גרמניה זאת היישות המודרנית שאתה מכיר היום וגרמאנים מתייחסים לשבטים קדומים שהתיישבו בסקנדינביה ומערב אירופה והגרמנים נחשבים לאחד מהצאצאים שלהם.
צודק. בהקשר של השפות - שפות גרמאניות הן משפחה של שפות בעלות קרבה לשונית שהתפתחו משפה קדומה אחת (פרוטו-גרמאנית), ודוברו על ידי השבטים הגרמאניים. משפחת השפות הגרמאניות כוללת בין היתר את השפות: גרמנית, אנגלית, הולנדית, השפות הסקנדינביות, כמו גם שפות אזוריות כגון סקוטית, פריזית, בווארית, אלמנית ועוד. גם יידיש, שהתפתחה מהגרמנית, היא שפה גרמאנית.
שאלה נוספת שממש מסקרנת אותי: האם יש עוד שפה בעולם שדובריה לא מכירים כל כך הרבה כללים בה, כמו בעברית? אני אלך אתכם לרמה הפשוטה ביותר: הצלילים שמרכיבים את השפה. בעברית לא מקפידים באותיות ב' (מתי אמורה לקבל דגש ומתי לא, אם כי לפחות יודעים איך היא נשמעת בכל מקרה), ג' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, ואיך היא נשמעת בכל מקרה), ד' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, ואיך היא נשמעת בכל מקרה), ה' (נהגית כמו א'), ח' (נהגית כמו כ' לא דגושה), ט' (נהגית כמו ת' דגושה), כ' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, אם כי לפחות יודעים איך היא נשמעת בכל מקרה), ס' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, ואיך היא נשמעת בכל מקרה), ע' (נהגית כמו א'), פ' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, אם כי לפחות יודעים איך היא נשמעת בכל מקרה), ק' (נהגית כמו כ' דגושה), ש' (מתי שמאלית ומתי ימנית ואיך נשמעת בשני המקרים), ת' (מתי אמורה לקבל דגש, מתי לא, ואיך היא נשמעת בכל מקרה). אני חושב שאפילו 95% מהכותבים בפורום (שכידוע, רובם המוחלט של התכנים כאן נכתבים בעברית) לא ידעו שבכלל אמור להיות הבדל. עוד לא נגעתי אפילו בנושאים מורכבים יותר. בכוונה נגעתי בדבר הראשוני ביותר, הצלילים. יש סיכוי שאדם שהוא יליד גרמניה, פורטוגל, רוסיה או אתיופיה והגיע לגיל 18 לא יידע לכל הפחות איך אמורים להישמע הצלילים בשפה שלו, גם אם לא יידע להגות אותם? (כמו שכיום יודעים ש-ח' ו-ע' אמורים להישמע שונים, גם אם הוגים אותן כמו כ' לא דגושה ו-א' לא דגושה בהתאמה, אבל לא יודעים בכלל איך אמורה להישמע ג' לא דגושה).
אני מניח שיש לא מעט דוגמאות מהעולם. יש שפות הרבה יותר מורכבות מעברית, ככה שהתופעה הזאת בטח לא ייחודית לישראל. אני חושב שזה משהו תלוי השכלה. אני יודע למשל שבמצרים יש אחוז אנאלפביתים גבוה יחסית, ככה שברור שמה שאתה מתאר שקורה עם העברית, קורה שם ואפילו באופן חמור יותר (ערבית היא שפה שמית, בדומה לעברית, ככה שהשפות חולקות מאפיינים דומים רבים). הנה דוגמה שמצאתי מהולנד: Pals, Stop Complaining About Student’s Language Skills! - the low countries אני בטוח שהתופעה הזאת תלך ותחריף. לסמרטפונים יש תפקיד מרכזי בכך.
מה שכתבתי הודעה קודם לכן, זה משהו שאני משוכנע שאפילו שופטים בבתי המשפט לא יודעים. וסתם נתתי אותם כדוגמא. ביום-יום שלנו אנו שומעים כל מיני אנשים בכירים מדי פעם מתראיינים ולא שולטים בעברית. גם פוליטיקאים, גם מנכ"לים בכירים של תאגידים גדולים. מעניין אותי אם יש לזה אח ורע בשפה אחרת. זה שיש אנשים שמבורות לא יודעים בתרבויות אחרות, זה משהו שתיארתי לעצמי שקיים, אבל בשפה העברית זה קיצוני. לא להכיר אפילו שליש מהצלילים הקיימים בשפה? נשמע לי הזוי שזו מציאות שברוב הזמן אנחנו בכלל לא טורחים להרהר בכמה היא מוזרה.
