המחזור ה-18 בפרמיירליג: (Words (Between the Lines of Age

עבורי יש שלושה שחקנים אנטצ'בל - דה חאה, ראשפורד ומרסיאל. אולי גם באיי כי אני מאמין בו.
עם כל היתר שיעשו כל מה שהם רוצים ובפרט שהמועדון ישנה את התפיסה שלו ואנשים יקבלו החלטות מתוך ידע בכדורגל ומתוך תכנון איך צריך להראות המועדון.

 

אז אם הבנתי נכון, התאוריה היא כזו: מוריניו יצא למסע נקם בפוגבה - כמו בהזאר, דה בריינה, ואני מניח שגם קאסיאס וראמוס לפניו - על מנת שיזנח את העיסוק האובססיבי ברשתות החברתיות ויתעסק במקצוע. כל שאר המאמנים שעבדו עם השחקנים הנ"ל - בהם זוכי מונדיאל, ליגת האלופות ואליפויות בספרד, איטליה ואנגליה - נכנעו לתכתיבי דור המסכים, אך לא מוריניו, איש העבודה הקשה והקיום הצנוע, זה ששם את הקבוצה מעל האינדיבידואל ושם לו למטרת חייו to share the wealth. פוגבה, שראה זאת בעין עקומה, הבהיר לכל באי חדר ההלבשה של יונייטד שהוא הוא המושך בחוטים ומי שלא יצטרף אליו בסבוטאז' הממשמש ובא ייבעט בשלב כזה או אחר מהמועדון. השחקנים צייתו לצרפתי והחלו - אי שם בינואר 2018, הרי שקיימת חלוקה ברורה בין יונייטד 2016-ינואר 2018 לבין יונייטד ינואר-דצמבר 2018, הן בתוצאות, בסגנון המשחק ובחדוות היצירה של השחקנים על הדשא - בשביתה האיטלקית המפורסמת.

אפילו הקופסה של מוריניו עצמו לא נדפקה עד כדי כך חזק על מנת שיאמין בזה.

 

לא, התאוריה היא כזו: מוריניו למד את הצורה שבה הוא ניהל את חדר ההלבשה (גם במדריד, גם בצ'לסי), והעתיק אותה אחד לאחד - מהאדם האהוד ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. רק שכיום, בניגוד לשנים שבהן פרגוסון קיבל לידיו את הקבוצה - הכוח נמצא בידיים של סופרסטארים מפונקים שעולים מאות מיליוני יורו וכדורגל לא נמצא אצלם במקום הראשון. את מוריניו זה לא מזיז מה"אני מאמין" שלו, והסוף במקרים כאלה ידוע מראש.

 

לא אומר שזה סכסוף אישי עם פוגבה, כן חושב שבזמן שעם הזאר ודה ברוינה שזה היה יותר בעיות מקצועיות ונשאר שם, עם פוגבה זה ירד לפסים וטונים קצת יותר צורמים, לא אומר שזה אשמת פוגבה ההתחלה של הבלאגן ביניהם, אבל ההתנהגות שלו לאחר מכן רק הזיקה והגדילה.
לא חושב שהזאר לא זלזל בחיים במשחק של צ'לסי תחת מוריניו, כמו שפוגבה זלזל במשחקים של יונייטד תחת מוריניו.

הנקודה שלי שמוריניו מאמן שעבר את זמנו וזה היה ידוע לפני יונייטד, אבל גם לשחקנים שנתנו 50 אחוז בעצם יש חלק במיקום של המועדון כרגע.

 

הזאר נראה כמו אופיר קריאף ביום רע בעונת 2015/16. תקרא לזה איך שאתה רוצה.
דה בריינה לא קיבל צ'אנס הגיוני בכלל וללא שום סיבה.
מוריניו תמיד היה אפס מוחלט בצעירים ותמיד ניסה להסתיר זאת עם הפרופגנדה שלו. אתה יכול לבדוק שכל צעיר אצלו הוא "בעייתי ומפונק".

 

אף אחד לא עשה סבוטאז' למוריניו, תפסיקו עם השטויות שלכם .
סה"כ חלק מהשחקנים לא נהנו מסגנון המשחק של מוריניו, וכנראה שגם הם הבינו שעובר עליו משהו רע מאוד ולא ראו אותו כדמות סמכותית, ובסופו של דבר זה התבטא ביכולת לא טובה על כר הדשא .
חוץ מפוגבה, שהוא ילד חרא ואי אפשר לסמוך עליו בשיט, שאר השחקנים רצו לנצח וגם השקיעו כמה שיכלו .

הניצחון היום לא אומר כלום...אפס השפעה תיהיה לו על העונה של יונייטד .
משחק מול קבוצה גרועה, וגם עם מוריניו זה היה נגמר פחות או יותר אותו דבר( אני מזכיר לכם שרק לפני שבועיים יונייטד ניצחה 4-1 עם אותו מוריניו) .

 

זה מה שמפריע לך, שהוא יצא במוצהר? פרגוסון זרק נעליים על שחקנים פי 100 יותר מקצועניים מפוגבה וסאנצ'ז. תחזיר אותו היום לחדר ההלבשה והפיצוץ עם פוגבה מגיע תוך יום ורבע.

אין בעיה לטעון שהזמנים השתנו ומאמנים צריכים להתאים את עצמם. אבל מי שטוען שפרגוסון הוא אליל ומוריניו הוא חלאה הוא צבוע, זה אותו בן אדם.

 

ואז היינו לגמרי תומכים במהלך כי הבן אדם היה עם קרדיט מוכח בעניינים האלה. ידע מה הוא עושה.
ולא איזה איש חולה רוח כמו מוריניו.

 

גם מוריניו הוא מאמן מוכח.

ההבדל הוא שלפרגוסון היה המנדט להעיף את כל השחקנים האלה. למוריניו אין סיכוי מול שחקן בשווי 105 מיליון יורו באקלים שבו הדבר המעניין היחיד זה שיווק.

שמח שהזכרת את רונאלדו. גם רונאלדו לא היה כוס התה של מוריניו (ולהיפך) כשזה אימן את ריאל מדריד. ועדיין למספרים שלו הוא הגיע כמו שעון, לא ראית במשחק שלו אפילו זכר לאי אלו חילוקי דעות עם המאמן. יחי ההבדל בין רונאלדו לבין פוגבה.

 

סתאם נמכר על קטע מקצועי. שיפוט מוטעה. לא משמעתי.
מוריניו גם בשיאו היה הורס את רונלדו ב - 2003/04. שלא לדבר מה היה קורה אם היה מנג'ר המועדון ב - 1995/96 נגיד.

 

הליגה כבר לא מעניינת וכבר אין כל כך על מה להאבק בה חוץ ממקום בליגה האירופית הלא מעניינת. אני רק מקווה שמעתה ועד לסיום העונה השחקנים יכבדו את הסמל של המועדון ויציגו רמת כדורגל יפה שתחפר על תקופת מוריניו השחונה והעלובה.

הגביע האנגלי צריך להיות היעד המרכזי של סולשיאר, נכון שזכייה בה לא תוביל אותנו לצ׳מפיונס אבל כן תהיה לה השפעה מוראלית גדולה על העונה הבאה עם המאמן הבא וכמו כן היא תהווה סיום מתוק לתקופה מזעזעת שידענו.