ארסנל 2018/19 - I am a romantic fool

" I fell in love with football as i was later to fall in love with women: suddenly, inexplicably, uncritically, giving no thought to the pain or disruption it would bring with it."
(ניק הורנבי, מתוך ''קדחת במגרש'')

כל אוהד ארסנל שקרא את התנ''ך שלנו, מכיר את הציטוט הזה, כל אוהד ארסנל, מזדהה עם הציטוט הזה.
כולנו סובלים כבר שנים, הגחלת כבתה, העניין ירד, לא זכורים לנו משחקים קריטיים, אין ליגת אלופות בפעם השנייה ברציפות והאופק ממש לא נראה וורוד.
ליברפול עושה בקיץ אחד מה שארסנל צמאה לו כבר 14 שנים, הכסף של סיטי קנה את המפלצת הגדולה ביותר בהיסטוריית הפריימר ליג, פאקינג טוטנהאם מיתגה את עצמה כבר כמועדון בכיר מאיתנו. אבל אנחנו עדיין כאן.



victoria concordia crescit - הניצחון מגיע מההרמוניה

בתור אחד שהחל לאהוד את ארסנל בסוף הניינטיז, זה היה כה טבעי וקל לחוש הזדהות עם הסלוגן שלנו, שעיטר דאז בגאון את הסמל שעל החזה השמאלי. בשנים האחרונות, מאז שהסמל עבר מודרניזציה קלה, והסלוגן ירד, הוא עשה רילוקיישן ועבר לחלק האחורי של הצווארון, ואולי באופן סמלי, מקומו שם, עד שההרמוניה תחזור.​

אז לאחר 22 שנים על הקווים, וונגר עוזב את המועדון בקול צורם ובטעם מר, ואולי אפילו 12 שנים מאוחר מדי.
אמארי מגיע אלינו אחרי טלטלה לא קלה שעבר בעונה שעברה. אומנם הוא זכה באליפות צרפת, אבל לאורך השנה חדר ההלבשה לא היה שקט, לא מעט חיצים הופנו כלפי המאמן בטענה שהוא לא מצליח להחזיק חדר הלבשה עם פרסונות כאלה.
ההחלטה על פרידה הגיעה כמובן לאחר שאמרי לא עמד במטרה העיקרית של הקבוצה, ליגת אלופות.

אז מה קרה הקיץ?

הצטרפו :

לוקאס טוריירה - 30M € (סמפדוריה)

ברנד לנו - 25M € (לברקוזן)

סוקרטס - 16M € (דורטומונד)

מתאו גונדוזי - 8M € (לוריין)

סטפן ליכטשטיינר - FT (יובנטוס)

חזרו מהשאלה :
ג'ואל קמפבל (בטיס)

אמיליאנו מרטינז (חטאפה)

עזבו:

לוקאס פרז - 4.4M € (ווסט האם)

אסאנו - 1M € השאלה (האנובר)

אקפום - 1M€ (פאוק)

ווילשיר - FT (ווסט האם)

סנטי - FT (וויאריאל)

מאט מא'קי - השאלה (פליימות')

צ'יימברס - השאלה (פולהאם)

מרטסקר - (פרישה)


הבשורה: לוקאס טוריירה
מאז פאקינג ג'ילברטו סילבה, לא היה קשר אחורי ראוי בארסנל. אחרי אין ספור אל ננים וקוקלאנים למיניהם, ואחרי אין ספור אילתורים של ראמזים או ווילשרים למיניהם בהסבה לקישור האחורי, הגיע לנו קשר אחורי ראוי. לוקאס טוריירה הוא נקודת האור שלנו בקיץ הדי אפור הזה שעבר עלינו.



הסקפטי: ברנד לנו
כי כאשר שני השוערים הבינוניים שלך טובים יותר מהשוער הבינוני שהגיע, אין סיבה להתרגש.

הסקפטי 2# : פאפסטדופולוס
כי כאשר בלם הרכש שלך, כל כך דומה בפרופיל וביכולת לשני הבלמים הדי בינוניים שיש לך כיום, שוב זה מרגיש כמו דריכה במקום.
קוסיילני עבר עונה לא טובה מקצועית, נדמה כי הוא מרבה לטעות ושיאו מאחריו. בנוסף אנו עדיין מחכים לשדרוג המיוחל של מוסטפי שמסרב להגיע. וסוקרטס בהחלט מזכיר את שניהם, בלם אחרי שיאו, שגם בשיאו לא היה מהבלמים הטופ באירופה.



