הייתי ציני אם זה לא היה ברור. אני גם לא כזה בטוח שמאמן אחרי ישנה את המצב. אני חושב שרק אישיות מיוחדת בקטע טוב (קלופ) או פחות טוב (קונטה) יכול להזיז פה משהו.
כל משחק שלנו מאז שהליצן הזה פה נראה ככה, לא חדש. שחקנים מפחדים מהכדור ומשחקים בפאניקה בלי שום מחשבה, אולי פתיחה כזאת השפלה אצל סיטי ואיבוד נקודות לנוריץ׳ תגרום להם סוף סוף להבין שאין בו כלום אז וולקאם.
למה זה צריך להיות אחד משניהם? אם אני אגיד ארטטה זה אמור להוריד מהביקורת כלפי אדו? שורה תחתונה יש פה שילוב של בזבוז היסטורי של כספים + קבוצה לא מאומנת. זה לא כזה מעניין אותי אם לאחד 45% אחוז באשמה ולשני 40%.
יש פה גיבוי לא רע לדרישות המאמן, פלוס קיץ קודם שהיה בסך הכל טוב(השארתם את אובמיאנג שזה היה נראה משימה לא קלה בתחילת הקיץ, הוצאתם משהו על השוער שארטטה לא רצה, הבאתם את גבריאל ופארטי שהיו רכישות בעדיפות גבוהה מאוד בשורטליסט שלכם, נפלת עם וויליאן כשיש מצב שהוא עוזב כבר הקיץ). הנקודה היא כזאת, היו למאמן כלים מצוינים לעבוד איתם כשהוא מראה 0 אחוז התקדמות אצל כל שחקני הרכש שהביאו לו. הקיץ הרכש בררה, ההתנהלות ארוכה אבל גם כאן, אתה קורא מכל הידיעות שאלה שחקנים שהמנג'ר שלך רצה. רוצה לומר, אם אלה הכללים המוסכמים על הבורד, שאדו עובד בשירות המאמן ומנסה לסגור לו את השחקנים הראלים שהוא רוצה להביא, חלוקת האחוזים באשמה צריכה להיות ברורה מאוד. כמו שאורן כותב, תמימות דעים שזו הקבוצה הכי לא מאומנת בליגה. בלי תחרות אפילו. אם שנה אחרי הארכת החוזה אובימיאנג נראה כמו שחקן שאתה לא בודק אפילו אם הוא על הקצה של הספסל, פארטי נראה טוב במשחק וחצי, אודגורד- כלום, גבריאל זה שחקן ספסל ולוקונגה מראה לך קצת ניצוצות במשחק וחצי ראשונים. אתה מקבל מאמן שהוציא בסך הכל הכללי- 0 עגול ממה שיש לסגל שלו להציע.
ארסנל זה פרוייקט. המצב ישתנה. מתישהו. הקיץ היה המון כסף להוצאות, נניח והיו מבזבזים את הכסף הזה כמו שצריך, כבר היה אור בקצה המנהרה ומשהו לצפות לו. צריך סבלנות וזה שהתוצאות גרועות והרכש הזה בינוני ומטה זה רק מגדיל את אורך הזמן שנדרש מהאוהדים להיות סבלניים. אני חושב מאמן טוב כמו האסנאוטל אם יתנו לו שקט העונה ותקציבים מהחלון הבא יכול להחזיר את הקבוצה לצמרת.
יונייטד פחות מאומנת מארסנל. בארסנל אתה רואה תבניות התקפה, יש ניסיון לשחק כדורגל התקפי וקבוצתי, הבעיה שאין מספיק איכות.