מכבי נתניה 2018/19: האם את מסוגלת להתמיד?

דן מורי. יש שיגידו שאני מגזים, אבל העבירה של מורי הייתה יותר חמורה משל ראיוס על רפי דהן. במזל אביב אברהם לא נפצע.

 

מה שהוא קיבל על העבירה הזו זה צהוב.
זה הכל.
הוא הורחק שבועיים קודם כי נכנס אמר משהו לשופטים אחרי המשחק.
ניר צדוק דיבר על זה בפודיום וכתב על זה איך יכול להיות שעל עבירה כזו שיכולה לגמור לשחקן את הרגל מקבלים צהוב ועל מילה לא במקום לשופט שלא מסכנת אף אחד חוץ מאת האגו המנופח של השופטים אחרי שבאמת מורי הורחק שלא בצדק זה שני משחקיפ בחוץ?
כשהפרופורציה מתה...


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ברגע שיש לך מאמנים מקובעים אז על ניצחונות נגד מכבי חיפה והפועל ב״ש אתה משלם בעתיד.
עברנו למערך החדש 4-4-2 לראשונה נגד מכבי חיפה, בסמי עופר אחרי שספגנו ללא הפסקה, לשחק נגד מכבי חיפה בחוץ הגנתי ולצאת למתפרצות זה מצוין, גנבו שם ניצחון והוספנו שער בדקה ה-90.
מקובל ורצוי לשחק ככה נגד הפועל ב״ש, ניצחון קטן.
מגיע המשחק נגד הפועל רעננה ומנצחים בדקה ה-90 אחרי משחק רע, משחק בית נגד מכבי פ״ת, יכולת מזעזעת.
מה עושים ? נגד הפועל ת״א משחקים בסגנון משחק ובחירת הרכב מזעזעת, מאז החילופים ביטלנו לגמרי את הפועל ת״א (רעים התקפית אבל), למה לא לפתוח בהרכב שסיים את המשחק לדוגמא ?

מרגיש לי ניצחון על הפועל ת״א, צמד מאמנים שמפשל העונה, כל מאמן אחר שהיה שם את עלי מוחמד באגף ימין היה זוכה לשריקות בוז מהקהל.

 

קוגבנייה טיפש. פספוס אמיתי.
אם הוא רק היה מקצוען, התקרה שלו הייתה גבוהה כפליים.

 

כמה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם אחרי המשחק נגד הפועל ת"א:

א. העונה הזו היא כישלון אחד גדול בכל הקשור לתחום המקצועי, גם אם מכבי נתניה תסיים אותה, איכשהו, בפלייאוף העליון. בהינתן שבתחילת העונה ביתר ירושלים הייתה מרוסקת ניהולית ומקצועית ומכבי חיפה ממשיכה לצעוד במקום, מכבי נתניה הייתה צריכה להיות זו שמבססת את מעמדה כקבוצה מספר 3 בליגה, או לכל הפחות קבוצה שתסיים במקומות 4-5. עצם העובדה שבעוד שני מחזורים מסתיים סיבוב ועדיין לא ברור בכלל מה הקבוצה הזו רוצה מעצמה.

ב. אני באמת תמה על מה עבדו במשך 3 שבועות בפגרה ואיך ייתכן שמכבי נתניה נראתה כה רע. הרי הכל היה ידוע מראש. הפועל ת"א שיחקה בדיוק כפי שהיא משחקת את כל משחקיה, אז איך זה שמכבי נתניה הגיעה לא מוכנה בעליל?
מדוע המחצית הטובה ביותר של הקבוצה הייתה השנייה נגד הפועל ב"ש, כשלצוות המקצועי לא הייתה אפשרות לבצע אף חילוף?
גם בעונה שעברה הצוות המקצועי הלך לישון את שנת היופי שלו רגע אחרי שריקת הפתיחה באצטדיון טרנר, אבל אז לפחות נעשתה עבודה במחנה אימונים. העונה גם זה לא נעשה ואם אלונה ברקת לא עושה שמיניות באוויר כדי להשיג את דיא סבע וגיא מלמד לא לובש צהוב, אני באמת לא רוצה לחשוב איך העונה הזו הייתה נראית.

