המושג "ציונות" כבר התגלגל למחוזות אחרים לגמרי, היית מצפה ממפלגה שמנסה לשמור על קהל הבוחרים שלה להכיר בבעייתיות של השם (שהוא אכן סימפטום של האמונה בעליונות של גזע אחד על משנהו, כפי שקאריק כתב).
ישראל מגדירה עצמה כמדינת העם היהודי. ציונות זה ערך קונצנזוסאלי. מפלגה שתתנער מזה תהפוך למפלגת נישה. מפלגת העבודה אמנם מתרסקת אבל היא עדיין לא שם.
ציונות משמעותה הכרה ברצון של העם היהודי לייסד בית לאומי בדמות בישראל. הויכוח בין השמאל והימין הציוניים הוא על איך המדינה הזאת אמורה להיראות.
בכל מקרה מה שאותי יותר מטריד זה שאנשים כמו עמר בר לב ויאיר "זיהוי תהליכים בע"מ" גולן הגיעו למעלה בצבא. זה מחזק את הטענה שהצבא נצבע בגוון פוליטי שמאלני. מספיק לשמוע התבטאויות פוליטיות של יוצאי צבא ש"במקרה" כולן זהות. רק נזכיר שההתקדמות של מוטי יוגב בצבא נעצרה לאחר שהעז לבקר את אוסלו ואמר שהפת"ח זה כמו החמאס(אמרה שבדיעבד התבררה כנכונה). אי אפשר לנתק את זה מהרפיסות של צה"ל בשנים האחרונות וממקרה אלאור אזריה(אגב הבנתי שעכשיו יש עוד חייל שנחקר על הרג של פלסטינית).
ההגדרה הזו נכונה עד 1948. מרגע שכבר יש בית לאומי, היא לא רלוונטית. גם פוסט-ציונים מכירים בזכותו של העם היהודי למדינה, השאלה היא האם ליהודים יש זכויות יתר.
היא כן רלבנטית. ראה למשל סוגיית איחוד המשפחות שמרצ קידמה אותה, והוכרעה בבג"ץ על חודו של קול. במפלגה שאתה מתכוון להצביע לה הולכים אפילו יותר רחוק ומדברים על זכות השיבה.
אני עם גולדינג כאן. ציונות הוא מכלול של הרבה דברים ומי שאומר כיום שהוא ציוני זה בעצם מושג אחר לפטריוטי. במובן הזה השמאל המתון הוא בטח ובטח פטריוטי ישראלי. אם נכנס עמוק להגדרה כמו שקאריק עושה, אז כמובן שיש כל מיני ניגודים, אבל כל עוד בבסיס ציונות לא מתנגשת חזיתית עם דמוקרטיה ורק אולי בכמה סעיפים פה ושם יש אי התאמות, אז המכלול הוא בסדר. שמאל ציוני אכן קיים. אני חושב שיש לא מעט בעיה עם המילה "מחנה". זה מרגיש כמו מקום סגור ולא בדיוק מזמין. אכן צריך להחליף את השם.
הליכוד קורא לעצמו "המחנה הלאומי" למרות שברור שיש גם ישראלים לאומים שלא מצביעים למפלגה. למה בליכוד אתה לא שומע התחבטויות לגבי זה? זה כאילו לשמאל יש איזה התמכרות להלקאה עצמית, גם בתוך עצמו.