ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

היום שאחרי הזכייה באליפות|

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/3374_1594938364404.Xxx


כותרות העיתונים - קודם כל שער המארקה: "אליפות בלתי נשכחת". את העיתון של הבוקר כדאי לכם לרכוש - מחכה לכם מוסף חגיגי של 16 עמודים על האליפות. "ריאל זכתה בתואר ה-34 שלה, אליפות הקורונה, בזכות גדולה"| אזכורים לבנזמה שכבש צמד ועוד מפנטז להפוך לפיצ'יצ'י על חשבון מסי כשחסרים לו שני שערים בלבד.

בסיקור נכתב: "ריאל לא דחתה את כיבוש הליגה. בנזמה אישר את העניין בליגה הארוכה, המסובכת והמורכבת בהיסטוריה". נכתב שריאל לא ספרה את ויאריאל, אחת הקבוצות הטובות ביותר לאחר החזרה מהפגרה והדגישה שוב את כל המעלות שהפכו אותה לקבוצה ששמרה על מאזן מושלם אחרי הקורונה. "הכי טובה, ללא דיון". נכתב שריאל, סוף סוף, הציבה את הליגה כמטרה כפי שהיה בימי הקינטה דל בויטרה, ושמה בצד את שכרון החושים של רצף הזכיות בליגת האלופות. "לא ניתן לערער על החותמת של המאמן הצרפתי", נכתב על זידאן". לוקה מודריץ' ובנזמה קיבלו את הציון של שלושה כוכבים.

במארקה נכתב בכתבה אחרת על ההישג הגדול של ריאל - לזכות באליפות נגד מסי העצום וללא כריסטיאנו רונאלדו. הספינה שהחלה להיטלטל אחרי קייב - נעצרה, התייצבה סוף סוף. אז הפנומן לא היה שם אבל בנזמה, ראמוס וזידאן בהחלט כן. "הרעב של ריאל בער כל הזמן, זידאן כנראה המאמן הגדול בהיסטוריה של המועדון הזה", נכתב. עוד נכתב כי אם היו שואלים את השחקנים - הם היו רוצים לשחק כבר מחר (בשבוע הבא) את הגומלין נגד מנצ'סטר סיטי באיתיחאד. כולם מאמינים שאפשר לעשות את זה. חבל לעצור את הדינמיקה, הכושר הנפלא והתשוקה.

שער ה-AS. "זה שלנו, זה הגיע", נכתב הבוקר. מי שזכה לכבוד הוא החלוץ: "הליגה של בנזמה", נכתב בסיקור. "ריאל כובשת את התואר בפעם ה-34 שלה עם שני שערים נוספים של הצרפתי". אזכור לניסיון המוזר בפנדל, ושויאריאל הייתה נחותה משמעותית מריאל והשתפרה רק לקראת הסיום. "שתי ליגות, שלוש זכיות בצ'מפיונס, 11 תארים. זידאן אגדה בריבוע". נכתב שהזכיות בליגת האלופות הכניסו את המאמן להיכל התהילה לנצח-נצחים אבל אליפויות ספרד הן פרס על התמדה, עקשנות, הקרבה, כוח נפשי והכבוד לא פחות גדול, וגם ההערכה". 'ריאל הניפה את הגביע אחרי ספרינט עצום של 35 ימים, התואר חזר אחרי שלוש שנים".

