חג שמח ושנה טובה אנשים טוב להיות פה שוב אחרי תקופה שלא רשמתי. אנו ביום פתיחת הבונדסליגה נגד שאלקה אבל חייב להתייחס לזכייה בצ'מפיונס: הגביע הזה עשה הרבה צדק איתנו כמועדון: היסטורית הפסדנו הרבה יותר מדי גמרים, שבחלקם היינו פייבוריטים (ב82 לאסטון וילה, ב87 לפורטו וב2012 לצ'לסי). עד הגמר מול פסז' לקחנו רק 2 גביעים (כשאנו מפסידים 5 גמרים בתקופה הזאת) ב-44 שנים. לדעתי אחרי 2013 היה לנו הרכב לקחת עוד גביע אבל 3 שנים זה פוספס בגלל מאמן, פפ, שמאז "הצליח" להיות מודח עם סיטי נגד מונאקו, טוטנהאם וליון, כך שבזבז לנו הרבה. חשבתי לעצמי לכו תדעו מתי נזכה שוב כי היה גם חלק של חילופי דורות עם עזיבת ריברי ורובן. ואז הגיעה העונה ונעשה צדק: לקחנו עוד גביע, ניצחנו עוד גמר. אני תמיד אומר שהיסטורית נכון שרק לריאל יהיו יותר גביעים מאתנו ועשינו צעד לשם (עוד גביע אחד נשתווה למילאן שבמקום השני וכבר עכשיו השתווינו לליברפול). גביע שכולו צדק עבור מועדון עצום. Wir sind FC Bayern Munchen!!!
לא מבין איך לא כתבת פה אחרי משחק פסיכי כמו ה-2:8 על ברצלונה ושלא נדבר על הטרבל המטורף שלכם, וואלה מודה שממש קינאתי במה שקרה, מעולם לא חוויתי טרבל. בחזרה לכדורגל: שאלקה לא ממש קבוצת כדורגל והיא לא יריב ראוי - הגנה גבוהה, נאיביות, רכות, זה בכלל לא משנה איזה 11 שחקנים עלו כל כר השער. השוער הדף שלושה גולים בטוחים או משהו כזה (וספג אחד באשמתו) ועדיין ספגה שישייה וזה לא הסוף. היה ברור שאחרי השער הראשון יגיעו עוד הרבה. אהבתי את ההחלטה של פליק לשחק עם הרננדז שחייב לצבור קילומטרז' מתישהו ואולי זה גם רמז מסוים לדויד אלאבה אם כי הוא לא היה כשיר במאת האחוזים גם. ברכות לתומאס מולר על השער ה-200 שלו במועדון, אגדה בווארית, הוא היה מאסטר שף אשתקד אבל מבחינתי הוא עדיין קודם כל סקורר, יותר מעשור כשחקן התקפה בכיר בבאיירן זה לא הולך ברגל. כל השחקנים של באיירן בהתקפה מפרגנים זה לזה. לבנדובסקי חושב על נעל זהב שהתפספסה ועדיין מפרגן, סאנה בהופעת בכורה די פושרת לא נעול על לכבוש וכן הלאה. גנאברי כובש שלושער ואין שום חיוך מתחת לשפם שלו, פוקר פייס. זו קבוצה שמתחילה לחגוג באמת רק בשער החמישי. ענק
סאנה עם שער ו-2 בישולים, רואה את המשחק בעיקר בגללו, עוד וורלד קלאס לסגל, חיזוק אדיר בעיני. לא מבין איך פפ מכר אותו ?! היה ברור במהלך כל המשחק ששאלקה תחטוף פה, משחקים מופקר מידי במקום הגנתי. מה שכן בקושי ראיתי את נוייר. בישול גדול ללבנדובסקי.
אלוהים ישמור, הקבוצה הזאת מפחידה. כן, אולי שאלקה נאיבית, אבל גם צריך להעניש את זה. ביירן עושה את זה ללא כל קושי.
כששחקן מתעקש אז בסופו של דבר גם אחרי מספיק מלחמות ושיכונעים אין הרבה מה לעשות. הבחור רצה ללכת, נקודה סוף.
