משחק מזעזע. אמי מרטינז זה אחד הסיפורים הכי גדולים בכדורגל בשנים האחרונות. לפני 13 חודשים בדיוק הוא היה שחקן ספסל כמעט עשור בקבוצה שלא קרובה לזכות בכלום, לא נראה לי שהוא חלם להיות השוער המצטיין בפרמיירליג + זכייה בקופה, וכל זה במקסימום צניעות. כל כך שמח בשבילו. וכמובן בשביל מסי. זה לא שובר שוויון מול כריסטיאנו והיורו (למרות שבניגוד לרונאלדו אז מסי היה השחקן הכי משמעותי של ארגנטינה בטורניר) אבל זה מוריד לו את הקוף מהגב.
בלי קשר לקופה אני חושב שמסי יותר גדול מרונאלדו. רונאלדו הוא הפינישר הכי גדול שהיה, אבל מסי השחקן הכי שלם שהיה. שילוב של גאונות וכשרון.
אני חושב ששניהם שחקנים כל כך גדולים ש-12-13 שנה כובשים במספרים מטורפים (והם 15 שנה בטופ), היו השחקנים הכי חשובים ובפער בקבוצות שלהם שהן קבוצות היסטוריות - ריאל של זידאן ובארסה של פפ וכן הלאה, יציבים, רעבים. ככה שהתואר בנבחרת עושה להם טוב ושמח בלב בשביל העם אבל לא רלוונטי לשום דיון על כמה הם גדולים וכדומה. הם לא באמת צריכים את זה. אולי רונאלדיניו כן, אולי זידאן כן. להם עצמם - אין מה להוכיח. וכן לשניהם לא היה צוות מסייע מספיק טוב בחלק מהזמן. @DRORIKO אין לי בעיה עם דעתך, אני רק רוצה שתיזכר שרונאלדו היה שחקן מגוון יותר בעבר בין אם כשחקן כנף במנצ'סטר יונייטד וגם בריאל מדריד עד 2015. עכשיו הוא בסוף "המר".
לא מדבר על היום. מדבר על התקופה בריאל. הרגיש לי כמו שחקן קצת פחות מגוון ממסי, למרות שגם הוא היה על גבול השלמות. הפינישר הכי גדול שיצא לי לראות. מדברים עכשיו על קייליני ועל איך שהוא ״מחסל״ כל חלוץ שעומד מולו, גם אם זה לוקאקו. אחד הבודדים שהיו מאכילים אותו קש קבוע היה רונאלדו.
עם כל הכבוד לרונאלדו ויש כבוד עצום, מסי זה משהו אחר לגמרי. ולמי שציפה אתמול למשחק גדול מבחינת איכות אז כנראה שהוא לא ראה הרבה משחקים בין הנבחרות. המון פאולים, המון הקרבה.
שוב ברזיל לא זוכה בכלום עם ניימאר. יש לה רק את הזכיה בגביע קונפדרציות איתו. טורניר משני ממש. ואגב זה שארגנטינה הייתה 28 שנים ללא תואר, כישלון גדול בהרבה מאנגליה שמחכה 55.
היה פצוע אשכרה בקופה אמריקה ב-2019, נכון. אבל אני לא אוהב להאשים שחקנים בודדים, גם את הכוכבים, הרי בנבחרת ברור שהגישה שלו אחרת ובמשחקים הגדולים בצ'מפיונס הוא גם זורק זיו? לא. זו נראית לי נבחרת הרבה פחות סקסית מבעבר, בטח עם איך שרוברטו פירמינו נראה. ויניסיוס עולה מהספסל בדקה ה-70 להציל את המולדת, הבנתם... חשבתי שהיא יותר מאוזנת מארגנטינה. אני גם חושב שניימאר ב-2014 היה שחקן שכיף לראות אותו אבל זה לפני שעשו ממנו חצי אלוהים. כשהוא עבר את רונאלדו במספר השערים בנבחרת הייתה לי צביטה בלב כי אין מה להשוות בכלל, אחד הביא מונדיאל בטורניר שיא והבקיע תמיד והוא שחקן אלמותי. מסי אכן שחקן מגוון יותר מרונאלדו, אבל גם הפורטוגלי עולה עליו באספקטים מסוימים של המשחק כמו מהירות (לא זריזות), משחק הגובה, אני מאמין שגם ברגל החלשה שלו ועוד ועוד. רונאלדו כשחקן עם עמדת מוצא משקרת בצד שמאל למשל היה מבשל הרבה מאוד שערים. לא כדור עומק גאוני בין שלושה שחקנים אבל עדיין, לטעמי כן היה נוח לשחק איתו, תשאלו את בנזמה ובייל.