ג. ויקי כחלון הסריח את הדשא שבועות על גבי שבועות. הייתי משוכנע שהמחליף שלו גרוע ביותר, אבל המחליף שלו היה לגמרי סביר, יש שיגידו שאפילו היה מהבולטים. טענתי אז ואני טוען עכשיו שזה היה מסר גרוע ביותר, לכל הצדדים, שהוא המשיך לשחק למרות היכולת החלשה שלו.

ד. לגיא מלמד יש מנטליות חזקה מאוד. המשחק נגד הפועל ת"א היה מסוג המשחקים שהכי מתסכלים עבור חלוץ מסוגו. הוא שיחק עם חלוץ חוד נוסף ולא הפעילו אותו אפילו פעם אחת. כדי לגעת בכדור הוא היה צריך לרדת להגנה ולהיאבק בכל שחקן אדום שראה. אלי גוטמן אוהב את הקלישאה "לא עוזבים את המשחק" - זה בדיוק גיא מלמד.

ה. מחזור הבא משחק חוץ בטדי. טיטולים, מישהו?

 

אני חושב שאתה מאוד מחמיר עם הצוות המקצועי.
אני לא יודע מה הציפיות שלך היו מהעונה הזו. אני מכיר לא מעט אוהדים ופרשנים שטענו שבלי דיא סבע וערן לוי מכבי נתניה בצרות צרורות. ומה גם שדיא סבע נמכר ביום האחרון להעברות כך שמה שלקחת זה השאריות של השאריות- מוטי ברשצקי שאם סלובו ושי היו כל כך מחזיקים ממנו לדעתי היו שמים עליו את היד הרבה קודם וסתיו פיניש שהיה אופציה שניה אחרי סגס תאמבי.
גיא מלמד שחקן טוב- אבל ממש לא יכול להוביל קבוצה.
לכל זה תוסיף פתיחת עונה של 1/12 אם אני לא טועה- ואנחנו יודעים מצויין לאן זה הולך אם לא הנצחון באשדוד. שלא לדבר על ה 9/9 במשחקים שאף אחד לא בנה בהם על נצחון.
מגיע למאמנים האלה קצת יותר קרדיט. למרות שהם מנהלים משחק בצורה רעה. למרות שהם כשלו עם ברונשטיין(עמדה כל כך בעייתית ואתם מביאים שחקן ששיאו הרבה הרבה מאחוריו?), בציראיי מתחיל להיראות כמו קייטה- לא מחובר בעליל- פרימו כבר הכריז היום שאין לו מושג בכדורגל…), חוסר היכולת שלהם להכניס לעניינים של קניקובסקי, ואובדן שליטה טוטאלי על אביב אברהם, דידייה קוגבנייה ויונאס מלאדה שעפי השמועות בכלל לא חיים חיים ספורטיביים.

מרגיש לי שיש לנו סגל הרבה יותר טוב ממה שרואים בדשא ועדיין- חובת ההוכחה על השחקנים האלה. אז ההרגשה שלי היא רק הרגשה. אבל הקבוצה הזו ללא ספק עברה זעזוע וזה לגמרי נסיבות מקלות מוצדקות שיש למאמנים.

 

תירוצים, תירוצים, תירוצים.
אני לא מכיר הרבה קבוצות בליגה עם זרים כמו שלנו, הזר הכי טוב מסורס באגף ימין (אוהדי ב״ש היו מגנים על ברק בכר אם ג׳ון אוגו היה משחק כקשר ימיני ?), אחד פצוע כרוני, אחד קורבן של מערכת משום מה, אחד מסורס בסגנון המשחק ההגנתי ואחד נמצא יותר מידי שנים בארץ מגיל צעיר וכנראה שזה השפיע עליו מבחינת האופי הישראלי, בכל זאת יותר מידי שעות עם מיכאל אוחנה, ניב זריהן, גדי קינדה וערן לוי.

