אבל מבחינת נתונים אובייקטיביים אפשר לראות בוודאות שלמאר הרבה יותר חסון ממנו ולא משחק נגד ארון דונאלד פעמיים בשנה. לדעתי קיילר יחטוף הרבה יותר מכות רציניות וכנראה גם יחטוף פציעה רצינית קודם.
תקרא את זה - Weight and Injuries | Football Outsiders למאר חסון יותר אבל זה לא קשור כי צורת המשחק והתנועה שלהם שונה ולא בטוח בכלל שהגודל שלו מהווה יתרון כי קל יותר (יחסית כמובן, כלום לא קל כשמדובר באתלטים נדירים כאלה) למגנים לתפוס ולהתביית עליו. כשהוא נתקל בלחץ הוא נוטע את הרגל האחורית לפני שהוא דוחף עליה ומתחיל להתרוצץ ימינה/שמאלה/קדימה/אחורה. אצל קיילר זה פשוט לא קורה. הזריזות שלו מזכירה לי את טאז מהלוני טונס. העובדה שהוא נמוך ועם מרכז כבידה נמוך מקשה על מגנים לתפוס ולהתביית עליו בתוך הפוקט וכשהוא מתחיל את הריצות שלו הוא מוגן בגלל הרקע שלו בבייסבול הוא גולש בצורה טבעית וקלילה כל פעם שהוא על סף מגע. בשלוש שנים שאני צופה בו עוד לא ראיתי אותו חוטף תיקול נקי אחד בין אם על ידי פאס ראשר כשהוא בפוקט ובין אם בסיטואציות שהוא מסקרמבל ומתחיל לרוץ. היכולת שלו להגן על עצמו שונה מכל QB אתלט אחר שהיה בליגה הזאת. היחיד שמזכיר אותו מהבחינה הזאת זה ראסל ווילסון אבל הוא אתלט הרבה פחות טוב ואקספלוסיבי ממנו.
ואם כבר ראסל ווילסון - אמנם סך הכל שבועיים (ראינו רק בשנה שעברה כמה הסאמפל סייז הזה קטן ולא מייצג כלום כשדאלאס נראו כמו גירסא מתוחכמת של קנזס והראמס כמו טופ 2 ב-NFC ותוך איזה חודש הם חזרו לגודל הטבעי שלהם) אבל ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש לא ראיתי את הפתיחות ראש והאגרסיביות הזאת של סבא שפיצי במשחק המסירה והסרת השלשלאות מהידיים והרגליים של ראסל. זה לא היה בתכנית כשליכלכתי עליהם בלי הכרה או כשהימרתי עליהם אנדר 10.5 ניצחונות או כשלא פאקינג ספרתי אותם לשום דבר רלוונטי בעונה הזאת. ההגנה עדיין בינונית מינוס על גבול המחרידה עם פאס ראש לא קיים (היה מביך לראות אותם לא מתקרבים לייצר מראית עין של לחץ על קאם כל המשחק אבל במיוחד במחצית השנייה והרבע האחרון) וסקנדרי מחורר ככה שיש מצב שזו הסיבה האמיתית לשינוי ההתקפי הזה אבל וואטאבר כי אם זה מה שהיה צריך לקרות כדי שהוא יתקדם איתנו לשנות ה-2000 אז זה בבחינת blessing in desguise. לסיום, כמה שמות של QB's שמרוויחים השנה יותר מקאם ניוטון בליגה המאוד חכמה ובכלל לא מטומטמת הזאת לפי קטגוריות: שמות אמיתיים של אנשים אמיתיים שממש לא המצאתי כרגע ואני+המשפחה שלהם שמענו עליהם המון - כריס סטרבלר, איסטון סטיק, טרייס מקסורלי, ג'ייק לוטון, בן דינוצ'י, ראיין גריפין, ג'יימס מורגן. פותחים לגיטימיים שהוכיחו את עצמם בצ'אנסים הלא מעטים שקיבלו לאורך הקריירה - צ'אד האני, מאט שאב, מאט בארקלי, קולט מק'וי, ראיין פינלי, ג'ף דריסקל, ג'וש דובס סופרסטארים - RG3, מייסון רודולף, AJ מקארון, צ'ייס דניאל, אנדי דאלטון, מארקוס מאריוטה, קייס קינאם, ג'קובי בריסט, טייסום היל HALL OF FAMER - ניק פולס סך הכל הגיוני לחלוטין ובכלל לא עדות נוספת ומובהקת לבינוניאדהבלתינסבלתעדשלאתוכחאחרת. כל מה שאני יודע בחיים האלה על ביל בליצ'ק זה שהוא לא קוף מת מוחית. לא יותר.