זו עסקה מדהימה גם בגלל המחיר שצנח משמעותית לאור הפציעה, כל העולם ידע שזה יקרה, פרישיץ' לא היה נשאר למשל גם אם היה כובש 20 שערים ומבשל עוד 20 בעונה שעברה. באיירן התאפקו בסבלנות (לא מיהרו לרכוש את קוטיניו לדוגמא אלא הלכו על השאלה). אני דווקא חושב שהדריבלים והפסים של סאנה פחות הלכו לו חלק אבל הוא סיפק מספרים מהרגע הראשון כי הוא שחקן כזה. ברנרדו סילבה לא שחקן טוב מסאנה בשום עולם והבחירה שלו לגיטימית מאוד. אני כן מטיל ספק אגב אם סאנה היה עובר למקום אחר שהוא לא באיירן או מתעקש כך, חשוב לו לשחק בגרמניה מולדתו. אגב, קומאן, שכבש את השער הכי חשוב של הקבוצה כמובן - צריך להיות המחליף ובצדק כי הוא פחות טוב. הוא פחות גולר מהאחרים ופחות חכם במשחק שלו, לטעמי גם פציע יותר. כמו שאני רואה את זה אגב חאבי מרטינס שנשאר משום שקבוצות אחרות לא יכולות לעמוד בשכרו וכן קורנטן טוליסו - מקבלים מועד ב'.
https://pbs.twimg.com/media/EiuBYTZWsAETA6u?format=Xxx&name=4096x4096 היום שאחרי הניצחון על סביליה| בכל שלושת משחקי הסופר קאפ האירופי הראשונים שלה באיירן מינכן הפסידה (1975, 1976 ו-2001) וכעת היא רושמת זכייה שנייה ברציפות, שוב בזכותו של חאבי מארטינס שכבש גם נגד צ'לסי בהארכה ב-2012, ממש 'מתנת פרידה' הולמת ככל הנראה| עם הניצחון אתמול, באיירן הגיעה ל-23 ברציפות, והאפילה על ריאל מדריד של קרלו אנצ'לוטי שהשיגה 22 כאלה (מדובר על חמש הליגות הבכירות) בין ספטמבר 2014 לינואר 2015| האנזי פליק זוכה בתואר בכל 9.5 משחקים בממוצע, זה מטורף, הוא זכה בתואר הרביעי שלו והחלום לשחזר את השישייה של ברצלונה בהחלט אפשרי - הסופר קאפ האירופי נגד בורוסיה דורטמונד עוד חמישה ימים, וגם אליפות העולם למועדונים. חאבי מארטינס: "אני לא יודע מה יקרה בימים הקרובים, אבל אם אעזוב - זו פרידה חלומית. אני רוצה רק לחגוג עם חבריי לקבוצה, אבל יש משחק ביום ראשון, אם אשחק אז אתן את הכל, כל עוד אני כאן. גם ב-2013 כבשתי, נכון, זו הרגשה נחמדה. גם בחמש או עשר דקות אני רוצה לתת הכל". תומאס מולר: "אנחנו שמחים, זה לא יאומן. אנחנו עייפים אחרי 120 דקות נגד יריבה קשה אבל נלחמנו והראונו שיש לנו את המנטאליות המנצחת כקבוצה, גם כשאנחנו לא במיטבנו. מנואל נוייר: "כל כך שמחתי כשהמאמן הכניס את חאבי, ידעתי עד כמה הוא מסוגל לתרום לנו במשחק הראשון במצב כזה. סביליה קבוצה נהדרת עם מאמן טוב ולא קל לשחק נגדה, אבל בסך הכל הגיע לנו לנצח". האנזי פליק: "לקח לנו רבע שעה להיכנס למשחק. היה נהדר לראות את הקבוצה עובדת קשה מנטאלית ומנצחת. בסופו של דבר עברנו את מחסום הכאב. היה כיף שהייתה אווירה טובה באיצטדיון, זה דומה יותר לכדורגל. הכי חשוב שכולם יחזרו בריאים הביתה. חאבי כבש את השער וניצח את המשחק, לפעמים הכדורגל כותב את הסיפורים האלה. ברביעי אמרו שהוא בבילבאו ובסוף הוא כבש".
חדשות: https://pbs.twimg.com/media/EjHCU2DWoAM1ryf?format=Xxx&name=small קרל היינץ רומינגה נשאל על ההחתמות הכי חשובות שבאיירן ביצעה: "מנואל נוייר ורוברט לבנדובסקי. לא במקרה השניים האלה היו המטאורים העיקריים בעונה המצולחת להפליא שחווינו". על המאמן פליק: "שוב כיף לראות כדורגל. אני מקווה שהוא יישאר הרבה-הרבה-הרבה זמן. זה מאמן שלראשונה אני מאמין שיישאר הרבה זמן, שלוש עד חמש שנים זה פרק זמן ארוך מאוד במועדון גדול כמו באיירן". [איפה רובן וריברי במשוואה?]. * בבאיירן מייחסים חשיבות רבה לכך שאלברו אודריוסולה, איבן פרישיץ' ופיליפה קוטיניו עזבו. הדיווחים האחרונים הם על חיפוש שחקנים טובים שיגיעו כמושאלים כמו אשתקד. תומא למאר עלה כמועמד לפי הבילד ושם שרץ כבר זמן רב הוא של מריו גצה כזכור פליק הכחיש התעניינות בו במסיבת עיתונאים לא מזמן (לקראת הסופר קאפ האירופי) אך אם דברים לא יתקדמו עם שחקנים אחרים זה עשוי לקרות והוא יחזור לקדנצייה שניה| לותר מתיאוס אגב הציע להחתים את אנדריי קראמריץ' כגיבוי דווקא לתומאס מולר. * לירוי סאנה סובל מפציעה וייעדר בין שלושה שבועות לחודש, יחזור קצת אחרי פגרת הנבחרות הקרובה וייעדר ממחזור הפתיחה של ליגת האלופות מסתמן.