לא רק שלא הייתי משחרר את אחד הזרים שלנו, הייתי מנסה להחזיר את ריביירו/קייטה (קייטה כנראה בלתי אפשרי) מהעונה שעברה כזר שישי.

אני היחיד שרואה או מדמיין את זה אבל אני ממש אוהב את הלחימה של השחקנים, מרגיש לי שכל משחק השחקנים נותנים את הכל למרות יכולת רעה, אולי זה הגיל הצעיר של השחקנים, אולי חלקם בתחילת הקריירה בליגת העל אבל שחקנים כמו: סתיו פיניש, זבידאת נותנים את כולם, שלא נדבר על ויקי כחלון ודודי תירם, יש עוד רשימה ארוכה של שחקנים אבל היה חשוב לי לציין את זה.

 

אתה חושב שאני מחמיר עם הצוות המקצועי ואני חושב שאתה מקל עליהם מאוד.
הם עובדים במערכת מסודרת, עם בעלים שנותן להם את מלוא השקט כדי לעבוד. יתרה מכך, אפילו את הביקורת הלגיטימית שהייתה צריכה להיות על הצוות המקצועי מתחילת העונה, הצוות המקצועי נמנע מלשמוע, כי אייל סגל משתדל שהאש תופנה אליו.
דיא סבע אמנם עזב ביום האחרון של חלון ההעברות, אבל להזכירך, המחליף שלו הוחתם מבעוד מועד, עוד לפני שהאפשרות שיישאר בכלל עמדה הפרק - גדי קניקובסקי שמו. את ערן לוי הצוות המקצועי ביקש לשחרר עוד במחנה אימונים.

הייתי מוכן בלב שלם ללכת לעונה של מקומות 7-10 וחילופי משמרות, אבל לא בצורה המכוערת הזו. לא כשמכבי נתניה נראית חסרת דרך מהבחינה המקצועית ולא כשאני רואה בתחתית הטבלה את רוב המועדונים שהיו אמורים לאייש את ששת המקומות הראשונים.

 

כמה דגשים אחרי המשחק נגד ביתר ירושלים:

א. מדהים שמכבי נתניה הגיעה כשהיא ביתרון לישורת האחרונה של המשחק ועדיין הייתי משוכנע שהיא לא תנצח. גם ברצלונה לא תנצח את ביתר ירושלים בטדי לו יעטו על שחקניה את המדים הצהובים (בטדי הלבנים) של מכבי נתניה.

ב. משחק שני שהוא לכל הפחות סביר עד טוב של מוחמד זבידת. אם בית הדין של ההתאחדות לכדורגל לא היה מארגן לויקי כחלון הרחקה משלושה משחקים (שאהיה הוגן ואגיד שלא הגיעה לו), כנראה שלא היינו יודעים שיש לנו מגן ימני מחליף שהוא לכל הדעות סביר מספיק כדי שיהיה ניתן להעביר באמצעותו מסר למגן הימני הפותח שהוא לא יכול להסריח את הדשא מחזור אחרי מחזור ולא להרגיש את הקרקע רועדת תחתיו. יש מצב שבית הדין של ההתאחדות לכדורגל יהיה חתום על תגלית העונה של 2018/19.

ג. זה היה המשחק הטוב ביותר של ערן לוי במדי ביתר ירושלים. גם אם אני לוקח בחשבון שהוא שחקן ישראלי טיפוסי ש"מפגש נגד האקסית" אוטומטית מקפיץ לו את הטסטוסטרון לרקיע והוא בא חדור מטרה יותר מבדרך-כלל, עדיין ציפיתי (בדה-יורה, כמובן, משום שבדה-פקטו ברור עם מי יש לי עסק) שהצוות המקצועי יכין את שחקני ההגנה של מכבי נתניה לכל תרחיש, לפחות כשזה נוגע אליו.