בכתבה אחרת סקרו את 'גיבורי האליפות', ציון אישי לכל שחקן ושחקן עם כל הסטטיסטיקות והנתונים. נכתב שזו הייתה עונה מוזרה בגלל הפציעות של הזאר והסיפור של חאמס ובייל, אך היו שחקנים אחרים. 'קורטואה היה סוף סוף אותו השוער של אתלטיקו וזכה בצדק בתואר הזאמורה השלישי שלו, מה שלא ניתן לעלות על הדעת אשתקד'. על ראמוס נכתב כי על המנהיגות והמעמד בלתי ניתן לערער וכן גם השערים, הוא משך את ואראן וקרבחאל לרמה הנפלאה שלו. מודריץ' אלגנטי, הבין את מעמדו החדש, קרוס לא היה פאסיבי. למעלה? ויניסיוס ורודריגו תפסו מקום ברוטציות, אסנסיו סיפק את הסחורה אחרי 11 חודשי היעדרות. על בנזמה נכתב שהתפוקה הייתה יכולה להשתפר אבל יש זכרונות גדולים. "למות עם הרעיונות שלך זה אומר לחיות עם הרעיונות שלך בשלווה", כך אמר זידאן, שהצליח לגרום לכולם להיות שייכים - 26 שחקנים. אולי חוץ מחאמס ובייל שהם האשמים.

עבור רבים, זו הייתה האליפות של סרחיו ראמוס. הקפטן זכה בתואר בפעם החמישית בקריירה שלו והגיע ל-22 תארים - רחוק אחד בלבד מהשיאן פאקו חנטו. הוא רשם 34 משחקי ליגה העונה בהם תרם עשרה שערים. הוא לא ספג אף כרטיס אדום ואף פעם לא נח. ראמוס אמר לאחר המשחק שהוא מאושר מאוד ומקווה לפרוש בריאל מדריד.

"כשאתה עובד טוב אתה מקבל פרס. זו הייתה זכות גדולה לנצח את כל עשרת המשחקים האחרונים, עבדנו קשה בשביל זה. זו הייתה עונה לא טיפוסית. היינו צריכים לנצח בכל המשחקים, הגענו לחידוש הליגה כשלא היינו תלויים בעצמנו. לא יכולנו לטעות ולא טעינו. אני שמח מאוד על האליפות החמישית שלי וה-34 של המועדון. זכייה באליפות זו תוצאה של התמדה והרבה-הרבה מאמץ. זו הייתה שנה מוזרה, אני מקווה שלא יהיו עוד שנים כאלה (הקורונה)".

על עתידו: "אני אשמח לסיים כאן את הקריירה, כל זמן שהנשיא והמועדון ירצו בי - אשאר. אני לא חושב שיהיו בעיות". על זידאן: "הוא המפתח של ההצלחות, הוא מוביל את הסירה. הוא זה שעושה את ההבדל. הוא נותן ביטחון לשחקנים ומאמין בהם בחירוף נפש ואין הרבה כמוהו. אנחנו מאמינים בו, זה ייחודי".

בדיוק ביום בו חגג 20 שנה מאז נבחר לנשיאות ריאל מדריד - לפלורנטינו פרס הייתה עוד סיבה למסיבה - אליפות נוספת. לכבוד הנשיא שהיה כמובן בכר הדשא באצטדיון על שם די סטפאנו הייתה בשורה גדולה לאוהדים - סרחיו ראמוס יישאר כאן כל עוד ירצה - "הוא הולך להיות כאן כל חייו, המנהיגות שלו מרשימה ונהדרת, הוא אחראי גדול לאיך שהקבוצה שיחקה".
"אנחנו רוצים לזכות את כל מי שסבל וסובל מהקורונה ואת אלה שלא יכלו להיות איתנו. שיחקנו הרבה ללא הקהל שלנו, האוהדים חשובים ויקרים לנו אבל השחקנים אמרו תמיד שהם הרגישו את התמיכה של האוהדים בלב. הסגר היה טוב מאוד עבור כולם, השחקנים עבדו המון וחזרו עם רעב ומנטאליות מנצחת, הם רצו את התואר הזה, הכוח והאנרגיה היו אדירים. הליגה הזו תיזכר בהיסטוריה של ריאל מדריד".
"בנזמה? כולם היו טובים מאוד, אבל הוא בלט. לדעתי הוא ראוי לזכות בכדור הזהב, לא ראיתי אף שחקן טוב ממנו בשנה האחרונה. ראמוס הוא קפטן ויותר מקפטן, קורטואה היה מדהים, המאמן הוא האדריכל והכל נפלא. זידאן הוא ברכה משמיים. אמרו לי דרך הטוויטר שהוא זוכה בתואר כל 19 משחקים. כל מי שרוצה לבקר אותו? שיבושם לו, אנחנו נמשיך לזכות בתארים". כשנשאל על הביקורת של נשיא ברצלונה על ה-VAR, ענה - "זה שלו, תשאלו אותו, הוא הגיב באגרסיביות. ברצלונה קבוצה שאנחנו אוהבים וברתומיאו חבר למרות שאנשים לא מאמינים בזה. אנחנו מאוחדים, שנינו סבלנו בלי קהל. 20% מהתקציבים שלנו תלויים בקהל".
על העונה הבאה וההעברות: "לא בטוח שנחתים שחקנים, זה לא לויאלי לבקש מהשחקנים שלנו לקצץ בשכר ואז לצרף שחקן גדול"

