כשבאיירן דפקה שביעיה לטוטנהאם, בסך הכל לפני חודש, הרבה דיברו על זה שפוצ'טינו סיים את הדרך. אז פוצ'ו עדיין שורד, אבל דווקא קובאץ' הוא זה שהולך הביתה. כדורגל זה דבר כל כך לא צפוי. ניקו קובאץ' פוטר מבאיירן מינכן
אולי בעונה שעברה. בתחילת העונה לא שמעתי את השם שלו בהקשר של פיטורים, בטח לא אחרי השביעיה שהיתה הרגשה ש"באיירן הגדולה חזרה".
בתקופה של פפ בבאיירן היה את הדיון אם הוא הצליח בקבוצה או נכשל בה. פפ השלים 3 עונות בקבוצה ועזב מרצונו החופשי, למרות שבהנהלה רצו שישאר. ב-3 עונות שחלפו מאז הספיקו לעבור בקבוצה 3 מאמנים, שניים מהן החזיקו שנה וקצת ופוטרו, השלישי הגיע כמאמן פלסטר(ולמרבה התדהמה לא עשה טרבל). לדעתי זה די סוגר את הדיון.
פפ לא הצליח בבאיירן וגם לא נכשל, זה לא שחור או לבן. הקבוצה שיחקה תחתיו כדורגל נפלא ורוב שחקני הרכש היו טובים למרות שבינינו - מישהו היה אומר 'לא' ללבנדובסקי בחינם? מצד שני הוא קיבל ירושה מדהימה - טרבליסטית גאה, שחקנים בשיא הקריירה כמו רובן, ריברי, נוייר ואחרים, לא בדיוק החומר איתו משחק ניקו קובאץ' שלדעתי עזר להתפתחות של גנאברי. כשפפ היה הוא הפסיד בכל שנה לספרדיות למרות שבאותו הזמן באיירן עמדה בשורה אחת איתן. באיירן השקיעה המון בחיזוק ההגנה השנה ועדיין חוטפת על ימין ועל שמאל ונטולת משמעת טקטית ואחרי תבוסה כזו בליגה כפי שלא הייתה זמן רב - היה חייב ללכת כנראה. על הנייר מבחוץ יש לו את תדמית הרס"ר והחינוך הנוקשה ומצד שני כמה כוח כבר היו לו בבאיירן? לא קיבלנו הזדמנות לשפוט אותו מספיק כמאמן. לפי הדיווחים אגב באיירן רוצה את טן האח והוא יגיע בקיץ, בינתיים המאמן הזמני שהיה עוזרו של קובאץ' וגם היסמן של קלינסמן בנבחרת - ימשיך עד לסיום העונה אני מניח. טן האח לבאיירן זה מריח כמו משהו גדול.
הוא קיבל טראבליסטית אבל לא הכל שם היה מושלם. שווינשטייגר בדיוק התחיל את הנסיגה שלו, רובן וריברי שחקנים גדולים אבל לא אמינים מבחינת פציעות(אני מזכיר לך שנגד בארסה פפ נאלץ להסתדר בלי שניהם) הוא כן בנה את הסגל הזה מחדש ועשה את זה בצורה טובה, זה לא דבר של מה בכך. בוא נגיד שאם על בארסה הייתי נותן לו ציון 10 ועל סיטי ציון 8(מוריד 2 נקודות על הצ'מפיונס) על באיירן הייתי נותן לו 6.5.
מי שבוחן לפי תארים ימצא את עצמו בבעיה. תראו לי עוד מאמן משלב כל-כך הרבה אלמנטים ברמה כל-כך גבוהה? יש אולי אחד כזה, ועוד ארבעה חמישה שבכלל מתקרבים. זהו.
באיירן הייתה אימפריה גם לפני פפ, נו באמת, נהנתה מאחד הסגלים הטובים ביותר בתולדותיה (שנות ה-70 זו תקופה אחרת). מריו גצה נכשל דרך אגב. אם היית מקבל ציון 65 במבחן היית מרוצה? אני מניח שלא. הוא קיבל ירושה נפלאה. פפ התחכם נגד ריאל והובס 4:0, הוא בחר דווקא נגד אתלטיקו מדריד שלא ידועה בהנעת הכדור של - לשלב קשר נוסף במקומו של תומאס מולר, והתוצאה? הפסד 1:0 בספרד, שלישי ברציפות בחצי הגמר, וההמשך ידוע. מנצ'סטר סיטי היא סיפור אחר, הוא הפך אותה מקבוצה חמודה עם כדורגל התקפי למכונה משומנת ואני מסכים עם הטענות שהוא 'שינה מועדון' למרות שגם שם היה לו כיס רחב. היינקס ו-ואן-חאל מאמנים הרבה פחות טובים ממנו בראייה היסטורית והצליחו גם הם.
