אתה זוכר מי אימן את פאקו אלקאסר בברצלונה, נכון? קוראים לו לואיס אנריקה. הוא אחד השחקנים שגרם לי לשנות את דעתי מקצה לקצה. בוולנסיה היה סביבו הייפ מוגזם, בברצלונה היה נראה די אבוד ואפילו בדיחה על אף מספרים סבירים, ובדורטמונד כאילו הכל התחבר לו, הוא כבש ברקורד מטורף פר דקות משחק. העונה יש לו שמונה שערים ובישול ב-649 דקות ואכן אין לנו לוקסוס לוותר עליו. אולי אפילו צריך לחשוב לשחק איתו, עם מוראטה ועם אנסו פאטי, אבל נחכה לזימונים הבאים. גם צריך לדבר על זה בקול: אין לנו שוער נורמלי, תחבר את שלושתם ולא קיבלנו 1/3 איקר קסיאס. אני אפילו חותם על איזה ויקטור ואלדס.
ואלדס היה שוער ענק, בתקופות מסוימות אפילו יותר טוב מקסיאס. לגבי חלוץ אני בכלל הייתי הולך על אספאס, פאקו שווה זימון אבל לא הרכב לפי דעתי.
אשמח אם תשתף אותי מתי ויקטור ואלדס היה שוער טוב מאיקר קסיאס. זה לא קרה מעולם. היו ימים בהם לברצלונה הייתה קבוצה טובה הרבה יותר, ללא ספק. ואלדס הגיע בדרך כלל למשחקים הגדולים, אני זוכר אותו כילד עוצר הכל בברנבאו ב-2003/04 מול גלאקטיקוס כמו ראול, פיגו, זידאן ורוברטו קרלוס וגם בגמר ליגת האלופות בתזמון מושלם נותן את משחק חייו. מה שכן אני יכול לומר זה שלאור היחסים הבעיתיים כביכול עם קסיאס אין לו יותר הופעות בנבחרת אפילו במשחקים הזוטרים האלה ועל כן שיחקו כל מיני פפה ריינה ואחרים. אספאס, ג'רארד מורנו, פאקו אלקאסר ומוראטה, זו רביעיית החוד שלי, בהחלט אני איתך. אספאס גם שחקן יוצר מצוין ויודע מה לעשות באגף או עם הכדור 30 מטר משער היריבה. גם ללואיס אנריקה יש את השטויות שלו.
https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/11/08/16048392113855_310x174.Xxx - כפי ששמתם לב, שינויים בסגל לאור הפציעות: מרקו אסנסיו מחליף את אנסו פאטי שייעדר 3-4 חודשים, והקטור ביירין במקומו של חסוס נאבאס (דני קרבחאל עדיין פצוע). - אלברו מוראטה המתקאמבק: "תמיד המטרה של כל שחקן היא לחזור לנבחרת ואני מאושר. אני עובד קשה בשביל דברים כאלה, תמיד כאב לראות את המשחקים בטלוויזיה. אחד הדברים הבודדים שחסרים לי בקריירה זה לזכות בתואר עם הנבחרת. חשוב להיות בסגל ועוד בשנה של יורו". החלוץ מחזיק ברקורד טוב של 17 שערים ב-32 הופעות בנבחרת, אם כי הטורניר הגדול היחיד שלו היה יורו 2016. הוא נופה מהסגל הסופי למונדיאל 2018. - כתבה משעשעת במארקה: "ספרד של הנמוכים היא היסטוריה - מהיום בנבחרת יש מנגדלים" - לא פחות מתשעה שחקנים מעל 1.85. דויד דה חאה הוא 1.92| פאו טורס ורודרי 1.91| אונאי סימון השוער השלישי הוא 1.90| ]ביאן וסרחיו בוסקטס 1.89| שניים בגובה 1.86: קפה, מיקל מרינו
אסנסיו, נראה כמו חרא טהור, ללא שער ובישול העונה במעל 600 דקות, אבל מה? הוא מועדף על פאטי ואלקאסר שכובש בלי סוף יושב בבית. אנריקה, ליצן שבא עם החלטות מהבית. חא נגיע איתו רחוק.
https://media-foto.tccstatic.com/storage/album/thumb1/a6efbf20083c6d0aef2452bdf2644fb5-80633-1605051900.Xxx נבחרת ספרד תפגוש הערב את הולנד באמסטרדם (21:45) למשחק ידידות שמהווה חזרה גנרלית לשני משחקים נוספים בליגת האומות. שני דברים גדולים על הפרק - הקפטן סרחיו ראמוס ישווה את שיאו של ג'יאנלואיג'י בופון עם 176 משחקים - יותר מכל אחד אחר בכדורגל האירופי, ואלברו מוראטה יפתח בחוד הנבחרת כמו גם קוקה. אלה הם ההרכבים המשוערים. נראה כי אדאמה טראורה יפתח בכנף שמאל ומרקוס יורנטה ישחק בעמדה קדמית בצד ימין כמו באתלטיקו. "השער המסתתר באמסטרדם", נכתב בפריויו ב-AS שם החמיאו למוראטה וצוין כי הנבחרת חייבת להרגיש שוב איך זה לכבוש ולהיות דומיננטית בהתקפה. קפה אגב בין הקורות. ספרד ספגה ביקורות קשות ובצדק אחרי ההפסד לאוקראינה והיא כבשה שער בודדת בשלושת משחקיה האחרונים. עוד נכתב על ההיכרות ארוכת השנים בין צמד המאמנים שחלקו יחד את חדר ההלבשה בברצלונה. דה בור עדיין לא ניצח כמאמן "החירום" של הולנד והאורנג' כמובן חסרים את וירג'יל ואן דייק וגם מתייס דה ליכט ייעדר.
