"גם אם דראפיץ' ייקח אליפות, הוא לא ישאר" - ספורט 5 אחרי שחשבתי שדאפיץ' חייב להתפטר בהתחלה עכשיו הוא חייב להישאר והזקן הסנילי ישלם לו כל גרוש אם הוא רוצה לפטר אותו. לגבי שאר המאמנים, אסור להם להגיע לעבוד תחתיו. כמובן שזה לא יקרה.
אני רוצה להעלות פה נושא לדיון השבוע התבשרנו שנבחרת הכדור מים העפילה לאליפות אירופה. ענף הכדור מים בישראל חי מהיד לפה. מדובר בענף דל אמצעים, דל ספורטאים, עם ליגה חובבנית שמשחקות בה 6 קבוצות, ועדיין הנבחרת שלהם הצליחה לעשות את מה שנבחרת הכדורגל לא הצליחה, ועוד בלי ליגת אומות, הם אשכרה בין 16 הנבחרות הטובות באירופה. הכדור מים פחות מעניין אותי, מה שמעניין אותי זה הכדורגל, איך יכול להיות שהוא כל כך תקוע. אני לא חושב שיש עוד מדינה עם כזה יחס הפוך בין מידת העניין בכדורגל למידת ההצלחה בו. מה צריך לעשות כדי לשנות את זה? כי כל הזמן סיפרו לי שהבעיה היא במתקנים אבל איזה מתקנים יש בכדור מים? הם מתאמנים בבריכות של קיבוצים.
מעריך בזהירות שהתחרות בענף הכדורמים פחותה מזו שבענף הכדורגל. מתקנים זה חרטא. אין בסרביה או קרואטיה מתקנים טובים יותר. סביר להניח הם גרועים יותר. בעיה בחומר האנושי שמלמד את הילדים והנערים כדורגל. חוץ מזה אם ניקח דוגמא ממדינות כמו יוון או תורכיה, אז שם הכסף הגדול הביא איתו למידה מאנשי מקצוע טובים שהרימו את הרמה. בארץ הכסף הגדול בעיקר הנציח את הישראליות. גלטסראי הדיחה את יונייטד ב - 1993 ועלתה לצ'מפיונס עם מאמן גרמני. אם שחר למשל היה אדם שיודע לעבוד באנגלית ואיש עסקים אמיתי, אני חושב שמכבי חיפה הייתה מציבה סטנדרטים גבוהים באמת כאן. הוא קיבל ב - 1998 סגן אלוף אירופה ובכלל מאמן מצוין עתיר הישגים גם ברמת מועדונים. הוא לא יודע מה לעשות עם זה. במדינות אחרות כן ידעו מה לעשות. זה שורש הבעיה בכלל בארץ. כמובן נילסן בנבחרת.
לפי מה שהבנתי הם הדיחו את טורקיה שבעשור האחרון העפילה 4 פעמים לאליפות אירופה. אם נמשיל את זה לכדורגל אז זה כמו שישראל היתה מנצחת את דנמרק. שמע הם עשו שם חתיכת הישג.
