זה יקרה כשהמוסלמים ילמדו טוב היסטוריה ויבינו שהמודל שבו חיו היהודים בתחומי האימפריות המוסלמיות הוא לא בר קיימא בעידן של היום, וכשהיהודים יבינו שעם כל הכבוד לקשר שלהם לארץ, הערבים לא אמורים לפנות להם את הארץ כדי שיגשימו את חלומם הלאומי.
מסכים, הקונספט של איזה זכות היסטורית לאיזהשהיא אדמה הוא דבילי ומנותק מהמציאות ועדיף להשאיר אותו לטיפוסים משיחיים למיניהם. אבל אם כבר הולכים לכיוון הזה, ואי אפשר להגיד שזה לא לפחות חלק מהנרטיב הפלסטיני... יכול להבין את מי שמתחיל לדבר על היסטוריה עתיקה בתגובה. רלוונטיות למציאות הקיימת אין ולא צריכה להיות, כמו שאין באף מקום בעולם אחרת כמעט כל עם בכל מקום היה קם ומפנה את עצמו.
איך הבריטים קראו לארץ עוד לא ענית לי? ולגביי שאר ההודעה שלך, באמת שאני לא יודע מה אתה רוצה ממני. אשמח לראות על איזה טיעון שאמרתי אתה בדיוק מתווכח איתי.
בתיאוריה יכול להיות שאתה צודק לגבי שאיפות אימפריאליסטיות ואני אף אוסיף שאתה צודק ששום ממלכה לא יכלה להתקיים ללא כיבוש, הרי מלכות בית דויד לא חיכתה בירושלים עם סרט לגזירה. בפועל ממלכות יהודה וישראל לא כפו את דתם על אף אחד כמו המוסלמים על מנת להרחיב את כוחם הצבאי ולהרחיב את מסע הכיבושים שלהם, ההתעסקות הייתה בעיקר סביב הפולחן הדתי והגנה מפני כיבושים ולראיה גם אחרי שיבת ציון לא נעשה כל ניסיון להרחיב את גבולות ההתיישבות היהודית. כמו היום אגב. אני מבין את מה שאתה אומר ואף מסכים איתם כי מעולם לא אמרתי שההתיישבות היהודית הייתה משמעותית יותר מהצלבנית או המוסלמית, אני מנגד אומר שהיא קדמה לכולן כטענת נגד ל"כיבוש" פלסטין (מדינה שמעולם לא הייתה קיימת של עם שמעולם לא היה קיים), מה שאמרת בפירוש שעשינו. אני רק מנסה להסביר שאף אחד לא יכול לכבוש את אדמתו שלו. מעולם לא הייתי גאה יותר בטיפשות שלי. שלי וכנראה של התנועה הציונית שאת כל מהותה בנתה על סמך הטיפשות הזאת.
אם הטיעון הזה יהיה קביל, צריך ממיר לפרק את כל מדינות האמריקאיות ולהחס הרוב המוחלט של המתאסלמים לא עשו זאת בכפייה. זו עובדה ידועה. לא היה אינטרס לאימפריה המוסלמית שכל התושבים יתאסלמו. האימפריות המוסלמיות היו בראש ובראשונה אימפריות עם אינטרסים חילוניים וזה מה שהניע אותן, כסף, שליטה, מסים והשפעה.
גם אני טיפש גאה. מעניין לדעת אגב למה היהודים הם העם היחיד שאין לו זכות להגדרה עצמית. אם היסטוריה בת 3000 שנה במקום מסוים לא מספיקה מעניין מה כן מספיק כדי לזכות בזכות שלה זכו 192 עמים אחרים.
התנועה הציונית אומרת שאך ורק ליהודים יש זכות להתקיים על האדמה הזאת? באמת? מניח אם כך שישראל לא מדינה ציונית.
דיון היסטורי-משפטי שכבר קויים/בוצע לפני מאה שנה בערך. ("מר בן גוריון, איפה הקושאן שלך?") בהינתן העובדה שמשום מה החליטו להביא איזה מלך בדואי ממרכז חצי האי ערב ולתת לו את עבר הירדן המזרחי (ולקרוב משפחתו לתת את עיראק), הדבר הטוב ביותר שיכלו לעשות בשטח שנשאר - פה אצלנו בעבר הירדן המערבי, ושאכן עשו - זה תוכנית החלוקה. 2 מדינות הומוגניות לחלוטין, ל 2 עמים. (ובינאום של ירושלים, שלא תימסר לאף אחד, וש-ישמרו בה זכויות פולחן לבני שלושת הדתות) היהודים הסכימו. הערבים לא. והשאר היסטוריה. אני לא מבין מה הטעם לנהל את הויכוח ההיסטורי המשפטי הזה שוב. ההיסטוריה של הפרק ההוא נגמר שם. ההיסטוריה שלאחר מכן נכתבה לאחר מכן, ועודנה נכתבת.
שים לרגע בצד את ההצדקות ההיסטוריות והמוסריות של היהודים להקים פה מדינה. למה שערבי שחי באזור ב-1947 אמור לקבל את תוכנית החלוקה?
איפה בדיוק אמרתי דבר כזה? אני לא אשם בכישורי הבנת הנקרא שלך אז בבקשה ממך אל תייחס לי דברים שאפילו לא רמזתי אליהם. לבטא את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ואת הזכות המוסרית וההיסטורית שיש לנו להתקיים בה לא אומר שלילת הקיום של כל מי שנמצא כאן. זה כן אומר שלילת קיום היסטורי של הפלסטינים כעם וכמדינה ריבונית בשטחי ארץ ישראל בפרט, עובדה היסטורית מוגמרת שגם אלף כמוך לא יוכלו לסתור אותה.
Mamadu ידידי, אני שם בצד את הההצדקות ההיסטוריות של היהודים לקיים פה מדינה... לא רק לרגע. אני שם אותם בצד לצמיתות. לשאלתך: -כי חילופי שטחים ואוכלוסיות היה דבר נפוץ בעת ההיא. שום דבר חריג. -כי ככה קבע הריבון דה פקטו של הטריטוריה. בגיבויי של הקהילה הבינ"ל. -כי זה הדבר הכי חכם נבון ומקדש חיים שאפשר היה לעשות. -כי מי שהולך על הכל או כלום - צריך לקחת בחשבון (ובוודאי לא לבכות לאחר) שיוצאת לו האופציה של "כלום".