נבחרת ישראל 2024/2025 - 0-0 סנסציוני בפארק דה פראנס

משחק ההגנה לא עבד מההתחלה ועד הסוף ולנבחרת הייתה רק שיטת משחק אחת, אני חושב שגם לנבחרות בסדר הגודל שלנו יש יותר אופציות. בגדול אין לנו בלמים טובים וכן יש היצע לא רע בכלל של קשרים במרכז השדה. אז פעם אבו פאני פצוע ופעם גלזר או נטע לביא ודור פרץ לא משחק אבל תמיד היה אפשר להעמיד שלישייה טובה באמצע. אין צורך בשלושה בלמים במשחק בית נגד הנבחרת מהדרג האחרון. ולדעתי לקבל חמישייה מדנמרק ברוורס זה לא הישג גדול גם אם היא הגיעה לחצי גמר היורו. רפאלוב זו לא נקודה לרעת המאמן? קצת יותר דקות לליאל עבדה? והסיבה והתוצאה לדעתי הפוכות - ווילי היה בעניינים בגלל זהבי.

 

https://www.sport5.co.il/Sip_Storage/FILES/0/size648x534/1180500.Xxx

מוטי פשכצקי חזר אחורה בזמן 20 שנה לתבוסה 7:1 לנבחרת גרמניה במשחק הידידות עם ריצ'רד נילסן על הקווים. הנבחרת כבר הוליכה 0:1 במחצית משער של עידן טל, טל בן חיים ערך הופעת בכורה ודווקא כקשר אחורי. "חלק מהשחקנים ברחו ולא נתנו כבוד לנילסן", זו הכותרת והכוונה שהם רצו 'לשמור על הרגלים' כביכול למשחק ליגה חשוב שהיה סמוך למשחק. לא מעט מרואיינים לכתבה כמו אילן בכר, אסי דומב, טל בן חיים, דודו אוואט וכן הלאה.

הרכב הנבחרת היה: דודו אוואט| אילן בכר, שמעון גרשון, אסי דומב, אדורם קייסי| טל בן חיים, טל בנין, עידן טל| חיים רביבו, יוסי בניון ושי הולצמן. שותפו: פיני בלילי, אריק בנאדו, יוסי רוזן ואלון חרזי.

- מאוד חיבבתי את נילסן אבל עדיין היו לו את רביבו וברקוביץ' בתקופה נהדרת, יוסי בניון שעשה מהליגה פה קרקס, כוכבים טובים על כל עמדה (אפשר להשוות גם לנבחרת של שרף). אני לא חושב שהוא פוטר בגלל המשחק הזה. הקמפיין איתו היה לא משהו, נקודה משש מאוסטריה זה לא מדהים גם אם חטפנו ברגע האחרון.
- קצת מתקשה להבין איך אוואט יצא לחו"ל על סמך המשחק הזה גם אם הוא היה טוב. הרי הוא לא יצא בקיץ 2002 אלא רק שנה ומשהו אחרי המשחק המדובר ועונת הליגה שלו במכבי חיפה ב-2002/03 הייתה חרבנא בערך מאז הסיבוב השני ולא רק בגלל הגול העצמי של אלון חרזי. פשוט היה לו סוכן טוב.
- היה חסר רק את יגאל אנטבי בצד שמאל וככה זו רביעייה ההגנה של הפועל תל אביב (מעבר לכך ששביט אלימלך באותם השנים היה השוער הטוב בארץ ביי-פאר).
- ניסיתי לבדוק באיזה 'משחק ליגה גדול' מדובר שכאילו שחקנים רצו לשמור על הרגליים. אני חושב שזה חרטה, נכנסו פשוט להלם. אף אחד גם לא היה שאנן וחשב שננצח כי הובלנו במחצית. הפועל ת"א פגשה למשל את הפועל ב"ש שלושה ימים אחר כך, זה לא שמדובר במשחק עונה.

 

זה בכלל לא משנה, זה לא שהמטרות מצטמצמות לעלייה ליורו\מונדיאל או כלום. ולראייה מספר הספיגות הבאמת-באמת חריג. ודנמרק כבודה במקומה מונח אבל אם היינו מוגרלים גם עם צרפת וגם עם גרמניה או הולנד אז הייתי אומר שאכלנו אותה, אבל זה לא ככה. וילי לא ניסה אפילו לא פעם אחת לשנות את השיטה, מדבר מתחילת המשחק, וזה גם לא קרה יותר מדי בחילופים. איזה שחקנים הוא באמת קידם למעט סולומון? גם ההתעקשות ללכת על דאבור הפריעה לי, כשהוא לא מי יודע מה שיחק בקבוצה שלו, כשיש את כל הסערות מסביב והוא לא איזה אובדן מקצועי גדול. אני לא חושב שהנבחרת צריכה בהכרח רס"ר ואחד שידבר בחוסר כבוד במסיבת העיתונאים אחרי המשחק אבל ברור שהכוכבים אוהבים אותו, הוא הסתחבק איתם.

 

ואם שמעון גרשון היה מציג את משחק חייו ומעבר לעונה המופלאה בהפועל תל אביב (עד אותו השלב שוחק שמינית גמר גביע אופ"א) הוא היה יכול להציג בקלטת שלו גם משחק על במדי הנבחרת? (סתם בחרתי בשמעון לדוגמא) לאסי דומב היו רק משחק אחד קודם בנבחרת ואחד מאז, באוקטובר, וזהו. זו גרמניה שממול, אין שום סיבה ששחקן ישמור על הרגלים. גם יוסי בניון לא ידע שייצא לסנטאנדר, ומה עם שי הולצמן? אתה מדבר מזיכרון של מהלך אחר מהלך ממה שהיה שם או מציג לי פה קלישאה? היחיד שזה אולי כמעט נכון לגביו זה רביבו ואתה לא תופתע שעידן טל לא שיחק אף משחק בקבוצה שלו מאז. אני כן מסכים שהמילה טראומה וכן הלאה קצת מגוחכת.