אני זוכר שפעם העלת נתון מעניין על בייל על התקופה ששנייהם היו בריאל. 0.4 שערים למשחק כשרונאלדו על המגרש ו0.8 כשרונאלדו לא. לא יודע אם זה אומר משהו אולי זה מקרי כי גם אחרי שרונאלדו עזב בייל נראה כמו חרא. מצד שני זה לא היה אותו בייל של כמה שנים אחורה. לגבי בנזמה אני חושב שחד משמעית הוא נראה יותר טוב מאז שכריסטיאנו עזב. אבל גם פה אני לא חושב שישר צריך לקפוץ למסקנות היגואין למשל נראה היה מצוין אם ובלי רונאלדו. מה גם ששחקן משחק כמו שבנזמה שיחק עד לפני שלוש שנים שום תירוץ לא מתקבל.
רוב הכדורים הלכו לכריסטיאנו כמובן אבל ראשית גם הוא בישל לבנזמה ושנית אם ההגנה מתרכזת בכריסטיאנו זה אמור לעזור גם לשחקנים אחרים. אף אחד לא בא לבנזמה בטענות שהוא לא כובש כמוהו אבל אם הוא שחקן גדול אין תירוצים לעונות של 12 שערים כשהוא משחק ברוב המשחקים. בנזמה הזה היה צריך להפציע עוד קודם גם אם ב-75% ממה שאנחנו רואים עכשיו. לגבי בייל, הבעיה שלו הייתה הפציעות ומעבר לכך הוא לא הוכיח שהוא מתאים להיות כוכב במועדון גדול. מה הפריע לו ב-2019/20 למשל? הרי הוא שיחק (ב-2018/19 כל הקבוצה הייתה שרויה במן הלם ולא היה לנו מאמן). בשנתיים הראשונות הוא כבש במספרים יפים, גם עם רונאלדו 'האגואיסט' לידו. אני רואה פה מספרים בשלוף: 15 שערים בעונת האליפות עם מוריניו ב-2012, לא פחות מ-17 בעונת הדסימה..
אחת הנבחרות הכי פחות מוכשרות של ארגנטינה ב-28 שנה האחרונות זוכה בתואר. כנראה שיותר איכות הגנתית ובשער + אופי קשוח יותר עושה את ההבדל לארגנטינה שבניגוד לגמרים קודמים לא באה כשווה או עדיפה אלא בעמדה נחותה מהיריבה. קיבלו קצת משהו מאורוגוואי אולי.
סגנון אחר של יכולת מסירה. הוא מגביהה מעולה גם ברגל שמאל, כדורי הרוחב שלו בריאל מדריד היו קטלניים, גם בין שלושה שחקני הגנה לבין השוער, בסנטימטר שנותר והיגואין\בנזמה\אוזיל היו צריכים רק לגעת. אני פחות זוכר אותו מעמיד שחקן מול השוער במסירת סטייל מסי\אינייסטה\צ'אבי\אוזיל. לגבי ארגנטינה לדעתי זו בעיקר עבודה של מאמן, לדעתי הוא אולי גרם למסי להרגיש הכי נוח מבין כולם ולא רק מבחינת שיטת המשחק. מסי+די מאריה+לאוטרו עם השאריות של קון על הספסל זה בסדר וכמובן דה פול. זו לא נבחרת אפורה אבל היא הייתה נחושה ואגרסיבית גם בלי מסצ'ראנו כזה על המגרש. בכלל הכישלון הכי גדול שאני זוכר מהנבחרת זה במונדיאל 2002 כשסומנה כאחת הפייבוריטיות עם צרפת ואז הודחה בבושת פנים בבתים, היו לה שחקנים לשתי נבחרות אפילו כששחקן כמו איימאר נדחק לשוליים אחרי עונה אדירה בוולנסיה וגם היו שחקני הגנה וקשרים אחוריים טובים. מונדיאל>קופה, והכישלונות הגדולים לא (היו) בעידן מסי.
לא מסכים שהיא פחות מוכשרת. מעבר למסי ודי מאריה שלא באמת צריך להרחיב עליהם, יש לך את לאוטרו שהוא אחד החלוצים הטובים בסריה א'. יש לך את רומרו ודה פול כאמור. יש לך סוף סוף שוער איכותי אחרי הרבה שנים של בינוניזם. אנשים אולי לא שמו לב אבל על הספסל ישבו אגוארו, פאפו גומז ואנחל קוריאה. בבית נשארו דיבאלה וחואקין קוריאה כי לא היה להם מקום. לא חושב שהיו כאלה פערים בין הסגל של ברזיל לזה של ארגנטינה, צריך לזכור שגם הסגל של ברזיל נמצא בנסיגה. שחקנים כמו פירמינו, קוטיניו וארתור שהיו בורג מרכזי בזכיה לפני שנתיים הפכו להיות הצל של עצמם. השניים האחרונים אפילו לא זומנו. גם אליסון נמצא בירידה.
כשהמחליף הוא ויניסיוס אז מן הסתם הקבוצה לא תשתפר. מה שכן אנשים שוכחים שגם העונה האחרונה עם רונאלדו הכדורגל היה רע מעוד סיימו עם איזה 70 נקודות את הליגה שזה מביך.
