כתובית במשחק של יום שני גרמה לי לחשוב. ההבדל ביני לבין הכי טוב בהסטוריה בהחזרת בעיטות פתיחה הוא 8 ט"ד. צריך לבטל את הדבר הזה.
א. לאד ריד יש אם אני לא טועה איזה 10 טאצ'דאונים בהגנה. ב. הנתון הכי חשוב לסייפטי זה דפלקשנס ,אינטרספשיינס, תאקלים ועוד 10 נתונים חשובים יותר. למחזיר זה פחות או יותר יארדים פר נסיון ומספר טאצ'דאונים.
קלטו את אדאמס. אמור לחכות באמצע ל-Crosser ולזרום איתו לשטח שהוא רץ אליו ורק אם אין כזה ל״רגל״ על קיילר למקרה שיברח מהפוקט. מה הוא עושה במקום? את הבושות הרגילות. הכי אוברייטד בליגה וזה לא קרוב להיות קרוב. כל שבוע האימה רק מתעצמת. כל 3rd down/סיטואציית מסירה ברורה שסבא שפיצי מעלה אותו למגרש = מתנה ליריבה.
סוף סוף הבנתי. עדיין לא מסכים כמובן. סייפטי היא תוצאה, הנדירות שלה לא רלוונטית. קיק אוף זה לא תוצאה. זה פליי עם אחוז גבוה לפציעות שב90% מהפעמים לא משנה כלום.
ג׳ים הארבו וגרג שיאנו בקרב אימתנים מי מצליח להיות יותר חסר מושג ולעשות יותר בושות. המנצח עולה ל-2-3, המפסיד מקבל את הגרודן ספיישל מוודי ג׳ונסון. הכי מותח שהיה ל- @Numb ב-30 שנה האחרונות.
הכי מותח שיהיה לי זה הרמאי עולה עם קבוצת הכדורגל של רוברט קראפט לשחק עם מדים של קבוצת הפוטבול בשבוע 17 כדי שהג'טס לא יקבלו את המשיח מזל שיש את אדם גייס, מה היינו עושים בלעדיו
מציע לך לא לעוף על עצמך ולהתרכז הערב באחת המשוכות היותר קשות שנשארו בדרך לגן עדן AKA קבוצה של מיטהד אנתוני לין. תזכורת קצרה לפעם האחרונה שהג'טס היו אנדרדוגס כבדים בחוץ מול סגל מוכשר פיצוצים של הצ'ארג'רס. אם תעצרו את התמונה ב-00:19 תראו את @Numb מרים באוויר את אסה אקירה האקסית שלו ביציע. הרגע הכי מרגש שלו כאוהד ג'טס אחרי הבאט פאמבל בחג ההודיה.
