מחזור 22: דרבי ענק נגמר ב2-3 דרמטי לצהובים. 1-1 בין ב"ש לאשדוד. חיפה בק"ש.

כל מילה טובה שרציתי לתת לקבוצה הזו שווה לתחת אחרי ההפסד הזה בדקה האחרונה, ממש כמו ילדים. זה לא דומה ל-3:2 של זהבי, שום דבר לא באמת-באמת כואב לך אחרי ירידת ליגה, ועדיין. משחק חגיגי, קהל מפואר ושיא אוהדים, כבר חזרנו מפיגור פעמיים. חילקנו שלושה שערים במתנה (לא שהגולים שלנו היו וואו, ברור), גולים שגם בימים החלשים של מכבי אנחנו לא הצלחנו להבקיע להם. לא היה לי ספק שלא יגיע 2:3 אדום אבל לפחות לשמור על הנקודה. הגול הראשון של מכבי היה מביך גם כן איך האמצע שלנו סופר-פרוץ, אבל אמרתי ניחא, קורה, גם אנחנו הובלנו בהרבה דברים לאחרונה ולא ניצחנו. רוצה לראות את הפועל משחקת כמו ברוב שלבי המחצית השנייה – מהירות, משחק בנגיעה, תנועה, משחק אגפים טוב. מקווה שיהיו לנו עוד הזדמנויות העונה בדרבי – שהפלייאוף העליון לא יילך לאיבוד כי אנחנו במומנטום איום ונורא ועכשיו מכבי חיפה והפועל באר שבע באות.

לא מגיע לנו הסבל הזה וגם לא מגיע להם 'כל הטוב הזה', לנצח בצורה כיפית כזו, למרות שמכבי קבוצה טובה יותר, עדיין טובה יותר (דן ביטון היה נפלא), שיחקה בקצב אחר והגולים שלה באו יחסית בקלות. לדעתי הם בכלל רצו לבזבז זמן בסוף אבל התפלק להם השער הזה, שיהיה, הספירה השלילית נמשכת ומעניין מתי אנחנו ננצח.

לגבי הכדורגל: משחק מצוין של איינבינדר לדעתי, בן ביטון הרגיז אותי לא פעם אבל הוא כבש שער אז ניחא. שלומי אזולאי החלוץ זה כמו שחקן פחות ולדעתי קובי איחר עם החילופים. אדי גוטליב לא קנבארו, שוב אומר את זה. משחק הרגל שלו קטסטרופה, פחדן, כל חצי מאבק הוא מעיף לחוץ. כמובן שקולו לא דוגמא לשום דבר. בכורה לא רעה ליאנקוביץ' באדום.

 

תשמע אני ישבתי בגוש המעודד בשער 5 נניח 5-6 שורות מרצפה, רצתי למטה בטירוף ודחפתי אנשים שאני בכלל לא מכיר, לא הספקתי עדיין לחזור למעלה וראיתי שחקן נופל ברחבה, מ-1:2 אדום בסוף... זה היה הרבה-הרבה יותר עוצמתי וקשה, גם כי את שער הניצחון כבש זהבי. ובאותה עונה הפועל בנתה קבוצה שהייתה אמורה להתחרות על אליפות, בפועל זה די מהר לא הלך לשם, אבל היו לנו שחקנים טובים בסגל כמו ורמוט, דמארי שהיה רמה מעל הליגה. רק אדי גוטליב מהפועל של היום פותח בהרכב של הקבוצה של אז לדעתי ואולי איינבינדר או אליאס. הפועל של אז גם לא סבלה מאיזה תסביך נחיתות מול מכבי ולא היה לה איזה קוף להוריד מהגב, פשוט הייתה פחות טובה ממנה.

אני חושב שהמשחק היום היה קצת תשובה לגבי אדי גוטליב והמאזן הנפלא שלו ממשיך להתקלקל. צריך לשבח אותו אחרי משחקים בסדר הגודל הזה ולא נגד כל ההפועל חיפה למיניהן.

 

נבנתה קבוצה לא מאוזנת, זה נכון, רן בן שמעון שקיבל סמכות אדירה - לא פגע בזרים וההגנה הייתה חרבנא (עד שאוראל דגני עבר לעמדת הבלם ואז זה השתפר מעט). אבל ישראל זגורי הוא אולי היום החשב לאיזה בלוף אבל בזמנו הוא היה מעין הבטחה גדולה. תוסיף לזה ורמוט-שכטר-דמארי (אף אחד לא ידע ששכטר יהיה סוס מת ויבקיע חצי מהגולים בליגה נגד רמת השרון), וגם רועי גורדנה ושי אבוטבול, סלים טועמה כשחקן ספסל שמשנה משחק. בוא נגיד ככה: פלייאוף עליון לא היה אמור להיות שאלה בכלל (בפועל הבטחנו את המקום בפלייאוף במחזור האחרון של הליגה הסדירה, 4:5 על אשדוד בי"א וטועמה כובש ברגל ימין). זו גם העונה האחרונה בה היה לנו כאילו תקציב גבוה ומפואר, אף אחד לא ידע שרמון בונה תקציב על אם נגיע לשלב הבתים בליגה האירופית ונעבור את פנדורי..