יש לי רושם שלואיס אנריקה חי ב-2017. אסנסיו וביירין הם לדעתי לא האופציות הכי טובות לנבחרת, במיוחד כשכריסטיאן פורטו יושב בבית בשיא הקריירה שלו.
מחצית ראשונה טובה של הנבחרת אבל לא מעבר לכך ונגד נבחרת די מפורקת ובלמים מבוהלים (ויינאלדום רץ בלי הפסקה והוסיף קצת קשיחות, ואן דה בייק עשה תנועה חכמה לעומק אבל אף אחד לא ראה אותו וזהו-זה), הרף של הנבחרת ירד משמעותית ואי אפשר להיות מרוצים. קנאלס בהחלט היה טוב והצטרף יפה מן הקו השני. מוראטה בישל והיה מסוכן אבל משהו בפעולה האחרונה לא היה כמו ביובנטוס השנה, הגיע למצב של על אחד אחד עם בלם וציפיתי ממנו להשתחרר לבעיטה. אסנסיו עם עוד יום במשרד - נגיעות אלגנטיות בכדור אבל לא ממש מסוכן. חשוב שהנבחרת תנצח במשחקים הרשמיים, יהיה לא פשוט בכלל נגד גרמניה. אין לנו ממש התקפה. וג'רארד מורנו לא זז לקווים ברמה של אספאס, לשחק איתו שם זה חבל.
רק לי מפריע שזנחו ה4-2-3-1 (לגרסאותיו) שכל כך איפיין את ספרד ל4-3-3 עם שחקנים על הקוים? מבחינתי זה כבר היה מעבר לסגנון ששיחקו כי הוא התאים לשחקנים זה ממש הפך לזהות של הנבחרת ומה שהפך אותה לכל כך מיוחדת כל כך כיפית לצפייה וכל כך טובה. מיילא אם השחקנים הנוכחיים היו מתאימים יותר ל4-3-3 אבל גם זה לא המצב, גם היום הדרך היחידה לעלות בהרכב הכי חזק היא עם חמישה קשרים כפי שכבר ציינתי מה שהופך את זה לעוד יותר מבאס. מקווה שאיסקו יעלה על הפרק במידה והוא יתחיל להיכנס לקצב בריאל, לגבי לואיס אלברטו כבר איבדתי תקווה. כמובן כשטיאגו יחזור גם הוא שידרוג משמעותי. אני רוצה להעלות עוד שני שמות שלא עלו שאולי שווה לתת להם צ'אנס - ז'ואן ז'ורדן שנראה מצוין בסביליה והשני אולי יישמע מצחיק בגיל 32 אבל ממש התרשמתי מפדרו מוסקרה. כמובן שבוסקטס ורודרי עדיפים אבל כאופציה שלישית הוא בהחלט לגיטימי לדעתי לפחות כל עוד יארמנדי פצוע (שזה בערך תמיד לצערי).
