מילאן 2021-2022 :: עקב בצד אגודל

המאמן הזר היחיד שאני מחזיק ממנו זה יוריץ', למרות שהוא כבר הרבה שנים פה אז הוא למעשה איטלקי לכל דבר. אפשר להכניס לאותה קטגוריה גם את מיכאלוביץ' שאני גם מחבב. אני פשוט חושב שאיכות המאמנים פה היא גבוהה והיא גם לא תקועה במקום אלא כל הזמן מתפתחת. אתה רואה מאמנים כמו גספריני, סארי, ספאלטי, סימונה איזנגי לדוגמא שהכדורגל שלהם הוא רחוק מהכדורגל האיטלקי "של פעם". זה כדורגל מאד חדשני. מה שלצערי קצת קשה להגיד על המאמן שלך.

 

איכות המאמנים פה היא גבוהה אך לא יהיה רע בכלל אם יגיעו לכאן מאמנים זרים איכותיים לקבוצות הליגה. הקיבעון הזה של "רק איטלקים יכולים תאמן פה" גם פוגע הרבה ביכולת ההתפתחות.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

יוריץ׳ ומיכאילוביץ׳ (כמו זמאן בזמנו) הם מאמנים איטלקים לכל דבר (בלי קשר שלשניהם יש דרכון איטלקי), הם שיחקו, למדו, אימנו וחיו כדורגל באיטליה.

 

נו ומה אמרתי?

 

@itzik.miro כתב ״מאמנים זרים זה דבר טוב. הם מביאים חדשנות ועניין״, ואתה ענית ״המאמן הזר היחיד שאני מחזיק ממנו זה יוריץ',״. אני רק הדגשתי שיוריץ׳ ומיכאילוביץ׳ הם לא מאמנים שמביאים חדשנות ועניין מבחוץ כי הם ״למעשה איטלקי לכל דבר״, אם להשתמש במילים שלך.

 

אבל כתבתי והדגשתי ששניהם איטלקים לכל דבר מבחינתי ואתה רק חזרת על זה. למעשה אמרנו את אותו הדבר.

 

לא בהכרח, אבל זה חומר הגלם שאיתו מתחילים לעבוד.
בסופו של דבר קבוצה מורכבת מבעלים ששם תקציב, הנהלה שהופכת את התקציב לסגל ומאמן שצריך להוציא את המירב מהסגל.

אנגליה נמצאת בפער מכל שאר אירופה בתקציב, והצמרת האיטלקית נמצאת מאחורי הצמרת הספרדית (+פסז ובאירן).
בשלב השני הפער מצטמצם ובזמן שהאנגליות שופכות מאות מליוני יורו על שחקנים לא מתאימים באיטליה ראינו פגיעות נהדרות כמו אלה של מסארה ומארוטה (סוג של 'הצורך הוא אבי ההמצאה'), וגם בשלב השלישי הפער מצטמצם במאקרו המאמנים באיטליה ברמה גבוהה יותר, ולכן לא מעט מהם שמגיעים לאנגליה ומקבלים בה זמן (קונטה, אנצ'לוטי, ראנירי, מאנצ'יני) גם יוצאים עם אליפות ביד.

ועדיין, בסך הכל, לאורך זמן ועל פני הרבה קבוצות - כסף הוא הפרמטר הכי ברור להצלחה. האליפות של לסטר היא הפתעה רומנטית, האליפויות של האוליגרך והשייח הם היומיום.

 

יובה הופיעה בשתי גמרים של צ'מפיונס בין 2010-2020. יותר מפסג', יותר מסיטי, יותר מיונייטד ובדיוק כמו צ'לסי וליברפול - קבוצות שיש להן יותר "כסף". כל זה בלי להוציא 100 מיליון יורו על כל מיני אוברייטדים מנופחים שאתה כל כך להוט להחתים רק כדי להוכיח שגם ליובנטינים יש גדול (מוזר שברגע שהתחלתם לעשות את זה דווקא התרחקתם מהטופ. נקודה למחשבה).

קבוצה חכמה לא רבה עם סאסאוולו על 40 מיליון, אלא הולכת לשוק הצרפתי ומביאה את קמארה ממארסיי ב-10-15 בשנה האחרונה בחוזה שלו. קבוצה חכמה לא ממנה כמאמן ראשי טירון חסר ניסיון כמו פירלו. קבוצה חכמה לא מביאה את לוקאקו וחאקימי בכסף שאין לה רק כדי למכור אותם שנה אחר כך (וגם אז משלמת שכר מנופח למאסטרו האקאן צ'לנוגולו שהביקוש היחידי שהיה לו באותו קיץ זה מקבוצה בקטאר). הכי קל לבוא ולבכות ש"אין כסף" אבל זה משהו אחר שאין - שכל וטיפה מקוריות.

 

חד, קצר וקולע כמעט במדוייק
למה רק כמעט? כי בזמן שלוקאקו נרכש אף אחד לא יכל לדעת שתהיה קורונה.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

ואפילו אם יכלו לדעת שתהיה קורונה ולחזות את העתיד באופן מדויק.
לוקאקו וחכימי נרכשו ב117 מיליון יורו ונמכרו תמורת 175 מיליון יורו קיץ לאחר מכן. אינטר למעשה חזרה פחות או יותר לנקודה שהייתה בה לפני קיץ 2020 רק שבדרך הוסיפה אליפות + 58 מיליון יורו לקופת המועדון*. באיזה עולם בדיוק מדובר בעסקות רעות?

