כל החיים שלי הצבעתי לליכוד אבל אחרי שאני רואה מה שהם והתקשורת עושים לראש הממשלה נפתלי בנט, בבחירות הקרוב אצביע דווקא בנט. תקשורת ימינית.
ביום שבצלאל ייתן זכויות שוות לאזרחים, יפסיק להיות כלכלב של הנאשם מקיסריה, יפסיק לדחוף את האלוהים הדמיוני שלו ויהיה איש ימין אמיתי ולא רק בדיבורים אצביע לו, איש מרשים בניגוד לחכ״ים בכנסת שבהחלט הייתי מצביע לו אבל אחד כזה שרק מדבר ומדבר, כהנא 2 מבחינתי, סוג של בן גביר. אנשים כמו בצלאל ובן גביר מזכירים לי את הצל, עוד לא מדבר על הקהל שמצביע להם, להקיא, מה הפלא שהשמאל מזלזל בהם.
מתלונן שבצלאל לא נותן זכויות שוות לאזרחים, כלבלב של הנאשם מקיסריה, מאמין באלוהים דמיוני, לא איש ימין אמיתי ----> מתכוון להצביע לשותף שלו עד לפני כמה חודשים, אדם שמעולם לא חוקק חוק אחד שנותן זכויות שוות לאזרחים וניסה לקדם את ההיפך הגמור מזה, היה ידוע גם בקרב השמאל ככלבלב הכי גדול של נתניהו, חובש כיפה, וכמובן איש ימין אמיתי שהקים קואליציה עם מרצ רעמ ומפלגת העבודה ואת מעלליו קצרה היריעה מלהכיל. נפתלי בנט. ימין. חזק. מי שמתכוון להצביע לבנט שיהיה בריא, הרי "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" זה מונח ותיק מאוד וכל אחד רשאי לעשות בקולו מה שירצה, לקרוא לו איש ימין זה על סף הנזק מוחי.
אני לא מאמין שהמגלומן ירוץ לבד, הוא יחבור למפלגת שמאל או למתחזים מתקווה חדשה. או שבכלל ייכנס לו ג'וק אחר לראש והוא יפרוש מהפוליטיקה. זה לא שהוא באמת מאמין במשהו או רוצה לקדם משהו, מדובר במגלומן חסר תקנה שהתעורר בוקר אחד עם ג'וק בראש להיות ראש ממשלה בכל מחיר. מחר הוא ירצה להמריא לירח. מגלמוניה היא מחלת נפש.
הם עושים מה שהם יודעים, צועקים ומחפשים איך לשוב למצב שבו הם מכניסים כמה שיותר ממשאבי המדינה לכיס שלהם ושל החברים שלהם. הכל זה משחק. מבחינתי זה מייצג מושלם של שלטון נתניהו. סוגרים את החור עם חתיכת בטון במקום לאטום אותו, מתנהגים שהכל בסדר, ואז משאירים מישהו אחר לטפל בבעיות.
הממשלות הישראליות לא מבינות, במיוחד כשעכשיו האחים המוסלמים בממשלה. חייב אש חיה ולהכנס בכוח, בכל עיר באיוש או בישראל, אש חיה כנגד הרוצחים, ככה יוצרים הרתעה במזרח התיכון, לא אכפת לי אם יאשימו אותנו בשאר העולם, או לקבל מכות באיטליה, אני רוצה לחיות במדינה בחופשיות ולא בפחד, ואם צריך להקריב כרטיסי טיסה, שיהיה.
אני רק מוסיף שזה לא נעצר בממשלה הזו מול הקודמת, אלא פחות או יותר בהתנהלות של כל הממשלות הדמוקרטיות. ברור שעל הנייר אפשר לשרטט תוכנית נהדרת למאבק במגפה ואפילו לשווק את זה כספר, אבל זה תאורטי מדי לניהול כזה מורכב. אפשר אולי להסתכל על פעולות ספציפיות במדינות ספציפיות, אבל בסך הכל רוב המדינות הגיבו פחות או יותר אותו הדבר - יש גל תחלואה, עושים סגר, הגל עובר, משחררים את הסגר. הגיימצ'ינג'ר היה החיסונים, ונגדו הגיע הדלתא, ואז החיסון השלישי. בסך הכל ההתנהלות הכללית מול הקורונה היתה די טריוויאלית. מצד אחד היו יהירים כמו טראמפ שזלזלו במגפה, מהצד השני היו זהירים כמו ביבי שחתרו מיד לחיסונים, וחוץ מזה הרוב הגדול כמעט אותו הדבר.
אין קואליציה שתתמוך בזה או במשהו שקרוב לזה. גם מי שבעד יצירת הרתעה אגרסיבית שם את זה במקום המשני לשאלת כן-ביבי (ליכוד, סמוטריץ) לא-ביבי (סער, ליברמן). בשיטת הממשל שלנו השאלה היא לא רק 'בעד מה אתה', אלא גם באיזה תעדוף הוא. למעט ימינה - כל המפלגות מתעדפות את שאלת נתניהו על שאלת הביטחון הלאומי.
הספר היה בדיחה מההתחלה. יש הרבה דברים שיכלו להיעשות בממשלה הנוכחית כדי לטפל בגל התחלואה ולמנוע סבל מיותר בהשוואה למה שקרה בפועל. ההתנהלות של מערכת החינוך לדוגמא היא פארסה מתמשכת, גם אם דומה מאוד למה שהיה בשנה שעברה במצב דומה. עם זאת, זה לא שהממשלה הנוכחית יכלה להכין תוכניות מורכבות למניעת התפרצות אחרי שהיא כבר קרתה. גם אם לבנט יש תוכנית מדהימה כיצד לטפל לטווח הארוך בשאלת המגיעים מנתב"ג, זה לא עניין שאפשר לסדר תוך כדי התפרצות. המבחן האמיתי יהיה כיצד הם מונעים את ההתפרצות הבאה ואיך הם יתכוננו להגיב כשהיא תקרה. אנחנו יודעים שממשלת נתניהו לדוגמא לא פספסה הזדמנות לא לעשות כלום כדי להראות שהיא ניצחה (פעמיים). מתישהו בשנה הקרובה אנחנו נהיה עדים לוריאנט חדש. כמו שהוריאנט ההודי היה מוכר לכולם בערך חודשיים לפני שהתחילה כאן ההתפרצות, ככה גם לנו יהיה זמן להתכונן.
נתונים חיוביים=מעל 800 מתים מאז אוגוסט. בגל הרביעי, בקיץ, כאשר כבר יש חיסונים אנחנו נסיים מעל 1000 מתים. כן מדובר באחלה ניצחון יחצני, השאיר הכל פתוח והלך על חיסון עדר, החזק יחיה, החלש ימות, העיקר לרצות את כולם ולא לעשות סגר. שלא לדבר על כך שההתמודדות שלו עם הקורונה שונה בתכלית מהספרון שהוציא, אבל תמשיך להעריץ את האפס הזה יא פאתטי.