הקרקס הפוליטי שמתנהל כאן הוא בגלל יחסים הזויים בין התקשורת לבין נתניהו עד מצב חולני שבו רוב העם מאמין שהוא או אל או שטן. הרגע שבו רוב המחנה החילוני בישראל (גנץ) היה מוכן לתת לחרדים הכל רק כדי שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה הוא הרגע שבו הפוליטיקה כאן נדפקה. ברגע שטירוף ביבי יעבור - הפוליטיקה כאן תהיה סבירה יותר. עדיין כמובן יש בעיות משמעותיות - 1. אפס מחוייבות של נבחרי ציבור למצע ולהתחייבויות שלהם. 2. חברי כנסת לא לגיטימיים שיוצרים מצב שצריך רוב של 61 מתוך 105 ולא מתוך 120 (כי 15 לא במשחק). 3. בלבול בין הכנסת לבין הממשלה. את כל הבעיות האלה אפשר לפתור - 1. הבהרה מחייבת חוקית איזה חלקים במצע מעוגנים בחוק עד כדי פסילת ח"כ מהכנסת במקרה של הפרה. 2. כאן החוק כבר טיפל בסיפור אבל בג"ץ אונס את הציבור ועובר על החוק, אז הפתרון הוא כמובן טיפול בבג"ץ. 3. לא רק אי-כהונה כשר במקביל לח"כ אלא גם תקופת צינון בין התפקידים. אלה רשויות שאמורות לחסום אחת את השנייה.
כדי להגיע ל 20 אלף מתים בקצב הנוכחי אתה צריך משהו כמו 5-6 שנים עם 2-4 אלף בשנה. הכל בגדר נורמלי ביחס למה שקורה בארץ עוד לפני הקורונה.
@סיונרה 1. מסכים, היה כשלון (אלא אם נראה שאף מדינה אחרת לא הצליחה להמנע מסגר חוזר בלי הדבקה חופשית). 2. מקור? 3. זה רלוונטי, כי אם מבטיחים לנו שעוד חודש-חודשיים מתחילים להתחסן והסכנה עוברת, אז סגר קצר כדי להציל כמה מאות אנשים זה אחלה. במובן מסוים החיסון זה במקום מערך אפידמיולוגי.
@Uli Hoeness באוגוסט מתו מקורונה בישראל 500 איש. בקצב הנוכחי זה אומר 6K בשנה (נוספים). אתה מוכן לענות לשאלה אם אתה סבבה עם זה?
אנחנו נסכם בסוף השנה כמה מתו מקורונה ונדבר. מה גם ש 800 מתוך האלף שמתו מקורונה היו חולים במחלות כרוניות והיו מתים בכל מקרה על כל מחלה שהיו תופסים וגם בלי. השפעות האחרות מביאות למספרים הללו כל שנה.
אני עונה לך. שימותו 6 אלף בשנה אני אומר לך אם אני בסדר עם זה או לא. כרגע לא מתים בארץ יותר אנשים מאשר היו מתים בכל מקרה.
אתה מחשב לפי מספר המאומתים שהוא לגמרי פייק. גם מספר הקשים מנופח ואני לא יודע עד כמה. אז לא יהיו 20 אלף, בטח לא תוך חודשים ספורים.
1. זה שמדובר באתגר מאוד קשה גם כשממשלות מתנהלות כמו שצריך, לא אומר שאין חשיבות להתנהלות ממשלתית נורמלית. במדינות הנורמליות כשיש הדבקה לא מוסברת אז עושים הכל כדי למצוא את המקור שלה, כולל סגרים מקומיים. אנחנו הראשונים שעושים סגר מלא בפעם השנייה. 2. https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-MAGAZINE-1.9087959 3. יכול ללכת לשני הכיוונים. בסוף צריך למצוא דרך לחיות עם הנגיף עד שהכל עובר. מדיניות יציבה גם תאפשר התאוששות כלכלית מהירה יותר. אי אפשר לזגזג בכל פעם שהתחלואה טיפה יותר או לבצע צעדים שסותרים אחד את השני. עדיף להשאיר סגור מאשר לפתוח ולסגור שוב. החיסון גם אם יצא והכל יהיה איתו בסדר, יקח הרבה מאוד זמן לוגיסטית לחסן את כולם. אתה תחת ההנחה שהסיכוי לתמותה הוא לינארי, מה שהוא ברור שלא. זה טיעון שהוא תמיד רלוונטי. פעילות אנושית בדרך כלל טומנת בחובה תמותה כלשהי. בסוף הכל שאלה של ניהול סיכונים. אנחנו מוכנים לחיות עם תמותה בתאונות דרכים, בתאונות עבודה, במלחמות וכו', למה פה המצב שונה?