בהמשך להקבלה של ניק הורנבי מתחילת הדיון, בשלב ההתאהבות, הכל פרח והיה יפה, ההרמוניה ריחפה בדשא וכמעט היה ניתן להריח אותה.
בשלב ירח הדבש, הדפיקות לב, ההתרגשות, הציפייה והכמיהה היו בנקודת שיא של אליפויות ותחושת הבלתי מנוצחים, תחושה שהוכיחה את עצמה בפועל.
וכעת, כמו בכל מערכת יחסית, באופן טבעי חלה ההתרחקות, הציפה אותנו האדישות, הוויתור, התחושה שזה לעולם לא יחזור להיות כמו שהיה.

הלוואי ונתאהב בך מחדש ארסנל, הלוואי שההתרגשות תחזור, הציפייה, הלחץ, הלחימה, הרצון וגם הכאב, כי כשכואב, זה כי אכפת. הלוואי ונקבל מפגשים העונה שנספור את הדקות לקראתם, הלוואי והכל יחזור להיות כמו שהיה.
לטוב או לרע, זו היא אהובתנו הנצחית,
זו שהתאהבנו בה ממש כמו באישה. פתאום, בצורה בלתי מוסברת, בלי לחשוב על הכאב או הפגיעה שתגיע יחד עם האהבה.

 

היה קיץ מאוד מאכזב (כולל חוסר היכולת של למכור במחירים סבירים, בין אם זה כוכבים או שחקני סגל שוליים), היריבות לעומת זאת שגם ככה היו יותר טובות התחזקו עוד יותר וסדר המשחקים רצחני.

אבל גם אם נקבל 5-0 היום אני לא אתבאס מהסיבה הפשוטה שלא נצטרך לראות את הפרצוף של ונגר ולדעת שלא יופקו לקחים למשחקים הבאים.

 

בגזרת הפצועים, קוס וקולאסינק יעדרו מהמשחק היום.
מונראל וראמזי בספק.

 

בדיעבד זה נשמע מצחיק, אבל הוא היה האהוב עלי. לא הנרי ולא דניס.
אולי זה מסביר את הבחירה התמוהה בקלישי לחולצה הראשונה שקניתי ב2006.

 

דרך אגב כבר אסור להם לקרוא לעצמם ארסנל פאן TV, המועדון פנה עליהם לגבי הפרת זכויות יוצרים ופגיעה בשם,
אז עכשיו זה AFTV חח, מה שנקרא מתמקדים בדברים החשובים

 

דויד אוספינה בדרך לנאפולי.
ניקוי האוורות ממשיך.
לדעתי כל המהלך הזה של לנו את אוספינה הוא דריכה במקום. אבל אם הצוות המקצועי הביא את לנו בשביל להתחרות עם צ׳ך על האפודה הראשונה, אז אוספינה מיותר.

 

גם ג'ואל קמבל בדרך החוצה.

 

מזל טוב לחלוץ הכי מרהיב שראיתי. חייזר שהתהלך בין בני אדם ועשה מהם צחוק.

https://i.gifer.com/CJQD.Xxx

 

השחקן הכי רפטייל שראיתי. אילומינטי בוודאות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אני משוחד כי זה ה"ברגקאמפ" שלי, אבל מבחינת אלגנטיות רונאלדו ומסי יכולים לקשור לו את השרוכים.

עומד באותה שורה עם רונאלדו השמן מבחינתי.

 

רונלדו של ניינטיז היה חיזר גדול מהנרי. אומנם סגנון אחר אבל רמה מעליו. וזה נכון לכל מפעל - מועדון ונבחרת.
לא מזמן קראתי כתבה מעולה על התקופה הזו ונזכרתי בכמה מהשערים המטורפים שכבש.

הנרי גדול חלוצי פרמייר ליג. אין ספק.

 

שני היתרונות היחידים של הנרי על רונאלדו הברזילאי היו באריכות הימים של תקופת הפריים שלו ובכך שהיה team player יוצא דופן.

בכל אלמנט אחר של המשחק רונאלדו עלה עליו, לא באמת חושב שיש ויכוח על זה.

 

רק אני חושב שלא כל כך בעיה לעשות את זה? חחח אבל אולי אני סתם שחצן P:

 

דווקא אני חושב שמבחינת סט תכונות הנרי היה שחקן יותר שלם ממנו (יכולת מסירה, משחק ראש וכד'), אבל מה לעשות שהמתנה שרונאלדו קיבל כנראה עולה על הכל.

אני כן מסכים שאם רונאלדו לא היה פציע הויכוח רונאלדו VS הנרי (או כל שחקן אחר) לא היה רלוונטי.