מעבר ל׳התחכמות׳ של פפ, מה שבלט לרעה היה ניהול במשחק שלו - תגובות מאוחרות, חסרות מעוף ובלי אומץ, כאילו יש עוד גומלין. אני מודה שאני נהנה לראות אותו נכשל. צ׳לסי לא קבוצה מדהימה, אין צורך לצאת מפרופורציות, יחד עם זאת, בהחלט הגיע לה לנצח היום
דווקא מאד מזכירה לי את יובה של אלגרי מבחינת המשמעת הטקטית והלחימה. ההבדל היחיד זה שאין לה סף שבירה נמוך.
לא נכנס להשוואות על המגרש, כי זה דיון אחר שאפשר לעשות מול שחקנים כמו ג'ילברטו סילבה, אמרסון ואפילו וייארה. אני מדבר מבחינת התארים. ליגת אלופות, אלופיות מקומיות, גמר מונדיאל.
אצל סארי הוא לא היה כזה טוב, גם אצל לאמפרד היו תקופות. להגיד שהוא בסקאלה של מסי, רונאלדו, ואן דייק ב5 שנים שהוא לא פצוע...(מה זה פצוע? תוך כדי העונה? למה מסי ורונאלדו לא נפצעים?) הגזמה. מאקללה היה ענק, אני עוד זוכר אותו עם רביבו ומוסטובוי בסלטה. יצא משם וכבר לא הביט אחורה יותר בקריירה. קשה להכריע מי באמת יותר גדול. קאנטה יקבל נקודות על זה שעשה את זה גם בקבוצות שהן לא מעוגנות טופ 4 באירופה מבחינת כשרון, מאקללה יקבל נקודות על זה שהצליח להתבלט לצד המון כוכבים בקבוצות האלה.
הוא זכה בשחקן השנה בפרמייר ליג בשנה הראשונה שלו בצ'לסי. איך אכזבה? Sent from my M2007J3SY using Tapatalk
כמותית מקאללה עולה עליו קצת, אבל בכל תואר שקאנטה זכה - בין אם זה לסטר, צ'לסי או צרפת - הוא היה השחקן הכי טוב או מקסימום השני הכי טוב. אף אחד לא אמר שהוא טוב כמו מסי או רונאלדו, אלא שכאשר הוא בשיאו הוא דומיננטי ברמה של השניים.
@DRORIKO - גם יובה של אלגרי לא הייתה קבוצה ענקית, אבל כמו שכתבת, המשמעת שלה ומאמן שלה הביאו אותה רחוק. אני חייב להגיד שהשפיכה שיש על ואן דייק(לטעון שיש לו דומיננטיות בכדורגל העולמי כמו של מסי או רונאלדו זה בדיחה) מוגזמת בעייני. הוא שחקן חשוב שתרם להפוך את ליברפול למפלצת, אך מכאן ועד לכל דוגמיות הדי אנ אי שמסתובבות פה על המקלדות לטעמי יש מרחק. קאנטה שחקן גדול, עם אימפקט גדול משל ואן דייק(לדעתי) ועדיין לא הייתי קורא לו מהגדולים בהיסטוריה.
הכל תלוי בסקייל של סטאנדרטים. כשקאנטה שיחק בלסטר היה מאוד קל להציג את זה כרונאלדו/מסי/ואן דייר/חוליט ביחס למי שלידו. אבל כשמקאללה מציג סטאנדרט כזה עם שחקנים כמו ראול/זידאן סביבו זה צד אחר של המשוואה שלא נתת לו התייחסות. קאנטה נהדר, אין ספק. שליטה מעולה בכדור, עבודה טובה על הקרקע, יכולת חילוץ והנעה קדימה טופ לבל. לראות אותו עם מאטווידי ביורו האחרון באמצע זה קטאלוג פורנו משל עצמו. אבל יש לו את המגבלות שלו.
להפך - לדעתי קל יותר לזכות בתארים עם כמו הכישרון שהיה למקאללה מקדימה. אבל זו דעתי. אני לא זוכר שמקאללה היה בשיאו הוא היה כל כך דומיננטי כמו קאנטה. בכל מקרה כל אחד כנראה יישאר עם דעתו.
השוואה מעניינת מאוד בין קאנטה למקאללה. אני חושב שקאנטה טס קדימה ספרינטים של 50 מטר כמעט בכל משחק בעוד מקאללה לא. אני חייב לומר "טיעון" לטובת השחקן ששיחק בקבוצה שלי (לוקח בחשבון שהכדורגל כמובן הולך ומתקדם) - הוא שיחק בקבוצה נטולת טקטיקה, כזו שחושבת רק על לתת גול, תוקפת עם 7-8 שחקנים. רוברטו קרלוס, מגן שמאלי בכל זאת וגם מישל בימין חשב רק התקפה. הוא עשה את העבודה השחורה פשוט לבד. הוא גם היה נפלא בגיל מאוחר ובשתי ליגות גדולות. צ'לסי קצת דפנסיבית יותר וגם זה עוזר לו. זידאן תמיד אמר שהוא היה הכי חשוב אצלנו. התפרקנו נגד יובנטוס בגומלין כשהוא נעדר בגלל צהובים. אני כן יכול לומר כאחד שעף על קאסמירו שיש לו מיקום, תיקול, רץ הרבה וגם אמנם לא סילון אבל לא צד (מסתדר עם המהירות) - כשקאנטה עשה לנו בית ספר בחצי הגמרX2, זה היה נראה ששניהם לא מאותו הענף. שזו דרגה אחרת לגמרי. ושזה לא הוגן. אני די משוחד לגבי ויירה וחושב שהוא היה גם מנהיג מטורף וכריזמטי, קפטן אדיר. הוסיף רוע נחוץ לארסנל.
ב18 ו19 הוא היה אכזבה, ולפעמים אפילו איבד את המקום בהרכב ממה שאני זוכר. גם תחת קונטה אני ספציפית ממש לא עפתי למרות שבאמת הרבה לא הסכימו איתי. הבינו בצ'לסי שכקשר אחורי הוא לא אפקטיבי ולקח לו זמן להישתפר כקשר לא הכי אחורי והיום הוא באמ עושה את התפקיד שלו בצורה טובה, אבל תמיד לדעתי תהיה נטייה לא מוצדקת להפוך אותו לאלוהים.