זו הייתה אליפות של מאמן, אין ספק בכך. זה שעמד בהבטחה בקיץ. בשריקת הסיום גם זידאן היה יכול סוף סוף לחייך. ככה זה עם תואר מספר 11 כמאמן ריאל בארבע עונות בלבד, ובממוצע כל 19 משחקים נכנס גביע חדש לארון המפואר. בסיום אמר המאמן: "תמיד אהיה אסיר תודה לפלורנטינו פרס שהביא אותי לריאל מדריד, הקבוצה הטובה בעולם, והסיפור ממשיך עכשיו". אני מאושר, באמת, התחושה היא אדירה, כי מה שהשחקנים עשו כל כך מרשים. אין לי מילים כדי לתאר את התחושה. אלה השחקנים שנלחמים עד הסוף. זה נכון שיש לי את התפקיד שלי אבל הם אלה שמאמינים בי ומשחקים על כר הדשא. זה צוות אדיר של אנשים ולא רק שחקני על. אני רואה אותם כל כך שמחים וגם אני. אפילו אלה ששיחקו פחות הם מאוד מחויבים, וכולם תורמים".

הקבוצה הטובה ביותר: "היינו הכי טובים כי השגנו הכי הרבה נקודות, זוהו. בשבילי זה אחד הימים הטובים ביותר כמאמן. זה היה מוזר לכולם לחגוג אליפות ללא קהל, רצינו להיות עם האוהדים שלנו בסיבלס, אבל זה בלתי אפשרי. אני בטוח שהענקנו להם הרבה אושר, הם שמחים מהבית שלהם בוודאות. האוהדים שמחים לראות קבוצה מנצחת. הליגה הופכת אותי למאושר יותר, הליגה היא התואר החשוב מכל".

לפני משחק ההכתרה אמר דימיטאר ברבאטוב: "זידאן אגדה במועדון, צריך לבנות לו פסל. בטח הוא מתפקע מצחוק מכל אלה שלא הבינו מדוע הוא חסר או פקפקו בו. יש לו הילה כמעט אלוהית". המאמן הצרפתי זוכה לאינספור מחמאות בתקשורת, ובצדק.
"זידאן ניצח - כמו תמיד", כתב קרלוס קארפיו בטור דיעה. "הוא מרגיש זקן עם כל כך הרבה זכיות בליגת האלופות למרות שהוא מאמן רק ארבע שנים. וכעת יש לו את האליפות השנייה שלו, התואר שהכי ממלא אותו להפתעתם של רבים. הוא מעריך את הקושי של מירוץ למרחקים ארוכים, שם אין מקום למזל, תירוצים או קיצורי דרך. בואו נסקור את הליגה הזו - ללא רונאלדו, השחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון. כמעט ללא הזאר שנכנע לפציעות. ללא סקורר חוץ מבנזמה - מה קרה ליוביץ'. הוא ניצח עם 'הרוקיסטים הישנים'. הוא הבין שצריך לשחק יותר ברצינות ולעתים לסבול כדי שבסוף תשמח.
במארקה נכתב שוב על הרקורד המדהים של זידאן שזוכה בתואר כל 19 משחקים בממוצע - 11 תארים אחרי 209 משחקים. הוא רחוק רק שלושה ממיגל מוניוס האגדי, כשהשני הוביל את ריאל ב-605 משחקים. נהיה הוגנים ונגיד כי מוניוס זכה בתשע אליפויות. נכתב על כך שזידאן עבר מזמן את ליאו בינהאקר ו-ויסנטה דל בוסקה. זידאן, כמו מוניוס, הגיע באמצע העונה. מוניוס הגיע לפני 60 שנה (ב-17 באפריל). גם הוא נחשב לאיש מועדון, ואסור לשכוח את דל בוסקה שהיה מכבה השריפות פעמיים עד שקיבל את התפקיד. זידאן כשחקן היה אלוף רק ב-2003, עם דל בוסקה המאמן.


