מחזור 22 בליגת העל: 0-5 ענק למכבי חיפה על הפועל ת"א; 1-1 בין נתניה לב"ש

כי הוא אפקטיבי רק כחלוץ חוד.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

מבחינתי זה בסדר. העונה הוא כבר תרם 15 שערים, זה תפקידו. תמיד אפשר להתווכח אם שחקן יכול לעשות דברים נוספים, אבל מבחינת מספרים יבשים רוקאביצה נותן בנתיים עונת שיא.

 

אם הוא היה יודע לעשות עוד דברים הוא לא היה פה. ליגה אוסטרלית/ליגה גרמנית שניה/ליגה ישראלית זאת הרמה שלו.

 

גרמנית שניה בפער עדיפה על ליגת העל.

 

יש לו העונה בליגה גם 4 בישולים. הוא כבש ב-13 משחקים שונים. כזה אנדרייטד

 

מעניין אם עוד שבוע וחצי בטדי(או במושבה) אנחנו נבעט לשער של הפועל ת"א 5 פעמים ועם כמה קשרים אחוריים רוני לוי יעלה מולם.

 

יום חדש, משחק חדש...
מה שראינו אתמול היה כאוהד מכבי חיפה מאד יפה, אבל אל תשכח מה שעשינו מול כפ"ס כמה ימים לפני זה. לדעתי הכל פתוח, למרות שברור לי שהשחקנים לא יעלו לדשא שאננים. הם אמורים להיות מרוכזים ומלאים מוטיבציה.

 

היו הרבה משחקים משפילים עם פערי רמות גדולים מאוד בעיקר מול מכבי (0:4, 2:4 ועוד כמה משחקים, דווקא ה 5:0 לא היה כזה פער רמות גדול) אבל אתמול היה משהו חריג במיוחד. המשחק יכל להגמר בקלות ב8:0.

 

מה היחס בווינר לשלושער של עזרא היום? כסף קליל. יום אחרי זה- " בבאר שבע הרגשתי כמו חי מת".

 

רוב הקבוצות הישראליות לא מקצועניות, אז ככה זה נראה. אחדים יורדים לפרטים הקטנים ומבינים את הדקויות של המשחק. רוב הזמן מסדרים אותם בקווים ונותנים להם כדור. אין מה לעשות, ישראלים לא טובים בספורט.
חייב להוסיף שממש לא קשה לבחון את זה, בזמנו היה אפשר להכנס ולצפות באימונים בשער הכבוד בוסרמיל, הייתי באינספור אימונים של שלל מאמנים, בשיעורי ספורט היינו יותר אינטסיבים.

 

רק העונה ראיתי פערי רמות כאלה גם במשחק הראשון נגד חיפה, במחצית השניה.

חיפה נצלה לדעתי את כל מצבי ההבקעה שלה.
היה יכול להיגמר גם 2-0 של "היה צריך להיגמר 5".

גם ביטר חצי ראשון יכלה להוביל 3-0 והיו חתיכת פערי רמות.
זה עניין של ניצול מצבים.

 

לפחות במשחק ההוא הפועל ניסתה לעמוד כמו קבוצה מתחתית ליגה לאומית נגד מכבי חיפה ולהעיף כדורים. כאן אפילו לא הפריעו להם במעט.

 

החוויה שלי כאוהד כדורגל ישראלי בשבוע האחרון:
הולך למשחק ביום שבת בבלומפילד, יושב בשער 8 כי ההתאחדות סגרו לי את שער 5 בגלל מעשה של 20 אנשים. רואה את הקבוצה שלי מגיעה ל3 מצבים ב90 דקות, מפסידה משחק מפתח בהעפלה לפלייאוף העליון ובינתיים כל היריבות על הפלייאוף על העליון מוציאות 10 מ12 נקודות אפשריות. יורד עליי גשם כי חולדאי לא בנה לי גג ובמגרש יש אווירה של בית קברות מאותה סיבה.

נוסע לסמי עופר אתמול, משלם 104 שקל על כרטיס, יותר ממה שאוהדים משלמים באיטליה או גרמניה על כרטיס. נמצא עם נחת דקה וחצי עד שהקבוצה שלי סופגת שער ראשון ומתפרקת. ביציע מחכים הר של שוטרים ששם מסיבה לא ברורה למרות שבחיים הנוכחות שלהם לא נגמרת טוב. במחצית הם מתחילים לתת קנסות לאוהדים שמדליקים סיגריה בדרך לפינת עישון, כי מישהו צריך לממן את ה100 שוטרים האלה. כמובן שמתחילה קטטה עם האוהדים כשהשוטרים מרשים לעצמם להרביץ לאוהדים כאילו עם חיות, בוקסים לפרצוף שאם אוהד מביא לשוטר הוא נכנס לכלא. רוב המחצית השניה לא רואה בכלל את המשחק כי כולם נסערים מהאירוע עם השוטרים, רוב הקהל נוטש את המגרש במחאה. כבונוס ברכבת חזור אני מגלה שיש שיפוצים על המסילות בתל אביב ואני צריך למצוא איך אני מגיע באמצע הלילה מהרצליה הביתה.

התאחדות, עיריית תל אביב, המשטרה - כולם משתינים עליי ועל שאר האוהדים בארץ בקשת, ואנחנו? כרגיל, קהל שבוי.

אולי השבוע הכי מבאס ומעיק שהיה לי כאוהד כדורגל ואולי 20% ממנו זה התוצאה של המשחק אתמול, שהאמת שקשה להתרגש ממנה יותר מדי עם כמות ההשפלות והמכות שהמועדון הזה חוטף בעשור האחרון. רק לפני חודש הפסדנו 4-0 לנתניה, אותי המשחק ההוא הרבה יותר הרגיז. מכל הדברים הכי ביאסה אותי ההבנה כמה שבלומפילד נהרס ושלמועדון לא יהיה סיכוי להתרומם עם איצטדיון כל כך גרוע. המעבר מרצף משחקים בנתניה ובמושבה עם אווירה מדהימה לבלומפילד העלוב חידד כמה השיפוץ הזה החריב את הסיכוי שיצמח משהו במועדון הזה בשנים הקרובות, כי האיצטדיון מנטרל לגמרי את הקהל שהוא הכוח היחיד של המועדון כרגע.

 

ההסבר פשוט מאוד - הפועל של אתמול היא קבוצה שרוב ההרכב שלה אלו ילדים שאין להם שום ניסיון במשחקים גדולים מהסוג הזה - שי אייזן, גרופר, בואטנג, ג'ראפי(לא ילד, אבל העביר את כל הקריירה באשדוד כלומר לא שיחק מעולם במעמדים כאלה), רז שלמה. סופגים גול בדקה 2 בגלל דריבל הזוי של רודריגז 20 מטר מהשער שלנו, ומהרגע הזה כולם נכנסים לפאניקה מוחלטת מהמעמד ומהסיטואציה, כמו שמצופה מילדים בני 20 חסרי ניסיון שנקלעים למצב הזה.

בנוסף שיחקנו בלי דגני שעם כל הזלזול בו בפורום, הוא הבלם הכי טוב של המועדון בפער ענק, וגם מנהיג על המגרש שיכל אולי להרגיע את הרוחות. החיסרון שלו מזיז את אבו עביד מעמדת המגן לבלם ובתור מגן משחק עידן כהן החלש מאוד, ככה שאתה נפגע פעמיים - גם אין לך מגן ימני, וגם הציוות של אבו עביד ורז שלמה איום ונורא(תראה את הגולים שספגנו נגד הפועל חיפה ונגד כפר סבא).