אקטואליה

אז אתה מחליט שיש שני דברים שאי אפשר לעשות, אז השאלה היא מי עשה את הדברים האלה שאסור לעשות אותם?

אין ספק שהדאגה שלך לרב רפי נובעת מדאגתך הרבה לסובלנות של החברה כלפי דעות אחרות

 

אהוד ברק, למשל.

שורה תחתונה - מה אתה רוצה? להמשיך להמציא אנשי קש ולהתווכח איתם או להניח דברים לגבי העמדות שלי ולהתווכח עם זה? אתה מוזמן, אני לא אשתתף באף אחד מהם.

 

איך אהוד ברק ניסה לסתום לו את הפה? מה הוא עשה בדיוק כדי לסתום לו את הפה? איך סותמים למישהו את הפה בדיוק?

סילף את דבריו? יכול להיות, לא שמעתי/קראתי מה הוא אמר בעניין, גם בנט וביבי סילפו את דבריו של גרבוז, וציטטו אותו שאמר "מנשקי מזוזות" כשאמר למעשה מנשקי קמעות. גם את הנשיא ריבלין סילפו מהצד הימני של המפה על "בני עמי בחרו בטרור" אחרי האירוע בדומא, כשמי שקרה את המאמר יודע שהוא התכוון ספציפית למי שביצע את הפשע בדומא. גורמים פוליטים מסלפים או מקצינים ציטוטים לרווח פוליטי, מי שמע על דבר כזה? כשאני אראה שזה מפריע לך כשזה מגיע גם מכיוונים אחרים, אז אני אאמין לכוונות שלך. עד אז, לא קונה את ההזדעזעות

 

למי אכפת אם אתה מאמין לכוונות שלי או לא?

 

צודק, לא אמור להיות אכפת לך, ועדיין טרחת לענות לי, עד שלא היה לך מה לענות (עדיין לא קיבלתי תשובה מה זה אומר לנסות לסתום את הפה), ואז כבר לא אכפת לך.

 

ברק קרא לו להתפטר כמדומני. לגיטימי סך הכול ובמסגרת המשחק הפוליטי.

 

נכון, בדיוק כמו שקראו לפטר את אושרת קוטלר אחרי שכינתה חיילים "חיות אדם" (והיא אכן פוטרה בסוף). זה העולם שאנחנו חיים בו, אם אתה אומר משהו בנושא שנוי במחלוקת\ בעל נפיצות או רגישות חברתית גבוהה, אתה עשוי לשאת בהשלכות גם אם סילפו את דבריך. ביקורתי ציבורית, בוטה ככל שתהיה, זה לא סתימת פיות. כמו שלפרץ היה את הזכות להגיד את מה שאמר על טיפולי אמר בראיון ראשון בתפקיד ציבורי של שר החינוך, כך יש זכות לבקר אותו ולתקוף אותו. זה לגיטימי וזה לגיטימי, כל עוד אין קריאה לאלימות

 

אין לי מה לענות לך כי אתה ממציא טיעונים ואנשי קש (מתי אמרתי שברק רצה לסתום לו את הפה? אמרתי שני דברים שאסור לעשות וברק בהחלט עשה את הדבר השני וניצן הורוביץ בהחלט ניסה לסתום לו את הפה).
אם יהיה לך משהו ענייני לגבי הטיעונים שהעלתי בפוסט הראשון שלי בנושא - בכבוד.

 

או האירוניה. אני מת. שמאלני שמבקר אנשים אחרים על קידום אג'נדות במסווה של דאגה לאחרים.

 

שאלתי אותך, ואני מצטט: "אז אתה מחליט שיש שני דברים שאי אפשר לעשות, אז השאלה היא מי עשה את הדברים האלה שאסור לעשות אותם?", ענית לי: אהוד ברק, למשל. לא אמרת שאהוד ברק עשה רק את הדבר השני. אם לזה התכוונת, היית צריך להבהיר את זה.