הגנת ברזל הייתה לנו העונה, זה לא חדש. לקראת מחזור הסיום חסר החשיבות, ריאל תרצה בכל זאת לשמור שוב על רשת נקייה. אם תעשה זאת, תסיים את העונה עם 23 ספיגות ב-38 מחזורים - הממוצע יהיה 0.605, תשווה את הממוצע הטוב בתולדותיה - 0.6 עם מיגל מוניוס. אלא שבעונה הזו 1964/65 היו רק 30 משחקי ליגה (18 ספיגות). רק בעונה נוספת אחת בהיסטוריה הארוכה שלה בליגה ריאל הצליחה להשיג מספרים דומים - 26 ספיגות ב-38 מחזורים, ימי הקינטה דל בויטרה ב-1987/88.
ריאל הצליחה לאורך ההיסטוריה 33 פעמים לספוג בעונה פחות משער בממוצע למשחק. אם נסתכל רגע רק על שערי החובה, בלי להתייחס למספר המשחקים, הרי שזו תהיה ההגנה השישית בטיבה בהיסטוריה של ריאל. אם כי מעולם לא בלוח השנה עם כל כך הרבה משחקים. ב-1931/32 ו-1932/33 ריאל ספגה 15 ו-17 שערים בהתאמה. והיו רק 18 מחזורים. בשנות השישים, עם 16 קבוצות ו-30 מחזורים, ריאל הפכה את ההגנה לסימן ההכרה שלה. בנוסף ל-1964/65, ב-68-69 ספגה 21 שערים (0.7 בממוצע); ב 66-67, ספגה22 (0.73); ובעונת 63-64, אותה כמות של 23 כמו עכשיו (0.77). הנה הטבלאות המלאות::

ויניסיוס סוגר חשבון עם המבקרים כשחגג אליפות וכתב בפוסט באינסטגרם: "תואר מיוחד מאוד, החשוב בקריירה שלי ובטח ברגע הקשה הזה כמו שאנחנו חווים. גדלתי בפאבלות, ובגיל 20 יש לי כבר שלושה תארים במועדון הגדול בעולם. היו שאמרו שאפילו לא אלבש את החולצה הזו. אני חושב שההספק שלי לא רע, נכון?". "ברוך השם יש יותר אנשים איתי מאשר נגדי, כל יום אני מתאמן ומשתפר, ממוקד, רוצה לעשות היסטוריה. תודה לכל המעורבים בחוויה הזו - המשפחה, החברים מהבית, כולם במועדון, האוהדים הנפלאים של ריאל וגם אלה שמחבבים אותי בכל העולם".
הברזילאי שחגג לא מזמן יום הולדת 20, היה השחקן ה-12 של זידאן בליגה מבחינת הדקות - 1264. אי אפשר לשכוח את השער בקלאסיקו נגד בארסה. יש לו שלושה שערים - גם נגד אוססונה ומאיורקה, בישל פעמיים וסחט את הפנדל נגד סוסיאדד. יש לו דריבל מוצלח בכל 28.72 דקות. איך הייתה העונה שלו?

