בחרם מנויים אתה לכאורה נשאר בבית (למרות שאנחנו אירגנו משמרות מחאה מידי שבוע מחוץ לבית של זינו, הפגנות וטורנירי כדורגל מחוץ לאיצטדיון בזמן משחקים, הייתה אפילו הקרנת ענק בזמן משחק עם 2,500 אוהדים כשבוסרמיל היו 2,000, כלומר אצלנו היו יותר מבמשחק עצמו ואפילו שלחו צוות שידור לצלם אותנו). בעוד בהקמת מועדון חדש אתה למעשה בונה לך בית חדש (בתקווה לאחד אותו עם הבית הישן יום אחד).
נו, אבל בשני המקרים (חרם מנויים או הקמת קבוצה חדשה) השורה התחתונה מבחינת הקבוצה המקורית היא זהה - האוהד "הנוטש" לא מגיע למשחקים. מה זה משנה אם אלפי אוהדים פשוט לא באים למשחקים כי הם עושים חרם מנויים, או אם אותם אלפי אוהדים לא באים למשחקים וגם מקימים קבוצה חדשה?
אני מת על זה שמשה בכל דיון כזה בשלב מסוים פשוט מאונן על עצמו ומה שעשתה הפועל באר שבע. ענייניות מקסימלית. אל תיקח בקטע רע חבר, אבל בחיאת. קטמון הצליחו לרמות מדינה שלמה, בחיי. מדובר בפרויקט מגלומני להחריד שאיכשהו מתקבל כ"הפועל ירושלים האמיתית!!!!". אוהדי הפועל פתח תקווה באמת ניסו לקחת את המועדון לעצמם, והצליחו, אוהדי הפועל באר שבע באמת ניסו להעיף את זינו, והצליחו, וגם אוהדי מכבי תל אביב (להבדיל) באמת ניסו להעיף את לוני, והצליחו. בכל המקרים הללו היה מאבק עיקש, של תקופה ארוכה, מי יותר ומי פחות, מסיבותיו הוא. אצל קטמון היו שני ניסיונות וחצי של הגשת בקשה למכירה ואז הם החליטו שעדיף פשוט להקים מועדון. המועדון הזה, קטמון, לא קשור בשום צורה להפועל ירושלים חוץ מהצבעים והמיקום. הקהילה של הפועל ירושלים היא לא עיתונאים שרוקדים קומביה ומשתפים בתחביב שלהם עוד כל מיני בורגנים תל אביבים שחושבים שזה מגניב שהם פתאום אוהבים כדורגל, אותה קהילה פשוט המשיכה לאכול מרורים במשך עשור.
אם כל היהודים בתקופת בית שני היו הופכים להיות יהודים משיחיים, אז כנראה שלא היינו נחשפים למילה "נצרות", כי היהדות כמו שהכרנו אותה אז (והיום) הייתה נמחקת והיינו מחשיבים ליהודים את האנשים שעונדים עליהם צלב ומאמינים במשיחיותו של ישו. מכיוון שנשארה קהילה יהודית שלא הלכה בדרך המשיחית, ישנה הפרדה בין היהדות לנצרות והקהילה שבין היתר יושבת כיום במרחב ארץ ישראל יכולה להחשיב עצמה (וגם נחשבת לפי שאר אומות העולם) ליהודית. אותו הדבר, אחד לאחד, עם הפועל ירושלים וקטמון. לו באמת כל אוהדי הפועל ירושלים היו עוברים למיזם הזה שנקרא "קטמון", כמו שקרה בקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א, אז באמת שהייתי מתעלם מהבירוקרטיה ומחשיב את אותה קהילה להפועל ירושלים. ברגע שכן נשארה קהילה שהמשיכה עם הפועל ירושלים, אין לאף ציבור אוהדים בעולם זכות לתבוע לעצמם את השם "הפועל ירושלים", כי הוא של מי שתמיד היה הפועל ירושלים. ואם לשפוט לפי הלך הרוח באייסוקר, "אומות העולם" בדוגמא הזו לגמרי מחשיבים כ"אוהדי הפועל ירושלים" את אוהדי הפועל ירושלים ולא את אלה של קטמון.
נשמע שפשוט נוח לך עם הסבל ושלא מתאים לך שלאוהדים של קבוצה אחרת לא נוח והם מנסים למצוא פיתרון. יש הבדל בין שנים רעות וטובות מבחינה מקצועית לבין מצב שבו בעלים משתין על הקבוצה והאוהדים שלה. זה לא צריך לקרות בשום מצב ולא צריך להיות חלק מ"השנים הרעות".
לא קל לי עם הסבל, אני מבין את המציאות ולא מנסה לסדר לעצמי מציאות ורודה ומדומיינת. מנסים למצוא פתרון? סבבה, מבורך. כמו שכבר הבהרתי קודם, להקים קבוצה חדשה זה לא פתרון. אין לי בעיה עם חרם מינויים, זה כלי שאפשר להילחם איתו ואתה נלחם איתו על הקבוצה שלך. ההבדל הוא שבמקרה והכלי הזה לא עובד אתה תחזור ליציע, תחזור לקבוצה שלך ותנסה להילחם עליה בדרך אחרת, כל אחד והדרך שלו. בהקמת קבוצה חדשה אתה לא נלחם על הקבוצה שלך, אתה בהחלט נוטש אותה ומנשק "יום הדין" הזה כבר לא תהיה דרך חזרה.
