טוקיו 2020 - מסכמים את המשלחת המוצלחת בתולדות המדינה: 2 מדליות זהב, 2 מדליות ארד

רגע הגלובליזציה לא אמורה דווקא לחבר בין עמים שונים?

 

יש לך שני ספורטאים שסיימו באולימפיאדה מקום חמישי, שזה אחד ממדליה. אבל בסוף אתה שופט את כל הענף על פני דבר אחד: הבאתם "לי" מדליה באולימפיאדה אחת לארבע שנים, אתם גדולים. לא הבאתם, אתם אפסים ולא אכפת לי מה אתם עושים בשארית הזמן.

 

האולימפיאדה עוד לא הגיעה לאמצע הדרך, לישראל יש מדליה וסיכוי טוב שיהיו עוד. על בסיס הקריטריון שלך, לרוב המדינות עדיף לא להיות שם.

 

לא, זה לא ביזיון גדול. באת עם נבחרת שיש לה בערך שני ספורטאים שנחשבו לבעלי סיכוי טוב למדליה, סיימת עם שני ספורטאים אחרים שהגיעו למרחק קרב אחד ממדליה.

ההיסטריה הזו מגוחכת. מילא אם היית שם זין על הספורטאים האלה במשך שנים. אבל הם לא מעניינים אותך רוב הזמן ורק צריכים לספק את המאוויים שלך אחת לכמה שנים.

 

90% מהענפים באולימפיאדה הם ענפים איזוטרים, למה בהם אנחנו לא מצליחים ככה?
בג'ודו יש תהליך התקדמות משנה לשנה, רואים את זה בגודל המשלחות ששולחים לאליפויות השונות ולאולימפיאדה.
לפני יעל ארד הענף לא היה קיים, הענף מתקדם לאט לאט ואנחנו מדינה לגיטמית (לא מעצמה)
בסופו של דבר כל בוקר אנחנו קמים ורואים שיש לנו נציג באולימפאידה.
באיזה עוד ענף יש לנו נציג בכל קטגוריה כמעט שקיימת בתחרות? רק השייט יכול להתקרב לזה קצת.
עדיף ענף עם גיוון שבו כל יום יש לך נציג באולימפיאדה מאיזה מדליה מקרית.
לא סתם אנחנו מה-11 המדינות היחידות שיש להן נבחרת שתתחרה באולימפיאדה
בסופו של דבר הג'ודו מביא מדליות כל 12 שנה. אולי בעתיד נשפר את זה.

 

אם היתה התקדמות משנה לשנה גם כמות המדליות האולימפיות היתה אמורה לעלות לא? בינתיים הבאת 2 מדליות פחות מאשר לפני 30 שנה(29, אבל עזוב עכשיו)

 

תכניס בזה את הגראנד פרי, את אליפויות העולם ואת אליפויות אירופה ותראה התקדמות, ותכניס גם את מספר המשתתפים.

 

בוא נגיד את האמת לאלה, להוציא את אליפות העולם רוב התחרויות האלה הן בדיחה. זה מרגיש כאילו כל שבועיים יש אליפות אירופה, למיטב ידיעתי יש רק יבשת אחת כזאת. רק שפה אנחנו מנפחים כל מדליה כאילו זכינו במונדיאל. אבל המאני טיים האמיתי, איפה שבאמת מודדים את איכות הג'ודוקות זה האולימפיאדה לא יעזור, וכאן התרסקנו. אם להשוות את זה לכדורגל אז זה כמו נבחרת בלגיה שבמוקדמות תמיד מרסקת כל דבר שזז אבל בטורניר גדול עושה במכנסיים, אז מה זה עוזר שהיא נראתה טוב במוקדמות? אז בג'ודו קוראים לזה גרנד פרי טשקנט.

 

לדעתי יש פה גם עניין מנטלי.
כשאיזה פלצ'יק כזה או ראשוני עולם למזרון הם לא רק בלחץ טבעי על עצמם כספורטאים באולימפיאדה, הם גם יודעים שהרבה אנשים במדינה מתעניינים בהם באותו רגע והם נורא רוצים שיזכו במדליה.