פאקו חנטו, תיזהר - ראמוס ומרסלו מאחורייך| בתקשורת נכתב שוב על הצמד-חמד שקטפו את התואר ה-22 שלהם בריאל מדריד, רחוקים רק אחד משיאן הזכיות של המועדון מאז ומעולם. תארו לכם את התסריט המושלם הבא, רק מלכתוב על זה יש לנו צמרמורת - ריאל מבצעת רמונטדה מהסרטים באיתיחאד נגד מנצ'סטר סיטי, ממשיכה לזכייה בליגת האלופות והשניים משתוו אליו? הנה זה: 5 זכיות באליפות ספרד, 4 זכיות בליגת האלופות, 4 אליפות העולם למועדונים, 4 סופרקופה ספרדי, 3 סופר קאפ אירופי ו-2 גביעי מלך.

סרחיו ראמוס ומרסלו כבר כתבו את שמם בדברי הימים של ריאל מדריד וקרובים לטוויסט ענק בעלילה ולשפר עוד יותר את מצבם כאגדות המועדון...הם השאירו כבר את מנואל סאנצ'יס מאחור (21 תארים). אמנם ראמוס הגיע שנה וחצי לפני מרסלו אבל הם עברו כברת דרך. התואר הראשון שלהם היה האליפות עם קאפלו ב-2007. הם לא יכלו להאמין אפילו שיתקרבו לחנטו. ב-2013/14, כמעט נקודת האמצע שלהם במועדון - היו להם רק שלושה תארים, ואז הגיעה תקופת השיא. ארבעה תארים עם אנצ'לוטי ו-11 עם זידאן. ראמוס יכול להתגאות במאזן מדהים מאז החליף את איקר כקפטן - 12 תארים.

 

היום שאחרי משחק סיום העונה נגד לגאנס:

איזה יום מרגש זה היה עבור נאצ'ו שחזר אחרי הפציעה, שיחק לראשונה מאז הקורונה ורשם את משחקו ה-200 במועדון. נאצ'ו אמר: "חלמתי לשחק כאן משחק אחד בקבוצה הבוגרת ולהגשים חלום וכעת יש לי כבר 200! אני מאוד שמח, לשחק בריאל מדריד תמיד היה חלום עבורי וכל משחק הוא כמו הראשון". הוא ענד את סרט הקפטן במחצית כשנכנס במקומו של ראמוס. "סרט הקפטן זו חוויה עצומה, משהו ייחודי, אני מרגיש שחקן של מועדון, גדלתי כאן, הייתי קפטן בקסטיליה. זו שמחה גדולה".
על הזכייה באליפות: "אנו שמחים שזכינו בתואר. מאוד רצינו לעשות את זה אחרי ההסגר, הצוות עשה עבודה מרהיבה. היום ידענו שזה הולך להיות משחק קשה נגד לגאנס. נכון שסבלנו, אך הראינו את פנינו. הייתה לי הפציעה לאחר הסגר ואני שמח לשחק שוב. זה יום מיוחד עבורי". לקראת סיטי אמר: "עלינו לנוח מעט ולאגור כוחות. הקבוצה הייתה באינטנסיביות מאוד גדולה כי היינו צריכים לשחק כל שלושה ימים. דרושה אנרגיה גדולה לקראת המשחק נגד מנצ'סטר סיטי. יש לנו הרבה ביטחון בקבוצה שלנו, אנחנו עושים דברים טובים ונגיע למשחק מוכנים".
נאצ'ו רשם 134 משחקי ליגה, 33 בליגת האלופות, 30 בגביע המלך וגם שלוש הופעות באליפות העולם למועדונים. את משחק הבכורה רשם עם ז'וזה מוריניו ונגד ולנסיה במאסטייה במשחק הפאסיו ו-3:6 לאחר הזכייה בגביע המלך נגד ברצלונה (2010/11). בעונת 2017/18 רשם את מספר ההופעות הגבוה ביותר - 42, ואילו העונה היה זה משחקו העשירי בלבד. הוא שיחק הכי הרבה פעמים נגד סביליה - עשר פעמים, וניצח את חטאפה שמונה.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1595221337816.Xxx