ד. פטוס בצ'יריי עדיין לא חזר מהפציעה וקל לראות את זה (זאת אומרת, קל אם לא מדובר בסלובודן דרפיץ' או שי ברדה) בכך שהוא אפילו לא מצליח לרוץ. הכי מהיר שיוצא לו זו הליכה מהירה בואכה דילוגים. למה להכניס אותו במקום להכניס שחקן שמסוגל לעבוד במגרש?

 

כמה דגשים לאחר המשחק נגד הפועל חדרה:

א. משחק שלישי ברציפות שמוחמד זבידת מציג יכולת שהיא לכל הפחות בסדר גמור. עובדה זו לא הייתה זוכה לסעיף, אך החל מהמחזור הקרוב ויקי כחלון רשאי לחזור לשחק ולצוות המקצועי תהיה התלבטות לא קלה. אני הייתי ממשיך עם מוחמד זבידת בעיקר כי אני חושב שאם הם יחזירו את ויקי כחלון והוא יחזור לא טוב, אז יש מצב שהם יאבדו את שניהם.
אני מקווה שאם יחליטו להמשיך עם מוחמד זבידת, אז שגם יתנו לו את הביטחון ולא יתנו לו את התחושה הלא נעימה שרק מחכים לטעות הראשונה שלו כדי ללכת למוכר והידוע.

ב. כשפטוס בצ'יראי בריא, אז אז הוא חלוץ אדיר בליגה הזו. היכולת שלו לתפוס עמדה לפני היריב היא מדהימה וברגע שהוא שם את הגוף כדי לחצוץ בין היריב לכדור, אין ליריב מה לעשות. מכבי נתניה של העונה שעברה יכלה להתאים לו הרבה יותר, אבל גם במכבי נתניה הזו הוא מצליח להראות את עצמו כשהוא בריא.

ג. יופי של משחק של הבלמים הישראליים, שהיו אמורים להיות במקומות 3-4 בהיררכיה, אבל יכולים בקלות למצוא את עצמם ממשיכים יחד למשך כמה שבועות. את דודי תירם הצוות המקצועי כבר מעריך והלוואי שגם דולב אזולאי יספק להם סיבות טובות להעריך אותו.

 

יש לי תחושה שפאטוס הרגיש מאוד נוח מול הגנת הטלאים של חדרה. היא אמנם שיחקה עם שלושה בלמים אבל שלושה בלמים של ליגה לאומית.
נגד הפועל ת"א הוא היה נראה לא כשיר בעליל. עדיין לא קיבלתי את ההוכחה שהוא חלוץ שיכול לנפק מספרים כמו החלוץ שהוא מזכיר לך מהעבר.
ואני חייב להגיד שאני לא אוהב את השילוב בינו לבין מלמד. אני מסכים עם יעקב שזה מאוד בעייתי בטח כאשר משחק האגפים שלנו לוקה בחסר.

בעניין הבלמים- עם השניים האלה אני מרגיש שיש לנו חסרון במשחק הגובה למרות שנדמה לי שראיתי נתון שדודי תירם מספר אחת בליגה בזכיה בכדורי גובה. קשה לי להאמין למשל שהיינו סופגים את השער שספגנו בטדי עם ורגוץ והויבך- או אפילו הויבך לבד.
גם נגד חדרה כל הגבהה היתה די מפחידה. ורגוץ(1.94) והויבך(1.92) ברוב מוחץ של המקרים ינצחו בקרבות האוויר.
יתרון הגובה שלהם מול תירם(1.83- רק? שאפו שעם גובה כזה, שהוא לא מספיק לבלם לטעמי- מצליח להיות כה דומיננטי במשחק הראש!) ודולב אזולאי(שנראה לי גם באזור ה 1.80) אדיר!

 

לא מפתיע אותי הנתון על דודי תירם, עוד בתחילת העונה הקודמת ציינתי כאן את יכולת הניתור שלו, מאוד מרשים.

2 שוערים, 2 בלמים נמוכים, מגנים נמוכים (לגיטימי), בעייתי.
בכלל עושה רושם שהצוות המקצועי עם שיבוש רציני, שחקני התקפה קטנים (גבי, דיא, ברשצקי), חלוצי 9 (גוזלן, בצ׳יארי, מלמד, קייטה, בדש, וייסמן), בלמים איטיים עם משחק רגל רע, שוערים נמוכים עם משחק רגל רע.