זה נושא בפני עצמו, אבל אני חושב כבר כמה שנים שהכל זה ניהול סיכונים. מעטים ההורים שפגשתי שאמרו לי "הילד שלי יהיה שחקן. אני רוצה שיהיה 100% בכדורגל, הוא יהיה סופרסטאר ויהי מה". ממש לא. אני בעיקר שומע "אני שולח אותו להתאמן בנוער של כפר-סבא, אבל קודם כל תואר". יש בארץ מגוון משרות ועבודות נחשקות הרבה יותר מכדורגל, ואף אחד לא רוצה לשים את כל הביצים בסל אחד. וזו הבעיה. שאלו את מודריץ' על העבר שלו והוא אמר שכל מה שהוא הכיר בתור ילד זה ללכת לישון, לקום בבוקר לאימון, לחזור הביתה וללכת לישון. יש גם קורלציה בין איפה אתה מתגורר לבין ההתקדמות שלך. נקח את קרית שמונה כמשל. קל מאוד לבלוט ולהתפתח במקום שכל המועדונים והפאבים נסגרים ב-21:00, שאין עיר גדולה שאפשר לצאת אליה באיזור. ואני ממקבל את זה כמובן לקרואטיה/סרביה, ובכלל למזרח אירופה. הרבה מאוד שחקני כדורגל בכירים גדלו בערים של 4-5 שעות נסיעה לעיר הגדולה קרובה. לכן הפוקוס הרבה יותר מכוון לכיוון הכדורגל. זה לא סתם שהייתי רואה את בן רייכרט תוקע סושי כל חמישי בערב בהרצליה פיתוח כשסיימתי משמרת, או את רוני גפני מסיים בלייט-נייט של מוזס. גם למי שרוצה להתבסס על הכדורגל, יש כיוונים יותר משמעותיים. הם מסתכלים תמיד ליום שבו הם אחרי הכדורגל. לעבור לקבוצות או לשחק עם אנשים חזקים שיוכלו לקדם אותם הלאה, אם הם רוצים להיות סוכנים או מנהלים מקצועיים. כל הזמן תוקעים לנו בתקשורת "צריך מתקנים" , "צריך אצטדיונים". כאילו שבזאגרב יש מגרש אימון לכל 20 שחקני כדורגל. המצב שם זוועתי. כשהייתי צעיר (בן 18) שחקתי בנוער של מכבי הרצליה, באחת השנים נסענו למחנה אימונים בבולגריה לשחק מול קבוצות כמו פלובדיב או סופיה. המגרשים היו מביכים, בקושי היו קווים צבועים. מאותם קבוצות ומתקנים יצא אז בוז'ינוב. לא וורלד קלאס אבל כן שחקן שנמצא מעל הרמה הישראלית. אז בסופו של דבר זה הכל עניין של התמדה. זה לא שישראל התברכה בזבת, חלב ודבש וה-DNA שלנו מסרב להבין איך משחקים כדורגל. באותו נושא אגב אני יכול לדבר על למה השחקנים הישראלי-ערביים מצליחים לשמור על הרמה הגבוהה שלהם הרבה מעבר לגיל השחקנים הישראלים. למה מארדן ראדי, חסארמה, נאתכו (כן אני יודע, צ'רקסי, לא ערבי), לאלא, באדיר, אחמד סבע, סואן ויש עוד רבים, יכולים להיות שחקנים בכירים בליגת העל בגיל 37-40, אבל בניון, ברקוביץ', רביבו, זוהר, מליקסון, בוזגלו או כל ישראלי אחר שתביאו לי, כבר לא רלוונטי בגיל 33-35. הכל עניין של רצון, התמדה, מקצועיות. יכולת זה רק בונוס.
אתה מציג את זה כאילו הולנד, אנגליה וצרפת זה עולם שלישי והדרך היחידה שלך לעשות כסף זה דרך הכדורגל. גם שם יש הייטק, וגם שם מגוון תעסוקה רחבה, ועם כל זה הכדורגל עדיין מוצא את המקום שלו. ארה״ב שזאת מעצמת הייטק ״קצת״ יותר גדולה מישראל מייצרת שחקנים לקבוצות הכי גדולות באירופה וזה למרות שהכדורגל הוא הספורט ה-6 או ה-7 שם מבחינת עניין. זה בכלל מתוייג אצלם כספורט לנשים. יוסי בניון היה סופר מקצוען ובגלל זה הוא הגיע לאיפה שהגיע. גם עבד המון על השרירים שלו כדי להתאים את עצמו. כשהוא יצא לשם הוא היה שחיף. כנ״ל טל בן חיים שהוא סמל למקצוענות וגם הוא דעך יחסית מוקדם. גם מליקסון מקצוען אמיתי שהיה עובד קשה. לפעמים יש פציעות, לפעמים ירידה בכושר, זה לא קשור בהכרח למקצוענות, בטח לא לרצון, כל אחד ואחד מהשחקנים שהזכרת יגידו לך שהם היו מוכנים לשחק עד גיל 80. ברקו לא מזמן אמר שעם כל הכבוד למה שהוא עושה בטלוויזיה זה לא מתקרב בכלל לריגוש של לעלות על הדשא. וגם אם הייתי מסכים איתך. עוד לא הסברת איך בענפים איזוטרים כמו כדור מים, כמו ג׳ודו, כמו שיט, אנחנו מצליחים הרבה יותר מבכדורגל. מה שם אין לספורטאים אלטרנטיבות תעסוקתיות? איך בכדורסל אנחנו הרבה יותר מצליחים מבכדורגל? מילא אם היינו נכשלים בכל הענפים אז הייתי מבין את הטיעון שלך על האמא הישראלית שרוצה שהבן שלה יהיה הייטקיסט, אבל אנחנו נכשלים רק בכדורגל, אז כנראה משהו בענף הספציפי הזה רקוב.
