אקטואליה

אני מאוד בספק שפייסבוק באמת לוקחת כאן בפוליטיקה איזושהי עמדה. זה בעיקר בכיינות מקצועית של כל מני אנשים שמתפרנסים מ"תראו איך הקקות האלו דופקים אותנו ומתכננים תוכניות"

 

@רוברטו באגיו31

איפה התחזיות המוצלחות שלך?

טעות. הכל יכול תמיד להשתנות. בטח אחרי אירוע דרמטי כמו החלפת נתניהו.

כמה פעמים עבאס צריך לצחוק על ביבי במליאה כדי שתבין שכל הגוש שאתה תומך בו, למעט 3 ח"כים, תמך בישיבה עם המפלגה הזו? זה מביך.

גדעון סער, נפתלי בנט, איילת שקד, אביגדור ליברמן - אנשים שהתנגדו לפשע האסוני שנקרא 'התנתקות' בזמן שבנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה, תמך.

לא.

כי האלטרנטיבה של לתת את אותו טיפול רפואי בדיוק פשוט לגלגל את העלות על בתי חולים שגם ככה קורסים עדיפה?

די לקשקש.

זה יותר ימין מאשר ראש ממשלה שנפגש איתו, ובטח יותר ימין מראש ממשלה שממנה את שרת החוץ שלו לנהל מו"מ איתו.

אני מבין שמתסכל לראות שממשלה של בנט עם לפיד והשמאל עדיין נמצאת ימינה יותר מנתניהו, וקשה להתמודד עם העובדות כשמנסים להיות ימנים וביביסטים בו זמנית. ובכל זאת, זה אמור להיות דיון. תסכול כדאי לשים בצד, והצגת אנקדוטות בעייתיות בממשלה הנוכחית כשברור לכולם שהן זניחות לגמרי לעומת מה שהיה בתקופת נתניהו זה מביך. המהלך של בנט עשה טוב גדול למדינה במבט ניטרלי מבחינת ימין-שמאל, וטוב קטן במבט ימני. אם המהלך ימשיך להזזת נתניהו וממשלת ימין בראשות המחליף שלו - זה עוד יהיה מהלך מרשים יותר.

אגב, הקריאה של אדלשטיין מאפשרת לסמוטריץ' חזרה בתשובה - הוא יכול להמשיך להעדיף את ביבי על הימין, או להתעשת.
[גם לחרדים יש אפשרות כזו, אבל הם מאוימים יותר מליברמן-לפיד. בכל מקרה אם החרדים באים עם סמוטריץ ויולי - כנראה תהיה ממשלה]

 

אתפלא אם מדובר במשהו ספציפי, אבל סביר להניח שמדובר בהטיה לא מודעת.
התפיסה במקומות האלה נמצאת שמאלה מהמיינסטרים הישראלי, ומה שנתפס כדעה אוביקטיבית עבורם הוא בפועל עמדה שנויה במחלוקת אצלנו.

לצורך הדוגמא - עצם האפשרות של יותר משני מגדרים היא אמירה 'ניטרלית' מבחינתם אבל 'פוליטית' אצלנו.

 

אדלשטיין, נו באמת. אדם פחות כריזמטי מגדעון סער. הסיכוי שהוא יזיז את נתניהו הצידה שווה לסיכוי שבנט יוציא מילת אמת מהלוע המזוהמת שלו או יעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות. סתם מביך את עצמו האיש. חבל

 

גם אני לא רואה את אדלשטיין מנצח את ביבי. הוא צריך להמשיך לקוות שלאחרון יימאס מלשבת בספסלי האופוזיציה בשנתיים הקרובות, ואז אולי כשהוא ייצא מהמשחק הוא יוכל להתמודד מול כל שאר חברי הליכוד. אגב, אני מהמר שביום של אחרי ביבי (כשיגיע), כבר לא יהיה משהו אחד מעל כולם. ברקת, כץ, רגב, אדשלטיין. מי שינצח מביניהם זה יהיה על אחוזים בודדים.

 

0.1% שאדלשטיין ינצח את ביבי.
99.9% שאדלשטיין יערוק לימינה/תקווה חדשה.

