ליברפול 2018/19

הנדרסון עלה עם זריקות למחצית השנייה אחרי המכה שחטף בברך שכמעט הוציאה אותו מהמשחק.

אני מרגיש שלמדתי שיעור גדול העונה. אחרי הגמר בשנה שעברה חשבתי שהוא, מילנר ו-ווינאלדום חייבים להפוך לשחקני ספסל ואולי אפילו להימכר, לקראת הגמר הקרוב אני כבר מבין איזה ערך יש להם בקבוצה. אולי זה בגלל קלופ, אולי זה בגלל האישיות של השלושה האלה, אניוויי הם הליכלוכית שבמאני טיים יודעים להפוך לסינדרלה ולתת את הקלאץ'.
היו להם הרבה רגעים איומים העונה והם תקעו 200 התקפות אבל הנדרסון בחודש האחרון הפך לחלק קריטי בהתקפה שמנצחת משחק אחרי משחק, מילנר אחרי שהוזז למגן שמאלי בשלישי סגר לבד את האגף באופן הרמטי ו-ווינאלדום כמובן העלה אותנו לגמר הזה.
לא אתנגד בעונה הבאה שיהיו משחקים שנעלה עם פאביניו, קייטה וצ'מברליין, לא אתנגד גם לרכש בקישור, אבל היום אני מבין שקלופ לא יכול לרוץ עם קבוצה בלי החיילים האלה.

 

להגיד שמול איאקס זה היה 90-10 זה זלזול מוחלט בקבוצה שהדיחה את ריאל מדריד ויובנטוס עם ניצחונות חוץ ענקיים.

מעבר לזה זה גמר ואף פעם אין יחסים כאלה. תשאלו את סיטי שהפסידה לוויגאן, או ארסנל שהייתה צריכה הארכה מול וולבס, יונייטד שהייתה צריכה הארכה מול קריסטל פאלאס, או את באיירן שהפסידה גמר בבית לקבוצה עם בוסינגווה, מיירלש ומיקל.

במשחק אחד הכל יכול לקרות.

חוץ מבברייטון. שם ברור מה יקרה.

 

אייאקס הציגה כדורגל אדיר כבר החל משלב הבתים (מספיק לראות תקצירים מול באיירן ובנפיקה למי שפספס).

הבנאדם באופן סיסטמטי מנסה להצדיק בהקצנה כל הימור שלו לפני (ע"ע אם לא פאקינג שאקירי אז ליברפול לא מנצחת את ברצלונה), כאילו אייאקס היא סתם עוד קבוצה חביבה שהייתה חייבת להפסיד, בטח אם הארי קיין היה בריא ולא לוקאס שתקע שלושער במשחק חייו. כאילו היא לא הובילה כבר 3-0 באוברול (!) ויכלה לתת גם עוד שלוש בקלות אתמול במשחק שהתפתח מצד לצד עם 39538546 היילייטס.

ושלא יובן לא נכון, טוטנהאם עברה בצדק. מהרגע שסיסוקו נכנס במשחק הראשון היא שיחקה טוב יותר בעיניי עם אגרסיביות מדהימה שאייאקס לא נאלצה להתמודד איתה מול הקבוצות עם השמות הגדולים יותר. היא פשוט הייתה חסרת מזל מול השער. עד שהיא לא הייתה.

לגבי הגמר: כל היחסים הללו באופן כללי מצחיקים לאור מה שקורה בשנתיים האחרונות. כל מה שלמדנו להכיר מתרסק לנגד עינינו. אלה שבאו זחוחים חטפו בראש. אלה שבאו לשמור על תוצאה חטפו בראש. מדברים כבר על "קרבות חפירה" בין קלופ לפוצ'טינו. לא אתפלא גם אם זה יתפוצץ לכולם בפנים.

 

מסכים עם כל מה שרשמת.

אני לא יודע לנתח *בדיוק* מה קורה עם פפ במשחקי נוקאאוט בליגת האלופות (וגם כבר שרפנו על זה כבר 20,000 מילה עם ויכוחים אינסופיים מול הפאנבויז שלו), אבל אני חושב שקשה להגיד - בעיקר בעונה האחרונה - שסיטי לא קבוצה חזקה מבחינה מנטלית.