למה לא לסדר לעצמך מציאות ורודה? אתה הבהרת שזה לא פיתרון למי? לעצמך? יש לא מעט אנשים שגם חושבים שזה אחלה פיתרון. אני לא מבין איזו סיבה צריך להחזיק את עצמך כבן ערובה.
כי זאת לא המציאות והפועל קטמון היא לא הפועל ירושלים, אפשר לשקר לעצמך ולהאמין בה, לבריאות. לא פתרון בעייני, בהחלט. אין דעה נכונה וכל מה שאני כותב זאת דעתי בלבד, אפשר להתווכח ואפשר להסכים שלא להסכים, הכל בסדר.
@abcd נניח שאני שונא מכבי נתניה הכי גדול בישראל, ואני קונה את המועדון ופשוט מחרב אותו במשך עשור. מוריד אתכם ליגה, מאבקי תחתית בלאומית, אפילו איזה ירידה נחמדה לליגה א' פעם אחת. אין קהל, המועדון מת. ואתה לא מצליח להעיף אותי. עשור. מחאות הפגנות חרם מנויים. הכל. אני עוד שולט במועדון מהאינטרסים הפרטיים שלי. מה תעשה? איך תפעל?
היה לי פעם סמל שמדי פעם כשהיו מגיעות כל מיני הנפצות ואנשים היו מתלוננים היה אומר ״יש מצבים בחיים..שאין מה לעשות״. לא יודע מה הייתי עושה, אני גם בטוח שהפרויקט הזה התחיל ממקום טוב ואמונה שבסוף יהיה איחוד אבל הם איבדו את הדרך מזמן וגרמו יותר נזק למועדון שלהם מכל הסאסים של העולם. קטמון לא הגיעה יותר גבוה ממה שהפועל ירושלים היתה לפניה אבל מהפועל ירושלים לא נשאר כלום.
אז התשובה שלך בסוף זה "לא יודע מה הייתי עושה". אם ככה אז באמת שאני לא חושב שיש לך את הלגיטימציה להטיף לאנשי קטמון כמה הם לא בסדר. כי גם אתה אומר למעש/ה שאתה לא יודע מה היית עושה במקומם. הגבהים שאליהם קטמון הגיעה או לא הגיעה עד כה לא רלוונטים לדיון לדעתי.
אני לא סובל את קטמון ואת כל הפלצנות שלהם, אבל אני באמת לא מבין מה הבעיה בקיום של המועדון הזה. היתה חבורה של אוהדים שהרגישה שסאסי הורס את המועדון, החליטו להקים קבוצת אוהדים ובסופו של דבר גם תבעו את השם הפועל ירושלים בחזרה. זה שאחרי זה הצטרפו אוהדים שהתלהבו מהקטע של קטמון בסדר, זה ככה בכל קבוצה, אבל הגרעין שהקים את הקבוצה זה אוהדי הפועל ירושלים. לרר למשל הוא הפועל ירושלים מילדות. אם אני לא טועה הוא הצטרף לקטמון רק כמה שנים אחרי שנוסדה.
הכל טוב ויפה עד שהגיעו למצב שהם משחקים אחת מול השניה באותה ליגה. ברגע שזה קרה ואוהדי קטמון שמחו בגולים ובניצחון על הפועל ירושלים הם איבדו את הלגיטימציה לקרוא לעצמם הפועל ירושלים האמיתית.
שם לב שהניסוח שלך כבר מכיל בתוכו את הסיפר (SIPER - נראטיב) של קטמון. מה תעשה עם אוהדי הפועל ירושלים, שמאז ומתיד היו ונשארו אוהדי הפועל ירושלים? הרי אם נקבל את זה שקטמון זו הפועל ירושלים ובהינתן שהקהל של הפועל ירושלים כבר לא רואה שום קשר לאותה קהילה קטמונית שלפני עשור וחצי התפצלה ממנו, מה עושים? כופים עליהם להרגיש שייכים לקהילה מסוימת בכוח? תאר לך שמחר אני אחליט שאני מקים את "הפועל בלומפילד תל אביב", סוחף איתי כמה אוהדי הפועל תל אביב משער 5, במרוצת השנים מצרף קהל שבכלל לא הכיר את הפועל תל אביב ובעוד 15 שנים בא אליך עם קביעה שאני זה הפועל תל אביב. תרגיש שאתה ואני שייכים לאותה קהילה? מבין את הרצון שלך ושל אחרים שתהיה עוד קבוצה עם קהל, אבל אף קהל לא צריך לשלם במחיר הזהות/קיימות שלו בשביל זה. לקטמון יש שתי דרכים להפוך להיות הפועל ירושלים: א) לחכות ש"הטבע יעשה את שלו" ושביום מן הימים הקהילה הזו שנקראת "אוהדי הפועל ירושלים" תיעלם לגמרי. בהצלחה עם זה. אני חושב שקהילה שהצליחה לשרוד 15 שנים של כשלונות מצד אחד, הצלחה של קטמון מצד שני ופרגון אין-סופי של התקשורת במיזם של קטמון, כבר תשרוד הכול. ב) לשכנע את הקהילה הקיימת בהפועל ירושלים שהמטרות הן אותן המטרות ולקרוא לאיחוד שלא מבטל את הקיום של הקהילה שנשארה נאמנה לדבר הזה שנקרא "הפועל ירושלים" ולא חיפשה חלופות.