פחות חשוב השרטוט שאתה רואה, המערך לא "אמיתי" זה תלוי שחקנים, לא מייחס לזה חשיבות. הבעייה היא שוב: אין לנו מספיק שחקנים טובים. קח את 2010 לדוגמא, דויד ויאה שיחק חלק מהזמן בכנף, אז הגדרת את זה 4:5:1? או אולי 4:4:2 כי הוא גם היה מגיע לרחבה המון ושם היה הקילר שלנו? איך היית מגדיר את ההרכב בגמר המונדיאל ההוא? https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/90/NED-ESP_2010-07-11.Xxx/300px-NED-ESP_2010-07-11.Xxx.Xxx איסקו קודם כל צריך להוריד את הכרס ולהיראות כמו שחקן כדורגל. נגד ולנסיה היו גרועים ממנו אבל זה לא טיעון מספיק לשחקן שלפרקים נראה כמו מהטובים בעולם בעמדתו. מצד אחד יש לזה משקל שהוא במועדון פאר ומצד שני זה מפחית את הסיכויים שלו לשחק. כמה שחקנים בנבחרת הם מהטובים בעולם בעמדה שלהם? ולא חודשיים טובים בקבוצות בינוניות... ההרכב הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו: דה חאה| קרבחאל, ראמוס, אריק גרסיה, חוסה גאיה (ג'ורדי אלבה)| קוקה, סרחיו קנאלס, דני פארחו, אנסו פאטי, אלברו מוראטה ופאקו אלקאסר
זה כל העיניין זה מאוד משנה מי משחק. אפשר בגרפיקה של תחילת משחק לשים את אינייסטה, דויד סילבה ואיסקו על הקו כמו התמונה שצרפת, בפועל ברור לך איפה הם ישחקו ומה הם יביאו למשחק לעומת שחקן כמו טראורה ששורף את הקו ( ואין לי בעיה עם הזימון שלו אגב). וממש אין לי בעיה עם זה שויאה היה עושה תנועה אל הקו להיפך. בסופו של דבר בעבר היינו משחקים לפחות עם 4 קשרים קלאסים (בגמר ההוא צאבי, אינייסטה, אלונסו ובוסקטס) ואגב גם פדרו לא היה ממש ווינגר קלאסי אבל כמובן שהוא לא קשר (וכן רתחתי על זה שהוא הועדף על פני עוד גאון כדוגמת סילבה או פאברגאס). בכל מקרה היו בעבר תמיד לפחות 4 קשרים (לפעמים אפילו 6) והיום יש שלישיה באמצע כמו כל נבחרת. איבדנו את הייחודיות שלנו ובמובן מסויים גם את סגנון המשחק. ובו אפשר לחשוב אילו וינגרים כבר יש לנו.
פעם הנעת הכדור שלנו הייתה מביאה ליצירת מצבים וכבר ב-2018 "לה רוחב" קראו לנבחרת בכינוי גנאי, עם שחקנים כמו אינייסטה ודויד סילבה לדוגמא. לא צריך להתעקש על השיטה, אולי אם אין חלוץ גדול צריך לשחק עם שניים, געגועים לדויד ויאה. פעם שחקן גדול כמו ססק היה שחקן ספסל כי אין ברירה וצ'אבי אלונסו רק במונדיאל 2010 נכנס להרכב. היום הייתי חותם על חצי מזה. אם היריבה היא צרפת אז כן הייתי עולה עם ארבעה קשרים ואולי גם בלגיה. יש הרבה 'אם'. בתיאוריה אני רואה את פאטי משחק יחד עם מוראטה ושאר העמדות פתוחות. זו מהנבחרות הפחות טובות של ספרד, היו טורנירים שחזרנו הביתה ברבע הגמר ואפילו בבתים עפנו (יורו 2004) עם סגל מרשים.
גם הכדורגל התקדם קצת מאז. אפילו האיש שרץ עם הלפיד של "כמה שיותר קשרים" שינה קצת פאזה ומשחק בצורה יותר מאוזנת. כשיש לך שחקן כמו אינייסטה, דויד סילבה או פברגאס אז אתה מנסה לדחוף אותם בכוח איפה שאפשר אבל מדובר בשחקנים בקנה מידה היסטורי ולא השחקנים שאתה מדבר עליהם היום. בסופו של דבר אתה צריך גם לשמור על פריסה מאוזנת במגרש ושל תכונות שמשלימות.
פפ לרוב לא דגל בשיטה הזו מלכתחילה, למעט באמת כשהוא רצה לדחוף את פאבגרגאס להרכב אז זה לא רלוונטי. בכל מקרה גם היום הדרך לדחוף את השחקנים היותר טובים היא באותה שיטה. איסקו (של הנבחרת) ולואיס אלברטו לדעתי יותר טובים מכל זוג ווינגרים שתבחר. ובכל מקרה אני לא מסכים שאין לשיטה הזו מקום היום. ספרד של לופטגי בעבר הלא רחוק נראתה נהדר בדיוק בשיטה הזו, לא רואה שום סיבה שהיום זה לא יצליח.
ספרד של 2018 כלומר עד לפיטורי לופטגי אכן הרשימה, רצה יפה ללא הפסד, היה נראה שחסר לנו רק חלוץ אבל לעולם לא נוכל לדעת מה היה קורה כי דין טורניר גדול כמו מונדיאל שונה ממוקדמות. אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שיכול להיות שאותו איסקו שנתן בין הרגליים למרקו וראטי והתעלל באיטליה - איננו, ואתה זוכר היטב מי שיחק לצידו באותו ערב, היו שחקנים טובים יותר. קנאלס לדוגמא על חשבון אסנסיו אני מקבל אבל פאטי ומוראטה צריכים להיות באנקרים בהתאם לנסיבות, אולי גם מיקל אויארסאבאל יוכל לדחוף רגל במקום הנכון בזמן הנכון. איך שלא תסובב את זה - זה לא מרשים. במשחקי הידידות אנריקה יכול לעשות ניסויים וזו המטרה, ההפסד בליגת האומות לאוקראינה היה נפל. אגב, נתת כאן דוגמא את ססק שידע להיות '9' מזויף אפילו לעתים (איסקו כן עשה את זה נגד איטליה), אין לנו היום שחקנים כאלה עם תנועה מדהימה כזו לעומק ופיניש כזה.
