ליגת האלופות - שמינית גמר: אתלטיקו מדריד - צ'לסי ולאציו מארחת את באיירן

ההשוואה לאגווארו קצת שונה - קון הגיע כשהיה את טורס ועונת הבכורה שלו לא הייתה מדהימה, הכישרון היה ברור לכל אחד אבל הוא לא פעם שיחק מהספסל. מעבר לכך אלה לא אותם סכומים והבדל אחד ברור - אתלטיקו של אז הייתה התקפית ומבדרת הקהל, ללא מטרות, בטח לא קבוצה בסגנון של צ'ולו. אני לא חושב שז'ואאו הוא פלופ אבל האם היה שווה את המחיר? קשה לדעת. הוא דריבליסט מעולה ומבין את המשחק, המספרים שלו השנה גם כן בסדר.
אתלטיקו גם השנה לא באמת התקפית, אנשים רואים משחקים ופשוט זו דעתכם. שישייה אחת אדירה על גרנאדה ושתי רביעיות זה יפה. בפועל? המספרים התיישרו, פחות משני שערים בממוצע למשחק, כל מוליכה בכל ליגה כובשת יותר. מייד אחרי ה-1:6 ההוא היו גם שתי תוצאות תיקו מאופסות לא מרשימות בכלל. אני חושב שאנשים חשבו שדייגו קוסטה ייתן קצת יותר וסוארס ייתן טיפה פחות ככה שזה התאזן. הם עדיין מחכים לדמבלה שהשתלבותו התעכבה מסיבות כאלה ואחרות כמו קורונה וכשירות.

 

אם אני ממש נכנס לדקויות אז השיפור של מרקוס יורנטה החל כבר בשנה שעברה אחרי הצמד המטורף באנפילד, משהו שאף אחד לא ציפה לו. סוארס זה שיפור עצום כמובן, לגבי היתר אני חושב שאין התקדמות ניכרת. למאר עדיין לא מספק מספרים ואחרי סוארס-פליקס-יורנטה יש שחקנים עם ארבעה שערים. הגישה יכולה להיות יותר התקפית, אני חושב שלא רק שזה לא התבטא בשערים אלא גם שהיו הרבה משחקים עם מעט מאוד הזדמנויות הבקעה. אני פשוט אומר שהשוואה לאתלטיקו מודל 2019/20 היא לא חכמה ולא מספרת את כל הסיפור כי זו קבוצה שבאמת הייתה באשפתות מבחינת הגולים והייתה סופר-אפורה גם במונחים שלה ומה שצ'ולו גיבש שם מאז עונת האליפות בערך..
אגב, אתלטיקו נגד הגדולות הייתה בסדר אבל לא מדהימה. ניצחה את ברצלונה כשטר שטגן די שגה, בדרבי נגד ריאל לא בעטה לשער בכלל במחצית הראשונה. היא סיימה בתיקו ביתי עם ויאריאל. מנגד יש לה ניצחונות על סביליה וסוסיאדד בחוץ שזה אחלה.

 

כמה מילים על הקבוצה הבכירה של מדריד ברשותכם:

בסה"כ שתי מילים, "ליגת האלופות" - אך עם כל כך הרבה משמעות. ספרתי את הימים מאז יצאו הכדורים בהגרלת שמינית הגמר בחודש דצמבר והפעם הדרך לשם הייתה אפילו קשה מהדרך המפרכת אשתקד. כשכתבתי את הספר על ריאל מדריד הדגש היה כמובן על הזכיות בליגת האלופות ולא היה לי ספק לגם השם: "המלכים של אירופה" - וכעת אפילו צריך יותר לשקוע בנוסטלגיה בימים קשים אלה. לפני ימים אחדים, לפני שנתיים – השלימה ריאל אלף ימים כאלופת אירופה – אלופת אירופה הנצחית, כמה כיף היה לכתוב את זה. אז ליגת האלופות חוזרת, ההתרגשות קיימת אבל זה פשוט לא זה. לא זוכר את עצמי כל כך מבואס ומתוסכל לפני משחק גדול. גם בהרכב מלא הייתי כועס ומתוסכל אבל מה שקורה היום - אני חושב שזה פשוט תקדים. ממש שבוז וחסר חשק לקראת המשחק הזה

זו ליגת האלופות, האמנם? זו ריאל מדריד? אותם השמות ואותם השערים עולים בדימיון – ראול, כריסטיאנו, לה דסימה וראמוס, ההמנון המצמרר, הילדים המנפנפים בדגל. אבל מה נשאר מזה? בחיים לא חיכיתי כל כך לראות את בנזמה משחק וזה לא יקרה (זה לא סוד שאני לא מאוהדיו).

עזבו שהמשחק נערך בברגמו, והייתי כותב את אותם הדברים גם אם היריבה הייתה באיירן (יש לי המון כבוד לאטאלנטה) – אין ברנבאו ואין אוהדים, לא יהיה טירוף סביב האוטובוס בשדרה. אין את כריסטיאנו (כבר שנתיים), אין את ראמוס ומרסלו – שלושת גיבורי הזכיות, כל אחד מסיבותיו הוא, איסקו נראה חצי בפנסיה והוא גם שחקן הספסל היחיד מהקבוצה הבוגרת. בעצם אין אף אחד. ההרכב שיפתח מחר מתאים לקסטיליה עם כמה שעצוב לומר זאת, אולי ה-11 הגרועים ביותר ששלחנו לשלב הנוקאאוט. אתה נקרע בין ההיסטוריה המפוארת ודברים שאתה חייב להגיד לבין המצב האמיתי – המצב בקאנטים. מה נשאר חוץ משלישיית הקישור האימתנית?

לא פעם נזרק המונח "התחת של זידאן" שאני הייתי ממתנגדיו הראשיים - מעניין אם המזל היום ישחק לצידנו. לצאת משם בשן ועין. ואראן עם הופעה מספר 350 הוא משחקני המפתח, בטח כשאתם יודעים מי לצידו. וכרגיל הקישור - הדבר היחיד הטוב שנשאר לנו. קאסמירו מספר1 בהגנה וגם בהתקפה. גם אם נשלוט בכדור אני מתקשה לראות אותנו עושים משהו. אגב לטעמי לטיבו חסר משחק גדול במפעל הזה בערך מאז עונת הדסימה שלנו - הגיע הזמן. לא יאומן איך אין לנו שום אלטרנטיבה, מספיק שקרבחאל היה כשיר ולוקאס היה עובר לקישור (בהשוואה למה שיש לנו היום - מהיר, פס טוב, לא תמיד צפוי - זה זהב) - זה היה נראה יותר מסוכן מאשר ילד הפדלאדות הכושלות. אפילו מרסלו לא כשיר ואי אפשר לשחק עם שלושה בלמים.

אגב במארקה אומרים שהיה נאום מוטיבצייה ממש מרגש לשחקנים ואפילו בשעות האחרונות שזידאן מתכנן איזה שפן אבל הבעיה היא שאנחנו לא ב-2017 ועם כמה שמריאנו שחקן קשה לצפייה - אולי הטירוף שלו יעשה משהו מועיל. זה עוד מוקדם לשתף את אחד הצעירים כבר משריקת הפתיחה.

טוב קבלו ביטול על כל מה שכתבתי - אני יודע שאיך שהמשחק ייצא לדרך ונראה את השחקנים בלבן עולים לאט לאט לכר הדשא עם חזה נפוח והסמל המלכותי - אחסיר פעימה. האללה מדריד! Hasta El Final-Vamos Real! תיקו-תיקו שוויון כמו שאומר פאדי?