היום שאחרי הזכייה בסופר קאפ: * באיירן מינכן ניצחה 2:3 את בורוסיה דורטמונד - זכתה בתואר בפעם השלישית על חשבונה בחמש השנים האחרונות| זה התואר החמישי שלה ב-2020 והיא תקווה להשוות את שיאה של ברצלונה מ-2009| למאמן האנזי פליק יש חמישה תארים, כאמור, ב-40 משחקים - רשם 36 ניצחונות מול שלושה הפסדים. * תומאס מולר זכה בתואר בפעם השישית בקריירה שלו והשווה את שיאו של מאטס הומלס, אך חשוב מכך: הוא הפך לשחקן הגרמני המעוטר בכל הזמנים עם 27 תארים בארונו הפרטי. בחשבון האינסטגרם שלו העלה שני פוסטים וכתב: “אני אף פעם לא זקן מידי כדי לזכות בתארים עם החבר’ה שלי”, וגם: “הרם את הידיים באוויר” (על רקע תמונה שלו חוגג את השער שכבש בנגיחה). * האנזי פליק התרגש: “הניצחון הוא כל מה שחשוב היום (אתמול). זו הייתה המטרה והשגנו אותה ואני רוצה להחמיא לשחקניי. הם מתמודדים עם קצב משחקים מסחרר ועושים את זה טוב. זה לא היה קל, בעיקר במחצית השנייה, עשינו טעויות במיקום ובתיאום של השחקנים”. * בהמשך הוא פירגן בגדול לכובש שער הניצחון: “קימיך? הוא שחקן מיוחד מאוד, יש לו איכויות עצומות וחוזק מנאלי. הוא בדרך להיות אחד השחקנים שיעצבו את המועדון הזה למשך שנים”. קימיך עצמו אמר: “בסופו של יום זכינו בגביע וזה מרגיש טוב. נלחמנו בלי סוף, גם אם זה לא היה המשחק הכי טוב שלנו. הראינו שוב את המנטאליות המנצחת שלנו ואנחנו מסוגלים לנצח גם בימים לא ממש טובים. כבשנו שני שערים בקלות בפתיחה ואז היה עלינו להיות חכמים יותר”. * בתקשורת שיבחו: “לבאיירן ולקימיך יש את המילה האחרונה. השער הזה מסמל את ה-DNA הבווארי שלו”, נכתב ב”בילד”. “עוד תואר לבאיירן ועכשיו למשימה הבאה”, נכתב ב”קיקר”. “גם הסופר קאפ הגרמני שלה ופשוט אי אפשר לעצור אותה, על אף השינויים בהרכב וההיעדרויות”. כעת אלופת אירופה תמתין בסבלנות להגרלת שלב הבתים בליגת האלופות היום. ********** טבעי שלבאיירן מינכן יהיו דקות של ריפיון, ארלינג הולאנד הגדיר נכון: "זה ההבדל בינינו לבין הקבוצה הטובה בעולם". באיירן בכל זאת ידעה לנצל הזדמנויות. המשפט על קימיך הוא בול פגיעה, יסמן עידן בבאיירן, השער שלו הוא ה-DNA של באיירן. כיף לראות את לבנדובסקי מפרגן אגב.
מועדים לשמחה אנשים אנו חייבים לשפר ההגנה שלנו: לפתוח עונה עם 7 שערים ברשת זה לא תענוג גדול. כבר שנים שההגנה היא נקודת תורפה (נכון שסיימנו חצי גמר וגמר אלופות בלי ספיגה אבל נודה על האמת: ללא נוייר ליון ופסז' היו מחוררות אותנו). יש נקודת תורפה גדולה בבלמים: לא מאמין שעדיין בואטנג שם וזולה חזר קצת דרדלה אחרי הפציעה. אלאבה לא בלם אמיתי כשלפעמים משתמשים בו.
