פיפו אינזגי. לא סבלתי אותו אף פעם. יודע רק לדחוק, חונה בנבדל, פצוע כרוני. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אומרים על שחקנים שהם צריכים לדעת לעמוד במקום הנכון בזמן הנכון, וזורקים את זה כאילו זו מתנה משמיים. אבל צריך הרבה מעבר. אז מה אם "חנה בנבדל" , אז היה נתפס בנבדל פעמיים, שלוש, 4 או 5. בשנייה שהיית מפספס אותו הוא היה מחורר אותך. חוץ מזה, אם לא הוא, מי היה זוכר את ה3-2 נגד יובנטוס. הוא ממש לא אוברייטד, הוא גם לא אנדרייטד. הוא איפשהו באמצע. לא איזה great milan player אבל כן בתקופה שחלוצים איטלקיים היו במודה.
בדיון הזה, אם הזכרת שחקן ואף אחד לא אמר לך שאתה אידיוט, אז כנראה שהשחקן לא באמת אוברייטד. נראה לי שהתנאי הבסיסי לכך ששחקן יכול להיות כזה, זה שיש אנשים שחושבים שהוא אדיר, ואתה צריך לבוא ולהסביר להם למה הם טועים. מישהו כמו פוגבה שכולם חושבים שבינוני, לא יכול להיות אוברייטד. נגיד את קובאצ'יץ', הזכרתי בעיקר בגלל מה שרשמת עליו לפני שבוע-שבועיים.
זה חלוץ ממש מיושן. אני גדלתי על כדורגל של ניינטיז. זה העשור בו המשחק עבר את המהפכה הכי גדולה שלו בכל היבט שאתה יכול לחשוב עליו. מי שיותר מבוגר וגדל על גרד מולר או איאן ראש, אולי החזיק מפיפו יותר. אבל אין מקום לחלוצים כאלה מוגבלים בטופ של כדורגל מודרני.
מה זה מודרני מבחינתך? כשראיתי את אינזאגי, שעושה בלאגן ברחבה ומוציא בלמים משיווי משקל, אמרנו שהוא מודרני. אחר כך ראינו את דרוגבה והבנו מה זה אגרסיביות, שזה די מוזר שחלוץ יודע לשמור על הכדור עם הגב, אמרנו שהוא מודרני. אז נכון, ב-2021 אינזאגי, אואן קאנטונה זה לא מודרני. אבל זה לא אומר שהם אוברייטד.
קאנטונה ואואן(כשהיו לו ברכיים) חלוצים מגוונים הרבה יותר מפיפו שגם נעים יותר טוב במגרש וקאנטונה בכלל היה גם עושה משחק למעשה. כבר בשנות התשעים לטעמי חלוצים חונים עמדו בניגוד לסגנונות המתפתחים בטופ או לבטח כבר באלף הנוכחי. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
מצחיק, אחד החלוצים הכי גדולים בקבוצה שלו ובהיסטוריה של הפריימרליג היה בדיוק חלוץ כזה. חונה בנבדל עם הגב ודוחק כדורים ברחבה באומנות- ואן ניסטרלוי. ממנו הוא ממש החזיק.
לא הבנתי את הגדולה שלו עד שהוא לא שיחק אצלי בקבוצה. בכלל, הוא גרם לי להבין מחדש את תפקיד החלוץ. בטח היום שהבלמים הם חלק אינטגרלי ממשחק ההתקפה, חלוץ שלא נותן להם דקה של שקט במשחק זה כוח מאוד גדול. העונה שלו ב-2007 ולקיחת האליפות מברצלונה הגדולה של אותה תקופה הייתה אחת העונות הטובות של שחקן כדורגל, לא רק חלוץ, שאני ראיתי. כל המשחק של הקבוצה נראה אחרת שהוא על המגרש.
מצד שני גם מאוד מגביל את המשחק ההתקפי של שאר החלקים במגרש. אחת הסיבות שדחפו מאוד להפתר ממנו אצלנו. המשחק ההתקפי שלנו עם רוני ורונאלדו היה אחר לגמרי אחרי שהלך(גם התפקוד של סקולס במגרש). חלוץ גדול, אין ספק.