איך ניצן הורוביץ ניסה לסתום לרפי פרץ את הפה? לקרוא לפטר אותו זה לא נקרא לסתום לו את הפה, זה נקרא לעשות רווח פוליטי מהאמירה של פרץ על טיפולי המרה. כי א': נתניהו לא יפטר אותו בגלל שהורוביץ אמר וב': אם יחליטו לפטר אותו על האמירה הזאת בגלל לחץ ציבורי, מה שלא יקרה כמובן, זה לא מונע ממנו לעמוד מאחוריה ולהמשיך להחזיק בה, אבל יש השלכות ציבוריות להגיד דברים שנויים במחלוקת ובעניינים רגישים, בטח כשאתה מחזיק בתפקיד ממלכתי של שר חינוך שאמון על חינוך של כלל ילדי ישראל, ביניהם גם הומואים. אושרת קוטלר שילמה מחיר אישי על כך שכינתה חיילים שהתעללו לכאורה באסיר פלסטיני חיות אדם בעקבות לחץ ציבורי, מנהלי הערוץ החליטו בעקבות הלחץ הציבורי לפטר אותה, וזה למרות שהיא לא מחזיקה בשום תפקיד ציבורי ואין לה שום השפעה מלבד הפה שלה. אז הטיעון שלך על ניסיון לסתום פיות לא מחזיק מים. אם ניצן הורוביץ היה אומר שלדעתו צריך לחוקק חוק שאוסר להביע את העמדה שפרץ הביע הייתי מסכים איתך, אבל ממה שראיתי הוא כולה קרא לפטר אותו, מפה ועד ניסיון לסתימת פיות המרחק רב

 

מקבל.

אמרתי בפירוש שאין לי בעיה עם הקריאות לפיטורים.
ניצן הורוביץ: "טיפולי המרה לא יהיו חלק מהשיח בישראל"

 

נראה לי ביבי בכוונה מינה את סמוטריץ' ורפי פרץ לשרים כדי לרסק את מפלגתם ולשתות ממנה עוד קולות.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

אני בספק אם מישהו שהתכוון להצביע להם הזדעזע מהדברים האלה כל כך עד שהחליט לעבור לביבי. אם כבר סיכוי יותר גדול שמצביעי "ימין רך" פוטנציאלים יעדיפו ליברמן/כחול לבן במקום הליכוד.

 

במקרה של פרץ לפחות, אני חושב שהבעיה העיקרית של איחוד הימין שהוא עומד בראשה. הוא נעדר כל כישורים פוליטים ומתברר שהוא גם לא חכם גדול. הריאיון היה מביך לא בגלל טיפולי ההמרה, הוא היה מביך כי פרץ לא עובר מסך, בעל כושר התבטאות נמוך (בניגוד לסמוטריץ', שאפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל הוא אחד מהח"כים הכי רהוטים בכנסת), ואפילו עיתונאית בינונית כמו דנה וייס מצליחה לגרום לו להיכשל בלשונו בלי בעיה, לא רק בעניין טיפולי ההמרה, אלא גם בעניין איילת שקד והמנדטים. לדעתי הקריירה הפוליטית שלו תהיה קצרה מאוד

 

רפי פרץ בעייתי רק בעולם שבו המפד"ל מנסה להיות מפלגה משמעותית במקום מפלגה סקטוריאלית. כרגע יש בציונות הדתית 5 מפלגות בפועל.
שתיים מתוכן (הבית היהודי והאיחוד הלאומי) מגזריות במהות, שתיים מתוכן (זהות והימין החדש) כשלו בניסיון להפוך למפלגה לא-סקטוריאלית ועצמה יהודית לא מנסה להיות מגזרית אבל אין לה סיכוי לפרוץ למיינסטרים (אולי עם דמויות משעשעות כמו אורן חזן, יורם שפטל ויואב אליאסי).

התקווה שלי היא שזה יתכנס ל2 מפלגות -
אחת ליברלית, עם ימין מדיני מובהק, ימין כלכלי מובהק וגישה פתוחה יותר ביחס לשילוב הדת והמדינה בראשות שקד-בנט-פייגלין,
ואחת סקטוריאלית, עם ימין מדיני מובהק, נייטרליות כלכלית (פחות או יותר) והגישה השמרנית ביחס לדת-מדינה בראשות פרץ-סמוטריץ-בןגביר.
זה מתאים גם מבחינת ייצוג עמדות וגם מבחינת ייצוג ציבור ושתיהן אמורות לעבור את אחוז החסימה.

בשמאל יהיה משעשע לראות אנשים שכשלו בפריימריז במרצ ובעבודה נכנסים לרשימה מאוחדת לפני אנשים שעקפו אותם בפריימריז. הקמת המפלגה היתה מעשה מאוד אגואיסטי מצד ברק, וזה עשוי לאפשר לביבי להקים קואליציה (בטח אם ברק יערוק ימינה, ואפילו אם לא).