הורה, בכל מקום בעולם, שרוצה שהילד שלו יהיה 100% בכדורגל, הוא חתיכת אידיוט כל עוד לא מדובר בכוכב נוער שמסומן בגדול להיות שחקן בוגרים ברמה מקצוענית טובה. זה לא עניין של ניהול סיכונים אלא של מודעות. לוקה מודריץ' גם היה חתיכת כוכב נוער וגם גדל באיזור מוכה מלחמה, עני להחריד. ברור שהוא לא הכיר שום דבר חוץ מהכדורגל, זה היה זה או לחכות לאבא שלו בחלון. ובוודאי שלדינמו זאגרב יש מתקנים טובים משל כל קבוצה כאן בפער, וגם לקרואטיה בכלל. בארץ בקושי יש מגרשי אתלטיקה, לזאגרב יש שניים סביב האצטדיון למיטב ידיעתי.
מן הסתם אני מדבר על אלה שמסומנים, ודווקא יש לנו לא מעט כאלה, אבל רק בצד ההתקפי. בצד ההגנתי המצב בכי רע, גם מסיבות גנטיות. בלם, בדרך כלל, אמור להיות גדול מימדים, ואין לנו הרבה כאלה וגם מהמגוון המועט לך תברור כאלה שהם גם טובים בכדורגל. אגב כנ״ל לגבי מגינים, שם צריך ספרינטרים וגם בזה הישראלים לא מצטיינים.
אין בישראל יותר מידי כאלה שמסומנים ברמה שההורים שלהם יכולים להכווין אותם מגיל צעיר לכדורגל, זה חוסר אחריות. בעיית המגנים והבלמים נובעת, לדעתי, הרבה מצוקת האימון בגיל צעיר. במקום להקנות להם יסודות של שחקן הגנה (המון עבודה קוגניטיבית ולמידה של קריאת מהלכים) נותנים להם לקחת חלק במשחק טקטי. במקום שחמט משחקים דמקה. זה כמובן משפיע גם בהתקפה, ואז יש כאן מלא עמית זנטים כאלה, אבל יותר קריטי בהגנה. במחלקות הטובות יש מגמה של עבודה טכנית משופרת אז די מצליחים לטשטש את החסרונות הללו.
