שלהם הוא היה חלק משמעותי. בקריירת מועדונים- עציץ/רוח רפאים בסגל של צ'לסי, מילאן, מחליף חביב בבאיירן, אגדה חיה בריינג'רס.
לדייגו פורלאן הייתה קריירה יפה מאוד בלה ליגה ועונה אחת גדולה במיוחד, אבל שום דבר לא משתווה למונדיאל הענק שהוא נתן ב-2010, שזיכה אותו בשחקן הטורניר. ניתן לציין גם את מילאן בארוס ולוקאס פובורסקי שנתנו יורו גדול, כמו גם את זאקרוקיס וקרגוניס מאותה זכייה מפורסמת ביורו 2004.