השיאים של הקפטן| סרחיו ראמוס רצה לשחק גם במשחק חסר החשיבות נגד לגאנס. הוא פתח בהרכב כמו תמיד והוחלף במחצית. סיים את העונה בליגה ללא אף כרטיס אדום (לראשונה מאז 2014/15) ועם הרבה-הרבה שערים: אתמול הוא נגח בסטייל בדקה התשיעית אחרי בישול של איסקו והגיע ל-11 שערי ליגה - אף שחקן הגנה בספרד לא עשה זאת בשנות ה-2000. הכי קרוב אליו היה מריאנו פרנייה מחטאפה ב-2006. זה היה השער ה-13 שלו העונה - עונת השיא, וחשוב מכך - שערו המאה בקבוצותיו השונות - 97 שערים בריאל מדריד ועוד שלושה בסביליה. “ראמוס מעצים את האגדה שלו. הוא לא התחיל בצורה טובה אבל ממש המריא לאחר הפגרה", נכתב. ראמוס רשם 35 הופעות ליגה, בצוותא עם קרוס וקאסמירו הוא דורג שני אחרי בנזמה, ו-3015 דקות - במקום הרביעי. "כאן מסתיים הקמפיין שלנו בליגה. אבל תהיו בטוחים שיש לנו עוד הרבה מה לעשות העונה", סיכם ראמוס באינסטגרם. ראמוס רשם גם את משחקו ה-650 במועדון! רק ראול (741), איקר קסיאס (725) ומנואל סאנצ'יס שיחקו יותר ממנו.

זידאן לא לקח ללב את התיקו נגד לגאנס ובחר להחמיא לשחקנים על רצף יוצא דופן. כולם עם הפנים כבר לסיטי. על המשחק הלא מרשים: "במהלכו אתה יכול לכעוס, לא שיחקנו באותה הרמה, אבל אני נשאר עם מה שעשינו עד היום, ואפילו במשחק הזה לא הפסדנו. הגיע הזמן לנוח, הייתה עונה מרהיבה ועלינו להיות גאים. זכינו באליפות, זו ליגה ארוכה וקשה כך שאנחנו מרוצים”.
על הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי: “כמובן שאני מאמין. עד השנייה האחרונה אנחנו נילחם עבור רבע הגמר. אבל עכשיו ננוח ונאסוף כוחות מחדש, הישורת האחרונה גבתה מכולם מאמץ אדיר, אנחנו צריכים קצת מנוחה וזהו. אני לא דואג מהמנוחה, אנחנו צריכים לזה. לגאנס הייתה חייבת נקודות כדי להישאר. עלינו להודות לשחקנים. אחרי כמה ימי חופשה השחקנים יחזרו לעבוד טוב מאוד וייתנו הכל”.
על יוביץ’: “תמיד אני אומר שהוא צעיר, בכל פעם שאני נשאל לגביו. יש לו כישרון. זו הייתה עונה קשה עבורו, בעיקר ברמת הפציעות, הרבה דברים קרו לו. אני בוטח בו, נראה בשנה הבאה”. על אדן הזאר: “אנחנו דואגים לכל השחקנים. לאדן היה קשה, הוא שוב הרגיש כאבים. אני מקווה שהוא יתאושש במהלך הפגרה הזו ויעזור לנו במשחק החשוב הזה”. כשנשאל על חאמס רודריגס וגארת’ בייל שנותרו מחוץ לסגל ענה: “לגבי חאמס אתם כבר יודעים (נראה שבמהלך שיחה ביניהם הקולומביאני ביקש שלא להיכלל בסגל במחזורי הסיום). בייל? זו החלטה מקצועית”.