* כנראה יותר. אמנם היו צריכים לשלם להם משכורות לא קטנות בכלל אבל אליפות = כסף, ואליפות = דרג א' בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן = סיכוי הרבה יותר טוב להעפיל לנוקאאוט = כסף.

 

אני לא יודע אם בסופו של דבר חאקימי ולוקאקו הכניסו פחות או יותר מ-58 מיליון אבל עצם זה שהם סייעו משמעותית לזכייה באליפות בהחלט הופך את הרכישה לכדאית גם אם שורת הרווח הפסד הייתה מאוזנת כלכלית.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

@Alta Tensione לעשות צ'רי פיקינג לעשור ספציפי (10-20) עם הישג ספציפי (גמרי ליגת האלופות) אפשר לעשות בעוד עשרים דרכים אחרות.
בלי להוציא 100 מליון יורו יובה הגיעה פעמיים לגמר והיתה נחותה בו באופן חד משמעי, כשהיא נכנעה בדיוק לשחקני ה100 מליון יורו האלה.

פורטו יכולה לקחת צ'מפיונז ולסטר יכולה לקחת פרמיירליג ואטלנטה יכולה לתקוע יתד בטופ האירופאי, אבל זה לא ישנה חוקי טבע:
הנתון הבסיסי הוא הכסף, ומשם אפשר לגזור את כל השאר. אפשר לקוות שההנהלה תסגור את הפער עם מציאות בליגות נידחות, אפשר לקוות שהמאמן ימצא דרכים להשתמש בשחקנים קיימים כדי לעבות את הסגל - אבל כל זה בא אחרי.

אלגרי (ומארוטה) לא עשה שום דבר שגוי בהפסדים בגמר. פשוט באו מולו עם רונאלדו ומסי.

 

אלגרי ושחקניו יכלו לעשות יותר בשניי הגמרים ובכל מקרה לא באו מולם רונאלדו ומסי אלא ברצלונה עמוסה בשלישיית התקפה מטורפת, קישור יציב והגנה ושוער נפלאים בגמר אחד. בשני באה מולם ריאל מדריד עם סגל מפלצתי בכושר שיא. רונאלדו ומסי היו חלק מהקבוצות האלה, לא ההפך.

הם לא שיחקו עם אבי נמני, חזי שירזי וישראל כהן.

בכל מקרה - הדיכוטומיות הזו של סגנון רכש אחד הוא לא נכון, צריך לבצע שילוב במטרה לנסות למקסם סגל.

באיירן לדעתי קנתה בסכומים גבוהים את הרננדז וזהו והיא קבוצה אדירה, אולי הטובה בעולם מהצד השני סיטי מפזרת כספים ללא הכר והיא קבוצה אדירה ואז אתה מגיע ליונייטד שמבזבזת כספים אדירים והיא קבוצה לא מספיק טובה.

זה מוכיח שזה לא שחור ולבן. כסף עוזר מאוד אבל הוא לא הערובה היחידה להצלחה.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

גמר 2015:
ברצלונה: טרשטגן, אלבס-פיקה-מסצרנו-אלבה, בוסקטס-רקיטיץ-איניסטה, מסי-סוארז-נימאר.
יובנטוס: בופון, ליכשטינר-ברצאלי-בונוצי-אברה, מרקיזיו-פירלו-פוגבה, וידאל-מוראטה-טבז.
גמר 2017:
ריאל: נבאס, קרבחל-ראמוס-וראן-מרסלו, קסמירו-קרוס-מודריץ, איסקו-בנזמה-רונאלדו.
יובה: בופון, ברצאלי-בונוצי-קיליני, אלבס-פיאנית-חדירה-סנדרו, דיבאלה-היגוואין-מנדזוקיץ.
אני חושב ש99% מהאנשים יסכימו שאם מחליפים את מסי/רונאלדו בוידאל/מנדזוקיץ' - יובנטוס מנצחת את המשחק.

לא טענתי שכסף הוא ערובה להצלחה, אבל הוא מגדיר את הפוטנציאל של הקבוצה.
גספריני מוציא 100% ממה שאפשר עם התקציב של אטלנטה, סולשאר מוציא 30% ממה שאפשר עם התקציב של יונייטד -
אבל 30% מהתקציב של יונייטד זה עדיין יותר מ100% מהתקציב של אטלנטה, ולכן על הדשא יונייטד מנצחת.
זה בדיוק מה שקרה ליובנטוס בליגת האלופות (בשנים האחרונות. עכשיו היא אפילו לא ממצה את הפוטנציאל הזה), ואף אחד לא צריך להתפלא אם זה מה שנמשיך לראות בשנים הקרובות באירופה. כרגע הכיוון הוא שזה יקרה גם מחוץ לאיטליה, כשניוקאסל וסיטי ופסז יציבו רף שגם באירן, ריאל וברצלונה לא יוכלו לעמוד בו.