כמות הנצחונות של "בקושי" הפך כבר להיות דבר שבשגרה אצלה. בעונה שעברה זה התבטא בעיקר במהירות להפוך 1:0 ל-5:0 תוך רבע שעה ואחרי זה לנוח, אבל העונה - בעיקר במשחקים האחרונים - הם יושבים על הקבוצה ופשוט משיגים את התוצאה בכל מחיר; כמובן שאפשר להגיד שיש להם פשוט יותר מדי איכות במגרש לעומת היריבות שלה כדי לא לנצח, ועדיין, ליברפול שמה עליה לחץ משוגע כל העונה כדי שהיא תישבר (ולהפך). זה לא קרה.

 

כל הדקות במשחקים האחרונים של ליברפול וסיטי מרגישות כמו שעות. לא צריך שער בדקה 97 כדי להגיד שאין דרמה.

כל שער כאן בכל דקה מרגיש כמו אליפות לאחת מהשניים. רואים את זה גם בחגיגות של השחקנים, אפילו במשחקים קלים כמו מול יונייטד.

 

זו גם חוכמה קטנה לנתח את החולשות של ריאל ויובנטוס בדיעבד אחרי ההדחות. בוא נדבר על כמה נתנו סיכוי לאייאקס לפני כל מפגש.

יכולות מנטליות- אני רק רוצה להזכיר שיובנטוס הפכה פיגור 0-2 מול סימאונה, אולי המאמן האחרון שאתה רוצה להיות מולו בפיגור. וגם בכל רגע נתון יש לה על המגרש את הווינר הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק.

טוטנהאם כבר חודשיים לא נראית כמו קבוצה מאומנת בליגה ולא מראה שום יכולת. לא יודע איך דחפת אותם באותה שורה עם סיטי וליברפול.
אבל לה יש יכולות מנטליות ולקבוצה שיצאה מאמסטרדם בהפסד 1-2 וחזרה מהברנבאו עם רביעייה, או סיימה בתיקו 1 בבית מול יובנטוס (אחרי פיגור שנמשך דקה, בערך) וחזרה עם ניצחון באיטליה, לה אין.

בקיצור תפסיקו לתרץ, כדאי מאוד שתנצחו.

 

זה לא הפסדים של קבוצה לא מאומנת אלא של שחיקה רבה ופציעות.
עם הרבה פצועים אפילו פרגי סבל.

בכל אופן כפי שרשמתי הפגרה באה לפוצי בול בזמן. שיעלה עם הנוער בראשון.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

אם כבר דיברתם על סיטי, אני חושב שהם מראים חוסן מנטאלי יוצא מן הכלל העונה בליגה. אנחנו כל שבוע "לוקחים" להם את המקום הראשון מחדש והם מסרבים להישבר.

הבעיה שלהם בעיניי היא שההגנה שלהם פשוט לא מספיק איכותית. הרבה אינדיבידואלים יקרים מאוד אבל לא שחקנים ממש טובים. קומפאני היה בשיאו בלם מעולה אבל הוא כבר רחוק משם ולא תמיד משחק והם חסרים ארגון כמו שואן דייק נותן אצלנו.
אני חושב שזו עוד סיבה לכך שפפ ממלא את הסגל בעוד שחקני קישור טכניים שבקושי מאבדים כדורים וחושפים את ההגנה הזאת. וזה גם למה הוא ייבש את סאנה בישורת האחרונה של העונה כי זה שחקן שמנסה דברים עם הכדור ובהתאם גם מאבד יותר.
הבעיה היא שבגלל האיכות שלהם בהתקפה הקבוצות בליגה מגיעות אוטומטית במצב של מגננה ולא מנסות באמת לתקוף אותם. אפילו אנחנו שיחקנו ככה נגדם באנפילד העונה. בליגת האלופות קבוצות שלא באמת מכירות את סיטי באות פשוט לשחק, ואפילו ליון ושאלקה הצליחו להביך את ההגנה שלהם העונה.
מול טוטנהאם אני לא יודע אם זה פשוט היה אחד מאותם משחקים, או שהשער המוקדם של סיטי היה בעוכריה כי גרם לטוטנהאם להבין מהר מאוד שבלי שער חוץ אין לה סיכוי, מה שלא יהיה טוטנהאם הגיעה למצב שהיא חייבת שערים ובסוף גם השיגה אותם.

התקווה שלי ליום ראשון היא שברייטון שכבר בים אולי תרצה לתת הופעה נחמדה לאוהדים שלה ותבוא לשחק ולהבקיע שערים. אם היא תעלה רק במטרה לא להתפרק שם היא תקרוס בסוף תחת הלחץ והאליפות הזאת של סיטי. אין לי ספק.

