אני בטוח שארסנל השתפרה העונה תחת אוני אמארי ויש דברים שהיא עושה הרבה יותר טוב, אבל משחק ההגנה הוא לא אחד מהם והיא תמשיך לסבול בגלל זה, ועם כל הכבוד לניצחון על צ'לסי ששוקעת - בחודש האחרון זה נראה רע, קודם כל אנפילד ועכשיו זה, מזכיר יותר מדי את מה שקרה עם ונגר. חמש דקות רעות והופ - ארסנל סופגת פעמיים, כמה נאיביות. יונייטד ניצחה יותר מדי בקלות, קלות מרגיזה הייתי אומר, בלי להתאמץ ובלי איזה יום גדול של דה-חאה בשער אלא בסה"כ הצלה-שתיים של רומרו. ואם יש משהו שאוהדי ארסנל לא רצו שיקרה, חוץ מההדחה מהגביע - זה גול של אלכסיס שחוזר לחיים דווקא על חשבונם. יונייטד באמת עם מספרים יוצאי דופן, החיוך חזר. מחמאות ללוקאקו על הבישולים ופוגבה כשהוא עם חשק ומוטיבצייה ויש לו שטח לרוץ קדימה ולהוביל כדור - ברור שהוא שחקן אחר.
שוב, קל מאוד זה היה ומצטער אני נותן קרדיט לקבוצה שבאה מוכנה מול קבוצה שנמצאת באיזור שלה בטבלה למשחק חוץ בגביע והפכה את זה לקל. זה היה קל כי אחרי 20 דקות השתלטנו על הקצב של המשחק ובעיקר לא באמת סוכנו מולכם למרות שהגעתם כמה פעמים לרחבה שלנו. לא נתנו קונצרט, נצחנו משחקים בקלות כמו בימים היפים, קונה עוד 16 נצחונות כאלה של 4-5 מצבים ולהרדים את היריבה משחק שלם. מי בעצם לא קונה נצחונות כאלה? אגב, סולשאייר אחלה גבר, היה יכול לרכב על הנראטיב הזה שהסגל חייב חיזוק כמו שעדיין אנחנו רואים אוהדים שלנו שממשיכים לפמפם(ואם היה מתבכיין על זה אולי אפילו היה מקבל משהו לינואר). במקום זה הוא מנסה כמעט את כל השחקנים, הוא יודע איך יעריכו את העבודה שלו יותר. הבדל של 180 מתרבות הגניבת דעת שהיו מקיאים לנו 24/7 במשך שנתיים וחצי. איך מוריניו חי עם עצמו כששבוע אחרי שבוע עוד שחקן "גמור" נכנס לענינים? הרווחנו לא מעט שחקנים בחודש האלה שמבחינת האוהדים כבר היו עם שתי רגליים בחוץ. ההפתעה הכי גדולה בחודש האחרון- לינדלוף. מי היה מאמין שזה בלם שיש לו משחק רגל טוב, יכולת להוביל כדור, אינסטינקים נהדרים. התפקיד הזה של הlibero יושב עליו מצוין. בקיץ צריך לעשות סלקציה בעמדת הבלמים, הוא צריך להשאר. היציאות שלו קדימה נהדרות וזה מעניין לבחון עוד יותר את השיתוף פעולה עם בלם שיכול להיות מתאים מאוד לידו כמו באיי. בחצי הראשון שניהם היו נהדרים והחורים בעיקר הגיעו מהאגף.
ארסנל בצורה כמעט זהה גם עפה מול טוטנהאם בגביע הליגה. וזה גם קרה לה מול טוטנהאם בליגה שתוך 2 דקות יתרון הפך לפיגור. רק שבליגה ההתקפה באמת להטה וניצחנו 2-4. הירידה להגנה לפעמים פשוט נוראית. בגול האחרון זה פשוט הפקרות שמתאימה לדקה או שתיים אחרונות. דקה 85 שעוד ידוע שהולכת להיות תוספת ענקית(9-10 דקות)- לא חייבים להיות כל כך מופקרים שדאבל פס לא מוצלח בחצי של היריב הופך לריצה של פוגבה עד ה 16 ושני שחקני הגנה נראים כמו ברווזים במטווח. Sent from my iPhone using Tapatalk
להגיד שאין שום דבר שונה זה קצת מוגזם ואני אוהב את שיתוף הפעולה של החלוצים. היו נצחונות יפים על צ'לסי וטוטנהאם ורצף משחקים עצום. ומצד שני זה לא יספיק להתקדמות בטבלה ואין מתפרצת אחת שארסנל הצליחה למנוע אתמול, יש גבול כמה טוריירה יכול לבדו. וההגנה מאוד רכה: איטית, נטולת פיזיות, בלמים של חלק תחתון בליגה. אולי אמארי מוגבל מדיי ברכש אבל ארסנל הלכה אחורה בחודש האחרון. לגבי סולשאר, הוא וסולארי מונו כמאמנים זמניים למועדון ענק שבמשבר. כרגע סולשאר מרשים יותר והוא הביא מהפכה של שמחה בעוד סולארי מציג כדורגל רע ומתעמת עם מרסלו ואיסקו אך יש נסיבות מקלות.