בהיבט הזה יש לדעתי הבדל גדול בין להיות ג'ודוקא הולנדי או גרמני נניח (שגם ככה המשלחות של המדינות האלה מביאות הרבה מדליות בלי קשר אליך) לבין להיות ג'ודוקא ישראלי שיודע שאם הוא מביא מדליה כן או לא זה משהו שיכול לשנות את כל תמונת האולימפיאדה של המשלחת של המדינה שלו.

לא הייתי פוסל שימוש בפסיכולוגים להבא.

שורה תחתונה צויין פה שיש לנו 8 ג'ודאים שמדורגים בטופ 8 (2 מהם רק בטופ 4, ועדיין) - היה מאוד הגיוני לצפות ל1-2 מדליות מסגל כזה.
לדעתי מדובר בכישלון. לא צורם או ענק, אבל כישלון.

 

הדברים שלך מדגישים את הבורות שלך. לא, אין אליפות אירופה כל שבועיים. בג'ודו יש אליפות אירופה אחת לשנה. אולי לך זה נראה שיש כל שבועיים אליפות אירופה כי מבחינתך הכל אותו דבר.

ובכן, בדיוק כמו שכדורגלנים משחקים כל שלושה ימים או כל שבוע, בדיוק כמו שטניסאים משחקים באיזה 20-15 טורנירים בשנה, כך גם ג'ודוקאים לא מתחרים פעמיים-שלוש בשנה. יש להם אליפויות עולם ואליפות יבשת, ובין לבין תחרויות שונות. הן לא בדיחה. זה סם החיים שלהם. כן, יש לפעמים ניפוח יתר של מדליות בתחרויות גראנד פרי או גראנד סלאם, אבל לא יותר מניפוח של צמד שכובש זהבי נגד ר.ק.ס.

הבעיה היא שרוב האנשים לא הגונים. הם ידברו במשך ארבע שנים על כל עלייה ביכולת של דור מיכה, כל ירידה ביכולת של יונתן כהן וכל קטינה שעומר אצילי יזיין. הג'ודוקאים ושאר הספורטאים האולימפיים לרוב על הזין שלהם. הם לא יודעים מה קורה איתם. לא מזיז להם ששגיא מוקי היה בכושר נהדר ב-2020 ושב-2021 הוא לא באותה רמה, אין להם מושג בעניין. הם רק מצפים שאחת לארבע שנים הספורטאים הללו יצוצו ויעמידו להם את הזקפה הלאומית. וכשהם לא עושים את זה, הם מתפוצצים וצועקים שמרמים אותם.

לא חושב שמישהו שמבין בספורט אולימפי ומכיר את המשלחת הישראלית חש מרומה. אם אתה הולך למדוד ספורטאי רק על סמך מה שהוא עושה ביום נתון אחת לארבע שנים - או במקרה הזה אחת לחמש שנים, פאקינג חצי עשור!) - אז הבעיה היא בך, לא בו.

 

בלגיה זה דוגמה טובה, הלוואי עלינו להיות כמו בלגיה בכדורגל בעוד ענפים.

 

ההערכות הללו לגבי העול המנטלי שיש על הספורטאים הישראלים איננו חדש. ולגבי שימוש בפסיכולוגים, הם כבר מזמן מקדימים אותך ונעזרים בהם. אבל אין פתרון פלא.

 

זו בעיה.
מצד שני, לא חושב שגם צריך לצבוע הכל בשחור.

אם אני מבין נכון, מועמדים אמיתיים למדליה בג'ודו היו לנו רק 2, ושניהם לא באו במצב טוב לאולימםיאדה הזו.

 

שיא ישראלי חדש לאביב ברזילי - 2:11:13 ועלייה לחצי הגמר ב-200 מטר חזה.
אם כבר דיברו על שינוי אמצעי התקשורת ועל מאמנים זרים - הנה דוגמה מהשחייה.
ב-2016 אחרי הכישלון בריו החליטו לנסות שיטה חדשה, להביא את דייב מארש כמאמן על של הנבחרת ולשלוח שחיינים אליו, שבמקביל יהיה בארץ צוות ישראלי שיעבוד תחתיו (דייב מארש בכלל לא מגיע לארץ כמעט עד כמה שידוע לי)
בנתיים השחייה הצלחה גדולה בריו 2020 עם הרבה מאוד שיאים ישראלים ואישים שנשברים ו-2 שחיינות בחצי גמר (עד היום הגיעה רק 1) והכי הרבה משתתפים אי פעם.