 

ליברפול פייבוריטית ברורה אבל על כמויות המקרים שהאנדרדוג ניצח את הפייבוריט בגמר אפשר לכתוב ספר. אומנם כבר הרבה מאוד שנים לא הייתה סנסציה של ממש בגמר האלופות(אולי מאז ליברפול ב-2005) אבל לא הייתי מספיד קבוצה ומאמן שחולמים על תואר משמעותי ראשון מזה יותר מ-30 שנה ומה עוד שהזדמנות שנייה לכך לא תהיה להם כנראה בעתיד הקרוב ולא הייתי ממהר להכתיר קבוצה ומאמן שמרבים להפסיד גמרים אירופיים בשנים האחרונות.

אגב טוטנהאם יכולה להפוך לקבוצה האנגלית השלישית בהיסטוריה שזוכה בכל שלושת התארים האירופיים(אלופות,מחזיקות, ואופ''א), ליברפול כבר לא תצליח להיכנס אף פעם לרשימה הזו.

 

בעונה כזאת להיות הפייבוריט זה גזר דין מוות.
מבלי קשר למהפכת האנדרדוג שקרתה במפעל הזה העונה אני חושב שבמשחק נתון מול טוטנהאם ופוצ'טינו זה 50-50, אולי יתרון מזערי ומאוד זניח לליברפול.

 

אנחנו אמנם כבר יודעים מי תיהיה בגמר אבל גם לפני זה זה לא משנה מי היינו מקבלים. אייאקס, טוטנהאם, שתיהן קבוצות מעולות ואם אייאקס הייתה עולה אז כולנו היינו מריצים תסריטים עד הגמר איך הם מסוכנים ויכולים לנצח אותנו וכנ"ל טוטנהאם שניצחנו כבר פעמיים העונה וכבר לא מעט פעמים מאז קלופ ושיש לה DNA של בועטת בדלי לא פחות מאיתנו, גם כאן למרות הנתונים המעודדים אנחנו נמצא אלף תסריטים לאיך הם ינצחו אותנו.
הכל יכול לקרות מול כל קבוצה.

זה ממש לא חשוב מי נקבל, שתבוא מי שתבוא, צריך להתרכז בעצמנו, לעלות בשביל לקחת את הפאקינג תואר הזה שכדי להגיע להזדמנות לקחת אותו היינו צריכים לעלות מבית עם פסז' ונאפולי עם הצלה של אליסון בדקה ה 90, שהיינו צריכים להדיח את באיירן באליאנץ ארנה, לעשות את הרמונטדה הגדולה ביותר מאז איסנטבול מול השחקן הטוב בהיסטוריה והוורלד קלאס שלידו, בלי סלאח ופירמינו. יש מבחן שלא התמודדנו איתו העונה ? אז המבחן הבא שלנו זה טוטנהאם ולהתחיל מ 0-0 הפעם, עוד מבחן אחד.

עזבו ניתוחים, נבוא, נעודד, והחבורה של הגברים הזאת שיש לנו תירק דם עד השנייה האחרונה כמו שהם עושים בכל העונה הזאת ומה שיהיה יהיה.

בואו נשמח שהמנג'ר המדהים שלנו כנראה מאריך את החוזה שלו אצלנו ב 5 שנים. ואני מבטיח לכם שאנחנו נראה תארים ב 5 שנים האלה, אז יאלה אופטימיות אנשים (גם אני עברתי חוויה רוחנית השבוע כמו אורי שלנו).

 

איכשהו נראה לי שללא הארי קיין אין לטוטנהאם שום סיכוי מולכם בגמר, אבל וואלה גם משחק הגנתי מגעיל שיוביל לניצחון 0:1 או לניצחון בפנדלים הוא בגדר האפשרי מאוד.

 

סיטי עושה לחץ גבוה וחונקת יריבות בצורה שלא ראיתי מאף קבוצה בחיים שלי.
זה עובד באחוז עצום מהמקרים. אם הצלחת איכשהוא לעבור את קווי הלחץ יהיה לך המון שטח בהתקפה וזה יהיה נגד אינדיבידואלים טובים אבל לא מעולים. העניין הוא שבדרך כלל לא תעבור את זה.

ראיתי את המשחק שלנו מספר פעמים, לא היה לי כזה דבר אפילו עם איסטנבול. משהו קסום היה במשחק הזה אין מה להגיד.
השידור של עמיחי שפיגלר לא רע בכלל, מעניין אותי אם היה ישיר עבורו או מוקלט בלי שידע תוצאה או שכן ידע תוצאה ופשוט שיחק אותה כאילו לא יודע.