נו אז מה. נראה בחור באמת על הכיפאק והכל אבל כמו כוכבי ליגת על רבים אחרים - לאירופה הוא לא הראה שהוא מתאים, עם כל המחמאות. חבר אמר לי פעם שהוא משחק כאילו נטו השביל שהשדר של המשחק יגיד "גל אלברמן בעל הבית". תכלס יש בזה משהו. הוא זן נדיר של שחקנים לא ערסים זה כן.
גם את ראדי אני אוהב, מאוד. מבחינתי דומה מאוד לאלברמן. לפניו אוגו והובאן היו חסרי סדר. שניהם שיחקו 50/50, לפעמים שניהם נשארו מאחור, לפעמים שניהם עלו, היו טובים אבל לא מיצו את עצמם ואת האיכויות שלהם. ואז ברק הוסיף את ראדי ואוגו והובאן הפכו למפלצות כדורגל, ושלטנו במגרש גם מול מועדונים כמו אולמפיאקוס ואינטר. ראדי הפך אותם לטובים יותר וגרם להם להוציא מעצמם יותר. וגם ראדי כמובן לא היה קשר אחורי קלאסי. אבל גם כאן, לא אוכל לעולם להגיד שראדי היה באותה איכות של טל בנין. מבחינת קשר אחורי, ושוב מדבר על השנים לפני הפציעה בברך, טל בנין היה לעמדת הקשר האחורי מה שרביבו וברקוביץ' היו לעמדות ההתקפה.
שוב, כשהכל רקוב אז במאקרו לא מקדם אותך אבל במיקרו תשאל את בלדב אם הוא לא היה מתרסק אחרי כמה חודשים ללא המיליונים האלה ומה היה הסיכוי שלו להחזיק מועדון במצב טוב. Sent from my iPhone using Tapatalk
עטר התדרדר לגמרי אבל היופי בתקופתו שהוא היה יודע למצוא פיתרונות. הוא תמיד ידע למצוא בנוער(אגב, לרוב דווקא לא ספר את הכוכבים בנוער- מאוד אהב לשלוף אחרים) את השחקנים שישלימו לו את הפאזל. מוכרים לו שחקן- היה מציץ בנוער- שולף כל מיני ליאור גניש, אבי אלפסי, רן קוז׳וק ושניר גואטה ועושה קבוצה. אצל עטר היתה סירקולציה מאוד בריאה של שחקני בית. וגם היו לו כל מיני הברקות סטייל קובי דג׳אני וניר נחום כאלה. אם עטר היה גם יודע לבחור טוב זרים- הוא היה על גבול המאמן המושלם שגם מעצים אותך כמועדון במאקרו. באסה לכל הצדדים ששחר נכנע לקהל בחיפה ולקח אותו. Sent from my iPhone using Tapatalk
שוטא נתן ראיון לפורטל רוסי מוביל SPORTS.RU. בתשובה לשאלה אם המשחק נגד זניט עדיין מגיע לו בסיוטים הוא ענה: כזה דבר אי אפשר לשכוח. להוביל 3:0 ולהפסיד 4:3 תוך 20 דקות. מכבי ת"א שיחקה רק 3 פעמים בשלב הבתים של הליגה האירופית ואחת הפעמים כשאני אימנתי אותה. הייתי מאוד מאוכזב, למרות ששיחקנו נהדר ברוב הדקות. הייתי מתוסכל מכך שאחרי ימים של עבודת הכנה קשה למשחק, נתנו אותו תוך זמן כה קצר. אחרי משחק נראה שהשחקנים לא היו עצובים במיוחד. כנראה חשבו שזניט תביס אותם וככה יצאו ב"הפסד מכובד". כשנכנסתי לחדר הלבשה כולם היו כבר עם פלאפונים עמוק בתוך האינסטגרם שלהם. יום למחרת אמרתי להם מה אני חושב על זה, אך לא היה אכפת להם. אחרי המשחק מאמן זניט מירצ'ה לוצ'סקו אמר שלא חווה כזה מהפך בקריירה שלו. אצלי גם לא קרה יותר. אני זוכר שכששיחקתי בטרבזונספור הובלנו על פנרבחצ'ה 4:0 במחצית והמשחק נגמר 4:3. אחרי המשחק היציעים שלנו היו נקיים, כי כל הזבל נזרק עלינו במחצית השנייה. אגב שוטא הוא מלך השערים בין הלגיונרים הסובייטים/מדינות ברה"מ לשעבר, בליגות שמחוץ לברה"מ לשעבר עם 265 שערים.
לא מפתיע הסיפור הזה. היתה שם פרחיאדה רצינית באותה עונה. היה גם משחק אחד נגד ראשון בגביע שהשחקנים פרקו לגמרי את חדר ההלבשה של הראשלצים. זרקו מגשי פיצה על הרצפה, כוסות, צלחות, מה לא. כאילו הם בבית זונות. כמובן שהפרחיאדה הזאת לא נמצאת רק במכבי אלא גם בשאר הקבוצות, רק שבמכבי זה מקבל הד גדול יותר. הכדורגלן הישראלי הממוצע הוא ערס צעצוע מטומטם. מצד שני בארסנל שחקנים תועדו מסטולים לגמרי מגז צחוק, אז כנראה שבחו"ל המצב לא יותר טוב.
כמו לוולפארט יצא לו לספוג תשיעיה. רק שבמקרה שלו זה היה בגביע אלופות ולא בנבחרת. טירול נטחנה 9:1 על ידי ריאל מדריד בברנבאו ב - 1990.
20 שנה אחרי שזכה בגביע כשחקן הפועל ת"א, אישטוון פישונט זוכה בגביע כמאמן עם קבוצתו הונבד https://pbs.twimg.com/media/EZnV0g1WoAcSc2d?format=Xxx&name=small לבקוביץ' ישב על הספסל בגמר.