 

ממתין בקוצר רוח לראות קמפיינים שמסבירים למה אדם שהוא אסיר ציון הוא איש שמאל קיצוני.

 

ממתין בקוצר רוח לאתרוג של התקשורת. לפני שנה קראו לו פשיסט, בשבועות הקרובים הוא יהפוך ליקיר התקשורת.


אני חושב שהיחיד שיכול לדגדג את ביבי זה ברקת עם הכסף הגדול.
וגם מולו הייתי שם את הכסף שלי על ביבי. קשה לי לראות מישהו מנצח אותו כרגע.

 

כלומר לדעתך התקשורת לא שמאלנית, אלא פשוט אנטי-ביבי?

האמת היא שקווי הדמיון בין סער לאדלשטיין די מדהימים:
חייל ליכודניקי שקט, חלק מהאגף הימני-ערכי במפלגה, מכהן בכמה תפקידים בינוניים-בכירים, ואחרי נישואים שניים לאישה חזקה מאתגר את ביבי.
בפועל שניהם נחשבים מאוד אינטילגנטים וערכיים וזה אולי נכון, אבל מה שבוודאות חשוף לציבור זה חוסר כריזמה. לבנט יש איזו התלהבות ילדותית, לפיד איש טלויזיה מובהק, על ביבי לא צריך לדבר - אבל כל שאר השחקנים פשוט משעממים.

ברור לי שבקרב מיליון מצביעי הליכוד אין ליולי סיכוי מול ביבי, אבל המאבק שלהם לא יהיה שם אלא אצל מתפקדי הליכוד.
2006: נתניהו מנצח עם 44% מול סילבן שלום, פיגלין וישראל כץ.
2007: נתניהו מנצח עם 73% מול פיגלין ודנון.
2011: נתניהו מנצח עם 74% מול פיגלין.
2019: נתניהו מנצח עם 72% מול סער.
בקיצור, נראה שרבע ממתפקדי הליכוד הם אנטי-ביבי (כנראה מתקופת ההתפקדות של פיגלין ועוד), ועליהם גם יולי אדלשטיין יכול לסמוך.
השאלה היא מבין ה75% הנותרים - כמה מהם שותפים להערכה הריאלית של יולי (ביבי=אופוזיציה), וכמה מהם יעדיפו את השיקול הזה על השיקול הרגשי (של "אתם לא תגידו לנו מי יעמוד בראש אצלנו"). לדעתי מעבר התקציב יכול ליצור כאן פייט אמיתי.
גם אם הצפוי יקרה ונתניהו ינצח - מעניין אם אדלשטיין יעמוד במילתו של 'אשאר בליכוד', או ימשיך בהקבלה לסער ויפרוש (ואם יש לו שותפים).

 

לא נעים מה שעשו לבנט אתמול במליאה, הוא מקבל יחס של איזה מחבל
ואף אחד מהקואליציה לא שם בשביל להגן עליו, מפקירים אותו. שק החבטות של הכנסת. לא מרחם עליו אבל עדיין לא נעים לראות את זה. בשביל מה הוא היה צריך את זה. אתה לא מתאים, אין לך תמיכה ציבורית, לא מכבדים אותך, רואים בך ילד מגודל, שחרר. למה להשפיל את עצמך

 

אראל מרגלית כבר ניסה את זה.


זה לא משנה כמה כסף יש לו, אם המתפקדים של המפלגה לא מתחברים אליו או לא חושבים שהוא יכול להביא להצלחה בבחירות, הם לא יצביעו לו.
מה גם שברקת על תקן חשוד בקרב חלק מהליכודניקים כי כוא היה בקדימה. (יש הבדל בין להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת לבין להיבחר לראשות הליכוד) .
אני עדיין לא פוסל אפשרות שביום שאחרי נתניהו הוא יבחר כי היריבים הפוטנציאלים מרשימים אפילו פחות ויוסי כהן עדיין בתקופת צינון ולא רלוונטי לבחירות הבאות.
אבל מול נתניהו אין לו סיכוי.