זה לא קשור לשופטי עליון או לילדים בשוק. ד לא דגושה ו ג כן דגושה וכל שאר ההבחנות שדיברת עליהן: הן לא חלק מהשפה העברית המודרנית או החדשה או הישראלית. אלו אותיות וצלילים שלא קיימים בשפה העברית החדשה. הם שייכים לעברית הקלאסית או המקראית. ואני כבר בכלל לא מדבר על כך שזו האחרונה היא שפה מתה שגם כשהיתה חיה לא היתה מדוברת. אתה מתייחס לעברית כעברית כעברית. אבל זה לא כך. יש סוגים שונים של עברית. והעברית המדוברת פה בעשרות השנים האחרונות היא ''עברית חדשה''. היא שפה שעומדת בפני עצמה. היא לא זהה ולא כוללת בתוכה עיצורים וצלילים של העברית הקלאסית. במובן מסויים זו שפה אחרת. דרך אגב גם אנגלית מודרנית... (למרות שעברית חדשה התפתחה באופן מואץ. ולא כמו האנגלית המודרנית שהתפתחה די לאט). זה לא מדוייק לקרוא למה שאנשים מדברים כיום ''אנגלית''... המינוח המדוייק הוא ''אנגלית מודרנית''. פעם גם היתה אנגלית עתיקה ואנגלית תיכונה. והיום יש אנגלית מודרנית. אם תיתן לדובר אנגלית מודרנית - כיום - לקרוא טקסט באנגלית עתיקה או תיכונה: לא רק שהוא לא יבין הוא גם לא יצליח להגות את הצלילים. נ-ב: בקשר לשאלה ששאלת קודם: אנגליה היתה תחת שליטה נורמנית (נורמנדים זה בוא נאמר החלק מהמערבי של צרפת בלגיה והולנד) במשך תקופה לא מבוטלת - שבה גם הנורמנים טרחו למחוק את האצולה הסקסונית המקומית והקפידו על כך שהמנהגים שלהם (למשל פיאודליזם), והשפה שלהם - נורמנית - שזה משהו בסגנון של צרפתית: יהיו הדבר היחיד שמדובר ונכתב. אז המון מילים בשפה הצרפתית נכנסו לאנגלית - ונשארו עד עצם היום הזה.
גם צרפתים אומרים היום "רנו" או "בורדו" ולא "רנאולט" או "בורדוקס". זו תוצאה של שפה מדוברת שמשתנה הרבה יותר מהר משפה כתובה. שם החליטו לשמור על הצורה המקורית בדפוס מתוך היצמדות למסורת, אז זה בערך שקול לזה שאצלנו היו מחליטים להמשיך לכתוב עם ניקוד. אבל נראה לי ברור למה יותר קל לוותר על כמה סימנים מסביב לאותיות מאשר על האותיות עצמן.
צרפתית נכתבת באותיות לטיניות כמו אנגלית, אבל זה לא אומר שהקריאה זהה לגמריי. ההבנה שלי בשפה די דלה, אבל צרפתית יותר פונטית מאנגלית. באנגלית לדוגמא יש מלא מילים שנכתבות אחרת לגמריי אבל אומרים אותן אותו הדבר.
שאלה מעצבנת שמטרידה אותי - ב3 4 שנים האחרונות היו קולות זמזום חזקים בשמי חדרה בשעות נורא ספציפיות. כל שני לילות ב 2:00 או 3:00. בחצי שנה האחרונה זה התחיל להישמע בשעות הערב, בערך סביב שעות השקיעה ועד שעתיים אחרי. באחד הערבים הבחנתי בכלי טיס שהיה ממש מעלי, עם אורות כחולים קטנים וקבועים, לא מהבהבים, עצרתי להסתכל עליו לוודא שזה גורם הרעש ובאמת הבחנתי שהוא פשוט טס במעגלים לא גדולים יחסית ואחרי כל מעגל הוא מתקדם עוד טיפה לכיוון מסויים, כאילו עושה מיפוי נורא ספציפי ומדויק. אני לא יודע אם אני יכול להעריך נכון את גודלו וגובהו אבל אם צריך לנחש הייתי אומר שהוא בגודל של מל"ט. ההגיון הולך ישר לאיזה שהוא עיסוק ביטחוני, אבל למערכות הביטחון יש מלטים שיכולים לצלם ולנעול מטרות ולעולם לא נשמע או נראה אותם בעין בלתי מזויינת. אז מה לעזאזל זה יכול להיות? עוד מישהו הבחין בזה?
מישהו יודע מה החוק אומר לגבי מעבר בכתום? הכוונה שנכנסת כבר לצומת בכתום, ברמזור לא מהבהב, ובאמצע זה נהפך לאדום.