אני לא חושב שציינתי בשום מקום שאנגליה, הולנד או צרפת זה עולם שלישי. אגב, אין שם הייטק מקומי, כמעט בכלל. גם Booking שמחזיקים מפתחים בהולנד, רובם לא אנשים מקומיים. הרוב אלו חברות באחזקות ניהול או סטרטאפים אפילו ישראליים שמגייסים מפתחים מקומיים במשכורות זוועה (אני מנהל היום צוות פיתוח ש-2 מפתחים חיים בהולנד ואוקראינה). לגבי ארה"ב זה נכון, אבל איך אתה יכול להשוות 300M תושבים לבקושי 10M? ברור שהיחס יהיה גבוה יותר. עדין אגב, ביחס לכמות, ארה"ב לא מוציאה כל כך הרבה שחקני כדורגל איכותיים כמו שהיית מצפה. גם שם, יש מסלולים הרבה יותר חשובים ואיכותיים. מה גם שמסלול הכדורגל שם מתפתח בשלב יחסית מאוחר בקריירה של הסטודנט. אני לא יכול לענות לגבי כדור-מים, כי חוץ מזה שזה הספורט הכי אלים שקיים (אולי אגב זו הסיבה? ), אני לא יודע עליו כלום. אבל ג'ודו או שיט שהם ענפים סוליסטים קל יותר לפרוץ אם אתה נותן את כל כולך מגיל 0. לא אמרתי שכל הישראלים מפונקים או חסרי מודעות ספורט, אבל כן יהיה קשה לאגד 11 כאלה לכדי נבחרת. אז בג'ודו מספיק שתמצא אחד שמחוייב למטרה ומטפח את זה ושיוכל לפרוץ. מה גם שאני חושב, תקנו אותי אם אני טועה, אבל אורך חיים של ג'ודוקאי יותר מתירני מאורך חיים של כדורגלן. לכן קל יותר להתמיד. אבל אתם יכולים להפריך את מה שאני אומר. אני כהורה לא יכול לשפוט או לכנות אף הורה כ-"אדיוט" אם הוא מדרבן את הילד שלו לספורט שהילד רוצה. גם להגיד "לא מדובר בכוכב נוער שמסומן" -- מתי זה קרה? חוץ מבניון, אני לא זוכר כוכב שכבר בגיל נוער אמרו עליך שהוא כזה, וגם בכיוון השני -- מתי אמרו על שחקן נוער שהוא כוכב והוא אכן היה כזה. לגבי מודריץ', זה מחזק את מה שאני אומר. זה מה שלימדו אותו מגיל צעיר וזה מה שהוא עושה. אף אחד לא אמר לו ללכת לחוג ושיחזור הבייתה ויעשה שיעורים. בדיוק כפי שאתה לא יכול ללמוד בו זמנית למשפטים ולמדעי המחשב (ולהיות מדהים בשניהם), ככה אתה לא יכול להיות שחקן כדורגל והייטקיסט (ולהיות מדהים בשניהם). פה בארץ, ובאופן די ברור, מפחיד לקחת את הסיכון ולשים את כל הביצים על כדורגל, ולכן מעטים השחקנים שנותנים 100% בענף הזה. הכל זה עניין של דעה, זה לא בינארי, אין פה נכון ולא נכון.
לא הבנתי אבל מה הקשר. ילד לא יכול גם להשקיע בכדורגל וגם להשקיע בלימודים? הרי זה לא שהילד אמור להתאמן כל היום כמו כדורגלן בוגר. אדרבא, באקדמיות הנוער דואגים שהילדים גם ילמדו ויעשו שיעורים. אני יכול להגיד לך על אוהד לויטה למשל שגדל איתי ביחד שלצד הכדורגל הוא היה תלמיד מצטיין ועשה בגרות כמו כולם, זה לא הפריע לו להגיע לאיפה שהגיע.
15 שנים שוער לגיטימי בליגת העל. זה לא מובן מאליו. 99 אחוז מהילדים שמשחקים כדורגל לא יגיעו בכלל לליגת העל. חלקם הגדול גם ינשור מכדורגל בשלב כזה או אחר.
אבל אנחנו לא מסתכלים על ליגת העל כמשהו יוצא מן הכלל. זו ליגה שמתבססת על שחקנים שנמצאים בדיוק באותו מסלול. לצורך העניין לויטה מתמודד על המקום שלו בכדורגל הישראלי מול שחקנים אחרים שגם לומדים דברים אחרים. לכן אני לא מבין מה אתה מנסה להוכיח עם אוהד לויטה.