הייתי שוקל לנסות את עלי כקשר אמצע שמאל, הבעיטה שלו חלשה ואם יחתוך מאמצע שמאל לצד אמצע ימין יכול להשתחרר לבעיטות בדיוק כמו שאביב אברהם עושה ומשחק רק כקשר אמצע שמאל.

 

מעבר לזה שהמאזן הביתי שלנו איום ונורא (אני דווקא לא מאשים את האצטדיון, העבר תמיד נראה ורוד אבל גם בקופסא היו לנו עונות חלשות), מה שיותר גרוע זה שכל הפסדי הבית שלנו היו משערים בדקות האחרונות כשכל גול כזה יותר מוזר מהשני.
דסה מקו הרוחב, צ'יבוטה מכדור חוץ כשההגנה חולמת והחוץ הזה קרה בכלל בגלל ששני שחקנים שלנו הפריעו אחד לשני להשתלט על כדור פשוט, אתמול חופשית שהכדור פוגע בחומה ונכנס(ולא נגיד עף לקרן או לתוך המגרש כמו ב-99.9% מהמקרים) ועל חביבו בכלל אין טעם לדבר.

אני אתמול נשברתי. אפילו שלדעתי נתנו את אחד המשחקים הטובים שלנו העונה ועוד בלי מוחמד (נגד ב"ש "קל" לשחק טוב, נגד יריבה ברמה שלנו זה עדיין לא קרה), אפילו שהובלנו 1-0 והיינו צריכים להוביל יותר ואפילו שגם ב-1-1 היו לנו מצבים להכריע (וגם להפועל חיפה), אמרתי לעצמי לא נורא, נוציא פה תיקו וזה גם התקדמות לעומת משחקים דומים שגם את זה לא הצלחנו להביא. אבל איזה תיקו ואיזה נעליים, הקבוצה הזאת תמיד מוצאת דרך להפסיד.

 

כמה דגשים לאחר המשחק מול הפועל חיפה:

א. לויקי כחלון לא היה משחק מוצלח, אבל אני לא חושב שהוא ראוי לכל הביקורות שהוא מקבל. קודם כל, כי הוא לא ביצע עבירה באותו מהלך שהוביל לשער השני של הפועל חיפה. שנית כל, יש לקחת בחשבון שהוא לא שיחק כדורגל חודש, כשגם במקרה הזה על לו עוול בכפו, כי לא הגיעה לו הרחקה לשלושה משחקי ליגה.
יחד עם זאת, אני חושב שאין ספק שכרגע מוחמד זבידת עדיף על ויקי כחלון בכל מאפיין של המשחק. מקווה שהפציעה שלו לא חמורה מדי ושהוא יחזור במהרה.

ב. פטוס בצ'יריי וגיא מלמד הם צמד חלוצים מצוין, אבל ביחד לא הולך להם. יכול להיות שהם לא מתאימים לשחק ביחד באופן כללי ויכול להיות שהם לא מתאימים לשחק ביחד עם הסגנון העכשווי של מכבי נתניה, אבל חבל לראות בקביעות שבשביל שהאחד יהיה טוב, השני צריך לשחק במקום שבו הוא פחות טוב.
זה מחיר לא צודק שהם משלמים על בניית סגל לקויה והיעדר שחקני כנף טובים.

ג. מתחילה המחצית השנייה וזועקת לשמיים העובדה שהאמצע של הפועל חיפה. מה הצוות המקצועי בוחר לעשות? להוציא את אביב אברהם ואילון ירושלמי, קשרי מרכז שדה ומכניס במקומם את מוטי ברשצקי ודידייה קוגבנייה, שחקני כנף.
הימים שבהם רטנתי על כך שהם לא משפיעים על משחקים נראים לי פתאום כל כך יפים. לאחרונה החילופים שלהם משפיעים אך ורק לרעה.

 

הפרומו למשחק מול דבוריה