איטס קאמינג הום זה פולקלור. הבעיה בחוסר הבנה של האנגלים בכדורגל. נעשו צעדים להשתפר - לכן קיבלנו דור איכותי. הצעד הבא צריך להיות טיפוח מאמנים. לא יכול להיות שבליגה העשירה בעולם מאמנים כמו דוד משה, הינשוף או דייש יזכו במקומות טובים עם הקבוצות. זה אנשים שלוקחים את הכדורגל אחורה. אם האנגלים מאוננים על כאלה מאמנים ואם כולם נשפכים על העבודה ה"מעולה" של אולה(נורווגי רק בלאום ובפועל דינוזאור בריטי קלאסי), אז שלא יתפלאו שהנבחרת נשארת בידיים ריקות גם כשכל הנסיבות לטובתה. וגם בעניין טיפוח שחקנים זה בעיקר בא ממועדונים. כל מה שקשור להתאחדות אנגלית זה חרא טהור. אלה לא אנשים שאוהבים כדורגל בכלל, אלא טכנוקרטים שחיים ביקום משלהם. כל הדברים הטובים שקרו בכדורגל האנגלי אלה יוזמות פרטיות בניגוד להתאחדות. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
מה לעשות, ככה זה. הרי גם אם איטליה הייתה מפסידה זה היה שובר לב. מדינה שסבלה קשות מהקורונה (נכון, גם באנגליה היה קשה מהבחינה הזאת) ועברה ועוברת משברים כלכליים וההשפלה של המונדיאל האחרון ועוד... הניצחון היום משמח אומה שלמה שלא היה לה קל בשנים האחרונות, ואם הנבחרת הייתה מפסידה היום זה היה מוסיף למועקה.
ממה שיצא לי לראות, הלעג (שנאה זה מושג קיצוני מדי) נובע מ: 1. קרקס תקשורתי מלא ביהירות של פרשנים ושחקני עבר שבמשך שבועות הזמינו את הבומרנג הזה לפרצוף. 2. אוהדים תתי אדם. 3. הדרך לגמר שכללה נסיבות מקלות ואירועי דנמרק. איכות הכדורגל שאנגליה הציגה בהחלט נתונה לפרשנות, אבל "שונאים" בעיקר את הנקודות שמסביב.
עדיין המיאוס הגדול מצורת משחק. אם אנגליה הייתה מממשת פוטנציאל, אז היו לה יותר אוהבים. פרשנים אנגלים הם בעיקר פרשני תוצאה. בכלל בכל העולם רוב הפרשנים כאלה. הבאז על הנבחרת הפעם מבוסס. אבל לשבח מאמן כזה זה שיא פופוליזם וחוסר הבנה. מרמים את עצמם. ושוב זה נפוץ גם בפרמייר ליג. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
דל״פ:אף מאמן לא היה מגיע יותר רחוק עם אנגליה בטורניר הזה. כן גם כאלה שטובים יותר בלבחור שחקנים לפנדלים. ואני רחוק מלהיות מעריץ של סאותגייט ולטעמי שגה כשהלך אחורה במקום לזהות דם. האם לטורנירים הבאים צריך מאמן יותר ״מעז״? התשובה שלי היא אותה תשובה לגבי פורטוגל-כנראה, אבל מי האלטרנטיבה בדיוק? עריכה:אחרי שניסיתי לחשוב על אחד כזה אז רוג'רס נשמע כמו אופציה לא רעה, אבל לדעתי סאותגייט ישאר לפחות לקטאר. זה לא עוד הרבה זמן אגב.
היה כמר שיוויוני,למרות היתרון באיכות של שחקני ההתקפה שיש לאנגליה (בעיקר על הספסל). סאוטגייט עם יותר אומץ ופחות קיבעון היה יכוך לקחת את הגמר. ההפסד כולו שלו עם חילופים הזויים ומאוחרים,קיבעון על סטלרלינג שלא היה במשחק,ועוד יותר קיבעון הגנתי שיש לך כזה ארסנל בהתקפה. איטליה נבחרת מרגשת ! כמה נשמה וטונות של אופי. וכמה מגיע לבונוצ'י את קיילני,הגמר הזה הוא שלהם. חבורת גברים אחד אחד מגיע להם. פורצה אזורי !!!
אגב אומרים שליגת האומות סייעה לנבחרות הקטנות אבל היא סייעה הכי הרבה דווקא לאלופת אירופה. מנצ׳יני בואו נזכיר השתמש בליגה האומות כדי לערוך הרבה ניסויים ולבנות שיטה בשביל המאני טיים-מוקדמות היורו ולאחריהן היורו עצמו. לפעמים תהליך זאת לא קלישאה אלא משהו אמיתי.
וכמובן ה"נציג" של שתיהן בקופה אמריקה, כריסטיאן רומרו. אולי אם יובה תקנה מוויאריאל איזה שחקן, יהיה לה נציג שזכה גם בליגה האירופית.