גם במנצ'סטר סיטי הוא זוכה באליפויות ולא הצליח בליגת האלופות, אבל פשוט התקופה בבאיירן מינכן היא לא משהו שהייתי ממש מציין כמוצלח בקורות החיים שלו. צריך פשוט להציף את זה מחדש. במה הוא קידם את באיירן? זה מועדון גדול ו-ווינרי עוד הרבה לפניכן. הם שיחקו התקפי לפניו ויש היאמרו שאפילו סגנון המשחק הזה של לטוס קדימה עם רובן וריברי זה עדיף על הנעת כדור כי הם לא מסי, צ'אבי, אינייסטה. אני לא חושב שהוא קידם שם איזה שחקן ברמה יוצאת דופן. לשים את פיליפ להאם שייהנה בקישור - OK, זה בסדר, זה נחמד. מריו גצה שהגיע בכסף גדול לדוגמא לא ממש הצליח. אבל החבר פה בעצמו אמר: 'ציון 6.5'. פפ בעצמו היה נעלב מהציון ואומר "כישלון". עזבו את הצ'מפיונס, הנה, ראינו איך כל עונה של באיירן נגמרת באליפות, אפילו עם מאמן די שנוי במחלוקת כמו קובאץ'.
אתה מתעסק בסיסמאות של תקשורת. מי שרואה כדורגל יום-יום ואכפת לו ממה שהוא רואה על המגרש, יודע שמאמנים מהסוג הזה אין הרבה. הנה, עובדה שבאיירן לא מוצאת את עצמה מהרגע שהוא עזב(למעט עונה אחת עם היינקס). גם בארסה כבר שנים מתבזבזת על מאמנים בינוניים וחוסר הצלחה בליגת האלופות, ולא רק 2 המועדונים האלה שואפים לאימון ברמה הרבה יותר גבוהה. למה כי מעט מאמנים יש להם את האיכויות של פפ. אתה יכול לדקלם את השורה תחתונה כל היום, אבל היא לא רלוונטית.
רק לי זה נראה שהאנזי פליק הגיע בקיץ לסנריו הזה שלא ילך עם קובאץ' והוא יקבל הזדמנות? אם ילך טוב איתו עד הקיץ אז אולי לא יחתימו מאמן והוא ימשיך. בטח באזור מרץ יגיעו להחלטה.
אין ספק כי אדון סמואל אטו הוא זה שמחליט מה רלוונטי. השורה התחתונה היא תארים, נוח לך להתעלם מהם, לא צריך להיות גאון כדורגל כדי לקחת תארים בבאיירן. הוא לא הצליח בליגת האלופות ותמיד תישאר כוכבית מעל לתקופתו בבאיירן, זה מאוד פשוט. כדורגל יפה היה גם לפניו, כוכבים היו גם לפניו, המועדון התנצל קלאסה גם לפניו. אתה מתעלם מהעובדה שכל הבסיס שהביא את באיירן לטרבל ענק - מזדקן מן הסתם ולא בוצע ריענון, לכן 'באיירן לא מוצאת את עצמה'. יותר כיף לקחת אליפות עם 90 נקודות אבל גם היינקס, אנצ'לוטי וקובאץ' זכו באליפות. לא אמרתי לרגע שהוא לא מאמן טוב וכבר היום מהטופ5 בהיסטוריה אפילו, אבל אני מדבר נקודתית על באיירן מינכן. לגבי המאמן הנוכחי - מתיאוס אמר משהו נכון - מוריניו לא מתאים למועדון. ונגר יהיה סחבק ומתחבר לפמילייה הצרפתית אבל זה לא פיתרון טוב ובכל מקרה רק לטווח הזמן הקצר. טן האח זה כנראה חלום לקיץ. אלגרי? נשמע סופר-מעניין והוא גם יכול להגיע 'כרגע'. איך אמר רומינגהה? לקראת השבוע הקרוב יש לבאיירן אופצייה כזו: לנצח או לנצח - נגד דורטמונד.
המציאות מחליטה מה רלוונטי. יש עשרות מאמנים שלקחו תארים בלי לעשות עבודה טובה, ועשרות מאמנים נהדרים שבמקרה לא לקחו תארים(או לצורך העניין את התארים שרצו שיקחו). זה מוכיח שזכייה בתארים אינה קשורה למאמן בלבד והופכת כל דעה על מאמן שמתבססת על זכייה בתארים ללא רלוונטית. מאמן כדורגל לא יכול לשלוט בכל מה שקורה בעולם, וגם המאמן הכי טוב בעולם יכול להפסיד, לכן מאמן צריך להישפט לפי העבודה שהוא עושה כ-מאמן. פילוסופיית משחק, הטמעה של פילוסופיית משחק, סגנון אימון, הכנה טקטית, שיפור שחקנים, למידה מטעויות, חיבור לחדר ההלבשה, תגובה בזמן משברים, תגובה בזמן פיגור, ניהול משחק, ניהול דקות משחק. אלה הדברים שלפיהם שופטים מאמן. לא לפי "זכייה בתארים".