אני מסכים לגבי לינדלוף, בתקופת סולשיאר רוב הזמן הוא משחק לצד ג'ונס כשברור לכולנו מי החלש מבין השניים, ועדיין, קשה לי להאמין שהוא ובאיי הם מרכז הגנה מספיק טוב לקבוצה שרצה לאליפות. בלי קשר אני גם מסכים שהיום, בחצי הראשון, ההגנה נראתה זוועה במיוחד בגלל שואו ויאנג ויכלנו בקלות לספוג שם יותר משער אחד. יש עוד הרבה מה להשתפר גם בחלק ההתקפי וביציאה להתקפות המהירות שלנו, תנו את הבורות שהיו לארסנל בקישור וההגנה אתמול לליברפול והם היו מקבלים עשירייה.
אני השוויתי בין תופעות דומות למשחקים בעונה הזו ונראה לי שהבנת שאני טוען שאין שום הבדל ביחס ללפני תקופת אמרי(אם הבנתי נכון) וזו לא היתה הכוונה שלי. יש שינויים אבל שורה תחתונה לדעתי ארסנל לא מתקדמת ובין השורות אתה מבין שזה גם לא יקרה כי בהנה(ע)לה חושבים שאמרי קוסם ויכול עם סגל כזה יכול לעשות מעבר למה שהוא עושה העונה. אני חי כאן את הירידות על ונגר שנים ואני טוען, לפחות בשנתיים האחרונות, שונגר מוציא מהסגל בדיוק מה שהוא שווה. לאמרי לדעתי יש סגל אפילו פחות טוב מאשר היה לוונגר. בלא מעט משחקים(ולא רק בגביע הליגה והליגה האירופית) הוא משחק עם שחקני מילואים- ושחקני מילואים שהם לא עילויים. לאט לאט מרגיש שנושא החיזוק לא קיבל ברקסים מונגר. המצב היום גרוע אף יותר ונראה שאמרי מיישר קו ומריץ כל מיני ניילס כאלה שאין להם מושג. Sent from my iPhone using Tapatalk
הכל בגישה, יתרון 2-1 בתקופת מוריניו ואנחנו עוברים לבונקר עם 11 שחקנים מאחורי הכדור, כדורים שעפים בלי כתובת לשמיים, ובעיקר חילופים הגנתיים עם פלאיני (במידה ולא היה פותח בהרכב). אצלה אולה אנחנו מכניסים את ראשפורד ומרסיאל, ואז גם אף אחד לא מופתע שאנחנו כובשים תשלישי כי יש לנו את הכלים לזה ולא כמו בתקופת מוריניו שבכלל לא היינו מחפשים לתקוף או להשאיר כלים התקפים במגרש ביתרון משחק כמו אתמול.
לא אמרתי שזה מרכז הגנה לאליפות. לא אכפת לי שבקיץ אם המאמן הבא יחליט שיחליף את כל חוליית ההגנה מיד. אני טוען שזו ההגנה לבחון כרגע, לעונה הזאת. מכל האופציות זה הצמד שהכי הייתה רוצה לראות. באיי לא להיט עם הכדור ובטח שלא הבלם שיצא קדימה אבל הוא כן הבלם עם התקרה הגבוהה ביותר והוא האתלט יותר שיכול לכפות על לינדלוף ביציאות שלו קדימה. לינדלוף מביא לנו אלמנט חשוב מאוד במשחק כשהוא מסוגל לקחת כדור ולצאת איתו קדימה.
וולבס ניצלת בשרוסברי אחרי שפיגרה 2:0 בדקה 75 הצליחה להשוות ולכפות משחק חוזר. גם נחופורט עם שער בתוספת הזמן השוותה ל - 1:1 במידלסברו וכעת תארח אותה.
מילוול מעיפה את אברטון מהגביע - 3:2 כולל מהפך ושער ניצחון בתוספת. הטופיז שיחקו בהרכב ראשון כולל פיקפורד בשער.
בפריימירליג מילוול לא יוכלו להתנהג ככה מדי שבוע, אולי עליה תגרום להם לשפר את ההתנהגות של הקהל Sent from my Nexus 5X using Tapatalk
אנחנו מחויבים, ומאומנים, ויודעים מה אנחנו רוצים לעשות ואיך, ובעיקר נהנים לשחק כדורגל, וזה הבדל עצום מתקופת זה שלא מזכירים את שמו. קח את פוגבה שהיה שק חבטות של כולם בתקופת מוריניו ושהיו כאלה שבאמת רצו לראות אותו עוזב כדי לחזק את מעמדו של מוריניו, ההצלה של צ'ך במחצית הראשונה הגיעה אחרי שפוגבה חטף כדור מלחץ גבוה סמוך לרחבה של ארסנל, כשהגול השלישי הגיב שוב מחטיפה של פוגבה שהתחיל את המהלך. איפה פוגבה המחויב הגנתית תחת אולה ואיפה פוגבה שהתהלך על המגרש תחת מוריניו?