@Uli Hoeness זה לא נכון. יש תמותה עודפת מפורשת. @YYY יש לך נתונים אלטרנטיביים? אתה עורך בדיקות בעצמך? יש לך מעבדות שדוגמות את הציבור? @סיונרה 1. נכון, אנחנו הראשונים. אם בחודש הקרוב נראה את שאר המדינות המפותחות עושות סגר שני - אז התפקוד של הממשלה, בהשוואה, ישתפר. על 2 ו3 אני די מסכים אבל בסופו של דבר צריך לחיות ולראות. אם יש חיסון קרוב אז סגר הגיוני כי הוא אומר שבכל מקרה לא נצטרך סגר שלישי. ברור שיש סיכוי שהרבה יותר ימותו פתאום או שלא. אני תחת הנתונים שקיימים היום חושב שהחסם העליון הוא בערך 20K בלי התמוטטות בתי חולים. בשבדיה באוכלוסייה בגודל דומה הגיעו ל6K ולא אתפלא אם יגיעו קרוב מאוד ל10K בחודשים הקרובים. אין לי שום בעיה עם ניהול סיכונים ושכל אחד יחשב איזה אחוז מתקציב המדינה שווה חיי אדם (זה בערך מה שעושים בסל התרופות). לא על זה אני מתווכח, אלא על עצם הגדרת 'מתים מקורונה'. זה שאדם זקן מת מקורונה לא הופך אותו ללא מת מקורונה. הקורונה הרגה אותו. השלב הבא זה הדיון על כדאיות, וכאן זו שאלה ערכית ולא טכנית. אפשר להגיד שצריך לעצור את הכלכלה לגמרי לחצי שנה כדי שאף אחד לא ימות, ואפשר להגיד שניתן ל10-20K למות והעיקר שהכלכלה לא תפגע. על זה אני לא אתווכח. אני כן דורש שמי שמת כתוצאה מהקורונה יחשב כמת מהקורונה ולא כ'הוא שמן וחולה אז גם ככה הוא היה מת'.
התפקוד של הממשלה הוא פח ללא קשר לתוצאות. זה שיש דברים נורא מסובכים זה תמיד נכון, אבל תסכים איתי שאי אפשר להגיד שלנסות להגיע למאדים על ידי בניית חללית מיוחדת, ולנסות להגיע למאדים על ידי ניסיון ללמוד לעוף הם זהים בהשוואה רק בגלל ששני האנשים לא הצליחו בסוף להגיע למאדים. זה שאדם זקן ולא צעיר מת מקורונה זה מאוד רלוונטי. כמובן שלמשפחה שלו זה לא משנה, אבל אין ספק שמוות של אדם בן 85 שעשה הכל בחיים לעומת ילד בן 15 זה טרגדיה פחותה בעיני כולם, כולל בעיניו. רובם היו מקריבים את חייהם לטובת החיים של הנכדה שלהם. אני לא נוקט בגישה האמריקאית של "הזקנים מוכנים למות כדי שהילדים שלהם לא יהיו עניים", אני לא מאמין שיש טרייד אוף של ממש. בסוף התפרצות זאת התפרצות, וקשה מאוד להישאר ברמה סבירה לאורך זמן, כי כל עוד התחלואה לא יורדת, אז העומס על בתי החולים מצטבר. הגישה השוודית גורסת שזה לא באמת אפשרי לסגור ולפתוח כל הזמן. יותר קל לציבור כשהוא מתרגל למצב נתון חדש, מאשר שהוא יושב חודש ולא יוצא מהבית ואז חודשיים מסתובב ועושה חיים. הגישה הישראלית היא פשוט לא בת קיימא ללא קשר לתוצאות הסופיות שתלויות במיליון גורמים אחרים. היכולת שלך לכפות סגר יורדת מעריכית עם כל סגר, גם כי לאנשים נמאס וגם כי זה מכביד בטירוף על הוצאות הממשלה.