"ההאצה של אסנסיו אחרי הפגרה", נכתב במארקה. הוא חזר לדינמיקה הקבוצתית בצורה מבריקה. שותף בתשעה משחקים, 323 דקות, במהלכם תרם שלושה שערים ובישול. נכתב שהוא מחק את הפיגור הגדול שיצרה הפציעה וזידאן בהחלט שוקל להשתמש בו בהרכב נגד מנצ'סטר סיטי. "הוא בהחלט סוחב את המכונית", נכתב במארקה במשפט שפעם היה לנגדו למי שזוכר. באס פירגנו : "לא מחמיץ אף הזדמנות, הוא כה אלגנטי ליד השער".
כמה לדעתכם אסנסיו היה יכול לתרום לריאל מדריד אם היה פותח את העונה בריא? בכמה הוא יותר טוב משחקני ההתקפה האחרים והאם צריך לפתוח נגד סייט?

 

צא מהתדמית של פפ ומנצ'סטר סיטי, יש עוד סוגי כדורגל בעולם. זו אכן "בעייה שלך", הגדרת את זה מעולה. מעניין שבנבחרת ספרד אף אחד לא חשב להעביר את אסנסיו לעמדה אחורית אלא לאור מצוקה הוא שיחק לעתים אפילו כ-'9' מזויף. התכונה הכי חשובה בכדורגל היא פיניש, כמובן שכאן אני מכניס את דעתי האישית - הוא השחקן שאני הכי מאמין בו בסגל שייתן גול במשחק גדול אם הכדור יגיע אליו (ראמוס רוב הזמן בלם). ויניסיוס היה מת לקור רוח והשקט שלו ליד השער. בשביל מה שישחק באמצע? הוא לא לוחץ, הוא לא אגרסיבי. מה זה 'לשחק עם שחקנים אחוריים יותר מדי מקדימה גם ככה' - הוא היה כל החיים קשר התקפי, והעונה פשוט הייתה לזידאן חוסר עבודה בחומר הקיים.
לשאלתך לגבי מה שכתבו בתקשורת - ציינו את המספרים, שהוא מעורב במשחק, המרוויח הגדול ביותר מפגרת הקורונה ושיש לו סיכוי לפתוח בהרכב נגד מנצ'סטר סיטי.

הנה מה שהסוכן של גארת' בייל אמר אתמול: "גארת' לא הולך לשום מקום. הוא מרגיש טוב. נותרו לו שנתיים בחוזה. הוא מאוד שמח לחיות במדריד. זידאן לא רוצה לשחק איתו וזו זכותו. בייל טוב כמו שאר חבריו לקבוצה, מתאמן היטב, אבל זו החלטה של זידאן. אין שנאה בינו ובין בייל ובייל לא מנסה 'לשרוד' את התקופה הזו. זידאן הצליח עד עתה והוא החליט שלא להשתמש בו אבל חבל כי הקבוצה מפסידה". האם הייתה התעניינות? "ברור שהיו קבוצות שרצו בו אבל אין הרבה קבוצות שיכולות להרשות לעצמן להחתים אותו. השאלה? אל תצחיקו אותי. בייל אחד השחקנים הטובים בעולם, והשחקנים הכי טובים בעולם אינם עוברים בהשאלה".

אני לא יכול להגיד לו שיילך ויוותר על הרבה כסף אבל הוא לא רוצה לשחק כדורגל. קיבל מספיק הזדמנויות גם מזידאן, הוא נהיה בדיחה דווקא בעונה בה הוא לא פצוע. האשמה היא אך ורק עליו. בעצם כשהיו זקוקים לו באמת הייתה לו פציעה מסתורית - סביב המשחק נגד גלאטסראיי.
הוא אולי לא יהיה 'גופה' בקבוצה אחרת אבל אל תצפה ממנו לניסים ונפלאות, שיפור קל ביכולת. לא נשאר ממנו כלום חוץ ממשחק הגובה או בעיטה טובה ממרחק פעם באלף שנה.