קייליני תמיד טוב יותר.מכולם. בדיון הזה עלו כמה שמות שבחיים לא חשבתי שאקרא שהם אוברייטדים, במיוחד אינייסטה שהוא בעיניי שחקן מיוחד מאוד בכל אספקט של המשחק, על המגרש ומחוצה לו. פיקה לחלוטין נראה לי האוברייטד הכי גדול, בחיים לא הבנתי מי מחזיק ממנו ולמה. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
ואן ניסטלרוי>>>>אינזאגי, ההולנדי היה שחקן התקפה שלם. הוא ידע למסור, הוא ידע לכדרר, סיומת בשתי רגליים, באוויר וביבשה, מבקיע אחד מאחד. הוא לא היה צריך דריבל יוצא דופן. היו שולחים לו כדורים ב-2001/02 וכבר ידעת שזה גול ו-0:1 ליונייטד. כשעוד הייתה לו ברך הוא גם היה שחקן העונה שלנו באליפות מספר 30 וזו הייתה ריאל מאוד לא סקסית שתלויה במצב רוח של גוטי או בבגרות של רוביניו. אני חושב דווקא שהוא חסר מזל. כשהיה בשיאו הולנד לא הגיעה למונדיאל למשל. שנה שלמה היה מחוץ למגרשים קודם לכן וחזר מהפציעה הזו כמו גדול. אם פרגוסון הסכים לחכות לו שנה זה אומר הכל. אם אתה מוציא את אינזאגי מהרחבה זה מרגיש לך שהקבוצה בעשרה שחקנים. הוא שחקן מרגש שאוהדי מילאן אהבו אבל זה משהו אחר. ולדעתי גם ממוצע ההבקעות אחר לגמרי. בכמה עונות במילאן הוא עבר את ה-20 גולים? היה את 2002/03 הגדולה ועונות של 16-17-18.
ואן ניסטלרוי היה חלוץ מצויין, גדול יותר מאינזאגי בפער כמו שמוצג כאן - ממש לא. אינזאגי זה אחד החלוצים עם התשוקה הכי גדולה שראיתי למשחק. אני כן מקבל את הדעה שההולנדי טוב יותר כי יש לזה קייס (וגם לטענה ההפוכה לדעתי) אבל בטח לא בפער גדול וחד משמעי. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
לאינזאגי היה חוש מיקום מצויין ברחבה, לאינזאגי הייתה ווינריות אדירה וטירוף אדיר על הדשא, הוא גם היה זריז ונכון לעשות כל דבר כדי להשיג שער. הזלזול וחוסר ההערכה כלפיו מוזרה לי. ושוב - אני מבין כאלה שיטענו שואן ניסטלרןי טוב יותר אבל לבטל את אינזאגי? נו באמת. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
למה, כתבתי - יכול להבין למה אוהדים מתים עליו וברחבה הוא היה המאסטר. לדעתי היו 2-3 שנים בהן הכל התחבר לו כמו העונה בה מילאן זכתה בצ'מפיונס למשל ועוד עונה ביובנטוס בשנות ה-90 ובשאר הזמן הוא היה בינוני; סיפרו באנגליה שתמיד ואן ניסטלרוי שאל כמה הנרי הבקיע במחצית. גם לו הייתה מוטיבציית שיא אחרת לא היה מבקיע במספרים האלה שבוע אחר שבוע וזה לא משנה אם הפרס האישי קסם לו, הרי גם טובת הקבוצה. לטעמי כל מה שאינזאגי עשה - הוא (רוד) עשה טוב יותר, ונתפס בחצי מהנבדלים של פיפו בקריירה. אגב, אני חושב שכאשר מדברים על תשוקה למשחק או למשל אם מישהו מגדיר שחקן שהוא העריץ כסמל - זה מגיע כדי להסתיר את זה שאין 'טיעון' מקצועי טוב לגביו.
